"משהו במלחמה לא עובד כמו שצריך", פותח אל"ם (במיל') חזי נחמה, שמילא תפקידים רבים בצה"ל, האחרון שבהם מפקד קורס קציני מילואים. "פורום המפקדים והלוחמים במילואים הוא פורום של מאות קצינים בכירים בשירות מילואים פעיל", הוא מסביר. "90% מהם היו בתפקיד במערכה האחרונה בעזה. הקמנו את הפורום כי אנחנו מרגישים שבחודשים האחרונים, בדגש על חצי השנה האחרונה, משהו במלחמה לא עובד כמו שצריך.

"בחודשים הראשונים של המערכה הלחימה התנהלה מעולה, המשימות והיעדים היו ברורים והיינו במסלול טוב, אבל החל מהחודש השלישי ללחימה התחלנו לדשדש".

תסביר.

"צה"ל משיג הישגים טקטיים מצוינים, ובכל מקום שלוחמינו פוגשים אויב הם מנצחים. הבעיה הגדולה היא שאין מי שיסכום את כל ההישגים הטקטיים האלה ויהפוך אותם להישג אסטרטגי ממשי". הוא נותן דוגמה מהכניסה לרפיח: "צה"ל לא השתלט על ציר פילדלפי בשלב הראשון של הלחימה. זו טעות מקצועית, ושילמנו עליה מחירים יקרים מאוד. שבעה חודשים חמאס המשיך להתחמש ולקבל אספקה דרך יותר מחמישים מנהרות שיש בציר פילדלפי שלא דאגנו לחסום אותן. זו דוגמה לחוסר ראייה אסטרטגית".

הוא מדגים גם בנוגע לעיר עזה: "בתחילת הלחימה התקבלה החלטה לפנות את אוכלוסיית העיר עזה דרומה כדי לטהר אותה ממחבלים ומתחמושת. הפעולה בוצעה חלקית: פונו כ-800,000 איש, ונשארו בעיר יותר מ-400,000. לכן לא השגנו את ההישג הגדול של פינוי העיר עזה שיאפשר להילחם במחבלים ללא אוכלוסייה שמגינה עליהם. בעקבות זה כיום המחבלים חוזרים ומשקמים את המערכים שלהם, כולל מערכי ייצור ומערכי תת-קרקע ונשק תלול מסלול.

"המצב כיום, שבו מאות אלפי אזרחים חיים בעיר עזה, השווקים שם חוזרים לפעול בצורה מלאה, המחבלים פועלים בתווך התת-קרקע ומעל הקרקע, ואילו החטופים שלנו עדיין מוחזקים בידי חמאס, הוא מצב לא מוסרי ולא מתקבל על הדעת". נחמה מסביר כי האירוע שבו נהרגו השבוע שני לוחמים מחטיבת אלכסנדרוני קרה בתוך העיר עזה בשל פצצות מרגמה שנורו מטווח קרוב. "זה קרה כי לא טיהרנו את המרחב".

"צה"ל לא השתלט על ציר פילדלפי בשלב הראשון של הלחימה. זו טעות מקצועית, ושילמנו עליה מחירים יקרים מאוד. שבעה חודשים חמאס המשיך להתחמש ולקבל אספקה דרך יותר מחמישים מנהרות שיש בציר פילדלפי שלא דאגנו לחסום אותן"

"המטכ"ל מנותק"

נחמה (47), אב לשמונה מהיישוב עלי, מילא תפקידים רבים בצה"ל: הוא פיקד על סיירת גבעתי וקיבל צל"ש כשהיה מפקד הסיירת באינתיפאדה השנייה, הוא פיקד על גדוד שקד ועל גדס"ר גבעתי, והיה סמח"ט גבעתי ומפקד חטיבת מנשה וחטיבת אלכסנדרוני. הוא פרש מצה"ל לפני כשלוש שנים. לפני כחודש מתח ביקורת חריפה על המטכ"ל בריאיון ל'ידיעות אחרונות': "המטכ"ל מנותק מהשטח, יש חוסר אמון. כך לא יושג ניצחון". מאז הוא מתראיין לא מעט. לפני שבוע ערך פורום המפקדים והלוחמים במילואים כנס שנקרא 'זמן הכרעה', ובו דובר על הצגת חלופות לניהול המלחמה ועל הדרך להכרעה אמיתית.

"יש שתי צורות קרב, התקפה ופשיטה", מסביר נחמה. "מה שמבדיל בין התקפה לפשיטה זה מה שמתוכנן לעשות בשטח. בפשיטה הלוחמים מגיעים כמו אורחים לרגע כדי לעשות משהו נקודתי ולצאת החוצה לאחר הביצוע, כמו לאסוף מסמכי מודיעין, לפוצץ מבנה, להציל חטופים וכדומה. לעומת זאת בהתקפה הצבא נכנס כדי לכבוש את השטח ולטהר אותו. הלוחמים משיגים שליטה מבצעית בשטח, ואז מטהרים אותו במעבר סדור בית אחרי בית, מפקדה אחרי מפקדה, מנהרה אחרי מנהרה, ומטהרים אותם מאויב עד שאין שם עוד אויב ואמצעי לחימה. מבצע טיהור של המרחב הוא הדרך היחידה לוודא שהאויב לא ממשיך לתפקד בשטח".

ומה קורה במערכה הנוכחית?

"בחודש הראשון הייתה לחימה של התקפה באזורים מסוימים", הוא אומר, "אבל החל מהחודש השני והלאה עברנו ללחימה שהיא סוג של פשיטה: הגענו למרחב, פגענו במחבלים ובתחמושת והמשכנו הלאה". הוא סבור כי כעת לא ברור מהו ההישג האסטרטגי שאליו חותרים.

ומהי לדעתך המטרה האסטרטגית שיש לחתור אליה?

"ההבנה שלי היא שצריך ללכת לפעולה בדמות חומת מגן, שם קוד ללחימה שהייתה ביהודה ושומרון ב-2002, אחרי יותר מחמש שנים שבהן מחבלים התפוצצו באוטובוסים ובמסעדות וכל מדינת ישראל גייסה שומרים לכניסות לקניונים ולמסעדות. צה"ל קיבל משימה לטהר את המרחב, וזה הצליח. זה לקח זמן, והייתה לחימה קשה וסיזיפית, אבל היעד הושג".

הממשלה כן הגדירה לצבא יעדים למלחמה כבר בתחילת המערכה.

"הממשלה הגדירה מטרות מעולה", הוא אומר. "המטרות שהגדיר הדרג המדיני היו השמדת חמאס צבאית ומדינית. בהרבה מלחמות הממשלה לא הגדירה מטרות ברורות, ודווקא הפעם הן הוגדרו מצוין".

"מי שרוצה לחזור לעוד סבב, שיעשה מה שהצבא אומר. אנחנו טוענים שחייבים להחליף דיסקט. אנחנו לא מוכנים שימשיכו לעוף רקטות על בתי ספר בעוטף עזה, התוצאה חייבת להיות אחרת"

אז למה אתה אומר שהיעד לא היה ברור?

"כי הצבא לא יישם את ההגדרה ככתבה וכלשונה", הוא מאשים. "הצבא מעדיף להכריז שניצחנו גם אם המציאות בשטח אחרת".

איך אפשר להכריז ניצחון כשאין ניצחון?

"התוכנית כרגע, לפי מה שאני מבין, היא לסיים את התמרון ברפיח בעוד שבועיים-שלושה ולהגיד: ניצחנו! אולי לא שמתם לב, אבל יש לנו הישגים בלתי רגילים, ולכן ניצחנו. הם עושים זאת מכל מיני סיבות, חלקן טובות, כמו אילוצים בצפון ובאיראן. הצבא מעדיף לסיים את המלחמה הזו כמו שסיימנו את מלחמת לבנון השנייה, את עופרת יצוקה ואת צוק איתן, ללא הכרעה ברורה. אנחנו סבורים שזו תהיה בכייה לדורות".

"אנחנו בפורום מאמינים בהכרעה פיזית ובכך שאנשים צריכים להיהרג מהצד של האויב. אי אפשר להציג איזו תמונה שתסמל את הניצחון רק כדי שנוכל להגיד שניצחנו. אם לא ננצח בפועל בשטח, נפסיד"

דיברת על ניתוק בין המטכ"ל לדרגי השטח. במה זה מתבטא בפועל?

"יש פער מאוד גדול בין דרגי השטח, מרמת המחלקה ועד רמת האוגדה, ששם יש כוחות בריאים של עם ישראל שרוצה לנצח, רוצה להכריע ויודע שזה אפשרי, ובין הדרג הבכיר. הלוחמים מוכנים למסור את הנפש, אבל המשימות צריכות להיות ברורות. ברגע שאנחנו, מערכת אסטרטגית ברמה המטכ"לית, לא יוצרים את הרציונל ואת המסילה שמובילה אותנו לחומת מגן, לכיבוש ולטיהור של השטח, גם הדרג הלוחם מתחיל לתהות: מה אני עושה פה עם מפקדים שלא נותנים לי הנחיות ברורות? למה אני בא למילואים של חצי שנה?

"המפקדים הבכירים של הצבא חייבים לקחת את הנושא הזה לתשומת ליבם ולהבין שהם פוגעים באמון הציבור בהם על ידי כל מיני החלטות שהם מקבלים".

למשל?

"למשל ההחלטה להדיח את רמ"ט הנח"ל אלוף-משנה נוחי מנדל, שהוא קצין מילואים מצטיין, או המשך תהליך המינויים בצה"ל כאילו שום דבר לא קרה. זאת תעודת עניות לצבא שככה הדברים האלה נעשים".

ומה לגבי ההתבטאות האחרונות של דובר צה"ל, "לא ניתן להשמיד את חמאס כי חמאס הוא רעיון"?

"דובר צה"ל אכן התנסח לא נכון. התפקיד שלו הוא להתבטא באופן שבו לא יוציאו את דבריו מהקשרם. אני חושב שהוא צודק בזה שאי אפשר להשמיד רעיון, לכן למשל הרעיון של הנאציזם עדיין קיים, אבל אפשר בהחלט להשמיד את היכולת לממש את אותו רעיון, ואת זה דובר צה"ל לא אומר בבירור".

"זו הסיבה שבגינה נשאר מטה כללי שיש בו אנשים טובים מבחינה ערכית ומבחינת יכולות שגרה, אבל בסוף לא הם מי שיכולים, באג'נדה הקיימת, להביא לנו את ההכרעה והניצחון"

איך משמידים ארגון טרור

"יש הגדרה צה"לית מדויקת להשמדת ארגון טרור, והיא כוללת סטטיסטיקות: צריך להשמיד לפחות שני שלישים מהמחבלים של הארגון ולפחות 70% מהתשתיות, ולהרוג את כל הבכירים. אנחנו לא שם". לטענתו, ברוב הפרמטרים הגיע צה"ל לשליש השמדה של חמאס, אבל יש דברים שבמלחמה אין להסתפק בהשמדת שני שלישים מהם: "צריך להשמיד מאה אחוז מהיכולות חוצות הגדר של חמאס: מנהרות, נשק תלול מסלול, פצמ"רים, צלפים ארוכי טווח. צריך להשמיד לפחות 75% מהמפקדים ואת כל העשירייה הראשונה של הארגון. כמו כן צריך להשמיד את כל תשתיות הייצור של הארגון.

"גם אחרי זה עדיין יהיו ברצועה מחבלים שיגידו 'אני חמאס' ויהיה להם נשק. אני לא יכול לדאוג שזה לא יקרה, אבל אני יכול לוודא שזה לא יתחבר ליכולת ממשית לפגוע בנו. זה שבעזה יהיה מחבל חמוש לא ישפיע על בחור בבארי, אבל אם למישהו בעיר עזה יהיו פצצת מרגמה ומשגר, זה בהחלט ישפיע.

"אי אפשר לאפשר מצב שבו מחר בבוקר נכריז על סיום המלחמה, נחזיר את תושבי העוטף לביתם, והם ימשיכו לחטוף פצמ"רים. מבחינת הצבא זו תוצאה לגיטימית, וזה לא נורא כי הצבא יודע לחזור ולתקוף. אני טוען שזה לא לגיטימי בשום אופן! מי שרוצה לחזור לעוד סבב, שיעשה מה שהצבא אומר. אנחנו טוענים שחייבים להחליף דיסקט. אנחנו לא מוכנים שימשיכו לעוף רקטות על בתי ספר בעוטף עזה, התוצאה חייבת להיות אחרת".

"אני מאמין שאם נסיים עכשיו את המלחמה ונשחזר את צוק איתן, את מלחמת לבנון השנייה ואת עופרת יצוקה, המסר לכל המדינות מסביב, ובראשן איראן, יהיה שאין לנו יכולת לעמוד על נפשנו ולנצח במלחמה ניצחון מלא"

המצב שאתה מתאר חמור: הצבא מקבל מטרות ברורות מהדרג המדיני אבל לכאורה אינו מיישם אותן.

"הדומיננטיות של צה"ל במדינת ישראל גבוהה מאוד", אומר נחמה. "כמו כן הגופים המדיניים האמונים על הביטחון אינם מאתגרים את הצבא: המועצה לביטחון לאומי, שבמדינה מתוקנת היא שאמורה להגדיר את היעדים, לבצע מעקב ובקרה על הצבא, היא גוף חלש מאוד יחסית לצבא, ולכן הדינמיקה היא שהצבא מגדיר את היעדים של עצמו, מביא את התוכניות ומציג בדרך כלל שתי חלופות דומות מאוד זו לזו. אין גוף חזק שיכול במקביל לתכנן ולאתגר את הצבא. אני לא מסיר אחריות מהדרג המדיני, אבל טווח המשחק שלו די מוגבל".

איך לדעתך הגענו למצב שבו צה"ל לא משתלט על חזית הדרום כבר יותר משמונה חודשים? 

"בשלושים השנים האחרונות, מכהונתו של אהוד ברק כרמטכ"ל, הצבא עבר שינוי לצבא קטן וחכם שצריך להילחם פחות בשוחות ויותר באמצעות חיל האוויר ויכולות טכנולוגיות. המספרים לא ייאמנו: בעשרים השנים האחרונות קיצצו בממוצע חטיבה לשנה. אם היו לנו אלף חטיבות, אולי היה אפשר לצמצם, אבל מלכתחילה מדובר בכמה עשרות, וקיצוץ של עשרים חטיבות בהחלט מעיד שמשהו בתהליך הזה היה רקוב והסתמך על דברים שאין לסמוך עליהם. אנחנו פוגשים את זה יום-יום מאז שמיני עצרת".

נחמה יוצא גם נגד המושג של 'תמונת ניצחון': "זה מושג הקשור לעולמות התודעה והפסיכולוגיה. אנחנו בפורום מאמינים בהכרעה פיזית ובכך שאנשים צריכים להיהרג מהצד של האויב. אי אפשר להציג איזו תמונה שתסמל את הניצחון רק כדי שנוכל להגיד שניצחנו. אם לא ננצח בפועל בשטח, נפסיד".

"המושג הכרעה קשור לזה שהאויב כורע ברך: הם צריכים לכרוע ברך ולהבין שהם מפסידים דברים חשובים מאוד"

קידום אג'נדה

הזכרת קודם את נוחי מנדל. מה דעתך על הטענות לתקרת הזכוכית שקצינים דתיים נתקלים בה בצבא?

"אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שזה קשור לדתיים ולחילונים, וזה לא נכון. אי-קידום בצה"ל קשור לקצינים התקפים, יוזמים ויצירתיים שבמהלך השנים לא מוצאים את דרכם לראש הפירמידה".

מדוע?

"לצבא לא נוח לאתגר את עצמו, וכמערכת הוא מעדיף לשמור על קו מחשבה מונוליטי שכולם שותפים לו. קצינים יוזמים והתקפיים יכולים לבחור לצאת מהצבא או להתאים את עצמם למערכת. במקרים מסוימים הם מקבלים תפקידים שאין להם השפעה על שדה הקרב, כמו להיות אלוף פיקוד ההכשרות או ראש אכ"א. אלה תפקידים חשובים, אבל אין להם השפעה ישירה על שדה הקרב ועל התוכניות של צה"ל".

נחמה מזכיר שמות כמו צ'יקו תמיר, שמואל זכאי ועימאד פארס, שמצאו את דרכם החוצה מהמערכת הצבאית. "זו הסיבה שבגינה נשאר מטה כללי שיש בו אנשים טובים מבחינה ערכית ומבחינת יכולות שגרה, אבל בסוף לא הם מי שיכולים, באג'נדה הקיימת, להביא לנו את ההכרעה והניצחון".

אז אתה אומר שבלי להחליף את המטכ"ל הנוכחי לא ננצח במלחמה?

"מי שקובע את המלחמה הם הדרגים הטקטיים. אם במטה הכללי יאמצו גישה לוחמנית שתשחרר את הרצועות ותאפשר לדרגים הזוטרים להביא את ההישגים האסטרטגיים, נוכל לנצח. אם הם לא יאמצו גישה כזו, הם יספרו לנו שניצחנו, אבל האמת היא שאנחנו מפסידים".

אתה מצפה מהם להתפטר לאחר שמיני עצרת?

"בצבא מלמדים שכשיש לך אחריות לכישלון בכזה סדר גודל, אתה אמור לממש את האחריות שלך. בוודאי שאני מצפה מהאנשים האלה לממש את האחריות. כל עוד הייתה לחימה עצימה העדפנו לשתוק, כי צריך אחדות סביב המלחמה. עם זאת בחודשים האחרונים צה"ל מספר שהוא במלחמה, אבל בפועל לא כל המשאבים הלאומיים והצבאיים מופנים להכרעת האויב. משחררים חיילים סדירים בזמן מלחמה ועוד כל מיני דברים כאלה. כיוון שזו המציאות אני סבור שבעיתוי הנכון הקרוב האנשים האלה צריכים לממש את האחריות שלהם ולהתפטר מתפקידם".

שוחחתם עם הרמטכ"ל ועם מפקד זרוע היבשה. מה שמעתם?

"הם הקשיבו לנו בקשב רב, אבל אנחנו לא רואים שום שינוי בשטח. בעקבות השיחה הזו כתבתי לרמטכ"ל עוד כמה מכתבים, נקבעו כמה פגישות, אבל כולן התבטלו. בדרג הבכיר לא מקשיבים לנו, אבל יצאנו החוצה לציבור ולתקשורת, ומאז אני מקבל משובים חזקים מאוד משני כיוונים, והם מאוד מחזקים אותי: לוחמים מתקשרים אליי מרפיח ומספרים כמה שהדברים האלה חשובים להם, וגם אנשים בדרג המטכ"ל, אלופים ותת-אלופים, מחבקים אותנו על הדרך שבחרנו ואומרים לנו שאם אנחנו לא היינו, המלחמה כבר הייתה מסתיימת ושאנחנו צריכים להמשיך ולפעול בכל הכוח. משם אני מקבל את האנרגיות שלי להמשיך ולפעול.

"אני מאמין שאם נסיים עכשיו את המלחמה ונשחזר את צוק איתן, את מלחמת לבנון השנייה ואת עופרת יצוקה, המסר לכל המדינות מסביב, ובראשן איראן, יהיה שאין לנו יכולת לעמוד על נפשנו ולנצח במלחמה ניצחון מלא. אסור שזה יקרה, זו סכנה איומה למדינת ישראל ולעם ישראל, ולכן אני משקיע את כל המאמצים שלי כדי לוודא שהמלחמה הזאת תסתיים בהכרעה ברורה של האויב".

מנסים להשתיק את הקול שלכם?

"היו כמה אלופים שהוזמנו לכנס אבל בצבא העבירו להם מסרים שהם לא מעוניינים שהם ידברו שם. אסרו על תא"ל עופר וינטר לדבר, והם גם קראו לכנס שלנו 'צעד מחאתי'. אני לא רואה בו שום סוג של מחאה אלא דיון ציבורי שחייב להיערך לגבי חלופות באופן הלחימה של צה"ל. אין דבר הגיוני ומתבקש מזה, ואם הצבא לא מעוניין שיהיה דיון פתוח בנושאים האלה, זו שוב תעודת עניות לצבא".

מה דעתך על שאלת 'היום שאחרי'?

"אני איש צבא ומקפיד לדבר על נושאים שאני מבין בהם. כקצין בצבא בוודאי שצריך לכבוש את השטח ולשלוט בו צבאית עד שנגיע לשלב סיום טיהור המרחב. אחרי שנדווח על טיהור המרחב ועל שאין עוד אויב משמעותי בשטח ואין יכולות חוצות גדר, הצבא יעביר את המפתחות לדרג המדיני, והוא יחליט איך נכון להמשיך ולהתנהל מהשלב הזה".

בתוך כמה זמן אפשר לעשות את זה?

"תלוי בסדר הכוחות", אומר נחמה, "אבל בכל דרך פעולה אפשרית זה יימשך שנה עד שנתיים וחצי לפחות". הוא סבור שאפשר כעת להשיג הישגים ניכרים בזמן קצר למדי, הישגים שיאפשרו להחזיר את תושבי העוטף לבתיהם, ומדגים שוב מהעיר עזה: "בעזה צריך לעשות מבצע חומת מגן. זו משימה אפשרית, הצבא יודע לבצע אותה, ואפילו לא צריך לשנות לשם כך את הדיסקט של המטה הכללי. אפשר להשלים את פינוי האזרחים ולטהר את העיר ממחבלים ומאמצעי לחימה. זאת תהיה דוגמה ומופת כשנכריז שאף אחד לא חוזר לעיר עזה עד שאחרון החטופים לא חוזר".

כרגע נראה שמטרה היא עסקה.

"העסקה הקודמת הייתה טובה. אם תהיה עסקה כזו, אני כמובן בעד, אבל אני חושב שבמצב הנתון היום, המקסימום שאנחנו יכולים לתת לא מתקרב למינימום שהם מוכנים לקבל. סינוואר יודע שהחטופים הם המגן החי שלו, ואין שום סיכוי שהוא יוותר עליהם. הוא ישחק בנו ויגיד: צאו מעזה, ואני אתן לכם עשרה חטופים, אבל לא יגיד אם הם חיים או מתים, ואז ייתן לנו עשר גופות. המושג הכרעה קשור לזה שהאויב כורע ברך: הם צריכים לכרוע ברך ולהבין שהם מפסידים דברים חשובים מאוד. זה הדבר היחיד שיכול לפעול עליהם".