בשטח, בנגמ"ש, באוהל ובבסיס
הרב יוני דון-יחייא, מחבר הספר 'לימים טובים' – מדריך הלכתי ידידותי לכל מעגל השנה
חיילים רבים יהיו בימי החנוכה השנה בבסיס, באוהל, בנגמ"ש, בטנק או בשטח פתוח. כולנו תפילה שיצליחו במשימותיהם ויחזרו לשלום לביתם. החיילים שואלים מהם דיני הדלקת נרות חנוכה במצבים אלה, ויש להם רצון עז להדליק נרות ולהתמלא באמונה מהניסים של החג.
העורף מגבה את החזית – מצוות ההדלקה היא "נר איש וביתו", ולכן אם אשתו של החייל או הוריו מדליקים נרות בבית מגוריו, הם מוציאים אותו ידי חובה. המשפחה מוסיפה אור בהדלקת הנרות ובליבה מכוונת על החייל, והחייל מוסיף אור דרך ביעור הרוע מהעולם.
אבל אם אין אף אחד שמדליק נר חנוכה במקום שבו שוהים החיילים, ואין זכר לנס, כדאי שאחד החיילים ידליק נרות בברכה בשביל פרסום הנס (שולחן ערוך תרעז, א–ג; חזון עובדיה, עמ' קנו).
כאשר בני משפחתו של החייל שוהים בבית אחר ואין מי שמדליק נרות בבית מגוריו, הם אינם מוציאים אותו ידי חובה, ועליו להדליק בעצמו (ילקוט יוסף חנוכה, עמ' תקה). וכן רווק ששוכר בית משלו אינו יוצא ידי חובה בהדלקה של הוריו. אבל אם משפחתו של החייל פונתה לבית מלון, זה נחשב למקומם לעת עתה, והדלקתם מועילה בשבילו.
הדלקה בבסיס – בבסיס רגיל יש בדרך כלל הדלקה מרכזית בחדר האוכל, וכל החיילים והחיילות ששוהים בבסיס יוצאים ידי חובה בהדלקה זו, כולל חיילים שנמצאים בזמן ההדלקה בפעילות וחוזרים לבסיס בשעה מאוחרת. מי שנמצא בבסיס בעת ההדלקה ראוי שישתתף בה כדי לענות אמן על הברכות ולראות את הנרות דולקים (ראו משנה ברורה תרעו, ו).
מנהג האשכנזים שכל אחד מדליק נרות בעצמו אם אפשר, אבל כתבנו לעיל שחייל שאשתו או הוריו מדליקים נרות בבית מגוריו פטור מלהדליק. עם זאת החייל רשאי להחליט שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקה שעורכים בביתו, ובמקרה כזה ישתדל לברך על ההדלקה לפני הזמן שאשתו מדליקה בבית, משום שאולי היא מוציאה אותו ידי חובה גם בלי שירצה (רמ"א סעיף ג; משנה ברורה טז).
הדלקה בשטח פתוח – בפעילות מבצעית שאין אפשרות להדליק נר מסיבות ביטחוניות או מחשש לשרפה, פטור מלהדליק. במקרה שיש אפשרות ביטחונית ומעשית להדליק, יש ספק אם אפשר להדליק בשטח פתוח שאינו בית. לדעת פוסקים רבים מצוות נר חנוכה היא דווקא בבית ואין אפשרות לקיימה בשטח פתוח. בשטח מומלץ להדליק נרות בלי ברכה, ואפשר לשיר "הנרות הללו" וכו' כדי להתחבר לניסי החנוכה. ואם מסתבר שהרוח תכבה את הנר, יעמיד נר חשמלי או פנס במקום נר שעווה וידליק את הפנס לחצי שעה כ'נר חנוכה' בלא ברכה (מצות ראיה, סי' תרעג).
אוהל ונגמ"ש – חייל שישן באוהל קבוע שיש לו תקרה ודפנות יכול להדליק נרות בברכה. אוהל כזה נחשב לפחות בית עראי, וגם זה מספיק בשביל נרות חנוכה. אבל אוהל סיירים קטן אינו נחשב לבית, ולכן ידליק בלי ברכה (הרב רימון, חנוכה, עמ' 162).
חייל שישן בטנק או בנגמ"ש יכול להדליק נרות בברכה אם אין חשש לשרפה, מכיוון שמדובר בכלי סגור שמשמש כרגע בית לחיילים (ראו מהרש"ם ד, קמו).
הדלקה במקום כינוס של חיילים – גם כשנמצאים בשטח פתוח, שכתבנו שאין אפשרות להדליק נרות בברכה, אם עשרה חיילים וחיילות מתכנסים לצורך כלשהו, ניתן להדליק שם נרות בברכה אם יש דרך להגן על הנרות שלא יכבו מהרוח. הטעם לכך הוא שחכמים תיקנו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס בציבור (שולחן ערוך תרעא, ז). מכאן למדו פוסקים רבים שגם מחוץ לבית כנסת, בכל מקום שיש ציבור מישראל ויש פרסום לנס החנוכה, ניתן להדליק נרות.
בעת מלחמה הדלקת הנרות מחזקת את רוח הלוחמים ונוסכת בהם כוחות, ואפשר לסמוך על הדעות שמתירות להדליק גם במקום פתוח. רצוי להתפלל במקום הכינוס מנחה או ערבית כדי שייחשב גם למקום תפילה בדומה לבית הכנסת (רב פעלים ב, סב; מקראי קודש י).
שנזכה להודות לה' על הניסים ועל הנפלאות שעשה לאבותינו – ועושה ויעשה גם לנו – בימים ההם בזמן הזה!
