פרופ' אליהו ריפס, שהלך לעולמו בשבוע שעבר והוא בן 75, היה פרופסור למתמטיקה שעסק רבות במחקר על הצופן התנ"כי, המכונה דילוגי האותיות: טכניקה לחיפוש מילים או משפטים בתנ"ך שקשורים לדמויות או לאירועים שיש להם משמעות. יש לדילוגים כללים מורכבים מבחינה מחקרית וסטטיסטית, אבל בגדול בוחרים נקודת התחלה בטקסט ומספר קבוע כלשהו, ומדלגים. לפעמים עושים שימוש ביותר ממספר אחד מסוים כדי לקבל מגוון מילים. העניין מתחיל להיות מעניין כאשר נושא החיפוש, שם, אירוע או חפץ, נמצא בדילוגי אותיות בנושא בדיוק באותו הקשר בתנ"ך.
ספירת האותיות של התורה היא מנהג קדום שנזכר כבר בתלמוד במסכת קידושין. נאמר שם שהמפרשים הראשונים היו בקיאים בכתיב המדויק של המילים בתורה. כבר רבנו בחיי בן אשר (1255–1340) עסק בנושא. הוא מצא למשל שאם נדלג בתחילת ספר בראשית בקפיצות של 42 אותיות, מספר שקשור בקבלה לבריאת העולם, נמצא את הביטוי בהר"ד, שקשור למולד הירח.
גם הרמ"ק, רבי משה קורדובירו, מחשובי המקובלים בצפת במאה ה-16, הזכיר בספרו 'פרדס רימונים' בשער הצירוף את סוד דילוגי האותיות: "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא על ידי הצירופים, והגימטריאות, והתמורות, וראשי תיבות, וסופי תיבות, ותוכי תיבות, וראשי פסוקים, וסופי פסוקים, ודילוג אותיות וצירוף אותיות". במאה העשרים מצא לכך הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל דוגמאות בתורה, למשל לגבי המילה תורה בדילוג של 49 אותיות, והן פורסמו לאחר מותו בספרו 'תורת חמד'.
הרב שמואל יניב: "הדברים האלה מוכחים מבחינה הסתברותית. כתבתי על הנושא 15 ספרים שחושפים תגליות מדהימות על דברים שקרו, מאורעות, דמויות וגם רמזים על הגאולה"
פרופ' אליהו ריפס נולד בלטביה הקומוניסטית והיה התלמיד התיכון הראשון מלטביה שהשתתף באולימפיאדה הבין-לאומית למתמטיקה. בן 15 סיים את לימודי התיכון והלך ללמוד באוניברסיטת לטביה בפקולטה למתמטיקה. הרב שמואל יניב עוסק זה עשרות שנים בדילוגי אותיות. הוא הכיר אישית את פרופ' אליהו ריפס ומספר עליו: "הוא אחד האנשים הכי צדיקים וענווים שהכרתי, ובמיוחד איש אמת בצורה מובהקת וקיצונית. הקפיד על קלה כחמורה. הוא היה גאון בתחום המתמטיקה וההסתברות.
"כשהגיע לארץ הוא קיבל קביעות מייד, וזה דבר נדיר שאין כמעט. גם העבודה שלו בתחום דילוגי האותיות הייתה יסודית ביותר. זה לא סתם כמו שיש מי שעושים היום. היו לו חוקים נוקשים, ולכן הוא גם פנה לשורה של חוקרים ידועי שם ממגוון תחומים בארץ ובעולם כדי שיבדקו את הטענות שלו. כשהוא בדק את הנושא בהתחלה זה היה מרשים ביותר ובלתי ייאמן. הוא מצא 33 גדולי ישראל בשמותיהם ואת תאריך הלידה שלהם במרווח קבוע בצמידות.
"שורת מומחים עולמיים בדקו את העניין והסכימו לפרסם את זה בכתב עת יוקרתי, אך חזרו בהם אחרי שהבינו את המשמעות: יש כאן תורה א-לוהית שיודעת את מה שיתרחש. כך קרה גם אצל דניאל, שרימז על הקץ, וכתבתי על כך בספר 'התגלות'. במקרה של רצח רבין, הספר של מייקל דרוזנין מכר בעקבות זאת עותקים רבים. הוא הזהיר את רבין לפני כן. גם בעניין בנייני התאומים יש ממצאים מדהימים.
"בשיר השירים כתוב על הפסוק הראשון, 'יישקני מנשיקות פיהו', שהקב"ה מדבר איתנו בשתי נשיקות: נשיקה על פה, שזה היה בהר סיני, אבל יש גם נשיקות ביד, באמצעות רמיזות שנמצאות בתורה, כלומר הצפונות שבה לעתיד לבוא. כל המחקרים שניסו להפריך את העניין, כמו הטענה שאפשר למצוא דילוגי אותיות גם בהארי פוטר או בספר 'מלחמה ושלום' של טולסטוי, הם זיוף, מעשה שקר מכוון, והחוקרים גם חזרו בהם כשהתברר שרימו.
"הדברים האלה מוכחים מבחינה הסתברותית. כתבתי על הנושא 15 ספרים שחושפים תגליות מדהימות על דברים שקרו, מאורעות, דמויות וגם רמזים על הגאולה. פרופ' ריפס חקר ביסודיות, עם מומחים ועל פי כללים ברורים. הוא היה מגיע בהתנדבות לכל מקום ואפילו באוטובוס כדי להרצות על הנושא. גם דורון ויצטום עושה עבודה נפלאה ומעולה של הפצת העניין הזה".
"התגלתה כאן תופעה מיוחדת"
בשנת 1989 הוציא לאור הפיזיקאי ד"ר דורון ויצטום את הספר 'המימד הנוסף: על הכתיבה הדו-ממדית בתורה'. פרופ' עלי מרצבך, שהיה ראש המרכז לייעוץ סטטיסטי על ידי המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, כתב על הספר: "בספר שלפנינו מביא המחבר מספר בדיקות סטטיסטיות שאכן מאשרות במובהקות גבוהה מאוד כי תופעת הדילוגים אינה מקרית. השתכנעתי כי באמת התגלתה כאן תופעה מיוחדת של הצפנת אינפורמציה בדילוגי אותיות".
אגב, סדרה שיצאה בארצות הברית עסקה באחת התגליות המרתקות בתחום המתמטיקה וההסתברות בהקשר התורני. הסדרה לוקחת אירועים היסטוריים דרמטיים ומראה איך מצאו אותם בטקסט המקראי, איך ההקשר של הקטע מדויק, ומסכמת מה כל זה אומר על התורה מבחינה תאולוגית. יש שם פרק על רצח הנשיא קנדי, על נפילת מגדלי התאומים, על רצח רבין, על המלחמה בעיראק ועל עוד שלל פרשיות, קטנות וגדולות, אזוטריות וחשובות.
בסקירת התוכנית ב'דיילי סטאר' כתבו יוצרי הסדרה: "קוד התורה הוא אולי התגלית המרעישה ביותר בתולדות האנושות". לדוגמה, אם בוחרים ברצפי אותיות בטקסט במרחקים שווים ובלי לספור רווחים, אפשר למצוא את הכיתוב "יצחק רבין, רוצח אשר ירצח, עמיר, תל אביב, 5756". אכן, בשנת תשנ"ו רצח יגאל עמיר בתל אביב את ראש הממשלה יצחק רבין.
בסדרה נטען גם שהקוד צפה את הבחירה של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. החוקרים הראו דילוגי אותיות קבועים בחומש שמות (כג, ל), ששם נמצאו המילים תשע"ז, טראמפ, נשיא, ארה"ב.
חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן בחן את המחקר ביסודיות וגם את מה שכתבו עליו חוקרים נחשבים וידועים כמו ויצטום, ריפס ורוזנברג, וכך כתב: "מבחינה סטטיסטית זה הרבה מעבר לנדרש בדרך כלל. אמות המידה המחמירות ביותר שהוחלו אי-פעם הן בין 1 ל-1,000. התוצאות של ריפס משמעותיות לפחות ברמה של 1 ל-100,000. לא רואים תוצאות כאלה בניסויים מדעיים רגילים. הצופן התנ"כי הוא פשוט עובדה".
מצד שני הרב שלמה אבינר נשאל על השימוש בדילוגי אותיות, וכך כתב: "יש מאוד להיזהר מסוג הוכחות מדעיות, כאילו אמיתות התורה תלויה בהן, וכאשר הן תיפולנה, התורה חס וחלילה תיפול איתן. בעלי הקודים מוצאים כל מיני מאורעות רמוזים בתורה בשיטת הדילוגים. תמיד זה רק לאחר מעשה כמו תאריך פטירתו של תלמיד חכם. אבל מעולם לא ידעו מראש על מאורע. לכן אפשר לטעון שהעניין לא הוצפן בתורה אלא הומצא אחר כך על ידי תכנון דילוגים מתאים כדי למצוא מה שרוצים, ונופלת כל ההוכחה".
