הרב שבתי סבתו
הרוע ושורשיו
הזעזוע המחריד שעברנו בחג שמחת תורה תשפ"ד המר והנמהר, בהתגלותו של רוע ברברי, חייתי ואכזרי מאין כמוהו שטבח בנו באחינו ובאחיותינו, מעורר את השאלה: מניין הרוע הזה נובע?
חז"ל שאלו שאלה דומה. הָמן מן התורה מניין? כלומר מהיכן צמחו שורשיו של הרוע המזוקק השואף להשמדת עם?
אנו יודעים כי הקב"ה הוא הטוב המוחלט, ולפיכך בחן את בריאת היקום כולו על פי סרגל הטוב. ראיית הזהב היא האמירה החוזרת ונשנית בכל יום ממעשה בראשית, "וירא א-לוהים כי טוב".
כיצד העולם הידרדר מ"טוב מאוד" ביום השישי ל"רק רע כל היום" בסוף הפרשה?
התשובה המהממת היא שהטוב יוצר את הרע. נתינה מתמשכת הנובעת מן הטוב יוצרת תחושה אצל המקבל שהכול מגיע לו, ומכאן הדרך פתוחה אל שוד, גזל ורצח. משום כך הכריז הקב"ה: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". כלומר, אם תהיה אישה לצידו, הוא יוכל להעניק לה מן הטוב שקיבל, והתוצאה תהיה "הטוב והמיטיב". כלומר, הטוב הראשון היטיב את המקבל.
המילה רע נזכרת לראשונה בתורה בעץ הדעת טוב ורע. הציווי "לא תאכל ממנו" יוצר תחושה של חֶסר מדומה אצל אדם שהורגל לקבל ללא מגבלה ומאלץ אותו לבחור בין שני מסלולים, בין טוב לרע.
מסלול ראשון הוא הכרת הטוב לקב"ה על פתיחת שערי גן עדן בפניו, דבר המעיד כי הקב"ה חפץ בטובתו. גם איסור האכילה מעץ הדעת הוא לטובתו, שלא ימות.
מסלול שני, שאותו העצים הנחש, הוא שהקב"ה אינו חפץ בטובתו, והרשה לו לאכול מדברים שאינם חשובים, ואילו את העץ החשוב המרכזי, שהאוכל ממנו יהיה כא-לוהים, אסר עליו.
הגמרא מצביעה על חטא אדם הראשון כעל השורש שהוביל להמן האגגי: "ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו… וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". כלומר, המסלול השני מעצים את תאווה להשיג בכוח כל דבר מתוך הבנה שזה מגיע לו באופן טבעי, ולחסל כל מי שעומד בדרכו. הסוף המר של תהליך הרסני זה הוא דור המבול, שמילא את הארץ בגזל ובחמס.
אש בעוצמה של אלפי מעלות לוהטת בבטן האדמה ומאיימת לפרוץ מלוע הרי געש. הוא הדין לרגשות געשיים ההומים בתחתית נפש האדם, שהתפרצותם תהפוך אותו למפלצת חייתית. הקב"ה ברחמיו ברא לאדם ולעולם מעטפת הגנה שהיא באחריותנו ואסור לנו לפרוץ אותה. אין-סוף חיידקים אלימים סובבים אותנו, והעור שברא א-לוהים לגופנו מגן עלינו מפניהם. גם אם נחטא ונפגע בשלמות העור, עדיין מיליוני כדוריות לבנות יישלחו בהוראת המוח להשמיד את האויב הזיהומי. אולם יש גבול לעזרה הא-לוהית באדם שפושע בגופו בבחירתו האישית
אחריות הבורא
ישעיהו הנביא קבע: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (ישעיהו מה, ז). התואר 'בורא' פירושו יוצר תנאים להופעתו, ולא ביוצר במישרין. כך גם כתב הרמב"ם במורה הנבוכים (ג, י). כלומר, הגבלת האור והטוב מאפשרת את צמיחת הרע ברשות הבחירה החופשית.
חז"ל גילו את המפתח הזה בפסוק "ויקרא א-לוהים לאור יום ולחושך קרא לילה": "אמר רבי אלעזר: לעולם אין הקב"ה מייחד את שמו על הרעה אלא על הטובה" (בראשית רבה ג, ו).
עיקרון זה מנחה אותנו שכל פסוק המתאר פעולת עונשין מאת ה' המתבצעת באמצעות אומה אחרת, כגון "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי" (ישעיהו י, ה), אין פירושו שה' מכריז שהוא שולח אותם ישירות אלא פירושו: אסיר את הגנתי מעליכם בשעה שמלך אשור תוקף אתכם. זו גם כוונת דברי רבי חנינא באומרו: "אין דבר רע יורד מלמעלה" (בראשית רבה נא, ג).
ניתן את דעתנו על שאנרגיות אדירות הוטמעו בכל גרגיר חומר ביקום, ושחרורן ייצור התפוצצות גרעינית. כמו כן אש בעוצמה של אלפי מעלות לוהטת בבטן האדמה ומאיימת לפרוץ מלוע הרי געש. הוא הדין לרגשות געשיים ההומים בתחתית נפש האדם, שהתפרצותם תהפוך אותו למפלצת חייתית. הקב"ה ברחמיו ברא לאדם ולעולם מעטפת הגנה שהיא באחריותנו ואסור לנו לפרוץ אותה.
אין-סוף חיידקים אלימים סובבים אותנו, והעור שברא א-לוהים לגופנו מגן עלינו מפניהם. גם אם נחטא ונפגע בשלמות העור, עדיין מיליוני כדוריות לבנות יישלחו בהוראת המוח להשמיד את האויב הזיהומי. אולם יש גבול לעזרה הא-לוהית באדם שפושע בגופו בבחירתו האישית.
בריתות אסורות
משה רבנו מצווה אותנו, עם נושע בה', מפורשות: "וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר: הַשְׁמֵד!" (דברים לג, כז).
הקב"ה לא יעשה בעבורנו את מה שתפקידנו לעשות. אסור לנו להתנער מאחריותנו לפעול למיגור הרוע והרֶשַע ולהטיל אותה על הקב"ה. חז"ל הדגישו: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ" (דברים כ, א): "מה הם יוצאים עליך בסוס ורכב אף אתה צא עליהם בסוס ורכב" (ספרי דברים קצ, טו). כלומר, כדי לקבל את הסיוע הא-לוהי עליך למקסם את השתדלותך האנושית המוטלת עליך.
הקב"ה מצוה אותנו בתורה וגם מזהיר אותנו אזהרה חמורה: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" (במדבר לג, נה). זו אזהרה מפני כריתת ברית עם נחשים ארסיים שתכליתם המוצהרת היא להשמיד אותנו. אזהרת התורה מבהירה: כשם שאין עזרת שמיים ליחיד שנוהג בהפקרות נגד הצווים הא-לוהיים, כך לא תהיה עזרת שמיים לעם שלם שאינו ממלא את תפקידו בהגנה על אזרחיו.
מדינת ישראל פשעה בהחריבה את בתיהן של אלפי משפחות בגוש קטיף ומסרה את אדמתה לאויב אכזר ששוב ושוב הפגיז את ערי ישראל בעשרות אלפי רקטות ללא הבחנה. בהתנהגותה הרופסת מול מפלצות תתי-אדם מתוך קונספציה כושלת שלפיה אם יהיה להם טוב, הם ירפו ממזימותיהם הנפשעות, ובצבת מגבלות מוסר לחימה משפטי מעוות מוסרית, עברנו אירועים מזעזעים ונוראיים.
היום, כאשר עם ישראל קם כאיש אחד להשמיד את הרוע והרשע ולנקום את דם אחינו ואחיותינו הזועק אלינו מן האדמה, נזכה בעזרת ה' לסיוע מן השמיים שימזער למינימום את אבדותינו, ונצא מאפלה לאורה, אמן.
