בית מקדש היה ויהיה אחד, אך בתי מקדש מעט יש כידוע הרבה. בארץ ישראל פועלים יותר מ-15,000 בתי כנסת. שיאנית בתי הכנסת היא כצפוי ירושלים, שבה יש כ-3,000 בתי כנסת, ואחריה ניצבת בני ברק, שבה אלף בתי כנסת. בתל אביב, עיר שהיו בה בעבר הרבה קהילות דתיות, יש 600 בתי כנסת. לעומת זאת בעיר הקודש צפת יש כ-115 בתי כנסת בלבד. הבחירה הייתה קשה, ולאחר סינון קפדני נותרנו עם רשימת עשרת המובחרים: אלו עשרת בתי הכנסת שאתם פשוט חייבים להכיר ומומלץ במיוחד לבקר בהם.
- בית כנסת איצקוביץ': מניין ערבית בשתיים בלילה
בית הכנסת העמוס ביותר בעולם (ולא רק בארץ) הוא כמובן בית כנסת איצקוביץ' בבני ברק (לא מפתיע למצוא אותו דווקא בעיר התורה והחסידות העמוסה). בבית הכנסת 14 אולמות תפילה. מייד עם סיומו של מניין תפילה אחד מתחיל מניין חדש. אגב, חזית המבנה מעולם לא הושלמה, ועד היום בולטים בה הקירות האפורים והחשופים, חסרי ציפוי או צבע.
את בית הכנסת יסד לפני קום המדינה גר צדק ששמו צבי איצקוביץ', שרצה שתיאסר תנועה ליד הבית שלו בשבתות. על פי עצת החזון איש, הוא הפך אחד מחדרי הבית שלו לבית כנסת כדי לנצל את חוקי המנדט שלפיהם רחוב שיש בו בית כנסת נסגר לתנועה בשבת. לימים עברו איצקוביץ' ואשתו לגור ברפת שהייתה בחצר, והבית כולו היה לבית כנסת. מאז בית הכנסת קרוי על שמו. בעקבות סגירת הכביש סללו הבריטים את הכביש השחור, הלא הוא ציר ז'בוטינסקי.
שטיבלאך איצקוביץ' הוא חלום של כל מי שמחפש מניין לתפילת ערבית גם בשתיים או בשלוש בלילה. במבנה שלוש קומות: בית מדרש גדול בקומה העליונה, ובו גם עזרת נשים, שישה חדרי תפילה די קטנים בקומת הכניסה, ושבעה חדרי תפילה מפוארים בקומה התחתונה. מדי יום מגיעים אליו יותר מ-20,000 מתפללים.
- מרכז בעלז בירושלים: יותר מ-3,000 מקומות ישיבה ושבעים ספרי תורה
"המרכז העולמי לתורה וחסידות בעלז", הנחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים ביותר בעולם, נחנך בשנת 2002 אחרי יותר מ-15 שנות תכנון ובנייה. הצורה המהודרת והייחודית שלו נבנתה ותוכננה דווקא כך כדי להזכיר את בית המדרש הישן של החסידות שהיה בגליציה ונחרב במלחמת העולם הראשונה. בבניין שולבו אבנים מהמבנה המקורי, והחסידים והאדמו"ר עצמו השתתפו בבנייה.
חלל המבנה גבוה יותר מעשרים מטר. תשומת לב רבה הופנתה לתחום האקוסטיקה, כדי שיהיה אפשר לשמוע את שליח הציבור ואת קריאת התורה בכל היציעים. בית המדרש הגדול שבקומות העליונות משמש לתפילה בשבתות ובחגים. בשאר ימות השבוע נערכות התפילות בעשרה בתי כנסיות בקומות התחתונות של המבנה.
במבנה יש גם אולם לעריכת טישים, ספרייה תורנית גדולה, אולם חתונות לאנשי החסידות (בתשלום מוזל), מקווה טהרה גדול וחדרי לימוד. נמצאים בו גם משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, מאפיית מצות, מוקד 'הצלה' ומערך הכשרות של החסידות. החצר הענקית יכולה להכיל אלפי אנשים, ונערכים שם שמחות ואירועים מיוחדים בחסידות. בחצר גם נחפר בור מים למנהג התשליך.
קצת נתונים שמעידים על גודלו המרשים של המבנה בחוץ ובפנים: בתקרתו יש תשע נברשות שהמשקל הכולל שלהן הוא 750 קילו. בהיכל הפנימי יש יותר מ-3,000 מקומות ישיבה, ושבעים ספרי תורה מאוחסנים בארון הקודש. הם מונחים בארון בשכיבה ולא בעמידה כמקובל, לפי שיטת רבנו תם. משקלו של ארון הקודש המפואר כ-23 טונות, גובהו 12 מטר, ורוחבו כשמונה מטרים, והוא עשוי מעץ שיובא מברזיל. הכיסא של האדמו"ר הקודם, רבי אהרן רוקח, ניצב כמוצג מוזאוני משמאל לארון הקודש.
- בית כנסת אור תורה בעכו: פסיפס של קדושה ורוחניות
ונעבור לבית כנסת אור תורה בעכו. את בית הכנסת הקימו בשנות החמישים, במבנה ששימש עד אז המתנ"ס העירוני, עולים מתוניסיה שהתיישבו בעיר. באמצעות מפעל הפסיפס של קיבוץ אילון הסמוך עיטרו אנשי בית הכנסת את המבנה ביצירות פסיפס מרהיבות, כנהוג בבתי הכנסת העתיקים בארץ ובעולם.
במרחב אולם התפילה וגם בשאר המבנה יש מיליוני אבני פסיפס צבעוניות וטבעיות שמכסות לחלוטין את התקרה וגם חלק מהרצפה. 140 חלונות ויטראז' מעטרים את הקירות, ויש בו שבעה ארונות קודש מהודרים שדלתותיהם עשויות כסף. הפסיפסים והוויטראז'ים למיניהם עוסקים כולם בספרי התנ"ך, בנופי ארץ ישראל ובאירועים היסטוריים שנשזרו בתולדות העם והמדינה. הדלתות עשויות כסף ומתארות נושאים כמו צה"ל, השואה, קהילות ישראל בעולם, עשרת הרוגי מלכות ועוד. בקומה הרביעית של בית הכנסת תצוגה של יצירות אומנות הקשורות לשואה.
בית הכנסת נקרא גם "הג'ריבה" על שם בית הכנסת הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה. הוא המבנה היחיד בעולם מהסוג הזה שנשמר, עדות למורשת עתיקה של מתפללים מכל עדות המזרח שממשיכים להגיע ולהתפלל במקום גם היום.
- בית כנסת היכל יהודה: ים של תפילות בסלוניקי
בית כנסת היכל יהודה ידוע גם בכינויו "בית כנסת רקנאטי" וגם "הקונכייה". הוא שוכן ברחוב מנחם בן סרוק בתל אביב, סמוך למגדל המאה, בשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל. הוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי בעיר. איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, שהיה בעבר סגן ראש העיר סלוניקי, הגה את רעיון הקמת בית הכנסת. הוא השיג מימון ותרומות לבניית בית הכנסת, והמבנה נחנך בשנת 1979, זמן קצר אחרי מותם של רקנאטי ושל אדריכל המבנה יצחק טולדנו.
בעזרת בית הכנסת יש 600 מושבים, ויש עוד מאתיים מושבים בעזרת הנשים. הוא מעוצב בסגנון ייחודי, כצדף, תזכורת לצדפים שבחופי הים של סלוניקי. הבחירה בצדף נעשתה משום שהוא העצם היחיד בטבע שכל הצלעות שלו מתכנסות למקום אחד. בבית הכנסת הצלעות מתכנסות לעבר ארון הקודש. החזית הצפונית של המבנה עשויה מבטון חשוף ונבנתה בשיטה מיוחדת שהגה ועיצב הצייר יחזקאל קמחי. קמחי שילב בתבליט פסוקים וסמלים יהודיים, ובהם מנורה ומגן דוד. בחלונות הותקנו ויטראז'ים צבעוניים שמתארים את השבת ואת חגי ישראל. דגם זעיר של בית הכנסת מוצב באתר מיני ישראל. בית הכנסת היה פעיל בהוצאת מחזורים בנוסח יהודי סלוניקי וכן בהוצאת האלבום המוזיקלי 'מחזור סלוניקי'.
- בית הכנסת האקולוגי בנווה איתן: להתחבר לטבע ולא-לוהים
בבית הכנסת האקולוגי בנווה איתן ארון קודש עשוי מבוץ, ועיצבה ויצרה אותו אומנית שהשתתפה בתחרות יוצרים ארצית. רכיביו של היכל הקודש משתלבים באווירה הכללית: קירות המבנה טויחו מבפנים בבוץ, והכיסאות והשולחנות עשויים ענפי דקל טבעיים ומשרים תחושה של שיבה אל בתי הכנסת היהודיים בכפרים ובפלכים של ימי הביניים. ארון הספרים עשוי עץ אורן טבעי ללא כל עיבוד.
את הקמת בית הכנסת יזם וגם הוביל יובל דוד, תושב המקום, מורה לאקולוגיה בתיכון המקומי. הוא מספר: "התורה שלנו היא מתודה אקולוגית. למשל, מצוות האדמה הרבות, החל מעורלה, שמיטה ויובל ועד לתרומות ומעשרות, האיסור לבנות בכל מקום וההגבלה על נטיעת עצי סרק".
המשמעויות החברתיות העמוקות הנובעות ממצוות התורה שכנעו את יובל שתפילה בבית כנסת הקרוב ביותר ליצירה הא-לוהית הבראשיתית יכולה לרומם ולהביא את האדם אל מקומות נשגבים, ולכן לדבריו אין בכלל קישוטים בבית הכנסת. לא לוחות הנצחה, לא ריקועי נחושת ולא כיתובים מסולסלים.
מרחבי העולם לארץ ישראל
מי שמבקר במוזאון ישראל יכול לראות כמה בתי כנסת שהם העתק (או אפילו המקור) של בתי כנסת שהיו באירופה, ומרתק למצוא גם בתי כנסת שהובאו ארצה בשלמותם. לדוגמה, באופקים יש שחזור מרהיב של בית כנסת אלג'ריבה שבתוניס, ובכפר חב"ד יש מבנה 770 הידוע, העתק של המבנה בברוקלין שבארצות הברית. הנה עוד שלושה בתי כנסת מרחבי העולם ששוחזרו במדויק בישראל.
- בית הכנסת האיטלקי בירושלים
בת הכנסת הוא חלק מהמוזאון ליהדות איטליה בירושלים. הוא נבנה בשנת 1700, הובא ארצה בשנות החמישים, ושוחזר במדויק. בית הכנסת נבנה בעיירה האיטלקית קונילאו ויניטו, שנמצאת בין פדואה לוונציה. עם השנים נטשו היהודים את העיירה, ובשנת 1918 סגר בית הכנסת את שעריו ונותר עזוב. את בית הכנסת המפואר הביא לארץ בשנת 1952 שלמה אומברטו, נשיא ארגון יוצאי איטליה. בית הכנסת כולל ארון קודש מרהיב מעוטר בגילופי עץ יפהפיים, כיסאות ישיבה מקבילים לקירות האורך של האולם ועזרת נשים בקומה העליונה.
- בית הכנסת ההולנדי במבוא חורון
בית כנסת זה הוא שחזור מדויק של בית הכנסת שהושמד כליל בהולנד במלחמת העולם השנייה. בשנת 1945 הפציצו הבריטים את העיירה ההולנדית טרבורג. מטרת הבריטים לא הייתה לתקוף את הולנד, אבל לרוע מזלם של יהודי העיירה נהרס בית הכנסת כליל בגלל מקומו, על הגבול בין גרמניה להולנד. תוכניות המבנה נלקחו ממשרד האדריכלים בהולנד שתכנן את בית הכנסת המקורי.
לבית הכנסת עיצוב ייחודי. בקירותיו החיצוניים יש חיפוי לבנים כתומות בסגנון הולנדי כפרי אותנטי. התקרה העליונה של בית הכנסת מתנשאת לגובה של תשעה מטרים. על קירות בית הכנסת תלויות סקיצות ותמונות של בית הכנסת ההולנדי המקורי. את הבטון מחפות עשרות אלפי לבנים קטנות שגונן חום-לבן. החלונות גם הם בסגנון הולנדי, וצורתם קשתות, עיגולים ומלבנים. ארון הקודש נמצא על במה כשמונה מטרים מעל רצפת ההיכל. המבנה מחולק לשניים: העזרה למטה, ועזרת הנשים בקומה העליונה.
- בית הכנסת הקוצ'יני בנבטים
עוד בית כנסת שהוא העתק מושלם של בית כנסת אחר הוא בית הכנסת של קהילת יוצאי קוצ'ין (יהודים שבאו מדרום-מערב הודו) במושב נבטים, הסמוך לבאר שבע. בית הכנסת בקוצ'ין היה מבנה מפואר ומעוטר בגילופי עץ ססגוניים. פרט מעניין: בקומה השנייה של בית הכנסת ניצב עמוד חזן נוסף לפני עזרת הנשים. בזמנים מיוחדים, למשל בימים הנוראים, כשיש הרבה מתפללים והנשים מתקשות לשמוע את החזן, הוא עולה אל העמוד המיוחד ומתפלל משם.
- בית הכנסת העתיק בעכו: ממעמקים קראתיך ה'
בלב ליבה של עכו העתיקה, באזור השוק, באחת הסמטאות הציוריות של עכו, שוכן בית כנסת ומרכז מבקרים הרמח"ל. המקום נחשב למשכנו של בית הכנסת העתיק מהמאה ה-18. את בית הכנסת, שנמצא במבנה עות'מאני מרשים, הקים הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, שבא ארצה מפדובה מולדתו. בית הכנסת יוצא דופן: במקום הבימה היה בור, שממנו נהג הרמח"ל לקרוא את התורה, בהשראת הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'".
- בית כנסת האר"י בצפת
וכמובן, ישנה גם עיר המקובלים צפת. אחד מבתי הכנסת המרשימים והמיוחדים הוא בית כנסת 'האר"י הספרדי' שבעיר העתיקה. אף שבית הכנסת האר"י הקדוש נושא את שמו של גדול המקובלים, הוא נבנה מאות שנים קודם הגיעו לצפת. תאריך הבנייה המשוער של בית הכנסת הוא ראשית המאה ה-14. בהתחלה הוא נקרא 'בית הכנסת על שם אליהו הנביא'.
בבית הכנסת יש כוך קטן, ומספרים שבכוך הזה נהג האר"י לשבת, ושם היה לומד תורה עם אליהו הנביא. מקובל כי מהמערה שנפתחת מהקיר המזרחי של בית הכנסת היה מתגלה לאר"י אליהו הנביא ומוסר לו גילויים בתורת הסוד והקבלה. בבית הכנסת יש שני חלקים חשובים: הקיר הדרומי, הפונה לירושלים, ובו קבועים ארון הקודש ועוד שני ארונות, והבימה המרכזית המוגבהת.
