איתמר סג"ל

כיצד פסיקה אחת בבית המשפט המחוזי בירושלים מאיימת לשנות את פניה של מדינת ישראל? בשבוע שעבר קבע שופט המחוזי בירושלים עודד שחם כי על מדינת ישראל להעניק מעמד פליטות לצעיר אריתראי בניגוד לכל ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו. כבר התרגלנו לשופטים שעושים הכול כדי להשאיר את המסתננים כאן ולהקשות על כל כלי אפשרי שהמדינה ניסתה להפעיל כדי להוציאם למדינות המוצא שלהם או לארצות אחרות, אך כאן מדובר במשהו אחר לחלוטין ובהחלטה שעלולות להיות לה תוצאות הרות גורל על מעמדם של עשרות אלפי אריתראים שעדיין נמצאים בישראל ועל עוד עשרות אלפים שעלולים לבוא בעקבותיהם, הכול עקב החלטה של שופט אחד במחוזי.

"הניסיון מורה שכמעט כל מי שזוכה למעמד הזה זוכה אחר כך לאיחוד משפחות. יש כאן 30,000 איש שאולי יקבלו כך תושבות, ועם איחוד משפחות יגיעו בקלות ל-100,000 איש"

לא נאריך כאן בסדרת חוקי ההגירה שבוטלו בבג"ץ ועל ערמת המקלות בגלגלים שהעמיסו השופטים על המדינה בעניין. מחוסר כלים אחרים מנסה רשות ההגירה למעט כמה שאפשר בהכרה בבקשות פליטות המחייבות את המדינה להכיר במבקש ולהעניק לו זכות תושבות וזכויות. בדרך זו יצאו מישראל בשנים האחרונות כ-4,000 אריתראים, ורובם חזרו לאריתראה. בתיק המדובר ביקש המערער הכרה כפליט משום שלא שירת בצבא בארצו, ולמעשה ערק מהצבא, ולכן הוא צפוי שם, לטענתו, לרדיפת השלטונות. חשוב להבין כי טענה זו של עריקות רלוונטית לרוב המסתננים מאריתראה. בשבוע שעבר קבע השופט שחם שעל המדינה לקבל את הטענה ולהעניק למערער האריתראי מעמד פליט במדינת ישראל.

עו"ד יונתן יעקובוביץ, מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הצטרף לתיק הזה מטעם המרכז כידיד בית המשפט כדי לשכנע את בית המשפט לקבל את עמדת המדינה. "על פי אמנת הפליטים, צריך להכיר במקרים של רדיפה על רקע פוליטי כמתנגדי משטר", הוא מסביר. "אצל הבחור הזה זה כבר סבב שני. בהתחלה התיק שלו נדחה. הוא הגיע לבית הדין לעררים, וגם שם נדחה הערעור שלו. הוא ערער למחוזי, וכעת כולם חיכו לראות מה יקרה, כי זה תיק עקרוני.

"השופט שחם קבע שיש אפשרות סבירה שהוא יירדף בארצו. חשוב להבהיר, המדינה מעולם לא אמרה שאין אופציה שהוא ייענש על העריקה מהצבא, אבל זה לא הופך אותו למתנגד משטר. השופט שחם ערבב תבחינים ואמר שיש אפשרות סבירה שהוא יירדף על רקע פוליטי, ולכן הוא כן מוכר לפליטות וצריך לתת לו מעמד".

"להערכתי הגבול המזרחי עם ירדן עלול להפוך לנתיב הברחה אריתראי, כי יש כבר היום לא מעט סודאנים וניסיונות של אריתראים להגיע דרך ירדן. אם יחלחל באריתראה המסר שכל מי שמגיע לכאן יקבל פליטות והמשפחה שלו תגיע אחריו, נראה כאן תופעת הסתננות גדולה ביותר"

עד כמה יש לפסק הזה השלכות לכל שאר המסתננים?

"זה פסק דין במחוזי, והוא לא מחייב את המדינה וגם לא את הערכאות שתחתיו, אבל המשמעות של הקביעות של שחם היא שאם יחילו אותן על כולם, כמעט כל האריתראים יוכרו למעמד פליטות. יכולות להיות לזה משמעויות רוחב הרבה יותר גדולות. הניסיון מורה שכמעט כל מי שזוכה למעמד הזה זוכה אחר כך לאיחוד משפחות. יש כאן 30,000 איש שאולי יקבלו כך תושבות, ועם איחוד משפחות יגיעו בקלות ל-100,000 איש".

כיצד?

"אני מכיר שני מקרים של מסתננים שקיבלו מעמד פליטות, ומייד אחד הביא את אשתו וארבעת ילדיו, והשנייה הביאה לכאן ארבעה ילדים, והם הפכו בתוך זמן קצר משניים ליותר מעשרה. הקוראים עצמם יכולים להבין מה זה אומר מתן מעמד ל-30,000 איש. לרבים מהם יש משפחות במדינת המוצא, והמספר הזה יכול לצמוח ככה בזמן קצר.

"אם פסק הדין הזה יוחל כלשונו, יש כאן מפנה היסטורי בעתידה של מדינת ישראל", מזהיר יעקובוביץ. "הסתיימו מאמצי המדינה להוציא אותם: עד עכשיו הם יצאו כי לא היה להם מעמד, אבל עכשיו זה עלול להשתנות".

לדבריו, החשש הוא גם מגל הסתננות חדש: "להערכתי הגבול המזרחי עם ירדן עלול להפוך לנתיב הברחה אריתראי, כי יש כבר היום לא מעט סודאנים וניסיונות של אריתראים להגיע דרך ירדן. אם יחלחל באריתראה המסר שכל מי שמגיע לכאן יקבל פליטות והמשפחה שלו תגיע אחריו, נראה כאן תופעת הסתננות גדולה ביותר. לכן בנקודת הזמן הזאת ההחלטה עלולה להביא לידי שינויים מרחיקי לכת".

על מה בעצם התבסס השופט?

"יש שתי בעיות בפסק הדין", טוען יעקובוביץ. "לא ראיתי בפסק סעיף חוק שעליו הוא מסתמך. הכנסת דחתה את היוזמה לקבל את אמנת הפליטים, היא אמרה רק שתכבד באופן כללי את האמנה. אבל מכאן ועד לתת לכל אזרחי מדינה מסוימת מעמד יש מרחק גדול. יש גם ככה מדיניות אי-הרחקה, אבל עכשיו המסתנן יקבל גם ביטוח לאומי ואיחוד משפחות. מה המקור הנורמטיבי של השופט לפעול נגד סמכויות שר הפנים ולבטל את החלטת השר ואת החלטת בית הדין לעררים?

"כמו כן מ-4,000 מסתננים כבר חזרו לאריתראה. והרי לשיטתו כל מי שערק מהצבא זכאי למעמד פליטות, ואלו כמעט כל המסתננים שהגיעו לישראל. על פי הרציונל שלו, כולם היו זכאים למעמד פליטות כי הם נרדפים. עם זאת נתונים ברורים של יותר מ-4,000 שחזרו לאריתראה מראים שאין שם סכנה.

"מדהים שהשופט שחם כותב בעצמו שהוא יודע שזה נושא שנוי במחלוקת ושיהיו לזה משמעויות מרחיקות לכת אבל אין לו ברירה, הוא חייב לפסוק על פי הדין, אף שכמובן אין לו שום מקור נורמטיבי".

מה המדינה יכולה לעשות במצב הזה?

"בתי המשפט פסלו כל אמצעי הרתעה או הרחקה למדינות אחרות", מזכיר יעקובוביץ בצער. "עד עכשיו פסלו כלים שנועדו להרחיק או להרתיע אבל לא כפו מעמד, ולכן חלקם הלכו למדינות אחרות או חזרו למדינת המוצא. כרגע זו נקודת מפנה היסטורית, כי זו הפעם הראשונה שיכפו עלינו לתת מעמד להרבה מאוד אריתראים".

אתה מדבר עכשיו על האריתראים. מה עם כל המסתננים מסודאן?

יעקובוביץ' מסביר שבגזרה הסודאנית כבר קצת מאוחר מדי: "אלפי סודאנים כבר קיבלו תושבות בכל מיני תואנות ועל ידי עתירות, והמדינה התקפלה מראש. שופטת העליון דפנה ברק-ארז החליטה בפעם האחרונה שכל מי שלא ענו לו על הבקשה בתוך חמש שנים צריך לתת לו תושבות זמנית, וככה קיבלו מעמד אוטומטית 2,500 איש. אנשים לא יודעים, אבל רוב הסודאנים מחזיקים היום בתעודת זהות ישראלית או בתושבות זמנית, כמעט כולם בהוראה של בג"ץ, ומדובר ב-5,000 סודאנים.

"אנחנו רואים את המגמה: בית המשפט הולך וכופה על המדינה לתת מעמד לעוד ועוד מסתננים, ולא רחוק היום שהוא יגיד לתת לכולם מעמד רק כי הם פה הרבה זמן. זה רע, אבל לפחות זה לא גורר איחוד משפחות כמו בקבלת מעמד פליטות, ודווקא לכן פסק הדין הזה חמור כל כך".

לדבריו, "הממשלה לא משקיעה מספיק משאבים להתמודד עם הבעיה. בתיקים של אריתראים כמעט ולא עושים בדיקה של אמינות לבדוק את הסיפור שלהם אם הוא נכון בכלל. הם מספרים סיפורים, ובמדינה יוצאים מנקודת הנחה שהסיפור נכון".

הכנסת יכולה להתמודד עם הפסיקה הזו על ידי חקיקה?

יעקובוביץ' צוחק: "בסוף בית המשפט החליט בכל מקרה שהוא לא כפוף לשום חוק של הכנסת, ולכן אין חוק כרגע שיכול לשנות את המצב הזה. בסוף מה שבית המשפט רוצה זה מה שיהיה, ומה שהציבור רוצה פחות רלוונטי. המדינה הרי חוקקה כמה חוקים, והכול בוטל. לפחות שהציבור יבין מה קורה, זה גם חשוב".