רשות הדיבור ראש השנה

 

אני נבגדת

עטרה

איך עברו 18 שנה ואנחנו עדיין לא שם?

איך בכל פעם שאני חושבת על הים

אני קולטת שאני צריכה לנסוע שעה ויותר כדי להגיע,

ואם כל זה לא היה קורה, הייתי צריכה לנסוע רק רבע שעה?

למה אני לא אצליח לשבור את השיא של גוש עציון

אלא אם כן הצבא יצא למבצע

לשחרר את המקום הכי יפה בעולם,

ואני יודעת שזה לא יקרה!

טוב, טוב. בואו נתחיל מההתחלה:

אני בת 12, לא גדלתי שם,

אבל המשפחה שלי גרה שם,

אומנם רק חמש שנים,

אבל שנים של חוויות מכל הסוגים:

פחד מהפיגועים, מהפצמ"רים ומהמחבלים.

שמחה מאירועים מרגשים ומאחדים.

כאב על האנשים שלא הצלחו לצאת בחיים.

וכעס על האנשים שעודדו להקים את המקום הנפלא הזה,

אבל אחר כך בחרו להרוס!

איך הם יכלו?

אני לא יודעת וגם לא אדע,

אלו חשבונות שמיים.

אני בעיקר כועסת על האנשים שעודדו לעשות את הגירוש,

המפלגות שהצביעו בעד מתוך חוסר דעת,

הצביעו בלי לבדוק איזה מקום נפלא זה היה

מתוך אינטרסים אישיים, וזה פשוט מכעיס ומעצבן!

אני לא הכרתי את המקום אבל שמעתי

כל כך הרבה סיפורים וראיתי כל הרבה תמונות,

וזה כואב בלב!

אם שואלים אותי איפה אני אגור כשאהיה גדולה

אני אומרת: גוש קטיף!

אני מקווה שנחזור לשם,

והחלום שלי לגדול שם!

אבל אני יודעת שזה לא יקרה.

אנחנו צריכים רק להתפלל

ולקוות!

אם אתה קורא את זה ואתה

בתפקיד בכיר בצבא או בכנסת,

בבקשה תקדם את השחרור,

אני רוצה לחזור!

 

 

 

הגדרה

רני שומרון

תן לי הגדרה

זרוק לי מילה

תן איזו תזכורת

רשימת מטלות

של מי אני ולמה נועדתי

מבט קצר לאחור

לראות שלא פספסתי שום תחנה

שהכול נשאר במקום

גם מה שעזבתי מזמן

תן לי קריצה

תגיד לי שמסתדרים שם בלעדיי

חייך אליי ואז האמן באמת

אתה מחפש מנעול או מפתח?

דרך או מטרה?

לפני כל צעד תן תכנון לאחד הבא

הרכבת תחכה

אין תחנה שתוכל לפספס

ואם היא תברח

תבוא גם אחת אחריה

אתה לא תישאר במקום

אתה תתכנן מטרות, דרכים, מפתחות, מנעולים

הגדרה

חפש שנייה את עצמך

את מי שאתה חולם להיות.

 

בקשה אחת

יהושע אודרברג

"לְךָ אָמַר לִבִּי

בַּקְּשׁוּ פָנַי",

וַאֲנִי בְּסָפֵק מִי הַמְּבַקֵּשׁ,

מִי הוּא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְיָאֵשׁ.

 

אוּלַי אַתָּה,

שֶׁרְצוֹנְךָ לִרְאוֹת מַמְלִיכֶיךָ,

לֹא מֵאָחוֹר כִּבְכָל הַשָּׁנָה,

לְהַגִּיעַ יָשָׁר

לִהְיוֹת מְאִירֵי פָּנֶיךָ.

 

וְאוּלַי אֲנִי

מְבַקֵּשׁ

שֶׁבְּכָל גַּעַשׁ הַשָּׁנָה

תִּסְתַּכֵּל פְּנִימָה

אֶל לִבִּי,

שָׁם תִּשְׁהֶה

וְתִמְצָא רְצוֹנִי.

 

וְאוּלַי

"כְּשֶׁאֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ",

אֲגַלֶּה

שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ.

 

 

תפילה

ידין עמר

 

וַאֲבַקֵּשׁ בְּסוֹד רֶמֶז וְנִגְלֶה

מֶאֱ-לוֹהַי שֶׁיִּתְעַלֶּה

עַל מִשְׁפַּחְתִּי בְּבֵיתִי

וְכָל קָהָל עֲדָתִי

וּבִקְהָלָם גַּם אֲנִי,

שֶׁיִּתְמַתְּקוּ הַמְּרוֹרִים

וְיַלְבִּינוּ הַבְּגָּדִים

וְיָשׁוּבוּ הַגְּשָׁמִים

וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ

אֵ-ל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

 

חרדות מתקיעת שופר?

עומר בר, מחנך בבית ספר אורט יהודה עפולה

 

בספר עמוס מובא הפסוק המפורסם בנוגע לשופר: "אם ייתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". מפסוק זה למדים שקול השופר מעורר חרדה באדם. מדוע? הרי יש עוד כלי שמע רבים שבהם אין אזכור ששמיעתם גורמת לחרדה.

כדי להבין את העניין חייבים לצלול יותר אל המטרה והיעד שאמורה לחולל באדם השמיעה של צליל השופר. קול השופר הוא כמו צעקה נטולת מילים. תפקיד המילים הוא להגדיר לנו כל דבר ודבר. תינוק אינו יודע לדבר לא כי חסרה לו היכולת, אלא משום שבשלב זה הוא אינו יודע להגדיר דברים, לכמת את מה שהוא רואה למילים ולמציאות ברורה. שלב הדעת חסר לו.

במהלך השנה הגדרנו לעצמנו מה נכון ומה לא, מה טוב ומה רע, מה בראש סדר העדיפות שלנו ומה למטה. ואז מגיעה אותה תקיעת שופר ומחזירה אותנו לעולם ללא הגדרות, לנקודת האפס. ופתאום האדם תופס כמה ההגדרות שנתן למציאות חייו, התיעדופים שעשה במהלך השנה, רבים מהם שגויים ורחוקים מלהיות טובים ונכונים לו.

וזה רגע מחריד בהחלט! לחוש לרגע אחד בעולם ללא מילים, ללא הגדרות. ידוע, לא עלינו, שכאשר אדם חווה טרגדיה נעתקות ממנו המילים. בפסיכולוגיה מסבירים שזה מכיוון שבאותו רגע המציאות של אותו אדם בעצם מתפרקת, כל הגדרותיו הבסיסיות שנתן לחייו נשמטות לנגד עיניו. וזו הסיבה לחרדתו, לצעקתו ולשתיקתו במקרים מסוימים. הוא חוזר לנקודת האפס, מתחיל הכול מחדש.

וזוהי בדיוק המטרה של תקיעת שופר, לעורר באדם חרדה חיובית! לרגע אחד שבו הוא נמצא בנקודת האפס וצריך להתחיל הכול מחדש. והפעם, בשנה זו, לחזור לעולם המילים וההגדרות כמו שצריך, כאדם מתוקן שיודע לסדר את חייו בצורה מיטבית בהרבה מהשנה שחלפה.

שנה טובה ומתוקה!

 

השבת

יעקב סימן טוב

השבת מקדם על ידי בוראה התברכה,

טמן סגולות רבות בתוכה.

אשרי הנפש שלשומרה זוכה,

בזכותה מקבלת היא כל מה שצריכה.

בכל בית על כל שולחן סעודה מפוארת ערוכה,

כי שכר מענגיה נחלה שאין לה הערכה.

נמנענו בה מכל עשיית מלאכה,

וכך למד האדם, יד כהה ידכה.

על פני שומרה שלווה נסוכה

ובהיכנסו אליה דאגת ליבו שככה.

על מחלליה היא בוכה

ומכפרת בתשובה לעובד פסל ומסכה.

מעניקה לאדם מרגוע בגן המבוכה,

לכל תחלואינו מעלה ארוכה.

ובזכותה יתהפך הברוך לברכה.

אשרי העם שבמתנה כזו זכה.

שנזכה שיתקיים בקרוב 'והייתה לה' המלוכה'.

על ידי שמירת שבת כהלכה

נזכה לראות פני משיח בעיר המלוכה,

'כי לך ה' הממלכה'.

 

בקצה השמיים

סיון דנציג

נידחתי,
נזרקתי,
לקצה השמיים הגעתי.

רואה שחור,
אין טיפת אור באפלה,
ערפל מסתיר לי את שדה הראייה.

רוצה לעשות צעד
אך הרגל נתקעה.
מכאן לא תצאי, ילדה!
אך הלב פועם בחוזקה,
פוצה את פיו ומדבר עימי
עוד מעט ויבואו אותך לאסוף.

זוכרת את המלך שהיה בשדה?
שירד עד אלייך והסתכל לך בעיניים?
הוא בדרך אלייך,
לקבץ את נידחייך,
לאסוף את שברייך.
יחזיר אותך לעצמך, לממלכתך.
ישים כתר על ראשך.

 

חוזרים הביתה

יש"כ

תוכנית ההתנתקות בוטלה. התחלנו לבנות מחדש את חומש ואת כלל יישובי צפון השומרון, אבל לא מספיק לבנות רק שם, הגיע הזמן למשימה הבאה: לחזור לגוש קטיף.

גוש קטיף היה מקום פורח של חקלאות, קהילה והתיישבות, שנבנה מתוך החול והיה כמעט גן עדן. וכאשר נתנו מקום זה לרשות הפלשתינית הוא הפך לחמאסטן, מרכז טרור שעושה לנו צרות רבות ואין סיבה שימשיך להתקיים. הריסת קן המחבלים הזה תהיה פגיעה קשה לארגוני הטרור ותקל עלינו לטפל בהם. יש צורך לכבוש את חבל עזה, ולאחר מכן גם להחזיר את ההתיישבות לשם.

נוסף על כך ברור שההתנתקות הייתה טעות. וכל זמן שעזה נשארת במצב זה, היא מתבססת ומתחזקת וגורמת לנו לנזק. ככל שנתעכב עם זה, זה יהיה יותר ויותר קשה, המקום יגדל אף יותר, והמצב שם יידרדר. כמה שנקדים יותר, יהיה לנו קל יותר. עלינו לחזור לשם כמה שיותר מהר. כרגע יש לנו ממשלת ימין על מלא ותומכת התיישבות, ומי יודע אם ההזדמנות הזאת תחזור. עכשיו זה הזמן.

אפשר לעשות את זה. לא יהיה קל, אבל זה לא בלתי אפשרי, אנחנו יכולים לחזור אם רק נרצה ונעשה. נכון שיש לנו הרבה בעיות, אבל הבעיות לא ייגמרו, ואין סיבה עוד לחכות. אנו צריכים לעשות זאת. ולמרות הדרך הארוכה עלינו לזכור שבסוף נגיע לשם. אסור לנו להפסיק לפעול ולשאוף לכך.

הגיע הזמן לחזור הביתה, לגוש קטיף, זאת המשימה הבאה שלנו. ובעזרת ה' נעשה ונצליח!

 

עולים בסליחות

כפיר דוד לביא

עוֹלֶה לַסְּלִיחוֹת
לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי בְּנֵרוֹת
מָצָאתִי מָקוֹם
קוֹלוֹת וּבְרָקִים
פֶּלֶא שֶׁכֻּלָּם סָבִיב מַרְגִּישִׁים חֲבֵרִים
מְבַקְּשִׁים בְּשִׂמְחָה חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
וְעָלוּ לָהֶן הָאוֹתִיּוֹת וְהַמַּנְגִּינוֹת
מָצְאוּ לָהֶן מָקוֹם
הָפְכוּ לִמְאוּרוֹת.
אָמְנָם מִתְפַּזְּרִים בַּחֲזָרָה
לְשִׁגְרָה בְּרוּכָה עִם עַמּוּד שִׁדְרָה
יֵשׁ תִּקְוָה לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמִי הַשָּׁנָה.