את המשפט "היום זה אנחנו – מחר זה אתם" אני זוכר עוד מהפגנות שהשתתפתי בהן בימי ילדותי כל אימת שדורסנותן של מערכות המדינה הופנו כלפינו, ציבור הגבעות. היה ברור לכולנו שאנחנו קו המגן של ציבור הימין בישראל, ואם ניכנע, הרדיפה תתפשט חיש מהר עד לקבוצות המתונות ביותר. אך לא חשבתי שיום יבוא והדבר יקרה לנגד עיניי בברוטליות ובמהירות רבות כל כך.
השבוע זה קרה. מסע הרדיפה, שכלל בין היתר הריסות, מעצרים, צווים מנהליים והחרמות כלי נשק, שאליו אפשר להגיד שהורגלנו בגבעות, גלש אל המעגל הבא בהתיישבות: החוות החקלאיות.
רק לאחר שעות ארוכות אותרו העיזים הגנובות באחד הבתים במאהל הבדווי הסמוך. לכמה מהן כבר נחתכו האוזניים באכזריות כדי להסיר את עגילי הזיהוי שלהן ולטשטש עקבות. עם הגעת הכוחות לבית שהוסתרו בו העיזים נמלטו הגנבים מן המקום. בארגוני השמאל הקיצוני, כמה מפתיע, מיהרו להגן על הגנבים הערבים ופרסמו: "מתנחלים חמושים פלשו לכפר ערבי". מה היה לנו כאן? אירוע קלסי של טרור חקלאי שנגמר הפעם בתוצאות טובות למדי. אך מתברר שבעיני פוקס האירוע הנ"ל נכנס להגדרה של 'טרור יהודי'
רוח גבית מארגוני השמאל
מרבית החוות הוקמו בשנים האחרונות בחלל שיצר המאבק בגבעות, והן פועלות למעשה במרחב ההכלה שנוצר במערכת שהבינה לאחר מאבק ממושך כי הניסיונות למגר לחלוטין את ההתיישבות שמחוץ לגדרות נידונים לכישלון ומוטב לנתב אותן לאפיקים נוחים יותר בעיניה. החוות מצידן הקפידו על פעילות בגבולות ההכלה, בנו באדמות מדינה בלבד, קיבלו בשתיקה את המגבלות שהטילו עליהן גורמים במערכת, כמו בניית מבנים ארעיים בלבד או אי-חריגה ממשפחה או שתיים בכל חווה, ובמקרה שנדרשו פירקו בעצמן מבנים שהמערכת סירבה להכיל את הקמתם.
המערכת מצידה אפשרה לעשרות חוות לקום במהלך השנים, אם בהעלמת עין ואם בשיתוף פעולה מתחת למכ"ם. במערכת ראו בשיתוף הפעולה הזה נכס ממדרגה ראשונה ונמנעו כמעט לחלוטין מהתנכלות לתושבי החוות. אלא שלא כמפקדי הפיקוד הקודמים, שניסו לנהל בתבונה את המצב בשטח ואולי אף הבינו במקצת את חשיבות ההתיישבות מחוץ לגדרות, בעיני המפקד הנוכחי האלוף יהודה פוקס, שידוע בעמדותיו הפוליטיות, ההתיישבות החלוצית על כלל סוגיה הייתה מהרגע הראשון מטרד, שלא לומר סכנה לעתיד המדינה הפלשתינית וליציבות האזור.
זה בא לידי ביטוי מהרגע הראשון במדיניות התקיפה כמעט חסרת התקדים נגד ההתיישבות, במסת הצווים המנהליים שהוציא, בהיקף מסעות ההרס שביצע ובאין-ספור הפעמים שפעל בניגוד להנחיית הדרג המדיני והנחיל למעשה מדיניות עצמאית בשטח.
קמפיין מרושע שפתחו פעילי שמאל אנרכיסטי נגד ההתיישבות החלוצית עם פרוץ המלחמה וגרם להחרפת הדרישה מצד מחלקת המדינה האמריקאית לטפל ביד קשה ב'אלימות המתנחלים' הגיע לאלוף פוקס בדיוק ברגע הנכון מבחינתו. בעיני פוקס, שנתון זה חודשים לביקורת חסרת תקדים מצד מרבית הציבור בהתיישבות, הרוח הגבית שקיבל מארגוני השמאל ומהבכירים האמריקאים העניקה לו בדיוק את מה שהיה צריך כדי להעלות הילוך במסע הרדיפה נגד המתיישבים.
בזמן כתיבת שורות אלו הם עדיין נחקרים במרתפי השב"כ בלי שאנו יודעים מה מצבם. האם יזכו לצאת לחופשי או ייענשו במעצר מנהלי לאחר שבית המשפט שוב יזרוק את השב"כ מכל המדרגות? את זה אולי אתם כבר יודעים, אך אפילו עצם המעצר הוא עליית מדרגה חסרת תקדים
מדיניות חדשה
חיש מהר הוחלה מדיניות חדשה, מחמירה ודורסנית, והיא החלה לתת את אותותיה בשטח כבר בתוך ימים אחדים. הקורבן הראשון שהוגש מנחה לאמריקאים היה זוהר סבח, בעל חווה בבקעת הירדן שקיבל עם פרוץ המלחמה צו 8 והחליט להשאיר את ניהול החווה בידי בני נוער מתנדבים ולהתייצב לשירות מילואים. אלא שהיו מי שהחליטו לנצל את היעדרותו למטרות זדוניות.
בסוף מרעה צהריים ניצלו שעת כושר בדווים ממעראג'ת, מקבץ המאהלים הבלתי חוקי הסמוך, שהבחינו בהיעדרותו של בעל החווה, והצליחו לגנוב מהעדר עשרות ראשי צאן. כשהתגלה דבר הגנבה הוזעק למקום בעל החווה, ועם אזרחים נוספים וכוחות צבא פתח בחיפושים נרחבים באזור.
כדי לשבש את החיפושים ולמנוע את מציאת העדר הגנוב התגודדו עשרות בדווים רעולי פנים ממערג'את סביב המחפשים וניסו לתקוף אותם באלות ובאבנים. רק לאחר שעות ארוכות אותרו העיזים הגנובות באחד הבתים במאהל הבדווי הסמוך. לכמה מהן כבר נחתכו האוזניים באכזריות כדי להסיר את עגילי הזיהוי שלהן ולטשטש עקבות.
עם הגעת הכוחות לבית שהוסתרו בו העיזים נמלטו הגנבים מן המקום. בארגוני השמאל הקיצוני, כמה מפתיע, מיהרו להגן על הגנבים הערבים ופרסמו: "מתנחלים חמושים פלשו לכפר ערבי", אך במשטרה לא התרשמו מעלילת הדם והודיעו לבעל החווה כי זהות הגנבים תושבי המאהל הבדווי ידועה, והם ייעצרו במוקדם או במאוחר.
מה היה לנו כאן? אירוע קלסי של טרור חקלאי שנגמר הפעם בתוצאות טובות למדי. אך מתברר שבעיני פוקס האירוע הנ"ל נכנס להגדרה של 'טרור יהודי'. כבר למחרת בבוקר הודיעו בצה"ל לבעל החווה כי הוא מודח משירות מילואים. זמן קצר לאחר מכן הודיעו המח"ט לסבח כי נשקו האישי וכן הנשק של אשתו, ששימש להגנת בחווה מפני המתקפות הערביות, מוחרם ב"הוראה מגבוה".
כאן חשוב לעצור ולהדגיש את רמת החריגות שבדבר. בן פזי לא רק פעל בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון בשנים האחרונות אלא שימש למעשה איש קשר בין הרשויות לכמה חוות בבנימין
עליית מדרגה
אודה ואתוודה, אחרי האירוע הזה כמה נורות אזהרה החלו להבהב לי. אפילו התבדחתי בחשבון הטוויטר על זהותו של הקורבן הבא שיוקרב על מזבח קמפיין 'אלימות המתנחלים', אבל לא חשבתי שהמצב יחריף עד כדי כך.
שלושה ימים לאחר מכן נעצרו באישון ליל בפשיטה משטרתית גדולה עוד שני תושבים מהחוות הסמוכות לכוכב השחר, אחד מהם רועה צאן זה עשור שנפצע בעבר לפחות שמונה פעמים לאחר שחווה מתקפות ערביות על עדרו. התושבים נעצרו באופן מקומם בחשד לתקיפה והובלו מייד למתקני המחלקה היהודית בשב"כ הידועים לשמצה בבית המעצר קישון.
בזמן כתיבת שורות אלו הם עדיין נחקרים במרתפי השב"כ בלי שאנו יודעים מה מצבם. האם יזכו לצאת לחופשי או ייענשו במעצר מנהלי לאחר שבית המשפט שוב יזרוק את השב"כ מכל המדרגות? את זה אולי אתם כבר יודעים, אך אפילו עצם המעצר הוא עליית מדרגה חסרת תקדים.
השיא (בינתיים לפחות) התרחש ביום שני השבוע. נריה בן פזי, אב לחמישה ובעליה של חוות המכוך בבנימין, נעצר והובל לתחנת המשטרה, ושם נמסר לו שימוע לצו הרחקה מנהלי מיהודה ושומרון לארבעה חודשים תמימים.
למרבה האבסורד, האירוע שבגינו נחקר בן פזי שעה קלה לפני שנמסר לידיו השימוע לצו המנהלי היה פיגוע שהתרחש לפני כחודש וחצי בצומת רימונים, הסמוך לחווה, שבו תקפו מחבלים ערבים בגרזן את אחד מרועי הצאן של בן פזי. הרועה איבד את הכרתו ופונה במצב קשה מאוד לבית החולים, ושם נותח ועבר שיקום ארוך מאוד שנמשך עד לימים אלו ממש.
בימים האחרונים אף הוגשו כתבי אישום נגד המחבלים, שנעצרו בינתיים, אך למרות זאת בחקירה שנועדה להכשיר את הצו המנהלי ולהדביק לבן פזי תווית של 'נחקר על עבירות אלימות' האשים החוקר בעזות מצח את בן פזי כי שלח את הרועה להתגרות בערבים. ואולם מסתבר שגם החוקר לא ממש האמין לדברי עצמו, שכן החקירה הסתיימה בתוך זמן קצר, ובן פזי שוחרר ללא תנאים מגבילים מלבד הצו המנהלי.
כאן חשוב לעצור ולהדגיש את רמת החריגות שבדבר. בן פזי לא רק פעל בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון בשנים האחרונות אלא שימש למעשה איש קשר בין הרשויות לכמה חוות בבנימין. בחווה הקטנה שבה הוא מתגורר, וכן בחווה הקודמת שהקים בסמוך ליישוב רימונים ומנהל כעת אחד מהתושבים בחווה, ביקרה בשנתיים האחרונות שורת דמויות בכירות במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון, ובהן שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי, שורת מפקדי חטיבות אזוריות ובכירים במחוז ש"י.
הרשימה החלקית הזאת יכולה להעיד עד כמה היה רחוק בן פזי ממעגל הרדיפה ולהמחיש את שבירת הכלים המוחלטת שבחר פוקס לעשות כדי לקדם את מדיניות השמאל המסוכנת שמכתיבים גורמים אנרכיסטיים ופרו-פלשתיניים.
לצערי הרשימה רחוקה מסיום. שורת אירועים מקוממים ובלתי נתפסים שכל אחד בפני עצמו הוא החמרה מדאיגה מתרחשים ברגעים אלו ממש, אולם כרגע אני מנוע מלפרסמם. אך לא להרבה זמן. בטורים הבאים בעז"ה נביא אותם כאן בהרחבה ונשתדל להציף ולחשוף כל פרט ופרט ממסע הרדיפה.
עד אז אני פונה אליכם הקוראים בקריאה אישי: זה הזמן של כל אחד ואחד מכם להפסיק לשבת על הגדר ולצאת חוצץ נגד מסע ההתנכלות שנפתח כנגד ההתיישבות החלוצית. להפגין, לפעול מאחורי הקלעים, לשתף, לפעול ברשתות החברתיות, ליצור קשר עם רבנים ואישי ציבור ולרתום את האנשים שסביבכם נגד הדבר הזה. אם לא נתעורר עכשיו, בסוף זה יגיע אליכם. כמו שצעקנו תמיד: "היום זה אנחנו – מחר זה אתם".
