כותרות חמות :

"כל בחור ישיבה הוא כתובת בשביל המחלקה היהודית בשב"כ"
"כל בחור ישיבה הוא כתובת בשביל המחלקה היהודית בשב"כ"

"כל בחור ישיבה הוא כתובת בשביל המחלקה היהודית בשב"כ"

ריאיון מטלטל: שבוע אחרי הטבח בשמחת תורה היה תלמיד הישיבה גלעד ניצן מלא מוטיבציה כשחשב שהוא מתחיל מבדקים לקראת גיוס ליחידה מובחרת. כעבור כמה חודשים גילה כי נכנס על כורחו למערבולת מהסרטים, והוא ממש לא המקרה היחיד. "שלטו בי פסיכולוגית". סרטון הווידאו המלא באתר הקול היהודי

 

 

אלחנן גרונר, אתר הקול היהודי

הימים היו ימי כאוס, שבוע בלבד אחרי שמחת תורה. אנשי זק"א עוד ניקו את הדם בקיבוצי העוטף, המדינה ליקקה את פצעיה, מאות אלפי מילואימניקים הוזעקו לחזיתות למיניהן, וצה"ל נערך לתוכניות הכניסה לרצועת עזה.

לכן כשצלצל הטלפון של גלעד ניצן, בחור משיעור א' בישיבת מרכז הרב, ועל הקו הייתה גברת ממשרד ראש הממשלה שביקשה לחבר אותו ל"שלמה", איש כוחות הביטחון שרצה לדבר איתו, היה בטוח ניצן כי מדובר בדבר מה הקשור לסיירות וליחידות מיוחדות שאליהן שאף להתגייס לאחר לימודיו בישיבה.

בפגישה שנערכה כעבור כמה ימים בתחנת המשטרה בכפר סבא הסביר לו "שלמה" כי הוא נמצא מתאים למבדקים ליחידה שקופה של מערכת הביטחון. "הוא התחיל להגניב אותי על היחידה, סיפר על המלחמה, אמר שזו יחידת שטח מיוחדת", מספר ניצן בשיחה עם הקול היהודי. "אמרתי להם שאני מתכוון ללמוד בישיבה בשנים הקרובות לפני הגיוס, ואמרו לי שזה בסדר ללמוד בישיבה ואחר כך להתגייס אליהם, ככה שנרגעתי. לפני הפגישה בדק אותי מישהו עם גלאי מתכות, והכול היה תחת סודיות. הוא אמר לי: אני לא יכול לפרט כרגע, אנחנו יחידה שקופה, עובדים עם השב"כ ועוד יחידות.

"אחרי כמה רגעים אמרתי לו: אז אתם בעצם כן המחלקה היהודית בשב"כ? הייתה שתיקה, ואז הוא אומר לי: כן. אני בשוק, לא יודע מה לומר. התפוצץ לי בלון ענק מול הפרצוף"

"נדלקה לי נורה קטנה, ושאלתי אם הם קשורים למחלקה היהודית בשב"כ. הוא מייד אמר לי: נראה לך? מה, נשלח אותך לעקוב אחרי אנשים ביצהר? תתקדם איתנו, נעשה לך כמה מבחנים ונכניס אותך ליחידה ותראה הכול. מעכשיו הכול בסודיות מוחלטת.

"אחר כך היו עוד שלוש פגישות במקומות שונים. עברו בערך שבועיים בין כל מפגש, והוא כל הזמן אומר לי בטלפון שהשעות האלה בעייתיות לו כי הוא בדיוק בעזה, מוכר לי כל הזמן כאילו הם בפעילויות על ערבים. הוא כל הזמן אמר לי: אנחנו חייבים לדאוג לדור העתיד של היחידה.

"בכל פגישה כזו הוא מביא אוכל טוב, ואנחנו מדברים על דא ועל הא, דנים על דברים שקשורים למלחמה, ובסוף כל מפגש הוא נתן לי מבחנים פסיכולוגיים כאלו. ואני בראש של גיוס ליחידה מעניינת, וזה נשמע לי הגיוני שעושים מבחנים כאלו".

שיא התהליך היה ביום שטח שעבר ניצן. "פגשתי את שלמה ועוד אדם בנתניה, ונתנו לי משימות כמו לנווט לבד לכתובת בעיר ולבדוק מידע על מי שגר בה, ללכת לקניון לחנות מסוימת ולתת עליה כל מידע רלוונטי למי שירצה כביכול לשדוד אותה. כל הזמן הזה מלווה אותי מרחוק הבחור ששלמה הצמיד לי.

"הוא איים שאני יכול לקבל תביעה פלילית ולשבת בכלא. זו משקולת שנופלת עליי. אני שומר סודיות ארבעה וחצי חודשים, ואני מת להוציא את זה מהפה, בעיקר שדפקו לי עוול"

"אחרי יום השטח הוא אמר לי: ראינו את היכולות שלך, והייעוד שלך מבחינתי הולך להיות אצלי בתיק כחול בפעילות ביהודה ושומרון. משם כבר לא הצלחתי לשמוע כל כך, כולי נהייתי מבולבל. נפל לי גם אסימון פתאום על ה'תיק הכחול', כי כשאומרים כחול הכוונה ליהודים, והתחלתי לשים לב שרוב השיחות נותבו בידי שלמה כאילו במקרה לנושאים אידאולוגיים נפיצים. אחרי כמה רגעים אמרתי לו: אז אתם בעצם כן המחלקה היהודית בשב"כ? הייתה שתיקה, ואז הוא אומר לי: כן. אני בשוק, לא יודע מה לומר. התפוצץ לי בלון ענק מול הפרצוף.

"יצאתי מהפגישה הזו סוער. לא ידעתי מה לעשות. אחרי כמה ימים הוא התקשר שוב ושכנע אותי לבוא למפגש אחרון. אמרתי לו שאין לי בעיה לבוא להגיד שלום ולהיפרד, אבל אני לא מוכן לעבוד איתם. הוא קבע לי תאריך מיידי לפגישה בסוויטה במלון קינג דייוויד. כשהגעתי, אחרי הבידוק, הוא עוד פעם התחיל לטפטף לי כמה דקות שהוא חושב שאני יהיר ולא רואה את כל התמונה, ושהוא בטוח שאני אתקשר אליו בעוד שלוש שנים להגיד שטעיתי בזה שלא הסכמתי לעבוד איתם וכדומה.

"ואז הבנתי פתאום. אמרתי לו: בעצם אני מטומטם, כי באתי לפה להיפרד בגלל שנוצר לי איתך קשר של חברים. אבל באמת אני בכלל לא מעניין אותך אלא רק מקור מידע בשבילך. כשאמרתי לו שאני חותך והולך, הוא אמר לי: רק תדע שאסור לך לספר מה שקרה פה. אמרתי לו: השבת יש לי שבת משפחתית, ואני הולך לספר למשפחה שלי הכול.

"אז הוא איים שאני יכול לקבל תביעה פלילית ולשבת בכלא. זו משקולת שנופלת עליי. אני שומר סודיות ארבעה וחצי חודשים, ואני מת להוציא את זה מהפה, בעיקר שדפקו לי עוול. אבל פתאום קיבלתי רגליים קרות, ובשבת לא סיפרתי לאף אחד".

רק אחרי זמן מה אזר ניצן אומץ וסיפר את הדברים לאחד מאחיו. "הוא הסביר לי שהאיום הכי גדול נגדם הוא אור השמש, וכל עוד אני לא מספר בעצם אני עדיין סחיט והם עוד יכולים להפחיד אותי, ואני חייב לשבור את המשוואה ולצאת ממעגל האונס".

"במפגש הרביעי, שהיה יותר ארוך, הוא נתן לי 400 שקל, כי אמר שהזמן שלי יקר, וביום השטח כבר דחף לי 800 שקל והסביר שאני צריך שיהיה לי כסף"

אתה משתמש בביטויים קשים. עד כדי כך?

"כן. אתה מרגיש קודם כול פחד שלא יסבכו אותך או את המשפחה שלך. אתה מרגיש סחיט. תחושה גרועה כאילו אנסו אותך במקום מסוים. וגם תחושת אשמה, אתה מאשים את עצמך איך נכנסת לתוך זה, איך לא ראית את נורות האזהרה, אבל צריך לדעת להזיז את תחושת האשמה ולצאת מזה".

לדבריו, "אחרי שהם מוכרים לך תקופה ארוכה שיש בך משהו מיוחד, שאתה הולך לשרת את עם ישראל ביחידה מובחרת, בסוף אתה קולט שהם רצו לגייס אותי כמודיע, שאני אשב בישיבה שלי, ואני לא יודע מה בדיוק אגיד להם. פתאום אתה מבין שאתה במצב יותר גרוע מסמרטוט. רוצים שתהיה כמו משת"פ ערבי שמוצצים ממנו מידע.

"זה לאט לאט מחלחל שכל החודשים האלה הכול מלכתחילה היה שקר. נטו שקר. אני לא מעניין אותם. אפשר להרוס לי את קשרי המשפחה, את חיי החברה, לגרום לי להתאבד, כמו שקרה בעבר לסוכן שהיה בחוות גלעד. לוקחים ריזיקה על חיים של אנשים".

כדי להבין את העבודה הפסיכולוגית של אנשי השב"כ נדרש ניצן לאחד המאפיינים של שיטת הגיוס: השוחד הכספי. בלי שהרגיש מצא את עצמו ניצן מקבל סכומי כסף ניכרים, וכבר אמרה התורה מה קורה לעיניו של מקבל שוחד. "במפגש הראשון הוא לא נתן לי כסף. בשני הוא אמר לי: קח עשרים שקל על הנסיעות, אז זה נשמע לי הגיוני. בשלישי כבר נתן לי מאתיים שקל, אז התפלאתי, אבל הוא אמר שהוא כבר כתב את הקבלה, ומבחינתו שאסע במונית כדי לחסוך זמן. אמרתי לו שאשים את היתרה בצדקה.

"במפגש הרביעי, שהיה יותר ארוך, הוא נתן לי 400 שקל, כי אמר שהזמן שלי יקר, וביום השטח כבר דחף לי 800 שקל והסביר שאני צריך שיהיה לי כסף אם אצטרך לקנות משהו עבור סיפור הכיסוי שלי.

"בעצם הוא בישל אותי לאט לאט. כל הזמן נתן לי תחושה כאילו אני שולט במצב. הרגשתי ביטחון עצמי גבוה, כשבעצם בסוף קלטתי שהוא שולט בי פסיכולוגית".

עו"ד עדי קידר: "במקום להכות על חטא ולבדוק בציציות איך אפשר להשיב את הביטחון לתושבי ישראל, ממשיכים כתמול שלשום בגיוס סוכנים אגב ניצול משאבים בלתי נלאים לביסוס המטרה"

שב"כ – גוף פוליטי או ביטחוני?

אחרי שסיפר לעוד חברים את סיפורו גילה ניצן כי הוא אינו היחיד. למעשה, גם אדם נורמטיבי ושומר חוק יכול ללא עוול בכפו למצוא את עצמו במערבולת של שקר ורמייה שאליה יכניסו אותו אנשי המחלקה היהודית. באיזו זכות בעצם?

כמו כן נראה כי אוכלוסייה עצומה של כל מי שמגדיר עצמו ימני או קשור להתיישבות היא אוכלוסיית יעד של השב"כ. כאשר מוסיפים לכך את בכירי השב"כ, כמו נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, שרגע לאחר שיצא משירות כבר הוביל הפגנות נגד הרפורמה במערכת המשפט, קשה שלא להבין שמדובר בגוף פוליטי הפועל נגד הצד השני של המפה.

"כמעט כל מי שסיפרתי לו על זה אומר לי ששמע על עוד אנשים שמנסים לגייס. נראה שהם רוצים סוכן בכל ישיבה. לפי מה שקרה לי אפשר להבין שכל בחור ישיבה יכול להיות כתובת. אני לא גר ביהודה ושומרון, אני לומד בירושלים, לא מסתובב באזורי חיכוך עם ערבים. אני בחור שפותח את היום שלו בסדר בוקר וגומר את היום אחרי סדר ערב. זה הלו"ז".

מי שנחשף לסיפורו של ניצן הוא עורך דין עדי קידר מארגון חוננו, שמלווה זה שנים את נפגעי המחלקה היהודית בשב"כ. גם בחוננו מזהים מגמה גוברת מתחילת המלחמה של ניסיונות לגיוס סוכנים למחלקה היהודית בשב"כ. בחלק מהמקרים מדובר בניצול ציני של בקשות רישיון נשק או גיוס לצה"ל. רכזי שב"כ פונים למגיש הבקשה ומבקשים לשוחח עימו. הוא בתסבוכת. אם לא יסכים, לא תאושר הבקשה.

"האירוע המדובר מדגים פעם נוספת שהמחלקה היהודית מנותקת מהמתרחש בתוך עמה", אומר קידר. "ימים לאחר שמחת תורה, במקום להכות על חטא ולבדוק בציציות איך אפשר להשיב את הביטחון לתושבי ישראל, ממשיכים כתמול שלשום בגיוס סוכנים אגב ניצול משאבים בלתי נלאים לביסוס המטרה".

עו"ד קידר מוחה על פרקטיקת האיומים שחווה ניצן. "העובדה כי במהלך הגיוס ולאחריו מתנהלים גורמי שב"כ כאחרוני העבריינים מתוך מסכת איומים מכוערת ונלוזה מדגישה את הצורך לסגור את היחידה הזו ולהשקיע את המשאבים במלחמה נגד האויב האמיתי. אני קורא לכל מי שזקוק לכך לפנות לייעוץ משפטי. איומי השב"כ אינם חוקיים, וכל אדם זכאי לייעוץ משפטי".

כל זה קרה בזמן שבשב"כ מבטלים מעצרי מחבלים בשל מחסור בכוח אדם. "כמה תקציבים השקיעו בזה", אומר ניצן בכאב. "לחקור עליי לפני כן, אנשים, מאבטחים, מלון, ארוחות. צריך לזכור שכל זה קרה שבוע אחרי 7 באוקטובר. המחלקה היהודית בשב"כ חיה בבועה משלה. כל המדינה עוד בכאוס, עוד לא טיהרו את עוטף עזה, והמחלקה היהודית מתעסקת בזה? בושה וחרפה. שבוע אחרי 7 באוקטובר ושמחת תורה באתי מבחינתי לתפוס את האויב, ובסוף אני מגלה שאני האויב".

לא הבאנו את תגובת השב"כ, שכן בשב"כ מסרבים להגיב על פניות הקול היהודי תקופה ארוכה בטענה שכותב שורות אלו טען בעבר שהם משתמשים בפרקטיקות המזכירות את הקג"ב.

 

לראיון הווידאו המלא של גלעד ניצן לקול היהודי חפשו: "רציתי להילחם באויב ופתאום גיליתי שאני האויב"

(קוד סריקה)

לתחקירים נוספים מהקול היהודי הצטרפו לוואטסאפ ולטלגרם: 052-2495842 או בקרו באתר הקול היהודי

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן