נשמה מזרחית

 

את הלהיט של הזמרת המגה-מפורסמת עם הזמר חובש הכיפה יניב בן משיח בהפקת צמד מפיקי הפופ המבוקשים אופק יקותיאל ומשה בן אברהם ('קאקדילה' של עומר אדם ולהיטים רבים נוספים) לא תשמעו לעולם.

הדואט הסודי, שכל כולו שבח לבורא עולם, הוקלט והוכן להפצה לפני זמן רב, אך בשלב מסוים בין ההמתנה ליציאתו לאור להשקתו בפועל התחרט בן משיח ושב לדרך שהאמין בה מאז היותו ילד ובשביליה המשיך לכל אורך הקריירה המוזיקלית הענפה שלה לאורך עשרה אלבומים.

"לזמר מפתה לעשות דואט כזה; זה פותח מופעים", מסביר בן משיח את התהליך שעבר. "אבל בסוף הדרך של התורה ניצחה. זה היה בשבילי הגבול. התלבטתי, למען האמת. לא אשקר לך. אם לא הייתי בתורה, בטוח הייתי הולך על זה. זה מהלך שפותח כביכול עוד קהלים שלא הצלחתי להגיע אליהם. למה כביכול? כי מה שמגיע זה מאת ה'. פה זה עולם השקר. לשיר עם מישהי זה קו אדום, וזה לא יקרה בחיים בעזרת ה'.

"תמיד השתדלתי ללכת לשיעורים פה ושם. לפעמים אני מופיע עד מאוחר וקשה לעמוד בזה, אבל היום כבר יש יותר סדר משהיה בזמנים שהייתי צעיר. זה עובד טוב, ברוך ה'. עכשיו הלימוד הוא בשיעורי בוקר מסודרים בכולל בעיר אלעד. פעם היו שם זמרים וצלמים, היום אנחנו צוות מצומצם"

"לא ידעתי איך אני אגיד את זה למפיקים. זה לא רק השיר הזה. כבר היה תאריך יציאה של הסינגל פלוס מופעים בארץ ובחו"ל שכבר נסגרו בשיתוף פעולה עם הזמרת, אבל לא הייתה ברירה. הבנתי שזה לא נכון. התקשרתי למפיקים, אמרתי להם: מחילה, טעיתי, תעשו לי מה שאתם רוצים, אבל זאת לא הדרך שבה גדלתי. כמה שצריך לשלם, אם צריך, אני אשלם. כשהתקשרתי לבטל רעדה לי היד. אמרתי לעצמי: כמו שלא רעד לך המיקרופון כששרת, קבל את זה עכשיו באהבה ככה, כשרועדת לך היד".

מתי הגיע רגע ההכרעה הדרמטי?

"ההכרעה הייתה כשהרגשתי את יראת השמיים בתוכי. היא הכריעה, ניתבה אותי ואמרה לי: חס וחלילה לעשות טעות כזאת! זה חילול השם גמור. כי כל השירים שלי זה לתורה, דיבור על יראת שמיים, לחזק, לקרב. הרגשתי צמרמורות כשקלטתי לאיפה זה הולך. אני מודה לריבונו של עולם על שעמדתי בניסיון".

איך הם הגיבו?

"ברוך ה' הם קיבלו אותי. לא התעצבנו ולא כלום. אמרו לי: הכול בסדר, אנחנו דווקא מעריכים את הכנות שלך. אשתי שמחה, והילדים חיזקו אותי. גם הם היו בחששות. אשתי איתי, אבל יש הערות עדינות כמו 'אולי תחשוב על זה שוב'. אבל כשאני בעשייה אני בדרייב ופחות חושב. לא רואה לא ימינה ולא שמאלה. בחדרי חדרים, בתוך הלב שלי, כששאלתי אם יחזרו בתשובה בזכות השיר הזה, ועניתי בכנות שלא, ביטלתי. נכון, זה היה שיר לבורא עולם, שיר מדהים, והייתה לו כוונה טובה, אבל בסוף דואט כזה זה לא צנוע. נקודה.

"היום אני והמפיקים אופק ומשה כבר נהיינו כמו משפחה. אנחנו עובדים יחד ומאוד קרובים. הנשמות שלנו התחברו, וטוב לי שם. אני מרגיש בבית. הם אנשים מקסימים ומקצועיים ברמה מאוד גבוהה, ואנחנו מדברים עם הלב, שזה הכי חשוב".

"לא היה מקובל לשיר שירים במזרחית, ושרו רק חסידית כמעט כל האירוע. אני אישית הרגשתי שאני ממצה את עצמי באירוע, והחלטתי להעז להכניס קצת שירים מזרחיים. זה התפתח לאט-לאט, והקהל עף על זה. כמובן, זה גרם לי להגביר את המינון של המזרחית"

חציו לה' וחציו לכם

יניב בן משיח (44), נשוי ואב לשלושה (22, 20, 15), נחשב לאחד מהזמרים הים-תיכוניים הבולטים בציבור הדתי. מאחוריו אלבומי מוזיקה רבים ולא מעט להיטים שחרכו את הרדיו, את רחבות הריקודים ואת בימות המופעים מהגדולות בארץ.

בן משיח אינו מגדיר את עצמו חרדי. "היום אתה צריך להיות עבד ה', אין חרדי, אין דתי-לאומי, אנחנו צריכים להיות אחים", הוא אומר. "חרדי זה מלשון חרדה, פחד. בורא עולם לא אוהב את זה. אני עבד ה'. אומר לקב"ה שאני רוצה לעשות את שלו באהבה ובשמחה".

את סדר יומו הוא פותח בכל בוקר בלימוד תורה בכולל. רק בחצות היום אפשר לשוחח איתו על ענייני העולם הזה. כמי שגדל בבית חרדי והתחנך בישיבות, מעניין לראות כיצד ערך לימוד התורה טמוע בו למרות עיסוקיו האינטנסיביים. "אני לומד תורה. מה זה למה? זאת חובה. בלי זה אין לנו יום ולילה", הוא אומר בפשטות.

ממתי אתה לומד ככה?

"הרבה שנים, ברוך ה'. תמיד השתדלתי ללכת לשיעורים פה ושם. לפעמים אני מופיע עד מאוחר וקשה לעמוד בזה, אבל היום כבר יש יותר סדר משהיה בזמנים שהייתי צעיר. זה עובד טוב, ברוך ה'. עכשיו הלימוד הוא בשיעורי בוקר מסודרים בכולל בעיר אלעד. פעם היו שם זמרים וצלמים, היום אנחנו צוות מצומצם, עשרה בערך, יושבים ולומדים".

מה לומדים?

"מוסר, אמונה, ביטחון, גמרא – כרגע מסכת תענית – הלכה, ברוך ה'. ישתבח שמו לעד. אני משתדל כל יום". בן משיח למד בנעוריו בישיבת אור גאון, ישיבה קטנה, ובישיבות הגדולות אוהל משה ובית רפאל. "מי שגדל על ברכי התורה תמיד נמצא שם", הוא מסביר. "גם אם לא הלכתי ללמוד בפועל בזמנים מסוימים כשהייתי צעיר, תמיד הייתי שם מבחינה תודעתית.

"יש יצר הרע, אבל לאט-לאט אתה מבין שבלי לימוד התורה אין הצלחה. זה האוכל והמים והברכה שלי בחיים", הוא מדבר מדם ליבו. "יום שעובר בלי תורה, אני מרגיש את הריקנות", הוא מצהיר. "אני אומר את זה ברצינות. גם לריאיון הזה דחיתי את השעה רק כדי שלא לבטל תורה".

"יומיים אחרי הכותל רזי ברקאי רצה לדבר איתי ברדיו. הופתעתי. ומי עוד על הקו מולי? תמר זנדברג. אמרו לי שאני מדיר נשים כי ההופעה בהפרדה. לא יודע איך, הקב"ה שם לי מילים בפה, כי אני בדיבור פחות טוב מבשירה"

מהכדורגל למקהלה

בן משיח גדל בבת ים, האמצעי משלושה אחים, "ילדות שכולה מוזיקה מאז שאני זוכר את עצמי. כשהייתי בן שש אבא היה לוקח אותי לבית הכנסת בימי שישי, והייתה שם מקהלה. מאוד רציתי להצטרף, אבל לא ידעתי שאני יודע לשיר. הם היו עושים חזרות למקהלה בכל יום שני לפני מנחה, בזמן שאני וילדים נוספים שיחקנו בכדורגל במגרש סמוך".

יום אחד התרחש הנס שקשר את בן משיח למוזיקה והפך אותו למי שהוא היום. "חבר שלי בעט את הכדור ושבר חלון של בית הכנסת", מספר בן משיח. "מנהל המקהלה יצא אלינו ואמר: בואו שבו ליד המקהלה ואל תרעישו. כדי להעסיק אותנו הוא צירף אותנו והציע שנשיר איזה שיר. הופתעתי ממה שיצא לי מהפה והתלהבתי מעצמי. לא ידעתי שאני יודע לשיר!

"אם אני לא טועה זה היה השיר 'וקרב פזורינו'. המנהל של המקהלה, המנצח, ר' אורי בוסקילה שמו, שמע אותי ובחר בי ובעוד חבר לבוא למקהלה בקביעות מיום שישי הקרוב".

אם כן, בן משיח התגלה ככישרון מוזיקלי. הוא הפך במהירות לסולן הלהקה וחבר למקהלות נוספות ברחבי העיר. משם הייתה קצרה הדרך למופעים ולשידורים מוזיקליים ברשת ב' וברשת ג'. "יניב בן משיח הקטן, ילד הפלא של בת ים", קראו לו. "אחר כך נכנסתי לישיבה, וזה קצת נפסק, אבל במקום המקהלות הייתי הזמר והחזן של הישיבה".

אז הוא הוציא לאור את האלבום הראשון שלו, 'שביל האור', שכלל גרסות כיסוי למגוון שירים. "היה צדיק אחד שהשקיע בי. אומנם לא תמיד האלבום הראשון מצליח – והוא אכן לא נחשב הצלחה – אבל בזכות האלבום הזה התחלתי לקבל קצת הכרה ונכנסתי לתודעה.

"בישיבה הגדולה כבר התחילו להזמין אותי לחתונות של החברים שהחלו להתחתן. כל חתונה היו מעלים אותי לשיר שיר". בעיצומה של הקריירה המאולתרת החליט בן משיח לארגן חגיגה משלו, והתחתן עוד לפני שמלאו לו עשרים שנה.

 

זמר החתונות מתחת לרדאר

האלבום השני שלו יצא אחרי שהתחתן. "גם הוא לא הצליח", מדווח בן משיח. "אבל הקמנו להקה עם חמישה נגנים ועשינו המון חתונות, ברוך ה'". הזמר הצעיר היה לזמר חתונות מבוקש הודות לטוויסט המרענן שהכניס לעולם החתונות דאז. "לא היה מקובל לשיר שירים במזרחית, ושרו רק חסידית כמעט כל האירוע. אני אישית הרגשתי שאני ממצה את עצמי באירוע, והחלטתי להעז להכניס קצת שירים מזרחיים. זה התפתח לאט-לאט, והקהל עף על זה. כמובן, זה גרם לי להגביר את המינון של המזרחית".

כך יצא שאחרי הוצאת שני אלבומים שלא הצליחו מבחינת מכירות, הצליח בן משיח לכבוש את קהל הבמות, שאיש לא ספר לעומק: קהל הרקדנים בחתונות המשוועים להזיז את עצמם אנה ואנה לצלילים מרעננים. שנים ארוכות, עד תשס"ה, צבר בן משיח קהל רב שהתחבר אליו אך ורק דרך רחבת הריקודים הכשרה בחתונות, בלי שיהיו לו להיטים משלו.

"ואז פגשתי את רוני רומי המפיק, וסיפרתי לו שאני רוצה לעשות אלבום, אבל משהו מיוחד שיכלול מוזיקה טורקית אותנטית. נסענו לטורקייה להקליט נגנים כדי שזה יעבוד. ככה עשו פעם. שנתיים עבדנו על האלבום. חיפשתי צבע מסוים של צליל מקורי, לא רציתי כינורות בסינתיסייזר.

"שמנו על האלבום 200,000 שקלים השקעה, והוא מכר אלפי עותקים. הוא הלך חזק בחנות המוזיקה גל פז ובכל קברי הצדיקים. הייתי בא לציוני צדיקים ושומע את המוזיקה שלי מתנגנת ברקע".

"אני לא מתעסק בפוליטיקה אבל מתעניין באחדות של עם ישראל. אני לא צופה בחדשות ולא מאזין להן. אני שומע רק שירים. אני חושב שיש פה דווקא אהבת ישראל גדולה מאוד. אסור לשמוע את מה שמספרים לנו בחוץ ודרך מסכים. זה שקר. האמת אחרת: אנחנו ביחד"

ההצלחה הגדולה והפרפרים

מאז האלבום השלישי פרצה הקריירה. בתפריט: שבעה אלבומים נוספים ראו אור וכללו להיטים רבים. בן משיח היה לזמר שמושמע רבות גם ברדיו וגם פותח מופעים מזאפה ועד קיסריה. "אבי הוא תחזוקן בישיבה הליטאית אור ישראל, ובחורים באים אליו ואומרים לו שהם שומעים אותי. גם כיפות סרוגות וחילונים אוהבים את המוזיקה שלי, ברוך ה'. אני מנסה לגעת בכולם. לדעתי למוזיקה אין שום הגדרה; במוזיקה צריך לגעת, זה הכול".

חובבי מוזיקה, ולחלופין חובבי דרמות ההדתה, אולי זוכרים כי בשנת תשע"א התחוללה סערה רבתי עת החליט בן משיח לפתוח מופע בהיכל התרבות בתל אביב ובו, רחמנא ליצלן, הייתה צפויה להיות ישיבה נפרדת.

"ה' עשה איתי חסד גדול מאוד בסיפור הזה, כי כשפתחתי לראשונה בחיים את היכל התרבות, עולם המוזיקה היה אחר ממה שהוא היום". להזכירכם, שמות כמו ישי ריבו וחנן בן ארי טרם נצפו על במות גדולות, והרשתות החברתיות לא שרפו כל בדל מידע והפכו אותו לסנסציה. בזמנים ההם היו רזי ברדיו, ומשם יצאו הסערות.

"היכל התרבות היה החלום שלי, 3,000 איש, עשרות נגנים, במאי. השקענו במופע המון כסף על ההפקה, ובהתחלה לא קנו כרטיסים", הוא חושף את הסיפור האמיתי. "פחדתי והלכתי לכותל. אמרתי לריבונו של עולם: אני שר שירים שלך, והתחייבתי בכספים כדי לגדל את שמך.

"יומיים אחרי הכותל רזי ברקאי רצה לדבר איתי ברדיו. הופתעתי. ומי עוד על הקו מולי? תמר זנדברג. אמרו לי שאני מדיר נשים כי ההופעה בהפרדה. לא יודע איך, הקב"ה שם לי מילים בפה, כי אני בדיבור פחות טוב מבשירה.

"אמרתי להם ככה: באותו היכל התרבות, שאני הולך לקדש בו שם שמיים ברבים, אתם מרשים לסטנדאפיסטים ולהצגות לרדת על נשים. אצלי זה הפוך. אני בא לכבד את האישה ולתת לה מקום ביציע, למעלה, בכבוד, כמו בבית כנסת. ככה אני מאדיר את האישה, וככה גם בשירים שלי. אני שר לכבודה של האישה.

"פה הסתיימה השיחה, אמרו לי שלום וביי. מאותה שיחה קיבלתי טלפונים וזה נהיה בחדשות. הכרטיסים נגמרו בתוך שבוע. משם, ישתבח שמו לעד, נהיו הופעות גדולות אפילו יותר".

 

סוד השואו הנעלם

לבן משיח יש שואו נדיר שנראה שצריך להתעכב עליו. הוא עומד ומזמר בשלל שפות 'מזרחיות', מצליח להרים חפלות נדירות, ואני עצמי זוכר אותו מופיע באירועים בהם הקהל היה מהופנט אליו לא פחות מאל מסמר הערב, החתן.

"אני חי ונושם מוזיקה' וכל כולי זה לשיר ולהעניק לקהל", הוא מנסה להסביר. "הנתינה הזאת זה בשבילי, לא רק לציבור. ברגע שאני דורך על הבמה אני עושה אתחול במוח, ואני לא נמצא בכלל במקום. אני מרחף. אני לא שם לב לא לשעון ולא לכלום.

"אני מנסה לגעת בכל נשמה ונשמה, וקודם כול בנשמה שלי. אני מתכוון לכל מילה שאני שר, ויש בזה הנאה שאני לא יכול לתאר לך. בכל פעם זה מחדש קורה לי. גם אם יש לי שלוש-ארבע הופעות בלילה אני מרגיש בכל אחת כאילו לא הופעתי מעולם. עד היום יש לי התרגשות מכל מופע למרות שעברו כ-25 שנים מאז שהתחלתי את הקריירה. כשמזמינים אותי יש לי חצי שעה של פרפורים בלב כאילו היום אתמול התחלתי לשיר. באמת".

למדת שירה?

"הגרון – מאת ה'. למדתי מקאמים במכון רננות בירושלים, והייתה לנו שם שעה של פיתוח קול. עד היום לא הבנתי כלום ממה שלימדו שם. למדתי את עצמי דרך הבמה איפה ללחוץ יותר ואיפה לעשות לעצמי סייגים ולא למתוח את גבול היכולת. אני לא רוצה שמישהו ישמע ממני שלא ללמוד פיתוח קול, אני לא מזלזל בזה, אבל לי זה עבד אחרת.

"זאת סייעתא דשמיא, וצריך להגיד לבורא עולם תודה בכל יום. הוא נתן לי מתנה גדולה מאוד, ואני משתדל לעשות בה טוב, זה הכול. כשהקו של המחשבה הוא 'זה לא מובן מאליו', זה מוריד את הגאווה. ביום שאפסיק להתרגש אני אדאג מאוד".

 

לשמור על הבית שלם

בן משיח עומד לחתן בקרוב שניים משלושת ילדיו. "סיימתי את הישיבה, וישר התחתנתי. בלי הדרך הזאת של בניית בית בגיל צעיר לא הייתי היום מי שאני. חד-משמעית. ה' זיכה אותי להקים בית נאמן בישראל ולהיות בעל משפחה, שזה ערך עליון. ברוך ה' עכשיו אנחנו מחתנים את הגדול ואת הגדולה, וזאת הגאווה הכי גדולה שלי. יש מי שמתגאים במכוניות שלהם, ואני גאה בילדים שגידלתי וששמרתי על הבית".

מה מעסיק אותך בימים אלה?

"השמחות של הילדים, זה קודם כול. ובחצי השנה האחרונה אני עובד על האלבום העשירי שלי. אני מאוד מקפיד שכל שיר יהיה נכס צאן ברזל בעם היהודי ולא עושה שירים כדי להיות במדף העכשווי כל הזמן".

היום זה אחרת, נדמה שכל הזמן צריך להיות בתודעת הציבור.

"ללכת עם הזרם זאת טעות גדולה. צריך תמיד ליצור ולעשות, אבל לא מתוך לחץ. זה לא שווה. אם אמצא להיט טוב שטוב לי, לא משנה אם הוא יצא בעוד שלושה חודשים או בעוד חצי שנה, העיקר שיהיה טוב, ולא כי צריך כל הזמן להוציא. אני משתדל לעשות את המוזיקה כפי הדור והרוח של המקום והזמן. אני משנה כל הזמן ומתרענן, אבל מקפיד שלא לזלוג מהדרך שלי".

הסינגל האחרון של בן משיח, 'כמה טוב ה", יצא ממש לאחרונה. לפניו השיק סינגל לכבוד אשתו, 'בין השתיקות' שמו. "זה היה לכבוד יום הנישואין", הוא מתרגש. "רציתי לתת לה מתנה ולומר לה שהיא בקדמת הבמה שלי. מאחורי כל גבר עומדת אישה צדיקה. היא התרגשה מאוד מאוד ומתרגשת עד היום שאני שר לה אותו".

 

סגירת מעגל בין כוכבים

איך אתה רואה את המצב הכללי במדינה?

"אני לא מתעסק בפוליטיקה אבל מתעניין באחדות של עם ישראל. אני לא צופה בחדשות ולא מאזין להן. אני שומע רק שירים. אני חושב שיש פה דווקא אהבת ישראל גדולה מאוד. אסור לשמוע את מה שמספרים לנו בחוץ ודרך מסכים. זה שקר. האמת אחרת: אנחנו ביחד, מאוחדים, ואני מאחל לכולנו שנהיה מאוחדים עוד יותר. בעיניי רק מוזיקה יכולה לחבר".

בבית אתה שר?

"משתדל. אחרי כל השבוע זה קשה", הוא צוחק, "אבל מקפיד לשיר שלושה-ארבעה שירי שבת: 'כי אשמרה שבת', 'דרור יקרא', 'צור משלו אכלנו', 'יודוך רעיוניי'. לכבוד שבת קודש".