כותרות חמות :

ליל הסדר בשעת הדחק
ליל הסדר בשעת הדחק

ליל הסדר בשעת הדחק

 

הרב יוסף צבי רימון, רב מועצת גוש עציון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, ראש סולמות ותעסוקטיף (לאופק), רבה של אלון שבות דרום ונשיא תנועת המזרחי העולמית

שאלה

אני לוחם בעזה, ואינני יודע מה תהיה הפעילות שלנו בליל הסדר. ייתכן שנהיה בפעילות מבצעית, והזמן לעריכת הסדר יהיה קצר. האם אפשר לקבל כללים לליל הסדר מקוצר?

תשובה

איזו זכות נפלה בחלקך להיות חייל בצבא ההגנה לישראל. ייתכן שאת ליל הסדר לא תעשה בצורה מלאה, ייתכן שלא תוכל להאריך בסיפורים על גאולת ישראל ממצרים, אבל אתה זוכה בגופך להיות שותף לגאולת ישראל העכשווית. אתה זוכה לקיים מלחמת מצווה שלא זכינו לה אלפי שנים. אתה זוכה להמשיך את גאולת מצרים בצורה מעשית!

בליל הסדר בחיק המשפחה מאריכים ומוסיפים כהנה וכהנה דברי תורה ושירים. בזמן מלחמה לא תמיד אפשר להאריך באופן זה. לעיתים אי אפשר להאריך כלל, ולעתים חייבים להסתפק בדברים מינימליים. ננסה לראות את הדברים המרכזיים בליל הסדר וכיצד יש לנהוג במגוון מצבים. יש שתי מצוות מן התורה (בזמן הזה): מצוות מגיד (אמירת ההגדה) ומצוות אכילת מצה. לכן כשאין זמן צריך להשתדל לקיים לפחות את שתי המצוות האלו.

 

מצוות מגיד

בכל לילה יש מצוות זכירת יציאת מצרים (בקריאת שמע), אולם בליל הסדר יש חובת סיפור ביציאת מצרים. מה ההבדל בין המצוות? האחרונים דנו בדבר, ונתנו כמה תשובות.

המנחת חינוך (סימן כא) ור' חיים (על הש"ס) כתבו כמה תשובות: (א) המיוחד בליל הסדר הוא הסיפור לאחרים; (ב) בליל הסדר זהו סיפור בדרך של שאלה ותשובה (על פי המשנה בפסחים קטז ע"א); (ג) בכל לילה די לומר את התוצאה שיצאנו ממצרים, ואילו בליל הסדר יש לספר על התהליך כולו, מהגנות של "עבדים היינו" ועד השבח של "ויוציאנו ה' א-לוהינו משם".

בעניין זה יש להוסיף את מחלוקת רב ושמואל בנוגע להגדרת הגנות והשבח שיש לומר בהגדה. בפסחים קטז ע"א מתארת המשנה את קושיות 'מה נשתנה' שהבן שואל, ואומרת שלאחר קושיות הבן יש להמשיך בסיפור יציאת מצרים בצורה של "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נחלקו בגמרא בשאלה מהי הגנות שעליה מדובר. האם היא "עבדים היינו" (שמואל) או "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" (רב). כיום אנחנו אומרים את שני הנוסחים (רבנו חננאל).

בקשר להבדל שבין מצוות הזכרת יציאת מצרים שבכל יום למצוות סיפור יציאת מצרים של ליל הסדר הוסיף ר' חיים שאפשר שהמצווה בליל הסדר היא לספר דרך מצוות החג, וזאת על סמך דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור".

מדברי הרמב"ם (בספר המצוות) עולה שיסוד ההגדה הוא לומר תודה לה' (וכך דעת הגרי"ד סולובייצ'יק).

 

למעשה

מי שאין לו זמן לומר את ההגדה כולה, ראוי שיאמר את ההגדה המקוצרת, ובשעת הדחק די לומר את המשפטים האלה:

"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה".

"מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ".

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר. פֶּסַח עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם. מַצָּה עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחֲמִיץ. מָרוֹר עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם".

"לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ".

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל".

 

אכילת המצה

הכזית הראשון בליל הסדר הוא מן התורה, ולכן אם אפשר, רצוי לאכול בו שיעור של מצת יד המקבילה לגודל של כשלושת רבעי מצת מכונה (ומצד הדין יוצא ידי חובה במצת מכונה שמורה. ואם אין, יאכל מצה רגילה) ולברך את שתי הברכות (המוציא, על אכילת מצה). אם יש קושי לעשות זאת, יאכל מצה בגודל של חצי מצת מכונה. אם גם זה קשה, יאכל מצה בגודל של שליש מצת מכונה.

מצוות דרבנן: אם יש זמן רב יותר לעשיית הסדר, ראוי לקיים גם את מצוות הדרבנן של ערב זה (וגם להרחיב מעט בהגדה: מה נשתנה, הקטע המלא של עבדים היינו עד "ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא", ארמי אובד אבי וארבעת הפסוקים ממקרא ביכורים [אפילו ללא הדרשות], פסח, מצה ומרור עם הדרשות):

א. קידוש

ב. מרור (עלה בינוני של חסה נקייה מחרקים).

ג. כורך – כזית מצה וכזית מרור (גודל של חצי מצת מכונה, ואם קשה, אפשר להקל בשליש מצה. על גבי המצה יש לשים עלה בינוני של חסה).

ד. אפיקומן – כזית מצה (אם יכול בגודל של שני שליש מצת מכונה; אם קשה, חצי מצת מכונה; ואם עדיין קשה, שליש מצת מכונה).

ה. ארבע כוסות (אם יכול ישתה אותן במקומן: קידוש; כוס בסיום המגיד; כוס עם ברכת המזון; כוס בסיום ההלל).

ו. הלל (אם לא יוכל לאומרו בסעודה, יאמר אותו בנפרד).

ז. הסבה – יסב לפחות בשעת אכילת מצה, אולם בדיעבד אם לא הסב, יצא ידי חובה. אם יכול, ראוי להסב גם בד' כוסות ובאפיקומן.

בע"ה שתצליחו בשליחות החשובה שלכם בצבא, שעם ישראל יכריע את האויב, שנצליח להחזיר את החטופים בריאים ושלמים, ושתחזרו גם אתם בריאים ושלמים בנפש ובגוף.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן