האמת היא שנגמרו לי המילים. באמת.
חשבתי שאחרי שנים בתחום אני מבין משהו בחינוך. שראיתי כמה דברים. הפסקתי לספור את הפעמים שיצא לי לשמוע כל מיני 'מומחים' נותנים סימנים בנוער הזה, ילדי דור ה-Z: עצלנים, מחפשים קיצורי דרך, מכורים למסכים, מסניפים את המדיה כמו אינפוזיה. קיצר, הפוכים כל כך מדור הנפילים של תש"ח. איפה האמרה של טרומפלדור "חסר גלגל, אני הגלגל" בדור שמממש את עצמו דרך גיהוץ האשראי של אבא ואימא ובאמצעות אוסף שליחי הוולט שלהם?
ואז התחילו להגיע שמות הנופלים, ואיתם סיפורי החיים שלהם, וקהילת החינוך ובעיקר מספידי הדור הזה עמדו נבוכים ולא ידעו מאיפה להתחיל בכלל. ומי שעדיין לא מבין על מה אני מדבר מוזמן לקרוא את צוואתו של בן זוסמן הי"ד, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 7071 בחטיבה 401 (עוצבת עקבות הברזל), שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, והיה בן 22 בנופלו:
"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.
"יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה"
"גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי, ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.
"אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.
"עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת, אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד ייפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.
"אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות, ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם".
אני חושב שראוי שהצוואה הזו תילמד בבתי הספר, בחטיבות ובתיכונים. יש ביהדות הרבה ספרי מופת וטקסטים שעוסקים במוסר ובאורח חיים. הנה אחד שכתב לאחרונה נציג של הדור שלא רק מוכן להיות גלגל אלא גם מוסר את נפשו בשביל לבנות את כל המרכבה בדרך להצלתו של עם ישראל. אשרי העם שאלו הם בניו.
