"נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות", כך הגדיר דוד בן-גוריון את התנ"ך, והקפיד ללמוד בו. הזקן כתב פעם: "לימוד התנ"ך מקל עלי עול הדאגות כראש ממשלה". אילו היה יודע מה יעלה בגורל התנ"ך 76 שנים לאחר הקמת המדינה, הוא כנראה היה רגוע מעט פחות, משום שספר הספרים הנצחי שהוריש העם היהודי לעולם כולו, כלשון מגילת העצמאות, הולך ונעלם ממערכת החינוך הממלכתי של מדינת ישראל במהלך איטי אך שיטתי.
קשה להאמין, אך במערכות שעות של בתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ אין כיום לימודי תנ"ך בכלל או שלימודי התנ"ך תופסים בהם מקום שולי בלבד. "חיפשתי ולא מצאתי את המילה 'תנ"ך' במערכת השעות של הבן שלי", מספרת דורית יצחק, מנכ"לית ארגון 'מאירים' ואם לשני תלמידים במערכת החינוך הממלכתי, שהתגייסה לתיקון המצב העגום ואף הראתה לנו כמה מן המערכות בבתי הספר, מערכות שעות נטולות תנ"ך.
ערב הקמת המדינה למד תלמיד תיכון ממלכתי כשליש מהתנ"ך בשלוש שנות לימודים (י'–י"ב), מספר פרקים שכיום לא ילמד תלמיד מערכת החינוך הממלכתית בכל 12 שנות לימודיו
"התברר שבמקום תנ"ך יש להם במערכת שיעור 'אדם וחברה', שהוא בליל של מקצועות, תערובת של ספרות, מיתולוגיה יוונית ותנ"ך. כשהתחלנו לבדוק את הנושא לעומק ראינו שמדובר בתופעה מערכתית ושאין עיר בארץ שלא נגועה בזה. יש לנו קהילות הורים בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע, באשקלון ועוד, וראינו שבבתי הספר של רבים מהם אין לימוד תנ"ך בכלל.
"גם בתיכון דיללו את כמות החומר הנלמד לבגרות", היא מסבירה. "היקף החומר הנלמד צומצם ב-40% לפחות, ואם פעם היינו צריכים ללמוד עשרות פרקים לבחינה בתנ"ך, היום אלו רק כמה פרקים מעטים. לצערי, יש תלמידים שיוצאים ממערכת החינוך הממלכתית בלי שנבחנו על פרק אחד שלם בתנ"ך, אלא רק עשו כל מיני משימות ממחושבות ללא בחינה חיצונית. אין היקף, אין למידה משמעותית ואין היחשפות לעושר של ספר הספרים".
לדברי יצחק, זו אינה תופעה מקרית אלא חלק ממגמה להעלמת הזהות היהודית: "בית הספר משמש פלטפורמה לשינוי תודעה. למשל, באחד מבתי הספר בתל אביב התלמידים קיבלו טקסט על ירושלים שבו נאמר שירושלים קדושה לשלוש הדתות. המורה הזכירה את כנסיית הקבר, את הר הבית ואת הכותל המערבי, ושאלה איזה אתר קדוש לאיזו דת. אחד התלמידים ענה שגם הכותל וגם הר הבית קדושים ליהודים, אבל המורה אמרה לו שהוא טועה, והר הבית קדוש למוסלמים. זה מזעזע. מערכת החינוך פושטת את הרגל מבחינה מוסרית וערכית".
פרופ' נילי ואזנה: "אנחנו מנתקים עכשיו את הקשר בין ההיסטוריה של עם ישראל ובין התנ"ך. הראייה של התנ"ך כאיזשהו בסיס להיסטוריה של עם ישראל היא ראייה מאוד צרה ומאוד חד-ממדית"
כך איבד התנ"ך את מקומו
אלו אינן תחושות סובייקטיביות של כמה הורים. מחקר חדש שפרסם לאחרונה יאיר קליינבאום, עמית מחקר במרכז יכין, מרכז למחקרים אסטרטגיים לאומיים, מצביע על השינויים הגדולים שחלו בהוראת התנ"ך (והתושב"ע) במערכת החינוך הישראלית בשמונים השנים האחרונות. מהמחקר עולה כי מערכת החינוך צמצמה את כמות החומרים הנלמדים והקטינה את מספר שעות הלימוד המוקדשות לתנ"ך הקטנה דרסטית במהלך השנים.
הנתונים מתווים מגמת ירידה ברורה: ערב הקמת המדינה למד תלמיד תיכון ממלכתי כשליש מהתנ"ך בשלוש שנות לימודים (י'–י"ב), מספר פרקים שכיום לא ילמד תלמיד מערכת החינוך הממלכתית בכל 12 שנות לימודיו. בדומה, באותן שנים למדו תלמידי הכיתות הנמוכות כתשעים פרקי מקרא בממוצע בשנה, ובין כיתה ב' לכיתה ו' נלמד חצי מהתנ"ך. זה רחוק מאוד ממספר הפרקים הנלמד כיום באותם גילים.
המחקר של קליינבאום מראה שעד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת יוחדו לתנ"ך שעות לימוד רבות יותר משיוחדו לכל מקצוע אחר מלבד אנגלית ומתמטיקה, אך המצב החל להשתנות לאחר עזיבת שר החינוך זלמן ארן בשנת 1969. אז החל דור חוקרים צעיר להכתיב את הדמות החדשה של לימודי המקרא אגב צמצום באיכות ובכמות שכמותו לא ידע שום מקצוע בהיסטוריה הפדגוגית הישראלית כולה. באותה שנה, בפעם הראשונה בתולדות החינוך העברי בארץ ישראל בעת המודרנית, ניגשו תלמידים לבגרות שבה חובת לימוד של פחות ממאה פרקי תנ"ך.
מאז הלך המצב והידרדר. בשנים 1971–1985 קיבלה בכורה הגישה הביקורתית ללימוד המקרא, ומספר פרקי המקרא הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים היסודיים נחתך בחצי בהשוואה לעשור הקודם. חלק ניכר מהפרקים שנלמדו לא נקראו בכיתה מהתנ"ך עצמו אלא סופרו מפי המורה. באותן שנים למדו תלמידי כיתות ב'–ט' כשלוש שעות שבועיות של מקרא בסך הכול, ובהן למדו כ-300 פרקי תנ"ך בלבד, עשרות אחוזים פחות משלמדו בתוכניות הקודמות.
"כשהתרבות ספוגה בגויישקייט, ברצון להיות ככל הגויים", מסביר קליינבאום, "קשה לשמור על מעמדו של התנ"ך שמבטא את ייחודו של העם היהודי. אומנם בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים היה ניסיון להתאים את תוכנית הלימודים לאקלים התרבותי והחברתי וגם לשמור על לימוד מקרא אינטנסיבי, אבל כבר אז היה קיצוץ ממשי בלימודי התנ"ך. ובכל זאת תלמידים למדו אז פי שניים וחצי יותר תנ"ך ממה שלומדים היום".
כל תוכנית לימודים חדשה קיצצה בחומר הנלמד, עד שבשנת 2003, לאחר שלושה סבבי קיצוצים, נעשה מיותם המקצוע שהיה פעם גאוות החינוך הישראלי החילוני. השיא הגיע בשנת 2018, שאז פורסמה תוכנית הלימודים העדכנית האחרונה, והיא לוותה בהסבר של פרופ' נילי ואזנה, יו"ר ועדת מקצוע התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים, שאמרה: "אנחנו מנתקים עכשיו את הקשר בין ההיסטוריה של עם ישראל ובין התנ"ך […] הראייה של התנ"ך כאיזשהו בסיס להיסטוריה של עם ישראל היא ראייה מאוד צרה ומאוד חד-ממדית".
"בשנת 2003 הושלם מעבר מ-800 פרקים ומעלה בתוכנית הלימודים של 1954, כ-500 בתוכנית של 1971, כ-400 ב-1985, עד לכ-250 בתוכנית הנוכחית", אומר קליינבאום. "גם מספר הפרקים לבגרות קטן עם השנים. פעם היו צריכים לדעת 150 פרקים לבגרות, בשנות השבעים זה ירד למאה פרקים, בשנות השמונים – לשבעים, והיום מדובר ב-25 פרקים בלבד. היום נדרשים התלמידים ללמוד 250 פרקים ב-11 שנות לימודים, שהם למעשה כמות החומר שלמדו תלמידי כיתות ו'–ח' בשנת תשל"א.
"השינוי הדרסטי הזה נובע מפחד הזוי מכפייה דתית, שהוא רק תירוץ לפחד משלטון הרוח היהודית, שעלול לקצץ בכוחן של האליטות, והתוצאה היא יצירת מעגל בורות וחשדנות שמשליך על יחס החברה החילונית ליהדות ולמגזר הדתי".
כחלק מהמאבק להחזרת התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים נקטו 'מאירים' גם צעד שנוי במחלוקת והדפיסו תנ"ך ריק, נטול טקסט לגמרי, שמבטא את התרוקנות התנ"ך מתוכן במערכת החינוך הממלכתי
להשפיע על דור העתיד
מצבו העגום של התנ"ך במערכת החינוך הממלכתי הוליד מחאה ציבורית של הורים רבים שביקשו להחזיר את לימוד התנ"ך למקום הראוי לו. למחאה שותפים גם מורים, כפי שעולה מסקר שביצע ארגון 'מאירים' בקרב 500 מורים במערכת החינוך הממלכתי ו-500 הורים לתלמידים במערכת זו. לפי תוצאות הסקר, 80% מהמורים חושבים שתוכנית הלימודים הקיימת במערכת החינוך הממלכתי אינה נותנת מענה בנושאי מורשת העם היהודי. עוד עולה מנתוני הסקר כי 80% מההורים חושבים שבעקבות אירועי המלחמה ו-7 באוקטובר צריך ללמוד יותר על מורשת העם היהודי.
הקריאה להשבת התנ"ך למרכז תוכנית הלימודים רחבה ומאחדת אנשי חינוך, הורים ותלמידים מכל הקשת הפוליטית והדתית. "במערכת החינוך הישראלית נשמעים קולות הקוראים לשינוי המצב ולהחזרת התנ"ך למרכז תוכנית הלימודים", אומרת יצחק. "אנשי חינוך מבקשים להדגיש את החשיבות של לימוד התנ"ך לא רק כטקסט דתי אלא ככלי לפיתוח חשיבה ביקורתית, לחיזוק הזהות היהודית ולהבנת הערכים שעליהם מושתתת החברה שלנו.
"עכשיו יותר מתמיד צריך להבטיח שכל ילד וילדה בישראל יזכו להכיר את הספר שהגדיר את המורשת שלנו וימשיכו להוביל אותנו גם בעתיד. חג מתן תורה הוא תזכורת לחשיבותו של התנ"ך בחיינו. צריך לנצל את הרגע הזה כדי לשוב ולהדגיש את ערכו ולהבטיח כי דור העתיד יגדל על ברכיו, מחובר לשורשיו ומוכן להתמודד עם אתגרי המחר".
מה אתם עושים כדי לתקן את המצב?
"אנחנו פועלים בכמה מישורים. במישור הארצי התחלנו ללכד את ההורים שנפגעים מהמצב הנוכחי. אלפי הורים כבר הצטרפו, והיום אנחנו אחד מארגוני ההורים הגדולים בארץ. הלכידות הזאת נותנת להורים רוח גבית שמסייעת להם להתמודד עם המצב בידיעה שהם לא לבד ושיש עוד הורים שמעוניינים בתיקון מערכת החינוך".
אנשי 'מאירים' עובדים גם במישור הפרלמנטרי: "לאחרונה הגענו לוועדת החינוך של הכנסת והצגנו סקר שמראה שרוב מובהק של ההורים, לא פחות מ-80%, רוצים שיהיו עוד שיעורי תנ"ך ומורשת ישראל במערכת החינוך הממלכתי ושרוב של כ-85% מהמורים במערכת החינוך הממלכתי סבורים שצריך ללמד עוד תנ"ך ויהדות. יו"ר ועדת החינוך הזדעזע מהנתונים, ובשבוע הקרוב תתכנס ועדה לבדיקת עומק של הנושא. אני מקווה שכך נוכל לגבש תמונה מלאה של המצב ולעזור להורים שרוצים עוד מורשת ישראל ועוד תנ"ך במערכת החינוך הממלכתי".
כחלק מהמאבק להחזרת התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים נקטו 'מאירים' גם צעד שנוי במחלוקת והדפיסו תנ"ך ריק, נטול טקסט לגמרי, שמבטא את התרוקנות התנ"ך מתוכן במערכת החינוך הממלכתי. התנ"ך הריק חולק לחברי כנסת ממגוון סיעות ולמנכ"ל משרד החינוך, והגיע גם עד פתח ביתו של שר החינוך יואב קיש, אך הוא סירב לקבלו והבטיח כי כבר בשנת הלימודים הקרובה יקבל כל תלמיד ישראלי תנ"ך וכי יתוגברו לימודי התנ"ך במערכת החינוך הממלכתי.
"אני חושבת שהתנ"ך שייך לכל חלקי העם היהודי", אומרת יצחק. "חלקנו שומרי מסורת, חלקנו לא שומרים שום מצווה, אבל כולנו יהודים וכולנו מעוניינים להחזיר את התנ"ך למערכת החינוך הממלכתית. לצערי המסורת היהודית נגזלה מאיתנו. במערכת החינוך גם הפסיקו לציין חגים יהודיים, והילדים כבר לא מכירים את התרבות שלנו. מה שקורה בשנים האחרונות הוא לעג למורשת ולעבר שלנו. התלמידים שלנו לומדים תנ"ך, אבל הוא ריק".
