כלניות ושקדיות ביער המלאכים

הכירו את יער המלאכים, יער אורנים ענקי, אזור חיץ בין מרכז הארץ לדרומה, לא הרחק מהעיר קריית גת. שטחו של יער המלאכים, המכונה גם יער שחריה, הוא כ-7,000 דונם, ובתוכו מרחבי פריחה ופנאי רבים, וכן מתקני שעשועים, שולחנות פיקניק, מסלולי טיול מסומנים משולבים בארכאולוגיה ועוד. היער מרושת בכבישים פנימיים ובחניונים.

יער המלאכים הוא יער ותיק למדי. העצים הראשונים בו ניטעו בשנות השישים, והוא מזמן מגוון פעילויות פנאי וספורט: יש בו שבילי אופניים, נקודות מעניינות שאפשר להגיע אליהן ברכב וגם מסלול טיול מעגלי קל וקצר של כשעתיים (מתאים לכל המשפחה, אך אינו מונגש לעגלות ולכיסאות גלגלים).

שטחו של יער שחריה הוא כ-7,000 דונם, ובתוכו מרחבי פריחה ופנאי רבים, וכן מתקני שעשועים, שולחנות פיקניק ומסלולי טיול מסומנים משולבים בארכאולוגיה

מירית מלל-קשלס, מנהלת בית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע, מספרת שבימים אלו יש ביער פריחה מרשימה, בין היתר של מרבדי כלניות. "הכלנית, פרח מוגן, היא גאופיט רב-שנתי הנפוץ מצפון הארץ עד הר הנגב. מלבד הצבע האדום העז הכלניות יכולות להופיע גם במגוון צבעים – כחול, סגול ולבן – בהתאם לקרקע שבה הן גדלות", היא מסבירה.

איך מגיעים? כותבים בווייז "יער המלאכים שחריה". לנוסעים בכביש 6 או כביש 40, פונים לכביש 35, ופונים שוב לעבר היער.

מה עושים בשטח? בין העצים אפשר ליהנות מפריחה מרהיבה של מרבדי כלניות, ממטעי שקדיות ומתצפיות מרגשות. זהו גם מקום אידיאלי לפיקניק רגוע, מוצל וצבעוני במיוחד בעונה הזו. מלאי המרץ שבקרבנו יוכלו לצאת לטייל בשביל הגיתות, מסלול המסומן בסימון שבילים כחול.

שביל הגיתות מתחיל בחלק התחתון של יער שחריה, ממש בכניסה הראשית. לאחר נסיעה קצרה תבחינו בשלט חום המכוון לשביל הגיתות. פנו בו ימינה, החנו את הרכב מימין, ולכו לפי הכוונת שלט העץ לתחילת המסלול ממול. תחילת המסלול בעלייה קטנה, ולאחר מכן הוא מתפתל בין עצי אורן כבירים. בסופו של המסלול תגיעו לראש גבעה. שם נמצאים שני אתרים ארכאולוגים שאפשר לצפות מהם על החלק הדרומי-מזרחי של השפלה. במקום גם שתי חורבות: חורבת כרוע וחורבת מסארה. בחורף ובאביב אפשר למצוא במקום גם פטריות. בשטח היער יש עוד שבילים מסומנים, ורובם מעגליים.

אורך: 1,500 מטר במסלול של שביל הגיתות. כמובן, אפשר גם לשבת ליד נקודות עניין או ללכת הלוך-חזור במסלול אורכי.

מתל שוכה אפשר לראות גם את הסביבה הקרובה של הגבעות הרכות של השפלה ולהתרשם מהמרחבים הירוקים

בכל חודש אפשר לראות כיצד הפריחה משנה את צבעי גבעת הפריחה: בתחילת החורף הגבעה צבועה לבן בזכות הנרקיסים והאירוסים, ובפברואר ומרץ ממלאים את הגבעה בצבעים ססגוניים כלניות וצבעונים

אל גבעת התורמוסים

תל שוכה מוזכר בתנ"ך כמקום אסטרטגי, אך כיום התל מוכר בעיקר בזכות הפריחה של התורמוסים בחודשי הפריחה, בעיקר במרץ ובאפריל. אומנם חודשי הפריחה של התורמוס מצומצמים, אך זהו מחזה מרהיב ששווה לשטוף בו את העיניים.

יובל דגן, צעיר בשנת שירות בבית ספר שדה שקמים, מספר כי מהתל אפשר לראות גם את הסביבה הקרובה של הגבעות הרכות של השפלה ולהתרשם מהמרחבים הירוקים הנפרסים לנגד העיניים. "מראש התל נוכל לצפות מערבה אל תל עזקה, שבו חנה הצבא הפלשתי, צפונה אל בתי בית שמש החדשים ואל קיבוץ נתיב הל"ה, הקרוי על שם 35 חברי שיירה אשר ניסתה להבקיע דרך לגוש עציון הנצור במהלך מלחמת העצמאות. במזרח נבחין באנטנות הלווייניות ובהרי יהודה וגוש עציון", מוסיף דגן.

איך מגיעים? כותבים בווייז: תל שכה – גבעת התורמוסים. נוסעים בכביש 38, כמה קילומטרים דרומית לבית שמש, מגיעים לצומת האלה, שבצידו נמצאת תחנת דלק פז. בצומת זה פונים שמאלה (מזרחה), לעבר כביש 375, וממשיכים בכביש כשני ק"מ, עד לפנייה ימינה בסימון שבילים שחור.

מה עושים בשטח? הסיור בתל פשוט למדי ובדרגת קושי קלה. מנקודת החנייה עולים בסימון השבילים לעבר פסגת התל. השביל עצמו מסומן בשטח ואף ברור בעקבות המטיילים הרבים. בתל, כמו בכל מרחב השפלה, יש שפע של בורות ומערות שנוצרו בשל הגאולוגיה המעניינת של האזור, ולכן יש להקפיד להישאר בשביל המסומן ואין לרדת ממנו.

דגן ממליץ להסתובב ברחבי התל, לעצור לתצפית ולמנוחה או למצוא את נקודת הצילום האהובה עליכם. מלבד התורמוסים יש בתל עוד פריחות מרהיבות, ורצוי להביא מגדיר פרחים ולהתאמן על זיהוי הפרחים. אין לקטוף פרחים מוגנים. הסימון הכחול חוצה את התל מזרחה ויורד במתינות לעבר דרך עפר שמקיפה את התל מדרום. מכאן עומדות לפניכם שתי אפשרויות: (א) הקצרה והמקובלת, ובה במפגש עם דרך העפר פונים ימינה וחוזרים בצורה מעגלית לרכב החונה בסמוך לכביש; (ב) הארוכה, ובה סימון השבילים הכחול נמשך מזרחה ועולה לעבר הר שוכה. לאחר הליכה של כשני ק"מ השביל חובר לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור. פונים ימינה והולכים בדרך העפר כ-2.5 ק"מ, עד שמגיעים לרכב.

בסיום המסלול אפשר לבקר במקומות נוספים בסביבה, כמו מצפה משואה, תל עזקה, פארק בריטניה, וליהנות מיום טיול ופריחה במרחב השפלה.

אוהד בנימיני: "העושר של מגוון הצמחים הרב נוצר הודות למיקומה של ארץ ישראל בעולם. ישראל שוכנת במפגש בין יבשות – אפריקה, אירופה ואסיה – ומגוונת מאוד מבחינה נופית"

קידה שעירה ואירוסים בגבעת הפריחה

אולי לא שמעתם עליה, אך מתברר שיש גבעה מסתורית בין ההר לים ששווה לבקר בה בעונת האביב. תוכלו לפגוש בה בטיול משפחתי בגבעת הפריחה בקיבוץ מעגן מיכאל, מקום מושלם לטיול למי שמבקשים לנשום מעט אוויר צח וחורפי, על פי המלצתם של מדריכי בית ספר שדה חוף הכרמל.

ובכן, בין ההר לים, בקיבוץ מעגן מיכאל, מסתתר רכס כורכר קסום ששמו גבעת הפריחה, שם המרמז על אופי המקום, כמובן. בכל חודש אפשר לראות כיצד הפריחה משנה את צבעי הגבעה: בתחילת החורף הגבעה צבועה לבן בזכות הנרקיסים והאירוסים, ובפברואר ומרץ ממלאים את הגבעה בצבעים ססגוניים כלניות וגם צבעונים, שבימים אלו מתחילה הפריחה שלהם, ועוד שלל פרחים אדומים, סגולים וצהובים.

איך מגיעים? כותבים בווייז "פארק דיג מעיין צבי". אם אתם מגיעים מדרום, נוסעים בכביש 2 צפונה עד מחלף זיכרון, ובו יש לרדת ולעבור לכביש 4 דרום. פונים מערבה לאזור המוסכים של מעיין צבי, ונוסעים בשביל עפר מערבה. עולים ויורדים שני גשרים, ואחרי הגשר השני פונים שמאלה בדרך עפר עד שהגבעה משמאלכם. תזהו את השבילים המסומנים. אפשר לחנות לאורך השביל.

מה עושים בשטח? על הגבעה יש שבילים צרים שאפשר לעבור בהם ולראות את הפריחה מכל צדדיה. אם תבקרו בספטמבר-אוקטובר, תוכלו ליהנות מפריחת החצבים. בנובמבר-דצמבר צצים הנרקיסים והרקפות, ובינואר–מרץ מגיעים הכלניות, האירוסים, קידה שעירה ועוד מגוון פרחים קטנים, והשיא – צבעונים.

הפרחים צומחים גם בין עתיקות בודדות על הגבעה, כגון קולומבריום, מתקן עתיק לגידול יונים. מלבד צפייה בפריחה שעל גבעת הכורכר אפשר להמשיך ברגל ולהסתובב בבריכות הדגים של מעגן מיכאל ומעיין צבי, המשמשות מסעדת אכול כפי יכולתך לשלל ציפורים במגוון גדלים, צבעים ומינים, מברווזים ושחפים ועד שקנאים וחסידות, הנחים בין הגבעה לים. מצידה השני של הגבעה אפשר לראות את קצותיו הדרומיים של רכס הכרמל, מצוקים יפהפיים המדגישים את הניגודיות של הים הכחול וההר הירוק.

עובדת בונוס שתיקחו לדרך: רכסי הכורכר הם בתי גידול בסכנת הכחדה בישראל, והריכוז הגדול ביותר שלהם נמצא במישור החוף. הכורכר עצמו הוא בית גידול נדיר, והצמחייה שבו ייחודית ומתאימה למשאבים ולתנאים של הכורכר.

שימו לב: באתר אין סימון שבילים, אך נתיבי ההליכה ברורים. אנא אל תרדו מהשבילים, וצפו בפרחים מהשבילים. הקטיף אסור; שמרו על הפרחים המוגנים כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות מהיופי הזה. על הגבעה אין נקודות צל, לכן מומלץ להביא מים וכובע.

אוהד בנימיני: "אירוס טוביה נקרא על שמו של טוביה קושניר, שנפל בשיירת הל"ה בדרך לגוש עציון, ונורית ירושלים נקראה לכבודה של עיר הבירה"

יש פרחים בישראל

השאלה המסקרנת כמה פרחים צומחים בישראל לא תלווה אתכם עוד. "צמחיית ישראל כוללת כ-2,900 מיני צמחים", אומר אוהד בנימיני מהחברה להגנת הטבע. "כולם צמחי בר מקומיים, כלומר צמחים שהיו צומחים כאן איתנו או בלעדינו בני האדם, כמו הכלנית או הסביון למשל, ומלבדם יש כמובן עוד אלפי צמחים אחרים המשמשים בחקלאות ובגינון, כמו המנגו או הבננה.

"העושר של מגוון הצמחים הרב נוצר הודות למיקומה של ארץ ישראל בעולם. ישראל שוכנת במפגש בין יבשות – אפריקה, אירופה ואסיה – ומגוונת מאוד מבחינה נופית: בצפון הר מושלג שגובהו עולה על אלפיים מטר. תחתיו רמה בזלתית, רמת הגולן, חורשים סבוכים בגליל, חופים חוליים לאורך הים התיכון, מדבריות כמו הנגב ומדבר יהודה, והרי אילת היבשים והחמים. כל אחד מיחידות הנוף הללו מביאה איתה את מגוון הצומח האופייני לה, וכך נוצר מגוון הצומח העשיר הזה.

"מתוך כ-2,900 מיני צמחים בישראל, 400 נחשבים צמחים בסכנת הכחדה, ונעשים מאמצים כבירים לשמור עליהם, בין היתר על ידי ריבוי בגנים הבוטניים והשבה לטבע. עם זאת מעט צמחים נכחדים ממש מהטבע בישראל, וצמחים חדשים נכנסים לארץ בכל שנה, בדרך כלל שניים-שלושה בשנה ברחבי הארץ".

מהו הפרח הנפוץ ביותר בארץ?

"התשובה מורכבת", אומר בנימיני, "אבל החצב המצוי הוא אחד הצמחים הנפוצים בארץ, ואין צמחים רבים כמוהו, הגדלים מהחרמון בצפון ועד הנגב הדרומי בואכה הרי אילת. גם צמחים נדירים לא חסרים פה, ויש לא מעט צמחים שגדלים בנקודה אחת ויחידה בישראל! דוגמה טובה לצמח הנדיר בישראל היא לשון שור נגבית, שהיא הצמח הכי נדיר בישראל, שגדל אך ורק במישור ימין שבנגב, והוא אנדמי לישראל, כלומר לא גדל בשום מקום אחר בעולם".

מה אומרים לנו צבעי הפרחים מלבד יופי?

"צבע הפרחים אומר הרבה מלבד יופי, כי תפקידם של הפרחים הוא לא להיות יפים אלא למשוך את המאביקים שלהם – דבורים, פרפרים, חיפושיות, ציפורים ועוד – שיגיעו אל הפרח בזכות הצבע היפה שמשמש כפרסומת ומושך אותם.

"למשל, הצבע האדום מושך חיפושיות וציפורים, ולכן הכלנית, הנורית, הפרג והצבעוני אדומים ומושכים חיפושיות מיוחדות שמאביקות ומפרות אותן.

"צמחים הם הבסיס לקיומו של כדור הארץ. בלי צמחים אין חיים. כל היצורים בכדור הארץ ניזונים מצמחים או מיצורים אחרים הניזונים מצמחים. אם כך, צמחים משמשים תשתית לכל העולם שלנו, וכמובן גם לישראל".

על פי מה בוחרים את השמות לפרחים?

"יש דרכים רבות להעניק שמות לצמחים. לפעמים השמות לקוחים מהתנ"ך, למשל אלון, אלה וארז. לעיתים השמות ניתנו לצמח בעקבות תכונה מסוימת: לצמח מסריח במיוחד נתנו את השם צחנן מבאיש, ולצמח בעל שערות צמריריות את השם צמר מפוצל.

"לפעמים השם ניתן לכבוד מישהו חשוב או על שם המקום שבו נמצא לראשונה, למשל אירוס טוביה נקרא על שמו של טוביה קושניר, שנפל בשיירת הל"ה בדרך לגוש עציון, ונורית ירושלים נקראה לכבודה של עיר הבירה, שלידה נמצאה לראשונה".

תודה לחברת להגנת הטבע על המידע שבכתבה. לתגובות: nadavgedalia.com