הדס צורי

בשבוע שעבר דיבר בכנסת סא"ל (מיל') רון שרף, ממובילי 'אחים לנשק' ומי שעמד בחזית תנועת הקריאה להפסקת ההתייצבות למילואים בעקבות הרפורמה במערכת המשפט. שרף אמר בכנסת כי ב-15 השנים האחרונות הוא מפקד על המיונים ליחידות המיוחדות בצה"ל, וכששאל אותו בתדהמה אחד המשתתפים אם הוא עדיין משרת בתפקיד הזה, ענה שרף בחיוב.

בעקבות החשיפה הזו הוציא עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, מכתב שהופנה אל הרמטכ"ל, אל שר הביטחון ואל יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ובו ביקש להתייחס למקרה של רון שרף כאל "פרט שניתן להקיש ממנו אל הכלל". שיקלי הביא במכתבו ציטוטים של שרף המוכיחים כי שרף היה ער לחומרת מעשיו בקריאתו להפסקה המונית של התייצבות למילואים וכי ידע שתהיה פגיעה בצה"ל.

מהרמטכ"ל ביקש שיקלי "להביא לתיקון המעוות ולנקוט לכל הפחות בצעדים המשמעתיים המינימליים למול מי שהובילו לסרבנות קולקטיבית פוליטית", משר הביטחון ביקש "שגם בסערת המלחמה תדע לתת את ההנחיות שיבטיחו שמי שידם הייתה במעל לא יוסיפו לחנך ולהוביל אחריהם אנשים", ומיו"ר ועדת החוץ והביטחון ביקש שיקלי לכנס דיון מיוחד שיבחן אם יש מקרים נוספים של קצינים שהיו מוכנים לפגוע ביודעין בכשירות צה"ל ובביטחון המדינה ומוסיפים לשמש בתפקידי ליבה בצה"ל.

"הייתי בהלם מהתגובה הראשונה של דובר צה"ל. קראתי אותה כמה פעמים, והיא הותירה אותי בלי מילים. לא הייתה בה שום התייחסות למה שהוא עשה, שום הבנה של ההשלכות"

 

את מכתבו חתם השר שיקלי במילים אלו: "בצה"ל לא יכולים לפקד מי שהיו מוכנים ביודעין לפגוע בביטחון ישראל. מאות אלפי לוחמים התייצבו ב-7 באוקטובר, ורבים מהם מסרו נפשם. הם עשו זאת ללא תנאי וללא שום קשר להשקפת עולמם הפוליטית. כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה האהבה, ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. עם ישראל ראוי למפקדים שאהבתם למולדת אינה תלויה בדבר".

אני פוגשת את השר שיקלי באקספו בתל אביב לפני נאומו בכנס החזון של המחנה הלאומי שיזמו ברל'ה קרומבי ופורום תקומה. "שרף שיקר", הוא מסביר. "הוא כבר לא אחראי לכלל המיונים לסיירות, אבל עדיין ממיין בגיבושים. זה תפקיד חשוב. האיש היה ראש החץ של סרבנות פוליטית מאורגנת, שאיננה זהה לסרבנות מצפון אינדיווידואלית, שבה האדם משלם את המחיר על מעשיו. במקרה של שרף ואחרים יש ממשק להמרדה, וזה חמור מאוד: הם ארגנו מאות, ולטענתם גם אלפים, שהפסיקו את השירות שלהם במילואים. זה אירוע חמור מאין כמותו גם ברמה הערכית והחינוכית. בנוגע לכל מי שיזם, הוביל, תכנן וגייס כסף למען זה הדעת לא סובלת שימשיכו להיות מפקדים בצבא".

בעקבות מכתבו של השר שיקלי שלח העיתונאי חזקי ברוך שאילתה לדובר צה"ל. זו הייתה התגובה הראשונה של דובר צה"ל: "סא"ל רון שרף הינו משרת מילואים עתיר זכויות כפי שבא לידי ביטוי לאורך שירותו בסדיר ובמילואים וכן במלחמת חרבות ברזל. סא"ל שרף ממשיך להתייצב לשירות מילואים כאשר מוזמן אליהם בהתאם לצורכי המלחמה". לאחר מחאה ציבורית נרחבת הוציא דובר צה"ל הבהרה: "בעקבות ציטוטים שעלו בפרסומים על דברים שאמר סא"ל רון שרף בנוגע לשירות מילואים בצה"ל נושא שירותו במילואים ייבחן על ידי מפקדיו באמ"ן". השבוע דווח כי באמ"ן מקפיאים לעת עתה את שירות ושל שרף.

"הייתי בהלם מהתגובה הראשונה של דובר צה"ל", מודה שיקלי. "קראתי אותה כמה פעמים, והיא הותירה אותי בלי מילים. לא הייתה בה שום התייחסות למה שהוא עשה, שום הבנה של ההשלכות, וזה היה מאוד מאוד מאכזב. אנחנו מדברים על סרבנות בהיקפים שלא היו כדוגמתם, אנשים שאומרים: ידענו שהפגיעה בביטחון ישראל תהיה חמורה, והם לא מתנצלים ולא מכים על חטא. התופעה הזו לא טופלה בזמן אמת על ידי הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר ולא זכתה למענה של שר הביטחון, שהיה מאוד רופס בסוגיה הזו. בזמן אמת אולי יכולנו להבין אסטרטגיה של 'ננסה לסגור את זה בשקט ולא לעורר עימות', אבל בדיעבד לתת לאותם ראשי חוד להמשיך במילואים, זה כבר משהו אחר".

"אני לא רואה שום מחויבות לקו הגבול הנוכחי ברמה המוסרית וברמה המדינית, הוא לא קדוש בעיניי בשום צורה. מה שקדוש בעיניי הוא ביטחונם של אזרחי ישראל ותקומת עם ישראל בארצו"

אמרת שגלנט היה רופס לנוכח הסרבנות. אתה מרוצה מהתפקוד שלו במשרד הביטחון?

"הלב שלו במקום הנכון", עונה השר. "למיטב ידיעתי הוא גר במשרד שלו ולא עזב אותו לאורך כל המלחמה. יש לי הערכה לדוגמה האישית הזו. הקו שלו בכלל הוא קו התקפי, אבל יש בינינו כמה פערים גדולים. צורמת לי מאוד המוכנות שלו, לפחות כך משתמע, לוותר על אחיזה הרמטית של כוחות בציר פילדלפי ולאפשר הישענות על חיישנים. במציאות שאחרי 7 באוקטובר זה משהו שצריך למחוק. ראינו את מערכת 'רואה יורה' בזמן אמת. היו צריכים שם הרבה יותר כוחות. יש בין ישראל לרצועת עזה מערך תת-קרקעי של חיישנים ומיגון ברמות הכי גבוהות שאפשר לדמיין, וראינו שזה לא מספיק".

שיקלי מסביר כי צה"ל קרוב מאוד להכרעת חמאס וכי מה שיכול לאפשר לחמאס להשתקם הוא ציר פילדלפי, המנהרות שדרכן תגיע לעזה אספקת אמל"ח דרך סיני. "לא יעלה על הדעת לוותר על ציר פילדלפי, יהיה אשר יהיה. אני אומר את זה מתוך הכרה וידיעה ברורה שיש לנו חובה מוסרית להשיב את החטופים הביתה. זה לא משני בעיני, זו חובה מוסרית עליונה של הממשלה, אבל אסור לנו לאפשר לחמאס להשתקם. אנחנו יכולים לעצור את הלחימה לכמה חודשים, לשחרר מחבלים בכאב רב וללכת רחוק, אבל לא כל דבר אנחנו יכולים לעשות".

"אנחנו לא יכולים לומר על הצד השני שהם אנרכיסטים ולא לאמץ כלפי עצמנו סטנדרטים הרבה יותר מחמירים"

ראש הממשלה אמר לאחרונה על התיישבות ברצועת עזה: "זה לא ריאלי". מה דעתך בעניין?

"אחרי מתקפת 7 באוקטובר, שברקע שלה תוכנית התנתקות, אוסלו וגירוש גוש קטיף, מבחינתי אין שום משמעות ומחויבות לקו הגבול. עשינו מעל ומעבר: העברנו לאש"ף את השליטה, הרסנו כעשרים יישובים ופינינו מביתם 8,500 בני אדם. לא תמכתי בזה אז, אבל זה מה שעשינו", הוא מדגיש. "אחרי כל זה חמאס ביצע טבח מזעזע, ולכן אני לא רואה שום מחויבות לקו הגבול הנוכחי ברמה המוסרית וברמה המדינית, הוא לא קדוש בעיניי בשום צורה. מה שקדוש בעיניי הוא ביטחונם של אזרחי ישראל ותקומת עם ישראל בארצו, ולזה אני מחויב".

עם זאת הוא מסביר כי בנוגע לשאלת ההתיישבות צריך להפיק לקחים ממה שהיה בגוש קטיף: "שירתי שם חודשים ארוכים בתפקידי לוחם וקצין בסיירת גולני, והמציאות בחלק מהיישובים הייתה שגויה. אין מקום להשוות בין הגוש עצמו ובין מורג, נצרים והתוחמת הצפונית, אלי סיני, ניסנית ודוגית. צריך ליצור רצף התיישבותי, ואי אפשר לשים יישוב במקום מוצב כשסביבו שבילי טשטוש ומארבים של סיירות, אלא צריך לעשות את הדברים בצורה חכמה. האם יהיה אפשר בעתיד להקים יישובים חדשים באזור התוחמת הצפונית? אני לא רואה בזה מחשבה שמחוץ לגבולות ההיגיון, ובטח לא משהו שהוא לא ריאלי".

מה לדעתך צריך לקרות כעת במערכה בדרום?

"הדבר הכי חשוב כעת כאמור זה ציר פילדלפי ו-500 עד 700 מטרים צפונה של שטח מחושף ונקי, כדי לאפשר לצה"ל לאחוז בציר הזה אחיזה אפקטיבית. צה"ל מאתר כעת את אותם מקומות שבהם עדיין יש חמושים של חמאס המסתתרים בחסות האוכלוסייה, בבתי ספר וכדומה, ומנסים לזנב בחיילי צה"ל. הצבא פושט על מתחמים כאלה, כי בשטח נמצאים עוד אלפי מחבלים".

איך הגענו להנייה בטהראן ולא לחטופים בעזה ולסינוואר?

"הוא נמצא ככל הנראה עשרות מטרים רבים מתחת לאדמה עם החטופים. במערכים האלה מאוד מורכב להבין איפה הם נמצאים במדויק, אבל לא לעולם חוסן. במוקדם או במאוחר הוא יצטרך לצאת החוצה, ואני מקווה שהוא יצא עם דגל לבן".

מה צריכה להיות האסטרטגיה בנוגע לצפון?

"בנוגע לצפון הכי חשוב להבין שאנחנו במערכה שלא היינו בה קודם", אומר שיקלי, שמתגורר בקיבוץ חנתון שליד צומת המוביל. "אנחנו מאוימים משבע חזיתות ונמצאים במלחמה ישירה נגד איראן וכל זרועותיה בתימן, בעיראק, בסוריה, בלבנון, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. זה אירוע גדול ומאתגר מאוד", הוא אומר אך מציין כי לא מדובר באותה רמת איום שחוותה מדינת ישראל במלחמת השחרור, בששת הימים וביום הכיפורים.

"מבחינה צבאית זה לא בר השוואה בשום צורה ל-600 טנקים סוריים בחושנייה שבינם ובין טבריה אין כלום. נכון שיש פה מערכה קשה מאוד, ואני סומך על ראש הממשלה שידע לנווט ועל כוחות הביטחון שפועלים עד עכשיו בצורה מושכלת ולא מתלהמת. היעד של כולנו הוא להחזיר את תושבי הצפון לביתם. עשינו בעבר שגיאות כבדות ביותר בנסיגה שלנו מלבנון, ועכשיו צריך לתקן נזק של שנים".

 

המוחים בשדה תימן הם מהמחנה שלי

"בשדה תימן הייתה מחאה של ציבור שממנו אני בא ואותו אני מייצג, הציבור של המחנה הלאומי", הוא נדרש לסערה מן השבוע שעבר. "זה ציבור שחיילי צה"ל הם בבת עינו, שמבקש לחזק את ערך הניצחון והחתירה למגע בלי סנטימנטים כלפי האויב. מה שהפריע לי בשלב הראשוני היה מעצר של לוחמים כאילו הם מבוקשים, אבל אחר כך ראינו חברי כנסת פורצים לבסיס צבאי ומתחילים להתעמת עם חיילים. אלה דברים שאי אפשר לגבות.

"אנחנו לא יכולים לומר על הצד השני שהם אנרכיסטים ולא לאמץ כלפי עצמנו סטנדרטים הרבה יותר מחמירים. אם מוותרים על הסטנדרטים האלה, מאבדים את היכולת להתבטא בנושא. אפשר להיות הכי נחרץ בנושא של העוול כלפי אותם חיילים וגם נחרץ מאוד לגבי התפרצות לתוך בסיס, שזה קו שלא חוצים".

בנוגע לפרסום שלפיו חוקרי מצ"ח התקשרו למחבלי נוח'בה בעזה כדי לבקש מהם עדות בנוגע להתעללויות חיילי צה"ל הוא אומר: "זה אחד משיאי ההזיות ששמעתי במלחמה הזאת".

הציבור הימני סובל מאכיפה בררנית בכל תחום, ונציגי הציבור שלו אינם מצליחים אפילו לפטר את היועמ"שית. איך הציבור אמור להתמודד עם זה?

"לאחרונה ניסחתי קריאה להפסקת כהונתה של היועמ"שית", הוא מזכיר. "כיתבתי את ראש הממשלה ואת מזכיר הממשלה. כתבתי שהממשלה צריכה להתכנס ולהגיע להחלטה שהיועמ"שית מסיימת את תפקידה. בעיניי זה הדבר הנכון לעשות".

אחד השיקולים המרכזיים להשארתה בתפקידה הוא כנראה המחאות שיגיעו בעקבות פיטוריה.

"אני לא חושב שעומד מאחוריה ציבור כמו שהיה בעבר, אבל עצם הצורך לחשוב במונחים האלה מעוות לחלוטין. זה אמור להיות מינוי מקצועי. היא לא אמורה להיות גיבורה פוליטית של מחנה מסוים, אבל כיום היא גיבורה פוליטית, ונראה שהיא גם מאוד נהנית מזה, לפי תדירות המפגשים שלה עם עיתונאים. הדבר הזה בעייתי מאוד".

שיקלי סבור שבצמרת מערכת המשפט שולטות תפיסות פוסט-לאומיות: "אין קשר בין דפוס החשיבה הממוצע במערכת המשפט ובין הדעות של הציבור. הקו שנקטה מערכת המשפט במהלך הרפורמה היה קיצוני ביותר. אני לא זוכר ולו התבטאות אחת של אסתר חיות במהלך הרפורמה שהמסר שלה היה מפייס ושידר אחדות או לגיטימציה לעשות שינויים. גם אנחנו עשינו שגיאות, אבל האווירה שהם שידרו הייתה מאוד לוחמנית".

בנוגע לתפיסות שאינן מייצגות את הציבור הוא רואה בעייתיות גם במטכ"ל: "יש פער בין הרוח של מפקדי אוגדות, מח"טים ומג"דים, לרוח שנושבת מהמטכ"ל, שאין בו גיוון ואין מספיק ייצוג לרוח הלחימה של הדרגים הנמוכים יותר. אין לי ספק שיש למטכ"ל כוונה טובה ורצון לנצח, אבל המקום של הערכים האלה בתפיסת העולם של צמרת הצבא לא מספק. שר הביטחון והרמטכ"ל אומרים: נדע להגן על ציר פילדלפי באמצעים כאלה ואחרים, נדע להתמודד. הייתי מעדיף יותר ענווה בהקשר הזה ויותר חתירה למגע, יותר הבנה שאנחנו צריכים נוכחות של כוחות צבא יבשתיים על הקרקע ושבסופו של דבר זה מה שמכריע".

"יש פער בין הרוח של מפקדי אוגדות, מח"טים ומג"דים, לרוח שנושבת מהמטכ"ל, שאין בו גיוון ואין מספיק ייצוג לרוח הלחימה של הדרגים הנמוכים יותר"

 

ברית ערכים

אתה יוצר קשר עם הרבה מאוד מפלגות ומנהיגי ימין בעולם, כמו ויקטור אורבן בהונגריה ומרין לה פן בצרפת. נמתחה עליך ביקורת בשל כך, אבל זה נראה כמו קו פעולה סדור.

"אנחנו הרבה פחות מבודדים ממה שאנחנו חושבים", אומר שיקלי. "ראינו שבבחירות לאיחוד האירופי שהיו ביולי נרשמה התחזקות דרמטית של מפלגות ימין, כולל הקמה של מפלגת ימין חדשה. כוחות הימין האירופיים בולטים בתמיכה שלהם בישראל, וקשר עם המנהיגים של המפלגות האלה הוא מאוד חשוב.

"בשנים האחרונות שמנו דגש חזק על הקשר עם ארצות הברית, אבל נוסף על זה צריך להשקיע הרבה יותר מאמץ גם במקומות אחרים, להוקיר ולחזק את האנשים שמעבירים מסרים של מאבק באנטישמיות, מאבק בטרור והבנת האיום של האסלאם הרדיקלי".

שיקלי מסביר כי הדרך ליצור שותפויות אמת ראשיתה בהתבססות על ערכים משותפים שיש למדינת ישראל עם אותן מפלגות, שרוחשות הרבה כבוד לתנ"ך ולמורשת ישראל, לרעיון של מדינת לאום ולחשיבות של קהילה ומשפחה. "הם כופרים בתפיסות של woke, בטשטוש ההבדלים בין נשים לגברים ובניסיון לטעון שאין אמת היסטורית".

במה בעיקר עוסק המשרד שלך כעת?

"בחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם, בעיקר בדגשים של מאבק באנטישמיות ובתנועת ה-BDS, וגם בחיזוק של הזהות היהודית באמצעות עבודה עם סטודנטים, בתי ספר יהודיים ופעילות חינוכית לא-פורמלית".

אתה רואה חיזוק של הזהות היהודית ביהדות התפוצות מאז שמיני עצרת?

"חד וחלק", הוא מאשר. "לאחרונה נפגשתי עם בני נוער אמריקאים, והיה אפשר לראות עד כמה הם מעורבים רגשית, כמה חשוב להם לחזק את הקשר לעם ישראל בארץ ישראל ועד כמה הם מבינים שיש פה קרב שהוא הרבה מעבר למאבק בין ארגון טרור למדינת ישראל. הם מבינים שיש פה מאבק מטפיזי בין כוחות אור לכוחות חושך, בין תרבות שמקדשת מוות לתרבות שמקדשת חיים, תרבות שמבקשת להיות דוגמה אישית ומופת ואור לגויים לעומת תרבות שרוצה להקים ח'ליפות אסלאמית עולמית.

"עשרת הדיברות רלוונטיים היום אולי יותר משהיו לפני 3,000 שנה: ברור ש'לא תרצח' הוא סופר רלוונטי, הנושא של כיבוד אב ואם מאתגר הרבה יותר מבעבר, ולזכור את יום השבת בתוך צונאמי של אינפורמציה קשה הרבה יותר מבתקופות אחרות".

אתה שומר שבת?

"אני זוכר שבת", הוא אומר בתגובה. "אני עושה קידוש, לומד פרשת שבוע עם הילד ומכבה את הטלפון לכל השבת".

האם משרד התפוצות מעודד כיום עלייה?

"בכל מקום שאני מדבר בו אני אומר שכיהודי אני מאמין ברעיון של שיבת ציון. שיבת ציון היא ממשות בעיניי. 'היינו כחולמים' ו'קיבוץ גלויות' הן לא מילים בעלמא. הייתי בארגנטינה לפני שבוע ואמרתי לסטודנטים צעירים שבסוף מה שקובע זו משפחה יהודית, וקשה למצוא בת זוג יהודייה כשכל הסביבה שלך לא-יהודית, ולכן לעלייה יש ערך חיוני. כמובן, אין ציפייה ודרישה, ואנחנו לא שופטים אף אחד שלא עושה זאת".

לאחרונה התפרסם סרטון שבו מגדפים אותך בבית קפה. גם במקום מגוריך מפגינים נגדך. איך אתה מתמודד עם הדברים?

"לי זה לא מפריע, אבל הילדים זה אירוע אחר. הפגיעה בילדים קשה: הם צריכים ללכת להוריד שלטים שתולים מול הבית כמו 'המשת"פ של הדיקטטורה' ושואלים אותי מה זה אומר. ילד בן שש חושב שדגל ישראל זה דבר רע כי הוא מכיר את הדגל מהפגנות.

"אני גר ביישוב שאיננו מעוז ליכודי", הוא מחייך, "אבל רוב היישוב לא מעורב ועושה את ההפרדה. יש גם כאלה שלא עושים אותה, ואליהם מצטרפים גם גורמים מבחוץ. אני משתדל מאוד שלא להיכנס לשום עימות עם השכנים שלי ותמיד משתדל לשפוט לכף זכות".