מסקנת מחקר מעניין ומפתיע שפורסם השבוע היא שתפילין שנמצאו במדבר יהודה לא נצבעו בצבע שחור. זהו ממצא דרמטי, משום שהוא סותר לכאורה את החובה ההלכתית לצבוע את בתי התפילין בצבע שחור. את המחקר המפתיע ערכו חוקרים מאוניברסיטת אריאל, רשות העתיקות, אוניברסיטת אקסטר באנגלייה ומכון ויצמן למדע.
חשוב להדגיש: ארכאולוגיה ויהדות הן שילוב מורכב מאוד שראוי לעסוק בו ביסודיות. העיסוק במחקר הנוכחי בנוגע לחומר שממנו היו עשויים בתי התפילין, הצורה שלהן, הפרשיות שמרכיבות אותן ועוד, מוסיף ידע תורנית וארכאולוגי. המטרה היא ללמוד על כך ולא לקבוע אם יש סתירה לדברי חז"ל, שכן כיהודים מאמינים דברי חז"ל הם הקובעים לבסוף.
כאמור, בתפילין שנמצאו במדבר יהודה יש כמה עניינים שונים ממה שנפסק בהלכה המקובלת, ואין בכך דבר, כפי שמנהגי כת קומראן למיניהם אינם מעלים ואינם מורידים. בכל זאת יש במחקרים הללו פן מעניין של צלילה לאחור לדרכי עבודת ה' שנקטו כאן אבותינו.
תפילין נוספות התגלו במערת מסתור בנחל צאלים, בבור בקרבת פתח המערה. לדברי החוקרים, סביר שהן הגיעו למקום בימי מרד בר כוכבא, אבל ייתכן שכבר בימי המרד הגדול
במשנה אין התייחסות מפורשת למבנה התפילין מלבד האיסור לעשות אותן עגולות או לצפות אותן זהב. יש גם התייחסות למנהגי הנחת תפילין מהתקופה על ידי כיתות למיניהן. מצוות התפילין הייתה מבוססת בימי הבית השני גם במצרים, שגם בה הייתה קהילה יהודית גדולה, וגם בארץ ישראל, לצד מצוות מזוזה.
במסכת מגילה בתלמוד הירושלמי קובעים חכמים: "תנה רבי יוסי בן ביבי: תפילין מרובעות, שחורות – הלכה למשה מסיני". בהקשר הזה, של תקופת התנאים ותקופת ימי הבית השני, אפשר לראות כמה דברים מבחינה מדעית-ארכאולוגית. יהודה כהן, שכתב את הדוקטורט שלו על התפילין בעת העתיקה, כתב שהתפילין היו בשימוש נרחב בתקופת התנאים. מסקנה זו נובעת מעדויות על סחר בתפילין ומאזכור של התפילין לאורך המשנה והתוספתא.
שלושים יריעות קלף של תפילין נמצאו במערות קומראן. רובן לא נמצאו בתוך בתי התפילין. בתפילין שנמצאו באתר קומראן נמצאו פרשיות נוספות על ארבע הפרשיות המסורתיות. התפילין הללו, שנמצאו בהן פרשיות מורחבות, היו מקובלות בקומראן בלבד.
מהממצאים מתברר שיש מספר קבוע של פרשיות נוספות בתפילין מקומראן ושמדובר בגרסה מורחבת של פרשיות התפילין. ברוב התפילין האלה היו צירופים שונים של פרשיות, כמו למשל שירת האזינו ועשרת הדיברות, והיו גם פסוקים נוספים לפרשיות. כמו כן נמצאו ארבע תפילין שכללו רק קטעים שלא נכללו בדברי חז"ל.
תפילין נוספות התגלו במערת מסתור בנחל צאלים, בבור בקרבת פתח המערה. לדברי החוקרים, סביר שהן הגיעו למקום בימי מרד בר כוכבא, אבל ייתכן שכבר בימי המרד הגדול. שם נמצאו שתי רצועות קלף שמכילות קטעים של שתיים מפרשיות תפילין בנוסח זהה לנוסח המסורה חוץ שינוי אחד: "תאכלו" במקום "תאכל".
כל התפילין האלו מתוארכות לאותו פרק זמן של המגילות הגנוזות, כלומר סביב סוף ימי הבית השני, לפני כאלפיים שנה. תנאי האקלים המדברי אפשרו לממצאים לשרוד אלפי שנים עד לגילוים. בתי התפילין הנדירים נשמרים במחסני יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים, שמדמים את תנאי האקלים במערות.
החוקרים השתמשו במערכת המולטי-ספקטרלית של יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות כדי לחפש סימנים לשימוש בצבע פחמי בבתי תפילין שבידי היחידה. הם גם לקחו דגימות מפיסות עור שנפרדו מאחד מבתי התפילין וערכו עליהן סדרה של בדיקות מדעיות לאפיון כימי של העור
הלכה חיה
וכעת למחקר המדובר: מחקר מקיף ביותר נערך על התפילין האלו, והוא כלל סדרה של בדיקות מדעיות בתפילין עתיקות שנמצאו כאמור במדבר יהודה. במחקר, שנמשך כמה שנים, ערכו החוקרים סדרה של בדיקות מדעיות בבתי התפילין, שעשויים מעור, וחיפשו אחר שרידי צבע שחור.
החוקרים השתמשו במערכת המולטי-ספקטרלית של יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות כדי לחפש סימנים לשימוש בצבע פחמי בבתי תפילין שבידי היחידה. הם גם לקחו דגימות מפיסות עור שנפרדו מאחד מבתי התפילין וערכו עליהן סדרה של בדיקות מדעיות לאפיון כימי של העור.
פרופ' יונתן אדלר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת אריאל קובע: "מדובר בתגלית חשובה מאוד. זו הפעם הראשונה שהתפילין נבדקו מדעית כדי לבחון את הצבע שלהן. בחלק מבתי התפילין הקדומים רואים בעין שלעור יש צבע חום טבעי. צבע העור הכהה מאוד נחשב בעבר תוצאה של צביעה מלאכותית, שנעשתה כדי לקיים את ההלכה שיש לצבוע את העור של בתי התפילין בשחור. עכשיו מתברר שהיכן שהעור נראה כהה זו תוצאה של תהליך טבעי ולא צביעה מכוונת".
ד"ר עילית כהן עופרי, מנהלת מעבדת השימור ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, מסבירה: "בעת העתיקה היו שתי שיטות עיקריות לצביעת עור בצבע שחור. שיטה אחת עשתה שימוש בחומרים מבוססי פחמן, פיח או פחמים, כדי להעניק לעור צבע שחור. השיטה השנייה התבססה על תגובה כימית בין טאנין, חומר אורגני מורכב המצוי בהרבה צמחים, ובין תחמוצות ברזל. בבדיקות שלנו שללנו את האפשרות שבתי התפילין נצבעו בשחור בשיטות אלו".
ד"ר יונה מאור מהמעבדה האנליטית ברשות העתיקות מרחיבה: "בפרגמנטים הכהים שבדקנו נראה שלא מדובר בצביעה מכוונת אלא בתוצאה של התכלות טבעית של העור. דליפה מועטה של מים לתוך המערות באלפיים השנים שבהן הממצאים שכבו שם יכלה להאיץ את תהליך ההתכלות של העור. בעבר גילינו שגם חלק ממגילות מדבר יהודה עברו תהליך דומה, ולצערנו הוא גרם להשחרת הקלף".
פרופ' אדלר טוען שבהתחלה לא הייתה קביעה הלכתית מוחלטת לצבע של התפילין. רק בתקופה מאוחרת קבעו חכמים שיש לצבוע את התפילין בשחור. ואולם גם אחר כך נחלקו פוסקי ההלכה אם החיוב לצבוע את בתי התפילין שחור הוא מעיקר הדין או רק לנוי. "מקובל לחשוב שההלכה היהודית סטטית ולא מתפתחת. המחקרים שלנו על התפילין העתיקות מלמדים שבדיוק ההפך הוא הנכון; ההלכה העוברת מדור לדור תמיד הייתה חיה ותוססת. בעיניי זה יופייה ותפארתה".
:
