כותרות חמות :

רשות הדיבור שלח
רשות הדיבור שלח

רשות הדיבור שלח

 

 

להטיל ספק במחקר

תגובה על 'סוד התפילין הקדומות'

אלעד כהן

במחקר שפורסם אצלכם התגלה כי התפילין שנמצאו במדבר יהודה לא נצבעו באחת משתי השיטות המקובלות לצביעה בצבע שחור. מכאן המסקנה המפליגה של פרופ' יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל שהתפילין לא נצבעו בצבע שחור כלל. קביעה זו סותרת את דברי חז"ל שצביעת התפילין בשחור היא הלכה למשה מסיני.

זוהי מסקנה תמוהה בהחלט. הרי ייתכן שהתפילין נצבעו בשיטה אחרת. לא צריך להיות חוקר גדול כדי להטיל ספק במסקנות של אותו חוקר, עפרא לפומיה. באמת התפלאתי לראות ב'עולם קטן' פרסום של מחקר שמטיל ספק באמיתות דברי חז"ל, בפרט אגב ציטוט של סברות שעומדות על כרעי תרנגולת. הדבר מצטרף להנחה שציטטתם ב'מקום בעולם' שהר סיני שוכן במדברות סהרה, אף שהדבר סותר את דברי חז"ל. אני מקווה ומאמין שמדובר כאן רק בעריכה רשלנית ולא במגמה מכוונת.

 

אין חידוש במחקר

תגובה על 'סוד התפילין הקדומות'

אלחנן איזק

ברצוני להרחיב את דברי פרופ' אדלר שאין בכך חידוש כלל. כבר בתוספות במסכת מנחות דף לה ע"א ד"ה 'רצועות' כתוב: "יש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעינן שחרות אלא רצועה". גם ברמב"ם פרק ג מתפילין הלכה יד מתבאר שאין חובה להשחיר את בתי התפילין, אך יש בכך הידור של נוי תפילין, וכך נפסק גם בטור.

בש"ע (לב, מ) כתוב כי מצווה לצבוע את התפילין בצבע שחור, ומבואר שם במשנה ברורה שאין זה לעיכובא. יש דעה (ר"י) הסוברת ששחרות הבתים היא חובה, והמשנה ברורה הביא אחרונים המחזיקים בדעה זו.

כלל הדברים, לרוב הפוסקים הקדמונים אכן אין חובה לעשות תפילין שחורות, לכן לא מפתיע שאלו אכן התפילין שנמצאו בקומראן.

 

מעיין

תגובה על 'התינשאי לי?'

שלמה

אח יקר! אהוב, גיבור! כמה כבר הלכת, כמה כוחות בדרך כבר אספת. תמשיך, אל תעצור. זה נכון, הדרך הזאת קשה, מבלבלת ולפעמים גם מייאשת, דרך במדבר צחיח, עייף בלי מים. אבל עוד קצת, והנה מחכה לך מעיין מים חיים, אור נשמתך, כל הטוב שבך!

רק אל תעזוב ידיים, תתגבר. תמשיך. המסע יפהפה, מתוק, חביב. בכל בוקר לגלות את עצמך מחדש, בכל יום לפתוח בלב דלתות חדשות לעצמך, לעולם. לגלות עולם ומלואו שרק מחכים לך. בחברה של היום באמת מנסים להראות שאין ברירה, זה מה שאתה וזהו. אין דרך להשתנות או לבחור. אך אח יקר, אל תוותר! המשך להאמין בעצמך, בטוב של מי שאתה, בתיקון עולם ובא-לוהים הטוב שאיתך. אתה הרי נבחרת למסע הנפלא הזה בגלל כל האור שיש בך! אל תוותר למקווה מים מאיר ונובע שאולי תפגוש בדרכך, רק צמא יותר תצא, המים הללו אינם שלך. שמור אמונים לחלקת הא-לוהים שלך. היא הרי שומרת אמונים גם לך. מקום של קדושה, אור, שמחה. מעיין של ברכה, עבודת ה', הקמת משפחה עם אשתך בטהרה. תמשיך ללכת במסע המופלא. כל הטוב עוד לפניך. בהצלחה.

 

 

גם אני מקנא באביתר

עומר בר

ביום חמישי האחרון זכיתי להיות נוכח בהופעה של אביתר בנאי ולהקתו. לפני ההופעה, כהרגלנו בקודש, התיישבנו לשתות בירה אני וחברי שבא עימי על ידי הכניסה למתחם ההופעה. התבוננו בקהל שמגיע וחייכנו, ואז שוב התבוננו ושוב חייכנו.

בתוך מציאות לא פשוטה שאנו חיים בה ותקשורת שדואגת להנמיך ולהחליש את רוח האומה, ומי מדבר בכלל על ההפגנות הבלתי נסבלות, אתה מבין ומפנים שאולי התקשורת לא נוכחת במעמד המיוחד הזה כי אולי זה פשוט גדול עליה. אביתר מצליח לאחד קצוות תחת מטרייה אחת. בהופעה שלו אתם תמצאו את כל הקצוות של החברה הישראלית, ממש את כל הקצוות, מהחרד"לניק מעוטר הזקן ועד החילוני הליברל. כולם ישירו את אותו פיוט בשעתיים האלה, כולם יהיו מכוסים בעננה של התרוממות רוח, אופטימיות ואמונה, בדגש על אמונה.

כנראה הסוד של אביתר זה הוא בעצמו, השלום והאחדות שעשה בין מה שהיה פעם למה שהוא היום פשוט נפלט לו החוצה. אז אנא, ה', תן לנו עוד קצת אביתרים, אנחנו זקוקים לזה!

ושלא אשכח כמובן, תקשורת יקרה, אני ממליץ לך בחום להגיע להופעה הבאה, כדאי לך וכדאי לנו.

 

 

הריני מקשר/ת את נפשי, רוחי ונשמתי

יעל לוין

הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

לָאָבוֹת וּלְאִמָּהוֹת הָאֻמָּה הַקְּדוֹשִׁים,

וּלְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת שֶׁבְּדוֹרֵנוּ,

וּבִפְרָט לְחַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צַהַ"ל וְאַנְשֵׁי וּנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן,

הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ בְּמִלְחֶמֶת חַרְבוֹת בַּרְזֶל.

וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

לְכָל מִי שֶׁנִּפְצְעוּ בְּמִלְחָמָה זוֹ וּלְכָל הַחֲטוּפִים.

וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה,

וּבִפְרָט לְמִי שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁם

עַל קְדֻשַּׁת הָעָם וְהָאָרֶץ בְּמִלְחֶמֶת חַרְבוֹת בַּרְזֶל;

חַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צַהַ"ל, אַנְשֵׁי וּנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן

וְתוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,

זְכוּתָם תָּגֵן עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

 

נשלחתי

סיון דנציג
נשלחת לרגל אחרי העולם
לחפש משמעות
איזה רגע קטן
הארץ טובה מאוד מאוד
אל תפחדי לטעות
ליפול לבורות
בתווך יש אור של אמונה
תאחזי בו ותצאי חזקה
כמו מרגלת אני תרה את העולם
בעיניים ביקורתיות
מחפשת את עצמי
ואת העולם
בליבי תפילה לתור לטוב
לחפש אחר הטוב שקיים
לא לחפש רוע בעולם
אין רע יורד מן השמיים
חפשי את הטוב
הוא מתחת לעיניים
בזוויות הלב הוא קיים
תפתחי לו פתח.

 

חגבים או ענקים? החלטה שלנו!

איתן ולנר

בְּכָל שָׁנָה הִנְנוּ עוֹמְדִים עַל סַף כְּנִיסָה,

לְאוֹתָהּ אֶרֶץ חָלָב וּדְבַשׁ עֲמוּסָה.

בְּכָל תְּקוּפָה נִצָּבִים בִּפְנֵי מִבְחָן הַקְרָבָה,

כַּמָּה בֶּאֱמֶת אֶת הָאֵ-ל נַפְשֵׁנוּ אַהֵבָה,

לִגְאֻלָּה תָּאֵבָה.

 

וּצְרִיכִים לְהִזָּהֵר מִקְּרִיאַת 'חֲגָבִים אָנוּ',

הַנִּשְׁמַעַת מֵרָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַנְהִיגֵנוּ.

 

לָלֶכֶת אֶל קִבְרִי אוֹתָם יְהוּדִים גִּבּוֹרִים,

וְלָשִׁים תּוֹרָתָן וְעֻזָּן וּמִלְחַמְתָּן לָנוּ לְמוֹרִים.

לָדַעַת לַעֲמֹד מוּל עֲנָקֵי עוֹלָם,

לֹא לָסֶגֶת עַד שֶׁהַמְּשִׂימָה תֻּשְׁלַם.

 

לֹא עוֹד נִשָּׁאֵר חֲגָבִים בְּתוֹרַת מִדְבָּר,

כִּי אִם בָּנִים לֹא־פּוֹחֲדִים מִצִּיּוּץ עַכְבָּר,

בָּנִים לַנִּים בְּעֵמֶק הֲלָכָה וְלֹא נִרְתָּעִים,

מַעְפִּילִים לְרֹאשׁ הַר גְּאֻלָּה וְלֹא נִכְנָעִים.

 

'צִפִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא לְמַלְכוּתִי'?

עַד כָּאן!

לֹא נַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מֵאוֹכְלֵי הַמָּן,

כְּשֶׁעַל בְּשָׂרֵנוּ חָוִינוּ מְחִיר הַהִתְעַצְּלוּת,

כְּשֶׁבְּעוֹד רוּחֵנוּ בָּנוּ בָּרַחְנוּ מִגָּלוּת.

אֶת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל עַל נֵס נַעֲלָה,

וְכָךְ, וְרַק כָּךְ, אֶת אוֹר ה' נְגַלֶּה.

 

 

החופש המדומה

הרב יהושע אודרברג

נַפְשִׁי מִתְגַּעְגַּעַת,
מְפַחֶדֶת, נִרְתַּעַת מִן הַחֹפֶשׁ הַמְּדֻמֶּה,
לוֹקַחַת בְּעַל כָּרְחָהּ מֶרְחָק מִלָּגַעַת,
וְאֵינָהּ יוֹדַעַת עַצְמָהּ מִזֶּה וּמִזֶּה.

כִּתָּה,
מָקוֹם בּוֹ נִפְגָּשׁוֹת דְּמוּיוֹת,
נֶאֱצָרִים לָהֶם רְגָשׁוֹת,
יוֹרְדוֹת בַּעֲבוּרָהּ דְּמָעוֹת,
בַּעֲבוּר כָּל אֶחָד יִתְרַבּוּ לָהֶן הַתְּפִלּוֹת.

שׁוּב תְּחוּשַׁת רֵיקָנוּת,
דַּוְקָא מִמְּקוֹם מִלּוּאִים,
כְּשֶׁלֹּא אֶהְיֶה נוֹכֵחַ בַּקְּרִיבוּת
עִם מִי שֶׁהָיוּ לִי לִילָדִים.

 

אבינו מלכנו

ישראל

הקשר שלנו עם אבא, עם המלך, הוא קשר מיוחד.
"ברור שהוא מיוחד, זה מה שכולם אומרים".
ראשית, הסוד הוא לא לרצות להציג את הדברים באופן מיוחד
אלא באמת לנסות לחיות באופן כזה.
נו, ובכל זאת, מה מיוחד?
אנחנו ואבא, אנחנו והמלך, אנחנו ואדוננו, אנחנו וחתננו.
אנחנו ביחד בחיים האלו, ואם אצל האיש והאישה
הזוג חש בביטחון ויציבות, עם ריבונו של עולם לא כל שכן?
שאלה זו נשאלת בעדינות ובחיוך, בשמחה ובאופטימיות.
דמיינו, להתפלל בלימוד, לשיר בייחוד ולפזז בריקוד.
אבינו מלכנו זה הרבה יותר מחודש אלול,
אבינו מלכנו זה קשר יום-יומי עם ריבונו של עולם.
זה נישוק וחיבוק, התרגשות וציפייה.
זה קירוב.
אבינו מלכנו, אנחנו אוהבים אותך. לעד.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן