ד"ר יוסי לונדין, ראש המחלקה להיסטוריה במכללת אורות ישראל ומרכז היסטוריה בישיבת דרכי נעם בפתח תקווה
מה נתן לו כוח לעמוד בפני ההמונים המוסתים, מגובים בכוחם של המומחים וראשי העדה, הזועקים כולם ומוכיחים באותות ובמופתים כי השיקולים הבין-לאומיים ויחסי הכוחות והמצב הפנימי ויכולת החימוש, כל אלו מחייבים נסיגה וכניעה וכישלון? מה אפשר לכלב לעמוד בפני נשיאי העדה ולזעוק: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" גם כאשר ביקשו נשיאי העם, חברי האליטות הוותיקות, לחסום כבישים ולרגום אותו באבנים?
מה אִפשר לאותם חובבי ציון ממזרח וממערב, שהיו מתי מעט, לעמוד מול ההמון הגדול שנהר מעבר לים אל אמריקה, ארץ הזהב, ונגד כל סיכוי פוליטי, כלכלי, דמוגרפי וגאוגרפי להגיע לפלשתינה הנידחת ומוכת המחלות והשחיתות ולייסד עוד ועוד מושבות ולהכריז: "גם אם נכרסם אבנים ממקומנו לא נזוז"?
מה היה סוד כוחם של אותם צעירים מעטים, לוחמי האצ"ל והלח"י, שהכריזו מלחמה על האימפריה הבריטית, האימפריה החזקה בעולם, במגמה לגרשה מארץ ישראל ולהקים מדינה עברית, וזאת בשעה שכל ההנהגה והממסד ראו בהם מוקצים מחמת מיאוס, הסגירו אותם לאויב ורדפו אותם עד חורמה?
מה הוא סוד כוחו של כלב בן יפונה ושל תלמידיו בכל הדורות, שרבים מהם מהלכים בינינו בשדות הקרב ובהיכלי התורה, בעוצמת טיפוח הבית המשפחתי ובמוסדות המדינה? מהיכן היכולת להישיר מבט אל המציאות ולזעוק "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"?
מה הייתה היכולת המסתורית של אותה קבוצת נערים שהתאספו על הגבעה בכפר הרא"ה ולנוכח נחשולי חילון עצומים מזה וקביעה חד-משמעית שתורה וחלוציות והשתלבות בחברה הישראלית הן תרתי דסתרי מזה, הצליחו לבנות את הנס הקרוי דור הכיפות הסרוגות, שהפך בתוך פחות ממאה לחוד החנית של עם ישראל בכל התחומים?
מה הביא את ההישגים המופלאים של דור המייסדים של גוש אמונים ושל הגרעינים התורניים, של ישיבות ההסדר והמכינות, של ארגוני החסד ומכוני המדע, של מפעלי הכלכלה והיצירות החברתיות המופלאות, של היזמות ההולכת נגד כל הסיכויים ושל כל מי שאוטם אוזניו לקול צעקות ההמון והקריאות "אי אפשר והעולם כולו נגדנו"? מה הוא הסוד של הפרטים והחבורות המופלאות היודעות כל העת לשים עין על הכדור, לא לשכוח את המטרה ולזנק קדימה, והכול מול חבורת מייאשים, מכבי משואות וצועקי "די"?
מה הוא סוד כוחו של כלב בן יפונה ושל תלמידיו בכל הדורות, שרבים מהם מהלכים בינינו בשדות הקרב ובהיכלי התורה, בעוצמת טיפוח הבית המשפחתי ובמוסדות המדינה? מהיכן היכולת להישיר מבט אל המציאות ולזעוק "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"?
צאצאיו של כלב, השואבים כוחות מהעבר, עומדים נחושים לנוכח אתגרי ההווה ומאמינים בכל כוחם ומאודם ביופיו ובעוצמתו של העתיד, שגם אם יתמהמה בוא יבוא, וממשיכים להניף את הדגל
המפרשים נותנים מגוון תשובות, ודומה שהתשובה של כל אדם ואדם אישית. יש המסתמכים על מורשת אבות ועל מה שלמדו בהיסטוריה כיצד הצליחו דורות חולמים ולוחמים להצליח נגד כל הסיכויים, יש המלאים באמונה ובתפילה, יש הנשענים על כוחה של החבורה ושל ההנהגה הנכונה במקום הנכון, יש שתעוזה ואפילו חוצפה שהוטבעה בהם מבריאתם מאפשרות להם את האומץ לעמוד מול כל העולם ולא למצמץ. איש-איש ותשובתו, איש-איש ותעוזתו וכוחו.
הימים ימים קשים, ימים גדולים, ואולי עוד נכונו לנו קשים מאלו. הקשיים האובייקטיביים רבים: אויב אכזר, וכן, בניגוד לשחצנות שאחזה בנו, אויב חזק וחכם. אנטישמיות מלווה בטמטום פרוגרסיבי השתלטה על האליטות בתקשורת ובתרבות, מעצמות רחוקות כמו רוסיה וסין רואות בנו את שליחי המערב שיש לפגוע בו, והמערב עצמו רואה בנו שריד קולוניאלי המביא לעולם רק צרות. בבית פנימה דומה שפצעי ערב שמיני עצרת חוזרים בכל עוצמתם, הסוף למסירות העצומה הנדרשת מהלוחמים ומבני משפחותיהם אינו נראה באופק, והמתפרעים ברחובות ובתקשורת המיין סטרים בוכים ומקטרגים יום ולילה.
ולעומת הענן והערפל ומתוך תבונה והבנה מפוכחת של המציאות (וזיכרון גם של חטא המעפילים שעלו בשעה שלא הייתה השעה ראויה!) עומדים צאצאיו של כלב, השואבים כוחות מהעבר, נחושים לנוכח אתגרי ההווה ומאמינים בכל כוחם ומאודם ביופיו ובעוצמתו של העתיד, שגם אם יתמהמה בוא יבוא, וממשיכים להניף את הדגל. את האמונה ביכולתו של עם ישראל להקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש, למגר את אויביו עד כלותם, להתיישב בכל מרחבי ארצנו ולהביא לכל חלקי העם, גם למבקשים לאמץ כרגע את דרכם של בני הדור המדבר, כוח של תקווה, אמונה ואור.
אשריכם בני כלב בכל מקום ואתר. אשריכם ממשיכי דרכו של בן יפונה בטנק ובמשרד, אל מול הילד המתגעגע ובחזית ההסברה והמדיניות, בכיתה ובמעבדה, בסדנאות בתי החרושת ובספסלי בית המדרש. "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה". ואם לא מחר אז מחרתיים.
