"אתה יכול להמליץ לי על שני ספרים לקרוא?" שאל אותי פעם חבר. "אני יכול להמליץ לך על ספר אחד פעמיים?" עניתי לו והתכוונתי לספר המכונן 'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?'.

גבירותיי ורבותיי, קבלו את מפעל ההתנחלויות האולטימטיבי: ההתנחלות במוקדי עיצוב התודעה וההשפעה המרכזיים במדינה. את הספר, שיצא לאור בהוצאת סלע מאיר, כתב בשנת 2017 ארז תדמור, ועל הכריכה שלו מצוטטים דבריו המכוננים של העיתונאי אראל סגל: "פצצה תודעתית, המציאות הישראלית כבר לא תיראה לכם אותו הדבר". כל מילה בסלע. זה היה נכון לזמן כתיבת הספר, וזה נכון שבעתיים היום.

אנו מתרשמים מאוד מהשיח הצעקני והשטחי בכנסת ישראל, אך השיח הזה הוא רק הקצף שמעל פני המים ולא הסערות הרעיוניות הסמויות, הקשורות לזירת עולם הרעיונות, שלהן הרוב הגדול של האזרחים אינו ער

לא מעט שנים ואירועים חשובים עברו מאז נכתב הספר הזה, ונדמה שהציבור הימני במדינת ישראל מבין טוב יותר את המתרחש ויודע יותר טוב לענות על השאלה "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?"

אך למרות כל הסערות וכל הדרמות הלאומיות שעוברות עלינו ימשיך הספר בשנים הקרובות להיות מסמך אקטואלי, ספר חובה לכל מי שמעוניין להבין כיצד עובדת מדינה, לא רק מדוע אנחנו בוחרים ימין ומקבלים שמאל. הספר מתאר בשפה קולחת כיצד פוליטיקאים האמורים לנהל את חיינו אינם מנהיגים אלא יותר מונהגים ברוב המכריע של המקרים.

פוליטיקאים, גם המוצלחים שבהם, אינם פועלים בחלל ריק. הם פועלים בעולם תרבותי קשוח שאומנם אין יכולת למשש אותו, אך אין נוכח ממנו. אנו מתרשמים מאוד מהשיח הצעקני והשטחי בכנסת ישראל, אך השיח הזה הוא רק הקצף שמעל פני המים ולא הסערות הרעיוניות הסמויות, הקשורות לזירת עולם הרעיונות, שלהן הרוב הגדול של האזרחים אינו ער.

רעיונות? כן, כן, רעיונות העל מעצבים את כל חיינו. הם מעוצבים ומתגלמים על ידי מערכות החינוך, התקשורת, המשפט, הפקידות הבכירה, עולם התרבות והאומנות והזירה החוץ-פרלמנטרית, ותדמור מתאר זאת היטב. השמאל שולט שליטה בולטת במערכות המדינה ובמוקדי הכוח, וכך שלטון הימין, המנצח שוב ושוב בבחירות זה שנים, נשאר חסר יכולת פעולה יעילה בזירות המשפיעות על חיינו.

לכל אורכו של הספר הקוראים הולכים ומתבגרים ומבינים כיצד עולם הרעיונות משפיע על חיינו לא פחות מהעולם הממשי, אם לא הרבה יותר ממנו

הספר מתאר שני תאריכים מרכזיים המסבירים את התופעה הלא-דמוקרטית של שלטון ימין ומדיניות שמאל: את המהפך ב-1977, שבו ויתר בגין על החלפת הפקידות ("באנו לשרת, לא באנו לרשת"), ואת היום בשנת 1992 שבו חוקקה הכנסת את חקיקת החוק האומלל 'כבוד האדם וחירותו'. הספר לא רק מתאר את הזירות שבהן מושפעים חיינו הציבוריים, אלא גם מציג בשפה פשוטה סקירה מרשימה של שורשי המחלוקת האינטלקטואליים שבין ימין לשמאל.

בלי להכיר לעומק את שורשי הדיון הזה, לעיתים רבות אפשר לראות נציגי ציבור מהמין המוציאים לפועל מדיניות שמאל בנאיביות זועקת לשמיים בלי שהם יודעים זאת בכלל. הספר מתאר ומנתח בסכין מנתחים חדה מוקד כוח אחר מוקד כוח. שום זירה אינה נשארת בלא טיפול, אגב סיפור אנקדוטות רבות המסירות את המסווה הציבורי מעיני הקוראים. בספר מפורטות עלילות הייעוץ המשפטי, בג"ץ, הזירה הכלכלית והשפעותיה, פעילותה של הקרן לישראל חדשה, שוק התקשורת, האקדמיה, השפעותיה של הזירה החוץ-פרלמנטרית ועוד.

לכל אורכו של הספר הקוראים הולכים ומתבגרים ומבינים כיצד עולם הרעיונות משפיע על חיינו לא פחות מהעולם הממשי, אם לא הרבה יותר ממנו. לדוגמה, תדמור מתאר כיצד שנים רבות לפני גירוש היהודים מגוש קטיף, שבימים אלו אנו מציינים 19 שנה לחורבנו, כבר הוחרב חבל הארץ הזה.

כשנכתבו מחזות, הוצגו הצגות, נכתבו מאמרים, הוקרנו סרטים הבזים להתיישבות והועלו מעל כל במה אקדמית ותקשורתית תפיסות על חוסר מוסריותה של ההתיישבות בגוש קטיף, כבר אז הוחרב חבל הארץ הזה. הפעולה הממשית הייתה רק המכה בפטיש. "קמח טחון טחנת". כדאי להתרגל לכך.

קריאת הספר מבגרת מאוד את הקוראים וממילא גם ממקדת אותם במוקדי התיקון הנדרשים. הספר לא רק מנתח את הבעיות בחדות אלא גם מציע פעולות יעילות לתיקון המצב הלא-נורמלי הזה. דווקא היום, לאחר ניסיון לרפורמה משפטית שלא צלח ובעת מלחמה המתנהלת בתחושת חמיצות מסוימת, כדאי לקרוא את הספר. לאחר קריאת הספר יהיה אפשר לקבל פשר לתחושת המחנק ההולכת וגוברת של ציבור ענקי במדינת ישראל החש שתפיסת עולמו אינה מקבלת ביטוי במדיניות הציבורית.

לנוכח המגמות הדמוגרפיות הברורות, הסלידה ההולכת וגוברת מהתנהלות המערכות והתבגרות הציבור הימני בשנים האחרונות, ראוי גם לחוש אופטימיות גדולה בקריאת הספר.

'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?' – חובת קריאה.