את תפילות ההלל ההמוניות שנערכות ברגלים בירושלים, בחברון ובצפת בהובלתו של הרב שמואל אליהו כבר אין כל צורך להציג. גם השנה, למרות המצב, מתוכננות להיערך תפילות הלל המוניות, ובכל שנה מספר המשתתפים רק הולך וגדל. את תפילת ההלל המרגשת מלווים הזמרים יאיר כהן ונועם בוסקילה ונגנים. מדובר בתופעה: אלפי אנשים יוצאים מביתם לפנות בוקר ונוסעים לאחד מכינוסי התפילה וההלל להשתתף בתפילת ותיקין מעולם אחר. העיניים כמעט נעצמות, אך הלב נפתח והנשמה מתרוממת.
שלושה רבנים, מובילי תפילת ההמונים המיוחדת הזו, נפגשו להכנה רוחנית, לשירה ולדיבור של קדושה בביתו של הרב שמואל אליהו בצפת. "כשהתחלנו בזמנו את התהליך הזה של הלל בציבור", אומר הרב איל יעקבוביץ', ראש ישיבת צפת וממובילי התפילה, "הרב שמואל אמר לי: גאולה תלויה בתפילה. צריך לסמוך גאולה לתפילה. אם אנחנו רוצים לקדם את הגאולה, עלינו להרים את קרנה של התפילה. איך? על ידי ניגון.
הרב שמואל אליהו: "הרב מרדכי אליהו לא אהב את המנהג לגייר מנגינות ולהלביש אותן על פסוקים ומילות התפילה, אלא אהב יצירה מקורית של יהודים בארץ ישראל, ואף היה מעודד את הזמרים להלחין לחנים חדשים"
"כשהגעתי ראיתי אלפי אנשים לפנות בוקר, בחושך, רצים, אוחזים טליתות וארבעת המינים. למה? מה מביא אותם? הם באו בשביל דבר אחד: בשביל שהתפילה שלהם תהיה תפילה. הם רוצים שהתפילה תהיה עבודה שבלב, שהלב ייפתח. אפשר לראות אנשים שבדרך כלל לא רגילים להיות במצב הזה עומדים דקות ארוכות בעיניים עצומות ובידיים פרוסות, והתפילה בוקעת מהם ועולה".
"סיפר לי הרב ברוך, רב בהר עציון", נזכר הרב אוריאל סעייד, ראש תנועת מעיינות בקריית אונו שמשמש גם הוא חזן ופייטן בתפילות ההלל, "שילדיו הלכו לתפילות ההלל, והוא בהתחלה התנגד: מי שמע כדבר הזה, לנגן בתפילה? זה זלזול בתפילה! הילדים שלו הפצירו בו ומשכו אותו. שנה אחת הוא הסכים לנסות. הוא אמר לי: מעולם לא בכיתי כך בתפילה. מאז אני לא מוכן לפספס שום תפילת הלל. זה החזיר אותי בתשובה, כך הוא אמר לי, לתפילת ההלל שלי".
אחרי הסיפור הזה אי אפשר בלי ניגון טוב. הרב איל והרב אוריאל מנגנים 'כי בו ישמח ליבנו', ואז הרב איל שואל את הרב שמואל: "מי שרוצה להתכונן להלל טוב, מי שרוצה להרגיש שהוא בבית המקדש, מה הוא אמור לעשות?"
"לדמות לעצמו שהוא בבית המקדש", עונה הרב שמואל. "בסוף זה כוח הדמיון. כמו רבי עקיבא שבונה את המקדש במחזה של 'ילדים משחקים ברחובותיה', ומכוח זה הוא בונה את בית המקדש בפועל וזוכה להקים תלמידים, להקים תורה, להקים בתי מדרש, וכולם אליבא דרבי עקיבא, וכל זה בכוח הצחוק שלו והאמונה שלו".
הרב איל ממשיך להקשות: "קשה לדמיין משהו שאף פעם לא היינו בו, לא חווינו, אני לא יודע מה לדמיין".
"תתחיל לדמות את בית המקדש, ואז זה יבוא. אמר לי פעם הרב ישועה בן שושן: ניסיתי לדמות מיליון פעמים איך נראה המקדש, ופעם אחת הייתי ברשב"י ופתאום נפתח לי הכול".
"יש משהו מאוד מאוד מיוחד בפורמט הזה של ההלל", אומר הרב איל. "יש פה תרתי דסתרי: ניגון ודבר קבוע. כי ההשראה מתחדשת. בבית המקדש שאבו רוח הקודש. ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה, זו נביעה והתחדשות.
"הרבה פעמים מבקשים ממני", הוא מוסיף לחדד את הנקודה, "לשלוח מראש את השירים של כל מה שיהיה השבוע. כאילו מבקשים ממני לזמן את הנביעה. אבל אני לא יודע מראש מה אנגן, זה מגיע מעצמו, אחרי המקווה, בזכות האור של ירושלים, בזכות האור של הציבור, האור של חברון והאור של התורה שיש שם. גם הדיבורים שיש לפני הלימוד מאוד מאוד חשובים. זו תורה שמביאה לידי תפילה, כמו שרבי נחמן אומר: לעשות מהתורות תפילות, ויש גם הפוך, לעשות את התפילות לתורות".
הרב שמואל מציג את הצד השני של המטבע. "השנה השקענו מאוד בארגון אירועי התפילה. אני מאוד מאמין שכשהאור שנמצא פה יגיע לאנשים שעדיין רחוקים, הוא ירומם אותם, ואנחנו צריכים להשתמש בכלים הכי מקצועיים שיש".
הרב אוריאל: "אני זוכר שהזמנו את ישראל גל, ראש העיר הקודם של קריית אונו, להשתתף בתפילות. הוא איש שמואל מובהק שאינו שומר תורה ומצוות, ולפני כחמש שנים הצלחנו להביא אותו בפעם הראשונה. הוא חזר לאשתו ואמר לה: זו הפעם הראשונה שאני מרגיש שאני לא רק ישראלי אלא קודם כול יהודי, והרגשתי שם יותר שמח מבחתונה שלי. אם לא די בכך, הוא טורח לסדר בכל שנה אוטובוס לאירוע".
"גם שלמה ארצי אמר שמעולם לא היה שמח כמו ששמח פה", נזכר הרב שמואל באירוע שהתרחש לפני שנים בישיבה בצפת. זה היה בראש חודש אדר. שלמה ארצי התארח באחד ממלונות העיר, ושנתו נדדה. בארבע וחצי לפנות בוקר הוא החליט לטייל ברחובות העיר, ורגליו נשאוהו לישיבה. מן הישיבה בקעו קולות ניגונים של שירת הלל של ותיקין. ליבו נמשך לניגונים, והוא נכנס פנימה והתיישב בשקט בין המתפללים. בהתחלה לא זיהו אותו, אבל פתאום שאל אחד התלמידים, רגע, זה לא הזמר שלמה ארצי? ולתדהמתם זה אכן היה הוא.
אחרי התפילה הזמינו אותו להישאר להתוועדות ראש חודש. "שאלתי אותו", אומר הרב איל, "איך אני יכול לשיר ולנגן לידך? והוא אמר לי, והוא אמר את זה באמת: אתה עושה את זה יותר טוב ממני, והוסיף: זה היה ניגון כל כך שמיימי, אין לי מילים להסביר את זה. סיפרתי לו על שירת הלוויים בבית המקדש ועל הנגינה שמלווה את עבודת הקורבנות, מקום שכולם מתקבצים אליו והניגון עולה ממנו ונשמע למרחוק. שלמה ארצי הקשיב ואמר: אז למה אתם לא מקימים את זה? זה נשמע מדהים".
הרב אוריאל מקשה: "הרב מרדכי אליהו היה זורם עם גיטרות בתפילת הלל?"
הרב שמואל: "לא יודע, לא שאלתי אותו. הוא מאוד מאוד אהב את השירים החדשים שיהודים יצרו, ומאוד לא אהב את השירים עם המקאמים של הערבים כמו אום כולתום. הוא לא אהב את המנהג לגייר מנגינות ולהלביש אותן על פסוקים ומילות התפילה, אלא אהב יצירה מקורית של יהודים בארץ ישראל, ואף היה מעודד את הזמרים להלחין לחנים חדשים. לדוגמה, הוא אהב מאוד את הלחן של יונתן רזאל ל'והיא שעמדה'".
אחת התפילות המיוחדות הייתה עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל בעיר הקודש צפת. "בשנה האחרונה של הרב מרדכי אליהו", מספר הרב איל, "התפללנו קבלת שבת בכיכר המגינים, והיו מלא אנשים, אבל גם השעה הייתה מאוחרת מאוד. הביאו את הרב על כיסא גלגלים, ואני חשבתי שכבר לא יהיה לו כוח. אך להפתעתי אחרי כל שיר שגמרנו לשיר הוא עשה תנועה עם היד שאומרת תמשיכו. וככה זה חזר על עצמו: אנחנו נעצרים, והרב מניף את ידו שנמשיך. ואחרי כן בתפילת ערבית חשבתי שכבר כלו כל הקיצים, אך הרב במאמץ עילאי ניסה לשיר את 'מי כמוך' ו'ראו בנים', והיה ברור שאלו כוחות שמעל הטבע".
"אכן, בשנה האחרונה בבית שלו", מעיד הרב שמואל, "בכל תפילת ערבית של יום חול הוא היה אומר לנו לשיר. כשהוא היה על כיסא גלגלים והרופאים אמרו שהסבל גדול, גם אז הוא התעקש לשיר.
"החלום שלי הוא שהניגון של עם ישראל יעורר את כולם לתשובה. זה הכלי שמעורר את הנבואה, כנגן המנגן. זה ניגון שמחזיר את העולם בתשובה. אין שום ספק בזה. וגם את בעלי החיים הוא מחזיר בתשובה, אפילו נחשים. נעשה הפקה הכי מקצועית שבעולם; נמלא את קיסריה".
הרב שמואל אליהו: "החלום שלי הוא שהניגון של עם ישראל יעורר את כולם לתשובה. זה הכלי שמעורר את הנבואה, כנגן המנגן. זה ניגון שמחזיר את העולם בתשובה"
יפנים מנגנים קרליבך
"לי ברור", אומר הרב שמואל, "שכשהנביא אומר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה", מהי השפה הברורה? הניגון. אחרת איזו עוד שפה כולם יודעים?"
"יש סרטונים", מעיר הרב אוריאל, "שרואים בהם יפנים שרים ניגוני קרליבך, 'השמיעיני את קולך' ועוד. לא בטוח שהם מבינים מה הם אומרים, אבל הם יושבים שעות ושרים".
"זה אומר שמתן תורה היה בניגון", עונה לעומתו הרב שמואל. "זה הפשט, זה הרי ברור כשמש. הרי כתוב 'כל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות'. עם ישראל והקב"ה היו כחתן וכלה, והקולות היו קולות של ניגון, של שמחת חתן וכלה".
"יש גם עשרת הדיברות", מתנגן קולו של הרב אוריאל בחדר, "כנגד עשרה מאמרות שנברא העולם", ומסיק מזה שגם העולם נברא בניגון. "ודוד המלך", מצטרף הרב שמואל, "כתב עשרה הללויה כנגד עשרה מאמרות. לא לחינם קוראים את התורה בניגון, לומדים תורה בניגון. זה הפשט הפשוט ביותר, שהתורה ניתנה בניגון".
"יש לנו טנת"א (טעמים, נקודות, תגין ואותיות)", פוסע הרב איל על שפת הסוד, "והניגון שייך לאור הטעמים. את הטעם אי אפשר להסביר. מה הטעם של תפוח? טעם טעים. אבל מה הטעם?! גם הניגון שייך למקום עמוק מאוד שממס את כל המחיצות".
התוועדות שעוסקת בניגון ובתפילה נוגעת בספירה אחרת, בהיכל של מעלה, אבל אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה שיש בה גילויי גבורה וגם הרבה מאוד שכול. אחד המפקדים הגיבורים שנפלו בקרבות העזים בעזה הוא עמישר בן דוד הי"ד. הרב אוריאל מספר: "אימא של עמישר בן דוד ביקשה ממני להנחות מפגש ניגונים אצלם בבית בתום השבעה. כמובן, לא יכולתי לסרב".
"הגעתי ושוחחתי עם ההורים. הם סיפרו לי על עמישר ועל כל מה שעובר על המשפחה והילדים. בשעה שמונה וחצי, כמו שעון, נפתחת הדלת, וכל היישוב בערך נכנס פנימה. לא הכנתי את עצמי לדבר הזה. ואז אמרתי: תשפ"ד, תהיה שנת פחות דיבורים. אז בואו ננגן". הרב איל והרב שמואל משועשעים מהאלתור המבריק.
"התחלנו לשיר 'שומר ישראל' ו'אתה תקום תרחם ציון'", הרב אוריאל ממשיך. "ניגנו ניגונים של גאולה, ובסוף אחרי שעתיים גם הייתה שמחה ומחיאות כפיים, אבל זה קרה אחרי הרבה זמן של שירה וניגון. רק ככה היה אפשר להגיע ללבבות בסיטואציה הזו, אין מסלול אחר. אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא לחבר את הניגון לתפילה שלנו, לעבודה שבלב. ואם אנחנו אמורים עכשיו לגעת בלבבות, אז התפילה צריכה להיות בניגון".
