היום ובכל יום אתם, כולכם, ניצבים לפני מלך מלכי המלכים ונותנים דין וחשבון על מעשיכם. אין פירוש הדבר שיש איזה יצור דמיוני שסופר לכם מעשים טובים ורעים ומעניש אתכם על פועלכם. זוהי ראייה פשוטה של הדברים. ראייה שמתאימה לעולם הזה ולא למשהו גבוה מעט יותר.
כשהתחלתי ללמוד חסידות וקבלה לפני כמעט שמונה שנים גם אני לא הבנתי את הרעיון של מישהו שיושב בשמיים ועושה דין וחשבון. גם אני חשבתי שזה רעיון נחמד אך חסר אחיזה במציאות. ואז משפט אחד משך פתאום את הנשמה שלי, ומאז למרות נפילות מדי פעם ביום-יום קשה לי להבין ראייה אחרת. זה הגיוני כל כך שאין אפשרות לחזור אחורה.
המשפט ששמעתי סיפר סיפור שלם: יש אור גדול שמאיר הכול. אור שכל הזמן מאיר, כל הזמן נותן, כל הזמן מפיץ חום. זהו הקדוש ברוך הוא. אור אין-סוף. תפקידנו בעולם הוא להידמות לאור. כלומר, אפס אגו. להיות כל הזמן במצב של נתינה. לזכור שכל מה שקורה לנו בחיים הוא תוצאה של נתינה, וכמובן להודות על הכול. החוכמה הזאת עם כתיבת אות על דף נייר ריק והסבר על צמצום האור עשו את שלהם, ואני נשביתי.
אני זוכרת שהמשפט הכי משמעותי שהדהד לי בראש היה כמה עוד אני לא יודעת שאני לא יודעת. עולם שלם של חוכמה שהוסתר גם מההורים שלי, שנותן מהות, כוח והבנה של חוקי העולם הזה. כמה הייתי רוצה להעביר את הנושא הזה לכל מי שכותב לי שאני מאמינה "בחבר דמיוני בשמיים" או ש"החרדים הרסו את היהדות".
למילה שלנו יש כוח לצמצם את האור הגדול ולהכניסו לכלי שיוכל להכיל את האור, הטוב המוחלט. כאשר מנהיג העם היהודי בימינו אומר אמירה כזו, הוא מסכן את החיבור של העם לתורתו. הכלים של כל אותם אחים ואחיות שנשללה מהם הזכות להכיר את המסורת עדיין אינו מוכן, ואמירות כאלה אינן תורמות לבנייתו.
הרי היהדות, המסורת, היא של כולנו. היא אינה שייכת לחרדים, ומה שהם עושים ביהדות אינו משפיע על הרצון שלי ללמוד אותה ולהבין מאין באתי ומהם שורשיי. הזכות ליהדות קיימת לי בלי קשר לחרדים. הזכות הזאת היא שלי מבטן ומלידה, ואיש אינו יכול לגזול אותה ממני. לא כל הלובשים שחורים הם דתיים, ולא כל הנראים חילונים הם כאלה. השאלה האמיתית היא מה יש לנו בלב. קודם כול מה בליבנו.
הגענו לראש השנה. בשנים עברו זו הייתה תקופה מעוררת, כזו שהרגשתי שמגיעים איתה ימים טובים. השנה זה מורגש פחות. השנה אנחנו עוסקים בכיבוי שרפות שעלולות לשרוף אותנו כליל. ראש הממשלה אמר השבוע שלא תמיד הקב"ה עזר לנו. זו אמירה לא טובה בעיניי. לא רק מפני שהיא מעידה על ראייה מוטעית אלא מפני שהיא נותנת לגיטימציה נוספת לכל מי שאינם מכירים את הקב"ה ואינם יודעים דבר עליו ועל תורתו להמשיך ולהסתייג משורשיהם.
למילה שלנו יש כוח לצמצם את האור הגדול ולהכניסו לכלי שיוכל להכיל את האור, הטוב המוחלט. כאשר מנהיג העם היהודי בימינו אומר אמירה כזו, הוא מסכן את החיבור של העם לתורתו. הכלים של כל אותם אחים ואחיות שנשללה מהם הזכות להכיר את המסורת עדיין אינו מוכן, ואמירות כאלה אינן תורמות לבנייתו.
אני יודעת מאיפה נולדה האמירה הזו. היא לא נאמרה מתוך מקום רע או לא מחובר. היא נאמרה בהיסח הדעת, מחוסר מחשבה על ההשלכות של משפט שכזה. אך משפט כזה אסור שיצא. זה משפט בעל פוטנציאל של שרפה לא פחותה מהמחאה הפשיסטית של ה'דמוקרטים' בכאילו, וצריך לשים לב. דווקא מנהיג העם היהודי צריך לשים לב, ודווקא בזמנים אלו, לפני ראש השנה, כשהמלך בשדה והעם קרוע ומפולג.
כדאי וחשוב לזכור שעלינו לעסוק בעיקר בדברים שאנחנו מבינים בהם. בדרך כלל מתייעצים עם מומחים כשרוצים לברר עניינים שאיננו מבינים בהם. לא נפנה למורה לספרות אם תהיה לנו שאלה במתמטיקה, לא נתייעץ עם שרברב אם יהיו לנו כאבים בחזה, ולא נשאל שאלות ביהדות את מי שאינם בקיאים בנושא ואינם שוקדים על לימודי קודש בכל יום. צריך כמובן לדעת עם מי להתייעץ. לא כל המורים למתמטיקה טובים, לא כל הרופאים מומחים, ולא כל הרבנים גם גדולים בתורה. אנחנו צריכים לעמול ולברר מראש עם מי אנחנו מדברים, וחשוב מאוד להתחבר לאדם שאיתו אנחנו מדברים.
כאשר ממנהלי בתי הספר בתל אביב "נשאו עיניהם לירושלים" והוציאו תלמידים להפגנות, זו הייתה חריגה מסמכות. כאשר הם מתכננים לדבר עם הילדים על 'דמוקרטיה' בעקבות הדיון בבג"ץ ביום שלישי השבוע, שמבקש לפסול חוק יסוד, זה שימוש לרעה בסמכות. זה שימוש בבתי הספר לשטיפת מוחם של ילדינו, ואסור שזה יקרה. אנחנו במלחמה על התודעה, ובאירוע כזה אנחנו חייבים להיות חד-משמעיים. ללמד את ילדינו אמת פשוטה וברורה.
אנחנו יהודים. מדינת ישראל נוסדה כמדינה יהודית. המילה 'דמוקרטית' אינה נזכרת כלל במגילת העצמאות. אומנם אנחנו חיים בתקופה של שטחיות, שבה לעובדות אין משמעות וסיסמאות הן השיטה, אך לא נסתפק בכותרת 'אנחנו יהודים'. צריך ללמוד מעט יהדות, להשיג הכרה בסיסית של מושגים כדי להבין מה אנחנו עושים כאן ולמה אנחנו מתגייסים ומסכנים את חיינו בהגנה על המדינה היהודית היחידה שלנו. דברים אלו נראו מובנים מאליהם בעבר, אך הפכו לסימני שאלה היום. היהדות אינה שייכת לאיש, היא שלכם לא פחות משהיא של כל יהודי אחר. תלמדו, תרחיבו אופקים. ידע זה כוח.
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָֽבְךָ לַֽעֲשׂתוֹ".
