כלכלת ישראל נאלצה להתמודד עם מגוון רחב של אתגרים וקשיים כלכליים לאורך 76 שנות המדינה, ובהם אינפלציה קיצונית, משבר חמור במניות הבנקים וחרם כלכלי שהטילו עליה מדינות ערב. לצד זאת גם הייתה צריכה ישראל לקלוט גלי עלייה גדולים, לשאת בנטל של הוצאה ביטחונית כבדה לאורך שנים וגם להתמודד עם השלכות של מלחמות חוזרות ונשנות.
למרות הכול הצליחה המדינה להגיע לרמה כלכלית גבוהה ולשגשוג מרשים, ומשקיעים זרים, מוסדות פיננסיים מובילים וסוכנויות דירוג אשראי הביעו בעבר אמון גבוה בחוסנה ובעמידותה של כלכלת ישראל. אלא שמלחמת חרבות ברזל, הנמשכת זה 11 חודשים בדרום ובצפון, גרמה לטלטלה: בפעם הראשונה מאז החלה ישראל להימדד בדירוגי אשראי הורידו את דירוגה שלוש חברות דירוג האשראי הקיימות, מודי'ס, S&P ופיץ'. צעד אנטישמי או תגובה סבירה על ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל על רקע המלחמה? פנינו לשלושה כלכלנים בעלי שם וניסיון כדי לשמוע מהם אם תצליח כלכלת ישראל להתגבר על הורדת הדירוג, אילו צעדים נכונים כבר עשה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי להתמודד עם המצב הכלכלי, ומה הם עצמם היו עושים לו ישבו במשרד האוצר בירושלים.
ד"ר אמציה סמקאי: "בראייה היסטורית מצב הכלכלה היום מצוין ויכולת ההתאוששות שלנו מצוינת"
"צריך להכניס את המצב לפרופורציות", אומר ד"ר אמציה סמקאי, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי TCG. "אנחנו לא זוכרים את שנות הצנע ואת המשבר העולמי בנפט שהיה בשנות השבעים, וגם לא את שנות השמונים עם האינפלציה המטורפת. בראייה היסטורית מצב הכלכלה היום מצוין ויכולת ההתאוששות שלנו מצוינת. אומרים שיש גירעון ושהיחס בין החוב לתוצר עלה, אבל צריך לזכור שמלכתחילה שאפנו ליחס חוב-תוצר נמוך כדי שבזמני מלחמה או משברים אחרים נוכל להיכנס לגירעון בלי לקרוס. זה לא אומר שלא תהיה פגיעה במשק, וזה לא אומר שלא היה אפשר להתנהג אחרת מבחינה כלכלית, אבל מצבנו טוב ב"ה".
יחס חוב-תוצר הוא מדד פשוט המשווה בין החוב הציבורי של מדינה ובין התוצר המקומי הגולמי שלה, כלומר בין מה שהיא חייבת למה שהיא מייצרת. יחס זה מסייע לקביעת יציבותה הפיננסית של מדינה, שכן יחס חוב-תוצר נמוך מעיד שהמדינה תוכל להחזיר את חובותיה, ואילו יחס חוב-תוצר גבוה מעיד על בעיה. בשנים האחרונות נע יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל סביב 60%, לאחר שעלה בשנות הקורונה עד ל-70%, אך בשנת 2023 הוא גדל שוב ל-62.1%, והשנה הוא צפוי להמשיך ולגדול עד ל-67.5%, להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל.
"מפעלים רבים בצפון וביישובי העוטף לא עבדו תקופה ארוכה או עדיין אינם עובדים", מסביר סמקאי, "ובמקביל גויסו מאות אלפי אנשי מילואים, שחלקם בעלי עסקים או עובדים. כל זה מכביד על הכלכלה. לצד זאת המלחמה מקשה עלינו את הייצוא לחו"ל. יש לקוחות בחו"ל שבטוחים שכל הארץ קו עימות, וכשלקוח חושש שמחר בבוקר ייפול טיל על המפעל שלך, הוא יעדיף למצוא ספק אחר.
"גם ביטולי הטיסות של חברות התעופה פגעו בכלכלה, כי חוץ מהפגיעה בנוסעים עצמם יש גם פחות תנועה של מטען. כל זה יחד פוגע בתוצר ובצמיחה, ולכן כבר מנבאים שהשנה תסתיים בצמיחה שלילית. ובכל זאת ברמה הבסיסית ישראל יכולה להיכנס לגירעון ולשלם את ההוצאות הנוספות לצבא, לשיקום היישובים ולמפונים. נכון שיש כרגע הורדת דירוג ופגיעה במוניטין הכלכלי, אבל מדינת ישראל לא תקרוס. מבחינת דירוג האשראי חזרנו למקום שהיינו בו לפני כמה שנים. לא נעים ללכת אחורה, אבל זה חלק מהמעגל של הכלכלה, שעולה ויורדת, ואני מאמין ביכולת של כלכלת ישראל להשתקם גם ללא צעדים נוספים חוץ מאלו שנעשו עד עכשיו".
ד"ר אמציה סמקאי: "נכון שיש כרגע הורדת דירוג ופגיעה במוניטין הכלכלי, אבל מדינת ישראל לא תקרוס. מבחינת דירוג האשראי חזרנו למקום שהיינו בו לפני כמה שנים"
ובכל זאת, מה היית עושה אחרת לו היית אתה שר האוצר?
"הייתי מגדיל את החוב מאוד, ובו בזמן בונה תוכנית רצינית ואמינה שמראה איך אני מוריד את החוב בחזרה בתוך חמש שנים. החוב שלקחתי היה משמש לצרכים הנוכחיים של שיקום העוטף והצפון ותגבור הצבא, וכמובן למימון העלות הגבוהה של מלחמה כדי לחסל את האיום בצפון, אבל גם לצרכים של התייעלות וקיצוץ.
"המגזר הציבורי יכול לקצץ כ-30% מתקציבו בלי שהשירות לאזרח ייפגע, אבל אי אפשר לקצץ כל עוד ההסתדרות וגורמים נוספים מונעים את צעדי ההתייעלות המהירים. כדי להתגבר עליהם הייתי מכריז על מצב חירום כלכלי ומעניק גמישות ניהולית למנכ"לים של משרדי הממשלה, שתאפשר להם לבחון לעומק מה הכרחי ומה לא בלי לחשוש מפגיעה בעובדים בעלי ותק וממאבק בהסתדרות. מעבר לזה, בניגוד לאינסטינקט של האוצר, הייתי מוריד מיסים, כי צעד כזה מושך חברות, ואף על פי שבטווח הקצר המדינה מפסידה כספי מיסים, בטווח הארוך היא מרוויחה, כי בסיס המס גדל".
פרופ' מנואל טרכטנברג: "ככל שהמלחמה הולכת ומתארכת וההשלכות שלה מעמיקות, כך הנטל הכלכלי הולך וגובר, והוא עוד ילך ויגבר"
הנטל הכלכלי ילך ויגדל
"היה לנו הרבה מאוד מזל שהמצב הכלכלי ההתחלתי ב-6 באוקטובר היה טוב ואפילו טוב מאוד בהרבה מדדים חשובים לכלכלה", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, "ולכן היינו יכולים לספוג, לפחות בהתחלה, את העלויות הכבדות של המלחמה".
טרכטנברג הוא כלכלן בכיר, פרופסור בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מייסד המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה וחבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת המחנה הציוני. הוא גם עמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי שנודעה בשמה ועדת טרכטנברג.
פרופ' מנואל טרכטנברג: "כל בר דעת מבין שאם המדינה הולך לגירעון של 7%, ואולי מעבר לזה, היא חייבת לנקוט צעדים קשים"
מניסיונו הרב הוא מזהיר מההשלכות של התארכות המלחמה: "בתחילה נראה שהמצב של המשק לא יהיה שונה מאוד ממה שקרה במלחמות קודמות או במבצעים ארוכים, שאז המשק הישראלי ידע להתאושש מהר אחרי רגיעה, אלא שככל שהמלחמה הולכת ומתארכת וההשלכות שלה מעמיקות, כך הנטל הכלכלי הולך וגובר, והוא עוד ילך ויגבר. אני משתמש בלשון עתיד מכיוון שעד כה הציבור בישראל לא חש על בשרו את עלויות המלחמה, מכיוון שהממשלה הלכה על גידול מאוד מאוד גדול בגירעון. לפני כמה חודשים העריכו שמדובר ב-6.6% גירעון, אבל לדעתי עכשיו כבר כמעט בלתי נמנע שנגיע לגירעון של יותר מ-7%.
"המדינה לקחה הלוואה כדי לממן לעת עתה את ההוצאות התקציביות, אלא שהגירעון הוא רק חלק מהפגיעה הכלכלית שנובעת מהמלחמה. החלק השני קשור למה שקורה לגורמי הייצור של המשק. יש פגיעה ממשית בכוח האדם. הרבה מאוד הרוגים לצערנו, פצועים, אנשים שסובלים מפוסט-טראומה, אזרחים שגויסו למילואים וכו', כל זה פוגע במשאב העיקרי של מדינת ישראל, שהוא כוח האדם.
ד"ר ארז צדוק: "היום הגירעון הוא בין 6% ל-7%, והאוצר צופה שהוא עוד ירד, כך שאנחנו במצב טוב יחסית למשברים קודמים שהתמודדנו איתם בהצלחה"
"לצד זאת נפגעו גם משפחות החטופים, המשפחות המפונות ומשפחות המילואימניקים, וגם זה פוגע בכושר הייצור של המשק, בתוצר ובצמיחה. את שיעורה של הפגיעה הזו עדיין לא מדדנו, ונגלה את ממדיה רק בסוף השנה. כבר עדכנו לאחור כמה פעמים את צפי הצמיחה, וככל הנראה בפועל הצמיחה תהיה שלילית ותעמוד על פחות משני אחוזים. מעבר לפגיעה בכוח האדם יש גם פגיעה בהון הפיזי של מדינת ישראל. לצערי עוד לא התחלנו או בקושי התחלנו לטפל בשיקום של ההון הפיזי".
לנוכח כל זאת, טוען טרכטנברג, תגובת האוצר רפה: "הביקורת שלי כלפי האוצר כפולה. ראשית, גם בסיטואציה הקשה הזו, שהולכת ומתגלגלת מאז 7 באוקטובר, שר האוצר מסרב לקצץ בתקציבים מיותרים שאינם תורמים ישירות לצרכים העיקריים של הציבור בישראל, שהם חינוך, בריאות, רווחה וכדומה, אף שהצרכים רק הולכים וגדלים עם הזמן. שנית, דחיית התקציב גם היא בעייתית, מכיוון שהיא מכניסה אי-ודאות עצומה לשוק, שזה דבר חמור מאוד בפני עצמו, שגם מאותת לשווקים הבין-לאומיים ולסוכנויות הדירוג שאנחנו לא אחראים. כל בר דעת מבין שאם המדינה הולך לגירעון של 7%, ואולי מעבר לזה, היא חייבת לנקוט צעדים קשים, אבל אם היא לא מראה נכונות לעשות את זה ולא עושה פעולות ממשיות כמדינה וכממשלה, המשמעות היא שמדינת ישראל אינה מתנהגת בצורה אחראית למראה האירוע הגדול הזה".
ד"ר ארז צדוק: "עשינו בדיקה דומה בארץ החל ממבצע חומת מגן, עבור בעופרת יצוקה, צוק איתן והלאה, וראינו שבימי המלחמה השוק הישראלי השיג ממוצע שנתי גבוה יותר משהשיג בימים רגילים"
ומה לדעתך שלושת הצעדים החיוניים ביותר לייצוב המשק מחדש?
"הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לתאר את האמת הצרופה לציבור בישראל, שהרי בסופו של דבר צריך לגייס את הציבור כדי שיהיה מוכן לשאת בנטל הכלכלי. אין ארוחות חינם, ואי אפשר לבוא ולהגיד שהכול טוב ורק חברות הדירוג הן אנטישמיות. הייתי מקדיש לזה לא מעט מאמץ, כי ברגע שאתה יוצר אמינות, תהיה גם נכונות אמיתית לשאת בעול. הדבר השני שהייתי עושה זה לקצץ את משרדי הממשלה המיותרים.
"אומרים לי: כן, אבל זה רק מיליארד וחצי ששקלים. ובכן, קודם כול, סליחה, רק מיליארד וחצי? אני יכול לחשוב על הרבה מאוד שימושים סופר חשובים למיליארד וחצי. לקיצוצים יש גם משמעות סמלית. הם מראים שאתה רציני ושלא שיקולים פוליטיים צרים הם שמובילים אותך. הדבר השלישי שהייתי עושה זה לעבוד 24/7 כדי להציג תקציב אמיתי ואחראי לשנת 2025. צעד כזה יגביר את האמון של השווקים בכלכלה הישראלית ויקל עלינו לצאת מהמצב".
ד"ר ארז צדוק: "אני מתנגד להעלאת מיסים כדי להקטין את הגירעון. צעדים כאלו חונקים את המשק. עדיף להתייעל ולהקטין את הגירעון באמצעות הקטנת ההוצאות"
הגירעון והדרך לפתור אותו
אחת הבעיות שכלכלת ישראל מתמודדת איתן היא הגירעון, ובשמו הרשמי גירעון תקציבי, מונח שמציין מצב שבו ההוצאה עולה על ההכנסה, וספציפית שההתחייבויות הכספיות בסעיפי התקציב עולות על הסכומים שהוקצו להן. גירעון בתקציב המדינה נוצר כאשר ההכנסות המתוכננות של הממשלה נופלות מהוצאותיה. את הגירעון מממנים על ידי הלוואות מהבנק המרכזי של המדינה, מבנקים מסחריים, ממכירת איגרות חוב ממשלתיות או מגיוס הון זר מחוץ למדינה. לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, בשנת 2023 הסתכם הגירעון של מדינת ישראל ב-77.5 מיליארד שקלים, כ-4.2% מהתוצר, וזאת לאחר שהשנה הקודמת הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6%.
ובכל זאת גם ד"ר ארז צדוק, מנכ"ל קרן ההשקעות אביב ניהול קרנות, אופטימי. "הכלכלה שלנו חזקה ויודעת להתאושש מהר ממשברים", הוא אומר, "בתקופת הקורונה הגירעון הגיע ל-11.7%, ואנשים בכו שהנכדים והנינים שלנו עוד ישלמו את החובות שלנו, אבל מהר מאוד הורדנו את הגירעון לאפס. היום הגירעון הוא בין 6% ל-7%, והאוצר צופה שהוא עוד ירד, כך שאנחנו במצב טוב יחסית למשברים קודמים שהתמודדנו איתם בהצלחה. גם יחס חוב-תוצר הנוכחי טוב יותר מאשר היה בתקופת הקורונה, והוא נמוך גם יחסית לשאר מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD). גם שיעור האבטלה, 2.8%, נמצא בשיא חיובי היסטורי לתקופת מלחמה. אנחנו לא במצב מעולה, אבל הכלכלה שלנו חזקה דייה ויש לה יכולת התאוששות מהירה.
"ובכל זאת אנחנו במצב מלחמה, ואם תיפתח חזית מלאה מול חיזבאללה, הגירעון יעמיק ויחס חוב-תוצר יגדל. מצד שני אנחנו יודעים שמלחמות טובות לכלכלה. סטטיסטיקה של מאה שנה מלמדת שמדד הדאו ג'ונס (מדד המשקלל את השינוי בשערי שלושים מניות של חברות ענק אמריקאיות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, א"ג) עלה בכל פעם שארצות הברית הייתה מעורבת במלחמה. עשינו בדיקה דומה בארץ החל ממבצע חומת מגן, עבור בעופרת יצוקה, צוק איתן והלאה, וראינו שבימי המלחמה השוק הישראלי השיג ממוצע שנתי גבוה יותר משהשיג בימים רגילים.
"מלחמות גורמות למחסור, והוא מניע את גלגלי המשק, מה גם שבתקופת מלחמה התעשיות הביטחוניות עובדות יפה, ויש מעגלים כלכליים נוספים שמספקים לתעשייה את המוצרים ואת השירותים שהיא צריכה. לצד זאת גם בזמן המלחמה וגם לאחריה אנשים מרגישים צורך לפצות את עצמם, והם קונים יותר ומבלים יותר, והכלכלה צומחת מזה. השוק יודע את זה, ולכן הוא עולה כבר בזמן המלחמה. אם כך, גם אם עכשיו הכלכלה במצב טוב פחות, ההתאוששות תהיה מהירה מאוד.
"אם נתייחס לתמ"ג, התוצר המקומי הגולמי (הערך של כלל הסחורות והשירותים המיוצרים ומסופקים במקום מסוים בזמן נתון, א"ג), הראה ירידה ריאלית, אבל אני סבור שזה נבע לא מירידה בביקוש, שכן הציבור ממשיך לצרוך, אלא מירידה בהיצע. יש כרגע כ-260,000 איש במילואים ועוד עשרות אלפי מפונים. כולם לא עובדים בעבודות שלהם, וזה לבדו מוריד את ההיצע ואת התמ"ג. לעומת זאת הצריכה נותרה גבוהה.
"המשקיעים הזרים וסוכנויות הדירוג מסתכלים עלינו, ואי אפשר לפטור אותם ולומר שאחר כך יהיה בסדר. נדרשים צעדים מעשיים לשיפור המצב הכלכלי. קודם כול צריך להעביר את התקציב כמה שיותר מהר, ואף על פי שתקציב דו-שנתי נותן יציבות לממשלה, זה צריך להיות תקציב חד-שנתי, כי אנחנו לא יודעים איך תיראה השנה הבאה. אנחנו לא יודעים למשל אם תהיה מלחמה בלבנון או לא ואם טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית או ביידן, ואם טראמפ ייבחר, אם תהיה מלחמה אזורית או לא.
"נוסף על כך צריך לעשות צעדים לצמצום הגירעון. אני יכול להבין את שר האוצר שאומר שאפשר להגדיל את הגירעון, שלמראה תקדימי העבר ירד במהירות לאחר המלחמה, אבל 'עם לבדד ישכון' הוא לא פקטור בכלכלה של היום. אנחנו קשורים לכלכלה העולמית, וסוכנויות הדירוג כבר אמרו את דברן. הירידה בדירוג כבר הייתה מגולמת בשוק, ואם יהיו עוד ירידות, זה לא יהיה חיובי. צריך להתחשב בזה ולעשות צעדים לצמצום הגירעון.
"אחת הדרכים לצמצום הגירעון היא סגירת משרדי ממשלה לא נחוצים. אני יודע שאומרים שמשרדי ממשלה זה כסף קטן, אבל הייתי סוגר מה שלא הכרחי. זה צעד טוב מכמה בחינות: יש בו גם חיסכון כספי, גם דוגמה אישית וגם ייעול של המערכת והפיכתה למקצועית יותר. מ-21 המשרדים הקיימים אפשר להתחיל בסגירת חמישה. הייתי סוגר גם פרויקטים גדולים לא חיוניים של תשתיות לטווח ארוך. הם יחכו עוד שנה, לא יקרה כלום. לצד זאת צריך להמשיך ולחפש מנועי צמיחה ולהשקיע בהם. אני מתנגד להעלאת מיסים כדי להקטין את הגירעון. צעדים כאלו חונקים את המשק. עדיף להתייעל ולהקטין את הגירעון באמצעות הקטנת ההוצאות".
אתה אופטימי ורואה את ישראל מתאוששת במהירות מבחינה כלכלית?
"בוודאי. סמוטריץ' ונתניהו הם שני אנשים חכמים שמבינים בכלכלה, ואני סומך עליהם. החשש היחיד שלי הוא שיהרסו את הכלכלה מבפנים. הכלכלה שלנו טובה וחזקה, אבל אנשים נחשפים להשחרה שיש בחלק מכלי התקשורת, ואז הם מתייאשים ונוטשים את השוק.
"דמיינו מילואימניק עצמאי שמסיים את סבב השירות שלו בעזה וחוזר להתניע מחדש את העסק שלו. אם הוא שומע שהעתיד הכלכלי שחור, הוא יתייאש ולא ינסה להציל את העסק שלו, אבל אם הוא יפתח גלי ישראל, ערוץ 14 או 'עולם קטן' וישמע שאנחנו כלכלה חזקה שמתאוששת מהר, הוא לא יתייאש ולכן הוא גם יצליח.
"בכלכלה יש הרבה פסיכולוגיה, והשוק מתנהג הרבה פעמים כמו נבואה שמגשימה את עצמה. בשורה התחתונה הכלכלה שלנו היא נס, ואחרי שהמלחמה תיגמר המשק יתאושש ויצמח בעז"ה".
