לקרוע בשבילם את הים

רווקות. תקופה מאתגרת ומלווה לא-פעם בכאב. רווקי ישראל משתוקקים להקים בית. קרוביהם נושאים תפילות למענם ומנסים לעזור וללוות. לעיתים העזרה מבורכת. לעיתים היא פוגעת ואף עלולה להזיק. אל השיחה הזו התכנסו שלוש נשים העוסקות בשידוכים כדי לבחון מה היחס הנכון של החברה שלנו לאתגר הזה, איך אנחנו יכולים לסייע לרווקים ולרווקות ולהקל עליהם, ומה הפתרונות בעיניהן לאתגר זה, שהוא גם חברתי וגם אישי.

"רווקות היא מסע, כמו כל התמודדות שאדם צריך לעבור", אומרת רחלי הומינר מאתר ההיכרויות הבאר. "הדבר היחיד שיכול לשנות את המסע הזה לטובה הוא ההסתכלות שלנו עליו ועל הדרך. כמו נסיעה באוטובוס", היא ממחישה, "כשהווילונות סגורים והכול חנוק, זה הופך את הנסיעה לסיוט, ולעומת זאת אותה נסיעה לאותו יעד בחלונות פתוחים ומוזיקה נעימה וריח טוב וכיבוד תעבור אחרת, ואת תגיעי ליעד שלך אחרת. אולי לא תגיעי מהר יותר, אבל תרגישי שאת מגיעה מהר יותר ושמחה ורעננה יותר.

רחלי הומינר: "כשהווילונות סגורים והכול חנוק, זה הופך את הנסיעה לסיוט, ולעומת זאת אותה נסיעה לאותו יעד בחלונות פתוחים ומוזיקה נעימה וריח טוב וכיבוד תעבור אחרת, ואת תגיעי ליעד שלך אחרת. אולי לא תגיעי מהר יותר, אבל תרגישי שאת מגיעה מהר יותר"

הומינר מלווה רווקים ורווקות במסע חייהם גם במקרי רווקות מאוחרת וזוגיות לפרק ב', ויש תפיסות חברתיות שצורמות לה וחשוב לה להפריך: "יש גישה רווחת שאומרת שאם תעשי אחת-שתיים-שלוש, תתחתני. ואם לא, לא תתחתני. זו פטרונות, כי אין מתכון קסם לכולם. מסוכן לדבר כך, כי יש רווקות שעשו הכול מכל הלב והנשמה, ישר והפוך, ועדיין לא התחתנו, ויש כאלה שעשו בקושי דבר אחד והתחתנו.

"אני מתעסקת בשידוכים המון שנים, וככל שאני יותר בזה, אני רואה שאלו חשבונות של הקב"ה. חתונה ושידוכים זה ממש בידי שמיים עוד מימי בריאת העולם. הקב"ה מזווג זיווגים וב"ה שולח שליחים נאמנים. יש אנשים שממנים עצמם לשליח, ומגלגלים זכות לאותו אדם להצליח לשדך. אנחנו מתעסקים פה בנשמות, אין מתכון, אין רשימת מכולת, אין 'שבעת הדברים שיש לעשות ואז יש חתונה'. זה לא דבר טכני ולא דבר של מה בכך. אלו מסעות בדרך".

רחלי הומינר: "יש גישה רווחת שאומרת שאם תעשי אחת-שתיים-שלוש, תתחתני. ואם לא, לא תתחתני. זו פטרונות, כי אין מתכון קסם לכולם. מסוכן לדבר כך"

בלי ביקורת, בלי שיפוטיות

דרכה של הומינר בשידוכים ובהיכרויות החלה עוד כשהייתה צעירה לימים, בת 18 בלבד. "כל אחד יכול להיות שדכן, ולא צריך כישרון מיוחד בשביל זה. כשהייתי ילדה בת 18 ושידכתי שידוכים עשיתי את זה בפשטות. אבל עם הזמן למדתי יותר והבנתי שיש פה משהו גדול. צריך בשביל זה רק רצון והבנה שאת שליחה לדבר הגדול הזה, לשפע הא-לוהי הזה שעובר דרכך. אם את מוציאה את עצמך משם", היא אומרת ומתכוונת לרצונות ולשאיפות של המשדכים, "זה יכול לעבור חלק ומהר למי שצריך את זה".

היסודות שהפכו נר לרגליה הם קודם כול לנטרל את הביקורת והשיפוטיות כלפי מי שעדיין לא מצא את שאהבה נפשו: "תחושת אשם, ביקורת ושיפוטיות פנימית שמשהו דפוק בהם ובגלל זה הם לא מתחתנים, ומי שמתחתן הוא המוצלח והמתוקה, ומי שלא לא, אינן קיימות אצלי. זה לא סתם מתק שפתיים בשביל להרגיע את הרווקות. אני לא רק מלטפת. אלו לא רק מילים טובות. אבל מצד האמת העובדות הן שמי שהתחתנה אינה טובה יותר ממי שלא. זו גישה מיושנת ולא רלוונטית".

יש היום מאמנות רבות לחתונה. אימון מסייע לקדם את הקשר?

"לא כל ליווי מועיל לקשר", קובעת הומינר. "הליווי צריך להיות מאוד מקצועי ואישי ועם נשמה גדולה שיכולה להכיל מורכבויות ולא לראות בחתונה את היעד המרכזי, אלא לראות אם הזוג מתאים באמת ושמח בקשר באמת. אני לא מחתנת אף אחד, ואני לא הנושא", היא מחדדת.

"אנחנו פה כדי ללוות, להיות הדבר הזה שלוחש באוזן ונותן דחיפה. והכול מה' יתברך. הנושא הוא הזוג, עם כל מה שהוא עובר ולאן הוא הולך. כשמלווה טוענת שהיא מחתנת איקס זוגות, יש בזה משהו מסוכן", מתריעה הומינר ומסבירה, "כי היעד המרכזי הוא כמויות. אנחנו רוצים שהזוגיות תהיה טובה, שיהיה בניין עדי עד. וכמישהי שמקבלת זוגות אחרי נישואי בוסר, זה לא פשוט בכלל. המטרה היא שידוך של נשמות".

מה עלול לפגוע בתהליך הטבעי של היכרות וחתונה?

"יש מאמנות שלוחצות על זוגות להתחתן. ליווי כזה נכנס לסיפור בלי להקשיב ללב ולאינטואיציה הפנימית. אני עמוק בתחום הזה, ולא-פעם אני רואה הרבה חוסר מקצועיות ולא עבודה מהלב והנשמה. דברים שקשורים ללב צריכים לצאת מהלב, דברים הקשורים לנשמות צריכים זהירות רבה ביותר".

נעמה אברהם: "שידוכים והיכרויות לחתונה הם אתגר ואחריות של כולנו, כל הקהילה, כל החברה, כל העם. כולנו צריכים להתעסק בזה, להתעניין בהם, לשאול לשלומם, לפנק אותם ולנסות לחבר. בלי שיפוטיות ובהרבה רגישות"

מסע מחדד חושים

"הקשיבו לאינטואיציה שלכם", פונה הומינר לרווקים ולרווקות. "אל תתבלבלו, אל תהיו חסרי אונים. מי שיהיה עם בן הזוג זה אתם. אם את רווקה, זה לא אומר שאת צריכה להיות מטושטשת או חסרת ביטחון. המסע הזה אמור לחדד לך את החושים.

"אני נזהרת מאוד מלדחוף זוגות להתחתן. מצד אחד אין מושלם. צריך ביטחון פנימי ושלוות הנפש שזה מה שנכון. אבל לפעמים הלב לא שקט, והאינטואיציה הפנימית מכרסמת ולא מרפה, ומשהו פה לא נראה, לפעמים אפילו בלי הסבר. כמו כשאת נכנסת לבית מסוים והאנרגייה לא נכונה לך, בלי הסבר, הבית עצמו עונה על כל הצרכים, אבל משהו בתחושה הפנימית שלך אומר לך שזה לא הבית הנכון לך. מספיק שהנשמה הפנימית דוחה את הדבר הזה ומשהו מאותת שלא, חייבים להקשיב לזה, כי הרבה פעמים זה רק הולך ומחמיר.

שירה מס: "שבעים אחוז מהרווקים אמרו שאין להם מספיק הצעות מחברים, שהן לאין ערוך איכותיות יותר מהצעה באתר היכרויות. החברה מכירה אותי אישית, האלגוריתם לא מגיע לרמה של הקשר הזה איתי"

"כל כך הרבה נשים צעירות אני פוגשת שאומרות לי: בדיעבד הרגשתי, ולא הקשיבו לי ולא הקשבתי לעצמי", מגלה הומינר את אחורי הקלעים של מערכות יחסים שלא צלחו. "אני יודעת שיש לי אחריות במה שאני אומרת, יש תופעה שיש לה מחירים, וברגע שזה לא מכוון, לא מקצועי מספיק, זה יכול לגרום נזק. אלו דברים שראיתי ושמעתי.

"כחברה אני מציעה דבר ראשון לפתח מודעות. שנבין שיש פה סיטואציה שלא הכרנו לפני כן. היא מורכבת מיחידים רבים מאוד וטובים. כל אחד מאיתנו, כמעט בכל מעגל, מכיר אישית רווקים, גרושים ואלמנים. זה נוגע לכולם. חשוב שנראה את זה כיחידים, ונתייחס לזה בחמלה, לא ברחמים, באמפתיה גדולה, בחיבוק אמיתי ובהבנה של המציאות הזאת, שהם לא ירגישו צללים שלא רואים ולא סופרים אותם", היא מבקשת.

נעמה אברהם, מנהלת מיזם 'מפגש ברמה', הדוגל בהיכרות על ידי חוויות משותפות, מסבירה: "שידוכים והיכרויות לחתונה הם אתגר ואחריות של כולנו, כל הקהילה, כל החברה, כל העם. מצב הרווקים והרווקות צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כל אחד מכיר מישהו או מישהי שמבקשים זוגיות, ובכל אחד מאיתנו זה נוגע עמוק בלב. כולנו צריכים להתעסק בזה, להתעניין בהם, לשאול לשלומם, לפנק אותם ולנסות לחבר. בלי שיפוטיות ובהרבה רגישות".

התמרורים להתנהלות החברתית בעיניה של אברהם ברורים: "הרווקות והרווקים לא מחפשים מחנכים שיסבירו להם למה הם עדיין לא התחתנו. הם פשוט ישמחו שנראה אותם ושנחשוב על רעיונות רלוונטיים להם. הפנויים והפנויות אמיצים ונפלאים. זו דרך לא פשוטה, והם עושים השתדלות עצומה לצלוח המון סיטואציות חברתיות ומשפחתיות ועם זאת להגדיל את מעגלי ההיכרות, להגיע למפגשים של פנויים ופנויות ולחפש בכל דרך אפשרית".

שירה מס: "אנחנו בדור הזה רוצים את המושלם, והעבודה על קשר חסרה וקשה יותר. יש קושי בתקשורת בדור שגדל על לייקים וואטסאפ, וזה יוצר קושי בתקשורת והיחלשות שמשפיעה מאוד על היכולת להגיע לקשר עמוק וממצה"

להחזיר את האחריות אלינו

בגישה זו דוגלת גם שירה מס, מנכ"לית 'באים בטוב', ארגון שנוסד כדי להסתכל על הרווקות במבט-על. "יש כל כך הרבה אתרים ומיזמי היכרויות, והתחושה שלנו הייתה שמשהו לא עובד. רצינו שיהיה ארגון שבא נקי כדי להסתכל על המשבר ממעוף הציפור ולזהות מה מקורן של נקודות הכשל".

אילו נקודות חולשה זיהיתם בהיבט הזה?

"בסוף כדי להתחתן צריך להכיר ולקבל הצעה רלוונטית", פורטת מס. "השלב השני הוא להגיע למיצוי פוטנציאל הקשר שיוביל להחלטת נישואין. בשניהם יש נקודות כשל, כלומר יש לנו גם משבר הצעות, פשוט אין מספיק. בחורה יכולה להגיד שחמש שנים היא לא קיבלה הצעה אחת מאדם קרוב אליה. עשינו סוג של מיקור חוץ לבעיה הזאת, והעברנו את האחריות לאתרי ההיכרויות. רובנו ניסינו לשדך פעם ב-, אבל זה לא דבר קל, וצריך התמדה, לא להתייאש אחרי חמישה ניסיונות ולצאת מהמשחק.

"השורה התחתונה היא ששבעים אחוז מהרווקים אמרו שאין להם מספיק הצעות מחברים, שהן לאין ערוך איכותיות יותר מהצעה באתר היכרויות. החברה מכירה אותי אישית, האלגוריתם לא מגיע לרמה של הקשר הזה איתי", מסבירה מס.

"זו נקודת כשל אחת, והיא מונחת אצל הציבור. לכן אנחנו שואפים להכניס כסף לשידוכים. אנחנו צריכים ליצור שגרת שידוכים. לערוך בהתמדה ובקביעות ערבי מאצ'אפ ועוד".

"הכשל השני הוא במיצוי הקשר. זה כבר קשור מאוד לתרבות. ריבוי הסוגים והאפשרויות יוצר קושי לבחור, להתחייב. אנחנו בדור הזה רוצים את המושלם, והעבודה על קשר חסרה וקשה יותר. יש קושי בתקשורת בדור שגדל על לייקים וואטסאפ, וזה יוצר קושי בתקשורת והיחלשות שמשפיעה מאוד על היכולת להגיע לקשר עמוק וממצה, כי מייד אנחנו עוברים הלאה לקשר הבא.

"יש כלל חברתי רווח שמציעים את ההצעה קודם לבחור ואחר כך לבחורה", מאירה מס זרקור על נוהג שלא חושבים על השלכותיו. "זה יוצר שפע של הצעות לגברים, והנשים אפילו לא ידעו שהציעו אותן. כשהגבר מקבל המון הצעות, הוא מרשה לעצמו להיות סלקטיבי בפרמטרים כמו מראה ונתונים אחרים. הגברים בטבעיות אמורים לחזר אחרי האישה, והמקום הזה מאוד נשחק.

"עוד לפני שמתעורר הרצון לחזר, הנשים כבר על זה בחיפוש, ויוצא שהן הרודפות, והגבר מדפדף בין המון הצעות. התנועה הטבעית של כיבוש היום כבר מסורסת. זה יוצר הרבה עיוותים, ויש הרגשה שיש הרבה יותר בנות פנויות מבנים. מדובר בכל מיני שגרות התנהגות שיוצרות הרבה עיוותים ומחמירות את הבעיה", אומרת מס ומבקשת: "אנחנו קוראים ליוזמי ההיכרויות להציע לבנות קודם. שהגבר ירגיש שהוא צריך להצליח להגיע להצעה. זה לא חסר לו. הוא בתוך קשר וכבר יש שתי הצעות שמחכות לו. כשלבחורה יש דייט פעם בחודשיים-שלושה היא תעשה הכול בשביל שזה יצליח. אלו מהלכים וליקויים חברתיים שיש לתקן".

עדכון גרסה ביחס החברה

בנוגע לרווקים ולרווקות עצמם אומרת מס: "פגשתי עשרות רווקים ורווקות בני 35 ומעלה, ולמדתי שאם יש בית ספר לאמונה, זה אצלם. היכולת להרים את עצמך בכל פעם לפני חגים ועוד, זה ממש לשבת ולהעריץ אותם. והם עושים הכול, באמת הכול. הולכים לטיפולים ולאימונים ונשברים וקמים מחדש.

"עוד דבר שצריך לשנות הוא שהקהילה הדתית בנויה על משפחות, ולא עדכנו את הדבר הזה. אשת קריירה בת 35 שאינה נשואה ולא יכולה לעבור ועדת קבלה ביישובים היא לא ילדה בת 18. יש לנו הרבה בדק בית קהילתי לעשות בנושא. היא צריכה ליצור לעצמה קהילה חלופית של חברות, וככה העוגן היחיד שלה של חברות ומשפחה נשחק.

"בתקוע ובלוד יש קהילות רווקים המשולבות בקהילה. זה יוצר הרבה יותר ביחד עם מחפשי הזוגיות. הפרמטר של נשוי או לא כבר לא יכול להיות פרמטר בקבלה. למשל, מפריע מאוד שלא נותנים לרווק לקנות מגרש גם אם הוא רוצה לבנות עכשיו. הרי המחירים יעלו, ובסוף הוא לא יוכל לקנות בית אחרי שיתחתן. למה לא לאפשר לו עכשיו לקנות ולבנות?" שואלת מס.

"מצד אחד אנחנו צריכים להציע יותר הצעות, ומצד שני לשאול את השאלות האלה באומץ, להיפטר מהקונספציות ברווקות שקפאו. כל רב קהילה וכל מנהיגי הקהילה צריכים לשים את הנושא הזה בראש סדר היום", היא קוראת, ואף מתריעה: "זו קריאת חירום. אנחנו במדרון חלקלק, כי המצב רק הולך ומחריף".

ובכל זאת חשוב לה לסיים באופטימיות: "אני מרגישה בשנתיים שאנחנו בשטח שיש הרבה יותר התעוררות ורצון. אנחנו מקבלים פניות לקבל כלים ולהנחות אותנו מה לעשות. יש עם מה לעבוד, צריך רק לכוון".