"אנחנו הורים לשמונה, ואיתן הוא הבן הבכור שלנו", אומר צביקה מור מקריית ארבע. "איתן בן 23, בחור חזק מאוד מאוד הן מבחינה מנטלית והן מבחינה פיזית, אוהב את עם ישראל, חרוץ, עצמאי, אהוב על חבריו ונאמן להם, והוא לא יסלח לי שאני מדבר עליו ככה בכתבה בעיתון. הוא כל כך לא בקטע של פרסום".
איתן נעדר מאז שבת שמחת תורה, שבה פשטו מרצחי חמאס על יישובי עוטף עזה. הוא היה עם חברו הטוב אליקים ליבמן חבר בצוות האבטחה של המסיבה ליד קיבוץ רעים. "לא ידענו שאיתן הולך להיות שם", משחזר צביקה. "בשבת היינו בבית הכנסת, עדיין לא ידענו מה מתרחש בדרום. איתן שלח הודעות לאחי וכתב: יורים פה! יש פה טילים, יש פה יריות, תזעיק עזרה!"
אחיו של צביקה הזעיק עזרה ועמד בקשר הודעות עם איתן עד סביבות השעה 11 בבוקר. אחר כך איתן כבר לא ענה. לפי מה שהצליחה המשפחה לברר, איתן ואליקים עסקו בתחילה בפינוי נפגעים. המאבטחים לא היו חמושים, ולכן בשלב מסוים הם הבינו שעליהם לברוח כדי להציל את חייהם. "בחור שהיה איתם סיפר שברחו משם יחד כ-15 מאבטחים. חלקם היו פצועים, ולא כולם הצליחו להמשיך בבריחה.
"בשלב מסוים הם ראו שתי צעירות ששכבו על הקרקע והיו פצועות קשה או מתות, והחליטו לקחת אותן למקום בטוח. כנראה חששו שהן ייחטפו. איתן ואליקים לקחו אחת מהן, הסתירו אותה בקפל קרקע, חזרו לקחת את השנייה, ואז אבד הקשר איתם. הבחור שהיה איתם סיפר שנשמעו יריות". בחיפושים באותו מקום נמצאה גופת הבחורה שניסו להציל, אבל איתן ואליקים נעדרים.
על עסקת שליט: "העסקה המבישה הזאת השפילה את הכבוד הלאומי שלנו כבר כשנוצרה, ותוצאותיה חזרו אלינו כבומרנג. משוחרר עסקת שליט – יחיא סינוואר – הוא שארגן את כל הזוועה הזאת. אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף ודורשים מממשלת ישראל למצוא פתרון יצירתי כדי להחזיר את השבויים והחטופים בלי לשלם את המחיר הלאומי הכבד הזה"
מה עובר עליכם מאז שבת? איך אתם מצליחים להתמודד?
"אנחנו מבינים שאנחנו במלחמה. יש לנו צרה גדולה באופן אישי, אבל אנחנו חושבים עכשיו על עם ישראל. המצב הזה מצריך המון כוחות מכל אחד מאיתנו כדי להצליח להיות ממוקדים במלחמה. אנחנו חושבים כמובן על איתן, ואנחנו כואבים, ועם זה אנחנו עסוקים בהצלחה של עם ישראל ובצורך לחזק אותו".
צביקה מייצג את העמדה של כמה ממשפחות החטופים, ובהן משפחת ליבמן מקריית ארבע ומשפחת אור משילה, המתנגדות נחרצות לעסקה בנוסח עסקת שליט: "העסקה המבישה הזאת השפילה את הכבוד הלאומי שלנו כבר כשנוצרה, ותוצאותיה חזרו אלינו כבומרנג. משוחרר עסקת שליט – יחיא סינוואר – הוא שארגן את כל הזוועה הזאת. אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף ודורשים מממשלת ישראל למצוא פתרון יצירתי כדי להחזיר את השבויים והחטופים בלי לשלם את המחיר הלאומי הכבד הזה.
"אנחנו סומכים על ממשלת ישראל שתמצא את הדרך לעשות את זה, ולא בדרך של כניעה ועסקת שבויים שבה חמאס הוא שקובע את המחיר אלא ישראל כמדינה חזקה וריבונית. על קברניטי המדינה לחשוב על כל הדורות שהיו ושיהיו לעם ישראל ולהבין שזה הזמן לבנות תעצומות וחוסן לעם ישראל".
"הרגילו אותנו שאנחנו לא מסוגלים לעמוד במצב של חטופים ושחייבים לשחרר אותם, ולא משנה מה המחיר. זה הרסני. ראש הממשלה מחויב להקשיב לכל המשפחות, שנמצאות בצער גדול, ולחבק אותן, אבל בסופו של דבר הוא צריך לעשות מה שטוב לעם ישראל, ולא רק מה שטוב לעם ישראל בדור שלנו, אלא מה שטוב לעם ישראל בכל הדורות שיבואו אחרינו. אם חס ושלום יהיה פה ביזיון כמו עסקת שליט, הדורות הבאים ישלמו מחיר כבד מאוד"
נפגשתם עם נתניהו השבוע. מה אמרתם לו?
"אמרתי לראש הממשלה שהוא מחויב לחשוב על פתרון יצירתי ולבנות תעצומות נפש ועמידה איתנה בעם, כי כשהאזרחים רואים שהממשלה חזקה ולא נכנעת לטרוריסטים, זה מחזק אותם. זה גם מזין זה את זה, כי כשהעם חזק הוא מעניק כוח לממשלה.
"הרגילו אותנו שאנחנו לא מסוגלים לעמוד במצב של חטופים ושחייבים לשחרר אותם, ולא משנה מה המחיר. זה הרסני. ראש הממשלה מחויב להקשיב לכל המשפחות, שנמצאות בצער גדול, ולחבק אותן, אבל בסופו של דבר הוא צריך לעשות מה שטוב לעם ישראל, ולא רק מה שטוב לעם ישראל בדור שלנו, אלא מה שטוב לעם ישראל בכל הדורות שיבואו אחרינו. אם חס ושלום יהיה פה ביזיון כמו עסקת שליט, הדורות הבאים ישלמו מחיר כבד מאוד. חוץ מזה כל ציר הרשע העולמי מסתכל עכשיו איך תגיב ישראל, אם נהיה חזקים או רק נשאף לשקט".
יש שיגידו שגם שקט הוא ערך.
"יש לעם ישראל ערכים גבוהים ונעלים יותר מערך של שקט", קובע צביקה.
אתה חושב שאיתן היה מסכים איתך על הדברים הללו?
"הוא היה חותם על כל מילה", אומר צביקה בפסקנות. "אתמול אחד הבנים שלי הזכיר לי שלפני זמן מה איתן אמר בשולחן שבת שהוא לא יהיה מוכן שישחררו מחבלים בשבילו. זה משהו שהוא שמע גם ממני".
"אנחנו משתדלים לחיות בגובה הלאומי, לחשוב בצורה לאומית, ולא להפחיד את עצמנו בכל מיני מחשבות. אפשר להגיד שברוב המוחלט של הזמן אנחנו מצליחים. לפעמים קשה לנו, ואנחנו בוכים וכואבים מאוד, אבל אנחנו מבינים את גודל השעה ואת השליחות שלנו"
איך מתמודדים עם המחשבות על מה שעובר עליו? עם הרצון למנוע ממנו סבל?
"אנחנו משתדלים לחיות בגובה הלאומי, לחשוב בצורה לאומית, ולא להפחיד את עצמנו בכל מיני מחשבות. אפשר להגיד שברוב המוחלט של הזמן אנחנו מצליחים. לפעמים קשה לנו, ואנחנו בוכים וכואבים מאוד, אבל אנחנו מבינים את גודל השעה ואת השליחות שלנו, שהיא להיות חזקים בשביל כל עם ישראל".
אילו תגובות אתה מקבל?
"אני כבר לא מסוגל להשיב על כמות ההודעות שאני מקבל, על איך אני מחזק אותם ואיך הדברים שאני אומר נוסכים בהם כוח. האמירה שלנו מאוד לא מקובלת בדור שלנו למרות שזה דבר פשוט כל כך! בזמן מלחמה כל חייל אמור להיות מוכן למסור את עצמו בשביל כולנו, וזה גם מה שעשו בפועל הרבה חיילים שלנו בשבת כשקפצו ראשונים כדי להילחם במחבלים. כל אחד מהם השאיר משפחה מאחור והלך לעסוק בהצלת נפשות.
"בזמן מלחמה גם אנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא חייל במערכה, כי המערכה היא לא רק בשדה הקרב, המערכה היא גם בעורף, וכשהעורף חזק מנצחים במלחמה".
"אני סבור שמי שקשה לו עכשיו צריך ללכת לקבל כוחות. מי שלא מסוגל לעמוד בעוז מול התקשורת והעם, ועדיין נמצא בתוך הצרה הפרטית שלו, מבחינה לאומית החובה שלו היא לצעוד צעד אחד אחורה, להיות עם עצמו ולהתחזק, ובשום אופן לא להחליש את הציבור. זה נכון למשפחות וזה נכון גם לתקשורת, שמראיינת כל מיני מומחים בנוגע למחדלים שהיו והובילו למה שקרה"
יש המון בני משפחה של חטופים ונעדרים שלא מרגישים כמוך ולא מדברים כמוך.
"אני מבין שלא כולם נמצאים בתודעה שאני נמצא בה, וגם אמרתי את זה למשפחות האחרות. מובן לגמרי שאנשים מתייסרים ולא רואים את הדברים כמונו, אבל אני סבור שמי שקשה לו עכשיו צריך ללכת לקבל כוחות. מי שלא מסוגל לעמוד בעוז מול התקשורת והעם, ועדיין נמצא בתוך הצרה הפרטית שלו, מבחינה לאומית החובה שלו היא לצעוד צעד אחד אחורה, להיות עם עצמו ולהתחזק, ובשום אופן לא להחליש את הציבור. זה נכון למשפחות וזה נכון גם לתקשורת, שמראיינת כל מיני מומחים בנוגע למחדלים שהיו והובילו למה שקרה.
"כל זה מחליש מאוד: אנשים יושבים בבית ושומעים על הצבא, על המודיעין, על הכשלים ועל הליקויים. מה אנשים יחשבו, שאין יותר על מי לסמוך, חלילה? זה עלול לגרום לייאוש פה, וזה נורא. אנחנו נלחמים על החיים שלנו כאן, ואסור לנו לזרוע מורך לב באנשים".
איך המשפחות של שאר החטופים מקבלות את האמירות שלכם?
"בפגישה עם ראש הממשלה היה להן קשה לקבל את הדבר הזה. מישהו אמר לי שהם לא חושבים עכשיו על כלל ישראל, ואז מישהו אחר תיקן ואמר לי שהם לא חושבים בכלל. אני לא שופט אותם, אבל אני אומר שמי שמגיע למצב שהוא נמצא בחזית התקשורת מבחינת החטופים והנעדרים חייב להבין את גודל התפקיד שלו: אם המשפחות שלנו תהיינה חזקות, כל העם ישאב מזה כוח".
אתה מרגיש שהעם חזק? אנחנו יודעים שיש גם מריבות, מחלוקות והאשמות.
"כן, העם חזק מאוד", הוא טוען. "נכון, עדיין יש גורמים שמנסים לשבור את האחווה, אבל העם יותר חזק מזה. גילויי האחווה הם פי מיליון בכמות ובאיכות מהניסיונות להחליש את רוח העם".
"אי אפשר לנתק את האחווה. זה מה שאנחנו רואים: ההתגייסות של כולם להצלחת המלחמה, החיילים שלנו שכל כך מחכים שניתן להם למחות את האויב, זו האמת של עם ישראל, זו הפנימיות שלנו"
איך אתה כאדם מאמין מתייחס למה שקרה לנו?
"האמונה לא מנותקת מהרציונליות", הוא אומר. "מבחינה רציונלית לא עשינו כמעט דבר כדי למנוע את זה: השאננות וחוסר הבנת האיומים שיש עלינו, הזלזול ביכולות של האויב וחוסר הבנה עם מי אנחנו מתמודדים השאירו אותנו חשופים מול האיום של חמאס".
צביקה מצטט מדברי הרמב"ם, שאמר שיש לצאת למלחמה על עסקי קש ותבן גם בשבת: "אם גויים בגבול גונבים מאיתנו קש ותבן, יש לחלל את השבת ולצאת למלחמה נגדם, כי אם על קש ותבן אנחנו לא מגיבים בכל העוצמה ובכל האכזריות הנדרשת, האויב לומד שאנחנו חלשים.
"היו לנו בשנים האחרונות הרבה מאוד 'עסקי קש ותבן' על הגדרות של עזה: כל ההפגנות שהיו על הגדר, הבערת צמיגים, ניסיון לפרוץ את הגדר, ולא הגבנו. הם למדו שעם ישראל הוא עם חלש וכל מה שחשוב לו זה שיהיה שקט כדי שנוכל לבלות".
ועם הביקורת הוא גם מסביר שעם ישראל משול לזית: "כשלוחצים את עם ישראל חזק מקבלים את השמן האיכותי ואת כל הסגולות הטובות שגנוזות בנו: הגבורה, הסולידריות, האחווה. כולן מתגלות בזמן מצוקה".
אני שואלת אותו אם יש לדעתו קשר בין המלחמה שפרצה בשמחת תורה ובין מלחמות היהודים שהיו כאן לפניה, והוא עונה שלדעתו המלחמות הפנימיות ודאי היו מעין קטליזטור למתקפה האכזרית, כי אויבינו ראו את הפילוג ואת המדון, וזה דרבן אותם לפעול: "אני חושב שזה בהחלט נתן להם הרבה מוטיבציה, אבל כל זה חיצוני, זה לא באמת מה שאנחנו".
מה הכוונה?
"אי אפשר לנתק את האחווה. זה מה שאנחנו רואים: ההתגייסות של כולם להצלחת המלחמה, החיילים שלנו שכל כך מחכים שניתן להם למחות את האויב, זו האמת של עם ישראל, זו הפנימיות שלנו".
לסיום חשוב לצביקה להדגיש שכל משפחות החטופים עומדות יחד: "אני אומר את זה לעומת מי שניסה לסכסך בין המשפחות השבוע: אנחנו מאוחדים לחלוטין!
"יצאנו משם והצטלמנו מחובקים, ויש לנו מסר מאחד לראש הממשלה: להוביל מלחמה עד הסוף המוחלט של המרצחים ברצועה, ועם זה לדאוג לחטופים ולנעדרים בלי שזה יבוא על חשבון זה. עכשיו הכי חשוב שעם ישראל ינצח, כי אנחנו כותבים עכשיו פרק נוסף בתנ"ך, בהיסטוריה הלאומית שלנו! זו הזדמנות שקורית פעם בדורות, ואסור לנו לפספס את גודל השעה".
