הודו, ארץ רחבת ידיים ופלאית, הייתה מאז ומתמיד יעד נחשק למטיילים: מדינה של ריחות, צבעים וקולות שמהממים כל מבקר; ארץ שמשלבת יופי וכיעור, פאר ועוני, אושר וסבל בתערובת מעוררת חן וסלידה.
"נכנסתי לחנות מקומית, שאחר כך קראתי לה 'החנות של תרח', וראיתי שמוכרים בה סוגים רבים של פסלים ומזבחות. עבודה זרה הייתה הדת העולמית אלפי שנים. הנטייה הטבעית של האדם היא נטייה אלילית. האדם רואה בכוחות הטבע ובכוחות הנפש עולם שלם של ערכים שהוא רוצה להתחבר אליו. לנו אולי קשה לתפוס את זה, אבל שם נשמרה הזהות האנושית המקורית כפי שהייתה לפני הפעולה הנחרצת של אברהם אבינו והעם היהודי"
הודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם, היא רפובליקה המשתרעת על פני יותר משלושה מיליון קילומטרים מרובעים, וחיים בה יותר מ-1.43 מיליארד בני אדם – הינדואים, מוסלמים, נוצרים, סיקים, בודהיסטים, ג'יינים ואפילו כמה יהודים – שרוב הזמן מצליחים איכשהו לחיות בהרמוניה מתחת לשמיים העצומים של התת-יבשת המופלאה והמורכבת. ואל הארץ הזאת, על כל מורכבותה וגווניה, יצא לאחרונה למסע הרב אורי שרקי.
הרב, שעומד בראש ארגון ברית עולם, העוסק בין היתר בקידום נושא בני נח בעולם מתוך הבנה שעם ישראל ומדינת ישראל צריכים למלא תפקיד אוניברסלי, יצא למסע במדינת אנדרה פרדש (Andhra Pradesh) שבדרום־מזרח הודו עם מנכ"ל העמותה הרב חיים גולדברג, ראש דסק הודו ירון גילאור ומלווים נוספים, כדי לבקר קהילות מקומיות של בני נח וכדי לסייע לעוד מקומיים לקבל עליהם רשמית שבע מצוות בני נח.
המסע התחיל בטיסה ארוכה לניו דלהי, בירת הודו. אחרי מנוחה קצרה המשיכה המשלחת בטיסה לוויג'יאוואדה (Vijayawada), העיר השנייה בגודלה באנדרה פרדש. בעיר זו, השוכנת על גדות נהר קרישנה, חיכו למבקרים מישראל כ-350 בני נח. מוויג'יאוואדה נסעו הרבנים שש שעות לעיר טוני (Tuni), שבה רבע מיליון תושבים, ושם פגשו קבוצות גדולות של בני נח, ולאחר מכן המשיכו לרג'אמונדרי (Rajahmundry), עיר בירה מחוזית מרובת אוכלוסין, לכינוסים נוספים. בין לבין הספיקה המשלחת גם לבקר בצ'ברול (Chebrolu), עיירה שבה קהילה קטנה של בני נח. במהלך המסע, שנמשך שמונה ימים, גמאה המשלחת כ-5,000 קילומטר בהודו לבדה.
"פגשנו בהודו אנשים נפלאים, והם שמעו בצימאון רב את מה שהיה לנו לומר", מספר הרב שרקי בריאיון מיוחד ל'עולם קטן' לרגל חג הסוכות, חגן של שבעים האומות. "קיבלו אותנו בדגלי ישראל ובדגלי הודו ובהמון אהבת ישראל. מבחינתם המפגש איתנו הוא גם חלק מחיזוק הקשר שבין מדינת ישראל ובין הודו מדינתם, ובכל מקום שהגענו אליו התקבלנו בשמחה רבה. העניקו לנו זרים, עיטרו אותנו בשרשרות פרחים כמיטב המסורת ההודית, הושיבו אותנו על כיסאות מכובדים, ניגנו מוזיקה מיוחדת וכדומה.
"כמובן, גם דאגו למאכלים וכלים כשרים בשבילנו. כל השנה אנחנו בקשר יום-יומי עם הקהילות בהודו, אבל מתוך הבנה שנצרך מפגש חי, לא רק אינטרנטי, יצאנו למסע שבמהלכו באנו במגע עם קהילות שחיים בהן יותר מאלף בני נח".
בכל אחת מהתחנות במסע ערכה המשלחת כינוסים וטקסים חגיגיים. הם התנהלו לסירוגין באנגלית, בעברית ובטלוגו, השפה המקומית, ובמהלכם עברו יותר מ-220 איש 'טקס קיבול', כפי שקורא הרב שרקי לטקס קבלת מצוות בני נח. "כל אחד מהמשתתפים הביא איתו לטקס את החומר שלמד ושנבחן עליו והראה לנו אותו", אומר הרב.
"האווירה הייתה חגיגית מאוד. לכבוד הטקס המשתתפים התלבשו בבגדים חגיגיים, והייתה שם תזמורת שניגנה ומקהלת ילדים ששרה שירים בעברית. בכל פעם נכנסה קבוצה של כעשרים איש, וכולם הצהירו שהם מקבלים עליהם את שבע מצוות בני נח ואת הדרכת הרבנים, אמרו 'שמע ישראל' בקול רם ובירכו שהחיינו.
"הרגע הזה הוא כעין לידה מחדש", אומר הרב. "זה לא גיור אבל זו התחדשות רוח האדם. לרגל המעמד חלק מהמשתתפים גם מאמצים שמות עבריים. שמענו שם את השמות ישראל, יוסף, עליזה, קציעה וכדומה". לאחר מכן קיבל כל אחד מהמשתתפים בטקס תעודה אישית בחתימת הרבנים.
"עלתה השאלה אם מותר לבני נח להשתתף בסעודה שמגישים בה מאכלים שהוכנו לטקס אלילי. מכל מקום, הם עצמם נבדלים מעובדי האלילים. הם הקימו בתי תפילה משלהם, מעין בתי כנסת, שבהם בני נח מתקבצים להתפלל מתוך הסידור שהכנתי לבני נח, 'ברית עולם'. מאוד התרגשתי לראות שהסידורים מרופטים מרוב שימוש"
והאלילים כרות ייכרתון
בהודו עדיין עובדים אלילים כאילו אברהם אבינו לא היה מעולם, ולכן קבלת שבע מצוות בני נח, הכוללת גם קבלת איסור עבודה זרה, היא צעד מרגש. בהינדואיזם, הדת השלטת בהודו, יש הרבה מאוד צורות פולחן, זרמים ותפיסות פילוסופיות, ומאחר שנמנים בה כ-1.3 מיליארד מאמינים, היא עדיין הדת הפוליתאיסטית הגדולה ביותר (והדת השלישית בגודלה בעולם, אחרי הנצרות והאסלאם).
"אי אפשר לפספס את עבודת האלילים שיש בהודו", מסכים הרב שרקי, "בכל מקום יש עבודה זרה. כבר בכניסה לבית המלון נפגשנו בסמלים אליליים, דבר שהצריך אותנו להיזהר מבחינה הלכתית שלא לתת כבוד לאותם אלילים. אחר כך נכנסתי לחנות מקומית, שאחר כך קראתי לה 'החנות של תרח', וראיתי שמוכרים בה סוגים רבים של פסלים ומזבחות. אברהם היה צריך רק להסתובב שם, ובטח היה לו הרבה מה לעשות.
"עבודה זרה הייתה הדת העולמית אלפי שנים. האמונה המונותאיסטית שנראית לנו מובנת מאליה היא חידוש בנוף האנושי, כך אמר הרב יהודה אשכנזי. הנטייה הטבעית של האדם היא נטייה אלילית. האדם רואה בכוחות הטבע ובכוחות הנפש עולם שלם של ערכים שהוא רוצה להתחבר אליו, ולכן אין פלא שבדת ההינדית יש שלושה מיליון אלים והייררכייה פנימית ברורה.
"לנו אולי קשה לתפוס את זה, אבל שם נשמרה הזהות האנושית המקורית כפי שהייתה לפני הפעולה הנחרצת של אברהם אבינו והעם היהודי. מעניין מאוד לראות שבימינו גם ההינדואיזם מנסה לתת פרשנות מונותאיסטית לדת ההינדואיסטית, והם מפרשים את ריבוי האלים כהופעות שונות של ישות א-לוהית אחת. הם מסבירים שכאשר האדם זקוק לעזרה בתחום מסוים, למשל אהבה או פרנסה, הוא פונה אל ההתגשמות של הא-לוהות האחת דרך אותו פולחן מקומי לאל מסוים.
"הניסיון הזה של ההינדואיזם הוא השפעה לא מודעת של אמונת הייחוד בעולם, ניסיון של התקרבות ליהדות, שמתחיל להזכיר את פסל מיכה, שבו נעשו פסל ומסכה לשם שמיים. הפרשנות הזאת היא ניסיון למצוא חן בעיני העולם המערבי, אבל איני בטוח שניסיון ההתקרבות הזה מאפיין את כל ההינדואים, אלא בעיקר את חכמיהם".
חייהם של בני נח במדינה אלילית מזמנים שאלות שכבר אינן מוכרות ליהודים ולבני נח החיים בעולם המערבי: "במהלך השיחות שהיו לנו עם בני הקהילות דיברו רבים מהם על מערכת היחסים הסבוכה שיש להם עם הסביבה האלילית. למשל, עלתה השאלה אם מותר לבני נח להשתתף בסעודה שמגישים בה מאכלים שהוכנו לטקס אלילי.
"מכל מקום, הם עצמם נבדלים מעובדי האלילים. הם הקימו בתי תפילה משלהם, מעין בתי כנסת, שבהם בני נח מתקבצים להתפלל מתוך הסידור שהכנתי לבני נח, 'ברית עולם'. מאוד התרגשתי לראות שהסידורים מרופטים מרוב שימוש. הם גם לומדים את הספר 'ברית שלום', שהוא מעין שולחן ערוך שכתבתי לבני נח, ובו כל ההלכות הנצרכות למי ששומר שבע מצוות".
ויש מי שמלמד אותם תורה?
"הקהילה הקימה בית מדרש לבנים ומדרשה לבנות, ושם לומדים תנ"ך ושולחן ערוך לבני נח, וגם סוגיות של דרך ארץ, שלום בית, כיבוד הורים וכדומה. הם לומדים עם השליח הישראלי, הרב יהושע יעקבי, בן לקהילת בני אפרים שעלה לארץ, עבר גיור לחומרה, למד יהדות שנים רבות וחזר לארצו כדי להורות שם את דרכי ה' הישרות לקהילות של בני נח, וכן עם הרב ירון גילאון, שנותן שיעורים מקוונים מהארץ, ועם רבנים נוספים".
"ברוב העולם החיבור לשבע המצוות בא על רקע של אכזבה מהנצרות, ואילו בהודו רבים מבני נח באים ללא רקע נוצרי, אלא דווקא מהתרבות ההינדית, ולכן החיבור שלהם למצוות בני נח מבחינתי הוא עדיין חידה נעלמה"
שבע מצוות לשבעים אומות
"החיבור לשבע המצוות נותן משמעות רבה לחיים של בני נח", אומר הרב שרקי, "אך ברוב העולם החיבור לשבע המצוות בא על רקע של אכזבה מהנצרות, ואילו בהודו רבים מבני נח באים ללא רקע נוצרי, אלא דווקא מהתרבות ההינדית, ולכן החיבור שלהם למצוות בני נח מבחינתי הוא עדיין חידה נעלמה, ואני רואה אותו בינתיים כעובדה קיימת".
החיבור לשבע מצוות בני נח מתרחש לא רק בהודו אלא במקומות נוספים בעולם: "בכל רחבי העולם אנשים מתעוררים להתחבר לנקודה הזאת של שבע מצוות בני נח. הם מרגישים שהשאלות שמנסרות בחללו של עולם מוצאות את פתרונן ביהדות, משום שליהדות יש מסר אוניברסלי שלפיו האדם אינו חייב להתגייר אלא צריך להמשיך להיות נאמן לאומתו ותרבותו, לצד השמירה על שבע מצוות בסיסיות.
"להבנתי יש פה השגחה מיוחדת ונסתרת שקשורה לתהליך הגאולה שעם ישראל נתון בו. לא ייתכן שהגאולה תהיה רק לעם ישראל, שהרי הקב"ה מעוניין בתיקון העולם וגאולתו. אין ספק שלהקמת מדינת ישראל יש השפעה רבה על כך. השכינה חוזרת לציון, ויש לכך ביטוי ממשי בליבותיהם של בני אדם".
"את אותם אוהבי ישראל מדריך רועה רוחני ששמו מסרלין זן. הם אינם ממקור נוצרי, אבל הם דבקים במדינת ישראל ובעם היהודי. העם היהודי הוא מרכיב תשתיתי ברוב חלקי התרבות האנושית, גם בקרב הנצרות, האסלאם ויוצאיהן, כמובן, אבל גם בקרב תרבויות שלא היו במגע ישיר עִם ישראל, אבל מרגישות שקיומנו נותן ערך מוסף לקיום האנושי"
הרב שרקי מציין שהתעוררות לאהבת ישראל יש גם במזרח הרחוק: "לפני כארבע שנים הוזמנתי למדינת טאיוואן שבמזרח אסיה ופגשתי שם כאלפיים איש שמכנים את עצמם 'אהבת ישראל בטאיוואן'. את אותם אוהבי ישראל מדריך רועה רוחני ששמו מסרלין זן. הם אינם ממקור נוצרי, אבל הם דבקים במדינת ישראל ובעם היהודי.
"העם היהודי הוא מרכיב תשתיתי ברוב חלקי התרבות האנושית, גם בקרב הנצרות, האסלאם ויוצאיהן, כמובן, אבל גם בקרב תרבויות שלא היו במגע ישיר עִם ישראל, אבל מרגישות שקיומנו נותן ערך מוסף לקיום האנושי.
"בעולם כולו יש קרוב ל-100,000 בני אדם שנמצאים בתנועה הזו של בני נח. עם חלקם, כ-15,000 מהם, אנחנו בקשר ישיר על בסיס יום-יומי. ההיקפים הולכים וגדלים, אבל עוד לא הגענו למיליונים. יש לקהילות הללו דינמיקה של צמיחה, ואנחנו מאמינים שבשלב מסוים תיווצר מאסה קריטית שתהפוך את התנועה למשמעותית, ואז, אפשר לקוות, יהיה ה' אחד ושמו אחד.
"בינתיים יש לנו ידידי ישראל אמיתיים בעולם כולו, וגם משרד החוץ קשוב לדבר הזה. בכינוס האחרון של בני נח שערכנו בדרום אמריקה, למשל, השתתף גם אחד משגרירי מדינת ישראל בדרום אמריקה. קבלת שבע מצוות בני נח הולכת ומתפשטת גם בעולם המערבי בארצות הברית, בקנדה ובמדינות אירופה – וגם במדינות הסובייטיות לשעבר. בכל המקומות האלה אנחנו פוגשים אנשים שהנושא קרוב לליבם ומבקשים להיות חלק מקהילת בני נח.
"דגם הקהילה הצליח מאוד בעם היהודי לכל אורך הגלות הארוכה, והוא מצליח היום גם בעמים אחרים. אנחנו מנסים לפתח קהילות של בני נח לפתרון שלטון האינדיווידואליזם, שגורם לרבים להרגיש בדידות נוראה. עבודת ה' המשותפת גואלת את האדם היחיד ונותנת משמעות לחייו, וראינו שמה שתורם להצלחה הוא שלכל אדם בקהילה יש תפקיד. אחד הוא המנהיג הרוחני, אחר מנהל את התפילה כחזן או כגבאי, שלישי דואג לכיבוד, אישה זו מעבירה שיעור בנושא שלום בית, אחרת עוסקת בטיפול בעניינים השוטפים, הילדים משתתפים במקהלה וכו'. את המודל הזה אפשר לייצא לעולם כולו".
ומה הצעדים הבאים לקידום המהלך העולמי של קבלת שבע מצוות בני נח?
"כינוס של קונגרסים מקומיים. בשנה שעברה ערכנו קונגרס כזה בפראג שבצ'כיה, ובאו נציגים מעשר מדינות. לאחרונה גם באה לארץ קבוצה מגרמניה שערכה קונגרס בחיפה. בהמשך אנחנו מתכננים גם קונגרס עולמי של נציגים בני העולם כולו, והוא ייערך במעמד ראשי העם היהודי, מנהיגי מדינת ישראל ורבנים חשובים".
"עוד לא הגענו למיליונים. יש לקהילות הללו דינמיקה של צמיחה, ואנחנו מאמינים שבשלב מסוים תיווצר מאסה קריטית שתהפוך את התנועה למשמעותית, ואז, אפשר לקוות, יהיה ה' אחד ושמו אחד"
הודו לה' כי טוב
"כל מי ששמע קצת על הודו, שמע על הססגוניות שלה, על הצבעוניות, על הבדים המיוחדים, שלא לדבר על מזג האוויר המהביל ועל הנופים הייחודים", אומר הרב שרקי, שגמא מרחקים, ביקר בערים ובכפרים ופגש מאות רבות של אנשים בשמונת ימי המסע בהודו.
"נתקלנו שם בקופים שחוצים את הכביש ובעדרים של כבשים ושל תאואים שמתהלכים בחופשיות ברחובות. ראינו שם נהרות רחבי ידיים שרוחבם כרוחב הכינרת ועוד מראות מיוחדים. אין ספק שעולמו של הקב"ה רחב ועשיר גם מבחינה גאוגרפית וגם מבחינה אנושית, 'ברוך שככה לו בעולמו'. אכן, ערכי הקיום בהודו שונים לגמרי מאלו של העולם המערבי. זו מדינת ענק שמנסה להתפתח מבחינה כלכלית, אבל היא עדיין רחוקה מהמערב.
"הודו היא מדינה רוחנית מאוד, ורוחניות מעסיקה שם את כולם. ערכנו מפגשים של שעות ארוכות עם מקומיים, וכל השאלות שעלו בו היו רוחניות. זה אופייני לא רק לבני נח אלא לכל ההודים, ומעניין שגם החברה האלילית שם היא בעלת רגישות רוחנית גבוהה. זה דבר שלא ראינו במערב.
"כמו כן החיים שם רגועים ונטולי אגו. מעניין לראות שלאנשים יש סבלנות שלא תמיד יש בישראל. יש גם הרבה צניעות אישית לא רק בתחום הלבוש אלא צניעות כדרך חיים. אנשים שם לא מעוניינים להבליט את הכישרונות שלהם. אנשים משכילים ומצליחים מאוד יצניעו עצמם, כי האנושיות היא העיקר אצלם. זו הייתה חוויה מאוד מכוננת, לפגוש צדדים אנושיים שאנחנו לא רגילים לפגוש אצלנו.
"גילינו שהתרבות ההודית שונה משלנו גם בנוגע להבנה של לוח הזמנים והערכת מרחקים. אנשים שם מוכנים לנסוע מאות קילומטרים מקהילה לקהילה, והיו מי שנסעו מרחק דומה רק כדי להגיע לכינוס שארגנו. גם נושא הכבוד הוא ייחודי. הוא מאוד מובנה בתרבות ההודית. האנשים שם חמים ולבביים. היו שם נשים זקנות שרצו לנשק לנו את הידיים. גם לא ראיתי בעיות של חינוך. שמתי לב שילדים תמיד יחכו לרשות הוריהם כדי לדבר, ולא מתוך פחד אלא מתוך כבוד למבוגרים.
"עוד שתי נקודות מאוד מעניינות שראיתי שם: ההודים לא לוחצים ידיים אלא שמים יד על יד ומכבדים את הנקודה הא-לוהית שבתוכך. עוד נקודה מעניינת היא חליצת הנעליים. בהודו חולצים נעליים בכניסה לכל מקום, גם בכניסה לחנות. פשוט משאירים את הנעליים ברחוב ונכנסים. גם אם אתה לבוש בחליפה מהודרת, תיכנס יחף, ולא משנה מה מצב הרצפה באותו מקום.
"יש צפיפות רבה בכל מקום, והרחובות הומים מאופנועים", מתאר הרב שרקי את המפגש עם הצדדים היפים פחות של הודו, "ועל כל אופנוע כזה יושבים כמה נוסעים, לפעמים אפילו ארבעה. ובכל זאת, למרות העומס, הכול מתנהל ברוגע רב. יש גם ריקשות ממונעות שנקראות טוקטוקים, אך כמעט שלא תמצא שם אוטובוס.
"למרות כל ההמולה של כל האנשים שנדחקים זה על זה, ואף שכל הזמן מצפצפים בצופרים, בכל זאת אין עצבנות באוויר. כשאדם מצפצף הוא פשוט מודיע שהוא עובר לפניך, והכול בסדר. בהודו צורת ההסתכלות על החיים אחרת. בשביל מה להיכנס לכעס, לעצבנות או להישגיות נקודתית? זה נראה להם מיותר לגמרי. העיקר הוא הקיום האנושי. יש שם מין הרמוניה פנימית שאנחנו לא מוצאים במערב".
וייבוא יהדות בגרסה מערבית לא עלול לקלקל את הייחוד הזה?
"הם מגלים ביהדות את מה שעשוי להועיל להם ולשחרר אותם. למשל, בני נח אמרו לנו שמעמד האישה השתפר בעקבות ההשפעה שלנו. בהודו אין לנשים מקום לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה של הבעת דעה וכדומה. הם גילו ביהדות את הנושא של כבוד לאישה, ועכשיו המשפחות שלהם מאושרות יותר, ושמענו את זה מפי הנשים ומפי הגברים. בשבילם זה היה חידוש עצום.
"אנחנו רק מיטיבים עימם, והם לוקחים מהיהדות בהדרגה את מה שתואם לצרכים שלהם; אנחנו לא כופים דבר. שבע המצוות הן מינימום שעליו הם מוסיפים מתוך התייעצות ביניהם ועם מנהיגיהם".
"למרות כל ההמולה של כל האנשים שנדחקים זה על זה, ואף שכל הזמן מצפצפים בצופרים, בכל זאת אין עצבנות באוויר. כשאדם מצפצף הוא פשוט מודיע שהוא עובר לפניך, והכול בסדר. בהודו צורת ההסתכלות על החיים אחרת. בשביל מה להיכנס לכעס, לעצבנות או להישגיות נקודתית? זה נראה להם מיותר לגמרי. העיקר הוא הקיום האנושי. יש שם מין הרמוניה פנימית שאנחנו לא מוצאים במערב"
לסיום, האם אפשר לקבל בני נח בדורנו?
"אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל אני מקבל את הפרשנות של רש"י, שלפיה אין לנו מחויבות לקבלו, אבל אם אדם בא מעצמו, אין סיבה שלא לקבל אותו. לצד זה יש עלינו חובה להודיע בעולם את דבר ה'. זו חובתנו, והיא מעולם לא פסקה. בשביל זה הקב"ה בחר בנו, לספר בגויים את כבודו. בזה אנחנו עוסקים.
"לפעמים מתוך ענווה יש יהודים שאומרים שאין להם כוחות לעסוק בזה, אבל הקב"ה לא ממתין לנו, הוא עושה מאורעות גדולים שתובעים מאיתנו להשתתף בזה".
מי שמעוניינים להיות שותפים במהלך ההיסטורי של 'ברית עולם' ולהביא את אור שבע המצוות לעוד קהילות ברחבי העולם יכולים ליצור קשר עם הארגון: 054-2207339 (אילה).
תודה לישעיה רוזנמן על הסיוע בהכנת הכתבה
