הדי ההתפרעויות בתל אביב ביום הכיפורים תשפ"ד נדמו עם פרוץ אירועי שמחת תורה הנוראים ופינו את מקומם לימי אחדות לאומית. מראות המחאות הסוערות של מפגינים חילונים מול מתפללים דתיים טלטלו את החברה הישראלית רגע לפני שפרצה המלחמה שהזכירה לכולנו שהסירה שאנחנו יושבים בה עלולה לטבוע אם לא נקפיד להישאר מאוחדים.

למרות התזכורת הכואבת מסתבר שיש מי שממשיכים לתדלק את הכעס והשנאה. השבוע פורסמה החלטת עיריית תל אביב–יפו כי לא תיתן יד לתפילות במרחב הציבורי, בלי קשר לשאלת ההפרדה המגדרית.

הרוחות סביב בהלת ה"הדתה" סוערות גם בקבוצה תל אביבית של כ-900 חברים. הסיבה: ביקורו המתוכנן של נשיא המדינה הרצוג, המתעתד לבקר בישיבת מעלה אליהו בעיר בליל צום תשעה באב. בהודעה שהופצה נכתב על הביקור: "לזה קורא הנשיא אחדות. אצלנו קוראים לזה התרפסות וכניעה לחושך ולקנאות הדתית". לטענתם הישיבה היא "מאחז חרד"לי אנטי-ליברלי ואנטי-דמוקרטי, שהוקם כאצבע בעין בתל אביב הליברלית. הרצוג חייב לסגת מהבחירה לנרמל את מי ששואפים להקים מדינת הלכה על חורבות מדינת ישראל. את מעלה אליהו צריך להוקיע, לא לחבק".

"אנחנו חברה שהצביון שלה מאוים על ידי אנשים שבאים מבחוץ, ויש להם שאיפה ברורה. הם גם אומרים לנו: באנו לעשות הדתה, ואנחנו לא מתביישים בה"

ניסינו להבין מנעה, מנהלת קבוצה הוואטסאפ 'השכנים של ראש יהודי', שהוקמה סביב יום הכיפורים, מה מקור הזעם נגד הישיבה. "הנשיא בחר לבוא לתשעה באב לרב שמתבטא בצורה אלימה, לא מכילה, כל מה שהפוך מהערכים שאנחנו דוגלים בהם", היא אומרת על הרב חיים גנץ, ראש הישיבה. "אני נמנית היום עם קהילה מאוימת, רוצים לשנות אותנו".

במה את מרגישה מאוימת? עיריית תל אביב כבר ביטלה את האישור להקמת בניין הישיבה החדש.

"אני לא יודעת אם ביטלו או שיעבירו אותם לבניין אחר. אנחנו היום חברה מאוימת. רוצים לסגור מסעדות בתשעה באב".

אבל סגירת מסעדות ובתי עינוגים מעוגנת בחוקי מדינת ישראל.

"נכון, תמיד היה חוק, ובסדר, פותחים ומשלמים קנס", והחוק? בקטנה. "יש פה הרבה בתי כנסת וקהילות, אבל כשהתחילו להגיע הגרעינים התורניים נוצר מתח", המרצע יוצא מהשק. "תסתכלי מה קרה במצפה רמון. תסתכלי מה קרה בערד. אלו בדיוק אותן דרכי פעולה. הגרעינים מבקשים לשנות אותנו.

"אנחנו כבר יותר משנה בדבר הזה", היא אומרת. "אנחנו חברה שהצביון שלה מאוים על ידי אנשים שבאים מבחוץ ויש להם שאיפה ברורה. הם גם אומרים לנו: באנו לעשות הדתה, ואנחנו לא מתביישים בה", היא אומרת על המתפללים בחוצות העיר. "מאוד הכעיס אותם שמסעדה פתוחה, ומה ההבדל בין רגשות דתיים לרגשות חילוניים? אם בסוף מדינת ישראל החליטה לסגור מסעדות בתשעה באב, היא לא מתחשבת ברגשות החילוניים".

אולי אפשר להתייחס לתשעה באב כאל אירוע ישראלי ולאו דווקא דתי? לפני אלפיים שנה אירע פה חורבן לאומי.

"זה יקרה שוב בקרוב בזכות אותם אנשים שאני מדברת עליהם עכשיו", היא מזהירה. חייליה המגויסים של ישיבת מעלה אליהו ומשרתי המילואים ופצועי המלחמה מקרב בוגריה אינם מעדנים את דעתה החריפה של נעה על הישיבה: "הרצוג בא במסווה של קירוב לבבות. בן גביר הוא פושע וגזען, ואם אנחנו לא נשים את הגבולות של מי האנשים שהם חלק מהחברה ואת מה אנחנו מוקיעים ממנה, הדמוקרטיה תאכל את עצמה ותיפול.

"אנחנו במלחמה במשיחיים, אז עכשיו כשהרצוג מבקש לבוא ולדבר על קירוב לבבות בין חלקי העם, הוא בוחר בישיבה משיחית?! איפה קירוב הלבבות? שיבוא ויעמוד במקום ניטרלי, ואם אתה רוצה להגיע למקום דתי, בוא לבית דניאל", היא מציעה לנשיא, מכוונת לבית הכנסת המרכזי של התנועה הרפורמית בישראל. "הרצל סיבך אותנו לפני הרבה מאוד שנים כשהחליט שהיהדות היא גם דת וגם לאום, והחיבור הזה מקשה עלינו. ישיבת מעלה אליהו היא זרם שהיום הוא הדבר הקיצוני שמסכן את כולנו. אנחנו לא נגד דת, שכל אחד יעשה מה שבא לו בד' אמותיו", היא מאשרת לשומרי התורה והמצוות להמשיך לשמור על אורח חייהם. "אנחנו נגד מי שמיסיונר ומשיחי.

"ישראל זעירא בעצמו אומר שהם הגיעו לתל אביב כדי לעשות הדתה, שחשוב להם להתפלל בהפרדה בכיכר דיזנגוף, שהיא הסמל של תל אביב, ולא בחצר של בית הכנסת מאחור, איפה שיש מספיק מקום. בכל הפרסומים של ראש יהודי מאז יש תמונה של כיכר דיזנגוף. יש פה מלחמה! זעירא יוצא בגלוי נגד הערכים האוניברסליים שאנחנו מחזיקים בהם, ואנחנו צריכים לשים את הגבולות. אם הרצוג מגיע ביום שבו מבכים את החורבן לדבר על אחדות עם מי שמתבטא בשנאה ומסית חלקים של העם נגד חלקים אחרים, איזו מין בחירה מוזרה זו?"

את לא מרגישה שדווקא בתשעה באב יש מקום לקירוב לבבות?

"אם אתה בא לקרב בין חלקי החברה, איך אתה נכנס לחברה אחת כל כך קטנה ומצומצמת? יש בתל אביב כל כך הרבה אירועים בתשעה באב של כל כך הרבה קהילות, ואם לשם הנשיא בוחר ללכת, אנחנו צריכים להבהיר לו שהוא עושה טעות, שאולי הוא לא שם לב, אבל כדאי שהוא ישים לב ויבין בדיוק לאן הוא הולך".

"יש בתל אביב כל כך הרבה אירועים בתשעה באב של כל כך הרבה קהילות, ואם לשם הנשיא בוחר ללכת, אנחנו צריכים להבהיר לו שהוא עושה טעות"

אבל אולי דווקא בגלל הקושי כדאי לשוחח ולהתקרב?

"את סמוטריץ' ואבי מעוז את יכולה לשכנע במשהו?" היא שואלת ועונה, "הם כאילו מנסים להתקרב. יש לי דרישות: כבדו את כללי המקום". פעולות ה"הדתה" שנעה מתארת מסתכמות כרגע בקיום תפילות בהפרדה. "את תמיד יודעת איפה זה מתחיל, ולא יודעת איפה זה נגמר. נתנו לחרדים לימודים בהפרדה, אז עכשיו באוניברסיטה המזכירה כבר לא שמה את דגל הגאווה על השולחן כי ביקשו ממנה. את מאפשרת דבר אחד, ואף פעם לא יודעת מתי זה ייגמר, כי בשם ההתחשבות מבקשים ועושים הכול. לליברליות יש בעיה, אנחנו מאפשרים לאנשים להיכנס פנימה כי אנחנו רוצים להכיל את כולם, אבל אז אנחנו מכניסים גם את מי שאוכל אותנו מבפנים, ואנחנו חייבים להגן על עצמנו".

מה אתם הולכים לעשות?

"אנחנו מצד אחד מאוד רוצים להילחם בהנחת התפילין בכניסה לבתי ספר, כי אנחנו לא רוצים שיפנו לילדים שלנו, אבל אנחנו צריכים למלא את הריק וליצור מערכים של שיעורים ופעילויות, כמו הדלקת חנוכיות ובניית סוכות של חילונים במקום מה שעושים חב"ד".

אילו החליט הנשיא ללכת למסגד שמתפלליו תומכים בהשמדת מדינת ישראל, היית מתקוממת?

"זה היה נשמע לי מאוד מוזר, הייתי מנסה להבין למה, אבל מצד שני הייתי באה ואומרת שזה הכי יהדות שיש, כי הוא מושיט יד לשלום. הייתי חושבת: איזה מדהים, הוא אשכרה ויתר רגע על הגבריות והאגו המוטרף שלכם הגברים והושיט יד לשלום ואמר: אין מה לעשות, רק בדיבור זה יעבוד."

אם כן, חברי קבוצת 'השכנים של ראש יהודי' פנו אל הנשיא ומחו על בחירתו. "בגדול הוא כתב שיש אי-הבנה מאוד גדולה, ושעכשיו יש בלגן גדול, והוא צריך לשבת וקצת להחליט. פנו אליו גם כמה מחברי מועצת העיר תל אביב כדי לנסות לשנות את דעתו".