טל משמיים

את צלילי התקופה הנוכחית הזמר והיוצר הראל טל לא ישכח לעולם. זה מה שקרה ללהיט שלו 'תתן אחרית', שמצליח לרגש משמיעה ראשונה באחת הסיטואציות העצובות ביותר שחווה כזמר. "אימא יקרה ללוחם חלמה ללוות את בנה לחופה לצלילי השיר 'תתן אחרית', ואז הגיעה הבשורה המרה על נפילתו בקרב", הוא מספר. "היא ביקשה שאבוא לשיר את השיר בלוויה, בדרכו האחרונה של הבן שנפל למנוחת עולמים", הוא מתרגש.

"היו בכיות שאי אפשר לתאר", משחזר טל. "אחרי יומיים באתי לשבעה אצל המשפחה, ועשינו כמה ניגונים במעמד אינטימי ועמוק יותר, שהצליח ב"ה ללכד את כולם ולעודד עד כמה שאפשר. אומרים שמידה טובה מרובה ממדינת פורענות, ואותו דבר יכול לקרות גם בכיוון החיובי. הקב"ה יכול לגאול אותנו בשנייה, כמו במצרים. בחינת 'פתאום יבוא אדון להיכלו', וההפתעה יכולה להיות גדולה הרבה יותר, אבל בקטע הפוך וטוב. התובנה הזאת חיזקה אותי מאוד".

אחרי תקופת יובש בהופעות 'רגילות' ובהתרוצצויות בין בסיסים רבים בדרום ובצפון, טל חוזר להופיע בחתונות ומשיק את 'תורה ותפילה', גרסת כיסוי הכוללת דואט עם הזמר המיתולוגי ישראל דגן, ששר במקור את הלהיט העתיק.

יש הבדל בהזמנות בתקופה הזו?

"אני לא מרגיש הבדל ממשי במספר ההזמנות", מגלה טל. "עם ישראל חי וממשיך להתחתן. מצד שני החתונות עצמן נראות אחרת. יש מקומות שזה מורגש פחות ויש כאלה שיותר. זה בא לידי ביטוי כשבחופות מדברים על המצב, ומובן שאם חייל יצא מעזה כדי להתחתן או שאחד מבני המשפחה חטוף, האירוע אחר. מה שכן, בריקודים אנשים משחררים יותר ונכנסים לשמחה עד הסוף, כמה שאפשר".

ומה השתנה בך מאז אירועי שמחת תורה?

"ואו. געוואלד", הוא נאנח. "יש הרבה מחשבות ותובנות ואי-הבנה, שאלות. המקום של הזעקה לה' יתברך נעשתה הרבה יותר חזקה. מה עוד צריך לקרות כדי שניגאל? המקום הזה של הכיסופים לסוף, ה'די' הזה צועק. לפעמים אני נמצא עם בני נוער בשיחות ובהתוועדויות ושואלים אותי הרבה שאלות באמונה: איך זה קרה? איך זה יכול לקרות?

"אני משתדל לענות תשובות פשוטות, כי יש תשובות, אבל לפעמים אני אומר לעצמי: הייתי רוצה לפקסס את השאלות לשמיים, כי השאלות טובות גם אם אנחנו עונים עליהן תשובות. יש מקום שצריך להישאר בצעקה, והמקום הזה מתעצם בי בתקופה האחרונה. באיזשהו מקום כשהתשובות טובות מדי, זה מחליש את הצעקה, ולכן צריך לשאול את השאלות ולצעוק אותן לה' כדי שהתפילה תהיה חזקה יותר, מעומק הלב, כי ה' רוצה לב".

שמן ומים ישראליים

"אספר לך סיפור", הוא פותח. "משפחת ריבלין מעתניאל שכלה שני בנים, ושניים שרדו. האח הגדול רצה לחזק את ההורים כמה שאפשר והביא הרבה אומנים. לקראת סיום השלושים הוא פנה אליי, אמר שאימא שלו מחוברת לשירים שלי והזמין אותי לערב ניגונים. קשה לתאר מה הלך שם. מעולם לא היה לי דבר כזה. שרתי 'תתן אחרית' ובכיתי כמו תינוק.

"היה שלב שהיה קשה לשיר. זאת לא הייתה הופעה שבה אתה חושב מה אתה עושה ואיך אתה נראה. שם שמתי לב שהם משפחה מאוד עוצמתית, ובשירים השמחים הם קפצו באוויר משמחה. זה שיקף לי הרבה מהמצב: עם ישראל חי! בסוף אלו אותם אנשים בשמחות ובלוויות. אנחנו מלאים תקווה וצער. זה יכול מאוד לבלבל, והמוזיקה היא כלי שמסדר, שנותן מקום לכל סיטואציה.

"אם אני במקום של שמחה, אני שם. אם במקום של צער, אני שם. זה מבלבל כשזה מעורבב, אבל כשכל רגש מקבל את המקום שלו זה טוב, כמו שמן ומים, שלא מתערבבים גם אם תנסה לערבב אותם. אני מרגיש שזה הכוח של המוזיקה, לעשות סדר ברגשות. לפעמים אני עצמי לא מאמין כמה גדול כוחה של המוזיקה. יש שוני ממשי בין יצירה יהודית ליצירה כללית, וזה בא לידי ביטוי בתוכן. האדם מביא את עצמו. כשהוא יהודי הוא מביא את היהודי שבו, וזה משמעותי מאוד. כשיהודי מוציא את המקום המחובר שלו לקב"ה דרך המוזיקה, זה משהו אחר".

טל ממחיש את הרעיון על ידי סיפור: "לפני שבועיים עלה מישהו אליי לבמה באמצע חתונה, חיבק אותי חזק-חזק ואמר לי: אין לך מושג כמו אני חייב לך. הוא סיפר לי שהוא גדל בבית לא-דתי לחלוטין. יום אחד הוא הסתובב עם החבר'ה, חבר השמיע לו את 'ממלא כל עלמין', וקרה לו משהו. השיר נגע בו ברמות מטורפות. הוא שמע אותו עשרות פעמים בלופ, ונפתח לעוד שירים שלי ושל עוד חבר'ה בסגנון כמו ביני לנדאו. משם הוא הגיע למקום של התחזקות, והיום הוא לומד בישיבה. הייתי בשוק".

איך אתה מסביר את זה?

"לא יודע. זאת הזיה. יש משהו במוזיקה שאתה לא חושב שקיים. אני מאמין שהוא שמע עוד שירים באותה תקופה, ודווקא האור הזה נגע בו ולא משהו אחר שאולי היה יכול להשפיע להפך".

מלחין בן שבע, חתן בן 17

טל (36), נשוי ואב לשבעה, מתגורר ביד בנימין. מאז ילדותו בנווה דקלים שבגוש קטיף הוא בענייני המוזיקה, מלחין וכותב. "את 'וארשתיך לי לעולם' הלחנתי כשהייתי בן 7", הוא מספר בחיוך. "הייתה בבית של ההורים שלי תמונה של גפנים שהיה כתוב שם הפסוק הזה. הייתי יושב מול התמונה ורציתי לשיר את הפסוק. לאט-לאט עלתה בי מנגינה, וזה היה מגניב בעיניי". בהמשך התרחשו אירועי הלחנה דומים: "חשבתי על איזה פסוק, עלה לי 'מה גדלו מעשיך ה", והתחלתי להוציא משהו באקורדים שהכרתי. עדיין לא הבנתי שאני מלחין", הוא צוחק.

כמי שחווה את ההתנתקות כשהיה בן 17, מה הציפייה שלך בעניין עזה?

"אני פחות איש של פוליטיקה, ולא חושב שנחזור לשם מהר כל כך. זה מעורר את ה'אמרנו לכם', ויש געגוע, אבל ציפייה? לא יודע. אני לא בונה על ציפיות. אני מחכה לגאולה כללית יותר. אני לא חושב שהכול יישאר אותו דבר ושיעזור שנבנה יישוב בעזה. צריך גאולה שלמה, צריך משיח".

סביב בר המצווה נכנסה הגיטרה לחייו של טל והביאה בכנפיה יצירה מקורית, חדשה לגמרי. "היא עזרה לי להלחין הרבה שירים על בסיס קבוע", הוא מספר. "הייתי יושב עם הגיטרה, מלחין וכותב, עד שהקלטתי קלטת שלמה של עשרה שירים, והיינו שומעים אותה בבית. עד היום יש לי אותה. אחר כך המרנו אותה לדיגיטל".

כבן 16 נכנס טל כניסה רשמית לעסקי המוזיקה. "הקמנו להקה של ישיבת תורת החיים בגוש קטיף. שרנו בחתונות של חברים, ובהמשך זה יצא החוצה לקהל רחב יותר, ונכנסו להקליט שירים באולפן מקצועי". בה בעת קרו שני דברים: השירים הגיעו לקהל רחב ורשמו מיליוני צפיות, וטל עצמו התחתן קצת לפני שמלאו לו 18 שנים. "עכשיו הבת שלי בגיל שהייתי בו כשהתחתנתי", הוא מחייך.

האם נישואין בגיל צעיר הם דבר נכון לדעתך?

"לדעתי זה מאוד משתנה מאדם לאדם", הוא משיב. "בפרט בדור הזה, שיש בני נוער שנמצאים במקומות אחרים זה מזה. ברור לי שצריך להיות מוכן לחיי נישואין כדי להתחתן, ונראה לי שאני הייתי מוכן".

מה בנה אותך להגיע למקום של בשלות כזו?

"נראה לי שהתבודדות", הוא מפתיע. "לקחתי את הרעיון של התבודדות מהרב ארוש, שמביא את דברי רבי נחמן. היה לי חוק ולא יעבור שאני לא הולך לישון בלי לעשות התבודדות של שעה ביום. זה קשה, אבל הבנתי שזה מה שיבנה אותי, לשאול את עצמי שאלות ולא לוותר לעצמי למצוא תשובות אמיתיות. קיבלתי עליי שגם בזוגיות אני עושה עם עצמי חשבון נפש. אגב, התבודדות יכולה להיות גם תפילה, אבל לא ככספומט אלא כפתיחת הלב בדגש על חשבון נפש. לעצור בכל יום ולהסתכל פנימה בהתבוננות. את זה לקחתי מאבא שלי".

בין רצון לאהבה

אחד הלהיטים הגדולים של טל הוא 'תעיתי כשה אובד', שזכה לגרסת כיסוי של ישי לפידות וחרך את הבמות גם בציבור החרדי בגרסה מקפיצה, אחרת לגמרי מהמאפיין את שיריו של טל. "זה שיר שנולד בתמימות והיה רגוע ועדין. לאט-לאט הוא הגיע גם לחרדים. בני ישיבה מסוימת אהבו אותו מאוד, ובחתונה אחת שבה ישי לפידות היה הזמר, החתן ביקש ממנו לשיר את השיר הזה, והוא נאלץ ללמוד אותו כדי לרצות את החתן. רק בחתונה ישי קלט מהריקודים עד כמה השיר חזק. למחרת בבוקר הוא התקשר אליי וביקש את ברכתי לעשות לו גרסת כיסוי. הוא גם רצה לשנות מילה או שתיים בשיר. עם חלק מהשינויים זרמתי ועם חלק לא.

"ישי רצה להגיד 'אני כל כך אוהב אותך' במקום 'רוצה אותך'. הוא חשב שזה יותר עכשווי ומתאים, כמו 'הקב"ה אנחנו אוהבים אותך'. אמרתי לו: לזה אני לא מסכים. רציתי שהשיר ישמור על המקום האותנטי שלו. אהבה ורצון הם דברים דומים אבל שונים. הרצון מסמל את הרצון להתקרב לקב"ה. אהבה היא מוטיב חזק וטוב, אבל זה לא רצון".

אילו שירים אתה שומע?

"אין לי כל כך איך לשמוע. יש לי טלפון כשר בלי אינטרנט, ככה שהאפשרות של מוזיקה באוטו לא ממש קיימת. בבית יש לי מחשב, אבל זה לא נגיש ויום-יומי, ובפועל אני שומע מוזיקה ברדיו בדרכים. יוצא שאני בעיקר שומע רדיו חרדי, קול חי מיוזיק, קול פליי ורשת מורשת, ששם הסגנון יותר מתאים לי. יש בי אהבה גדולה לישי ריבו ולביני לנדאו. אני מאוד אוהב את יהודה גרין ואת פורת נוב, וגם את מלך קאהן ואת נפתלי קמפה".

מיקרופון למקסימום

איך אתה מסתדר כמוזיקאי ואב לשבעה?

"השאלה הזאת מאוד תופסת אותי", מספר טל, "אני בהרבה התלבטויות ובמחשבות לגבי זה. הכי קשה לי העניין הטכני, לוותר על משהו משפחתי בגלל הופעה. זה גומר אותי! אבל גם זה שאני לא נמצא תמיד בארוחות ערב מצער אותי, לכן אני משתדל מאוד לפצות. בימים שאני פנוי, לתת את כל כולי למשפחה. בשעות שאולי אחרים פחות נמצאים, כמו בצהריים, להיות נוכח.

"זה סוג של תחליף שבא לידי ביטוי גם בעונות. בין המצרים ובספירת העומר אני נוכח יותר ושם דגש על לצאת לטייל עם הילדים, כי בקיץ זה פחות מתאפשר. אני חושב שיש לי לאן להתקדם ולדייק יותר את הדברים. בגדול אני בקונספט טוב, צריך להכיל את זה, כי זה התחום שטוב ונכון לי ולעם ישראל, ואני עושה את המקסימום שאני יכול".

מה החלום של מוזיקאי אמוני?

"אני לא יודע כמה זה קשור לאמוני. אני מתנהל בנחת, וזה חיסרון שהוא יתרון. אני לא חולם להיות בקיסריה בעוד עשר שנים או משהו כזה, אלא רוצה להרחיב את הקהל, שיכירו יותר את השירים ואת העומק, שיתחברו למוזיקה ולה'. זה מה שעושה לי טוב. כמה ואיך? אני פחות נכנס לזה. אם ה' יביא אותי לקיסריה, אני אזרום עם זה".

לתגובות: nadavgedalia.com

Leads:
"זה הכוח של המוזיקה, לעשות סדר ברגשות. לפעמים אני עצמי לא מאמין כמה גדול כוחה של המוזיקה"

"את 'וארשתיך לי לעולם' הלחנתי כשהייתי בן 7. הייתה בבית של ההורים שלי תמונה של גפנים שהיה כתוב שם הפסוק הזה. הייתי יושב מול התמונה ורציתי לשיר את הפסוק. לאט-לאט עלתה בי מנגינה"

"אני לא חולם להיות בקיסריה בעוד עשר שנים או משהו כזה, אלא רוצה להרחיב את הקהל, שיכירו יותר את השירים ואת העומק, שיתחברו למוזיקה ולה'. זה מה שעושה לי טוב"