חומש דברים כולו הוא ה'חומש הרומנטי'. המילה אהבה חוזרת בו יותר מבכל חומש אחר, ותיאורים מרגשים של אהבה ללא תנאי חוזרים שוב ושוב: "ושב ה' את שבותך וקיבצך", "אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א-לוהיך". ופתאום מגיעה סוגיית מינוי השופטים. "שופטים ושוטרים תיתן לך… ושפטו את העם משפט צדק… לא תטה משפט". לאן הלכה האהבה?
חז"ל ייחסו את האהבה בדיוק לזה, למערכת משפט מתוקנת: "למען תחיה וירשת את הארץ: כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים, להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם". במילים אחרות, הקשר שלכם זה לזה, הקשר שלכם לחיים עצמם, הקשר שלכם אל הארץ, יהיה תלוי בזה בדיוק. במינוי השופטים.
נפלא להבין שהציווי בפרשת שופטים מתחיל דווקא בפנייה לממנים את השופטים, והתובנה הזו מופלאה: הציווי "צדק צדק תרדוף", לפי רוב הפרשנים, איננו מיועד לשופט כי אם למי שממנים אותו! האם את ההליך הצודק הזה, מינוי שופטים, תדעו לעשות בצדק? ביופי? באהבה? האם תדעו לשפוט גם את עצמכם, הממנים, בדרככם אל הצדק? גם את הצדק, התורה אומרת, יש לרדוף בצדק, ביופי, כדי שתתקבל.
לא סתם יוחסו לחודש אלול ראשי התיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי", אבל החיים אינם ראשי תיבות. הם מבקשים שנפתח את התיבה עצמה. אלול מצווה על ההוצאה לפועל של האהבה, על ההוצאה שלה מן התיבה הנעולה
מסתבר שהמשפט הוא הרומנטיקה עצמה. אל תישארו במישור התאוריה, התורה מבקשת. למושג "ואהבת" חייבת להיות התפרטות מעשית ביום-יום, מפני שאם לא כן, כל הדיבורים הגבוהים יהיו רק בגדר "קישוטי השכל" (רבנו יונה).
השבוע יצוין יום הפטירה של ההוגה הענק הראי"ה קוק. כמה קל לראות בו איש הרומנטיקה, מפני שהוא אכן אהב: אהב א-לוהים, אהב תורה ואהב אדם. אבל דווקא הוא ידע להדגיש שלא די ב'אורות', נדרשת גם 'תשובה'. השופטים והשוטרים הם מאפשרי האהבה, ובלי השיפוט וההוצאה לפועל לא יהיה קיום לאורות.
"אמנם על כל חטאת האדם, החטאות שבין האדם למקום, התשובה הרוחנית משיבה מיד את ששון הישע של אור הרוח. אבל, בעבירות שבין אדם לחברו, אי אפשר לנפש להשתלם עד שיתוקנו בפועל… כפי אותה המידה של התקיימות התשובה במעשה, כן יוסיף האור הרוחני לזרוח על הנשמה" (אורות התשובה י).
החודש הזה, חודש אלול, רומנטי מאין כמוהו. לא סתם יוחסו לו ראשי התיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי", אבל החיים אינם ראשי תיבות. הם מבקשים שנפתח את התיבה עצמה, התיבה הזו שאנחנו יודעים טוב כל כך לדבר עליה, להפגין בעדה או נגדה, להדביק עליה סיסמאות. אלול מצווה על ההוצאה לפועל של האהבה, על ההוצאה שלה מן התיבה הנעולה הזו.
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים", אמר הרואה הגדול. הוא ידע עד כמה קל לקבול, הוא ידע אילו אורות מרגיש המפגין מול מה שנראה בעיניו אי-צדק, אבל עכשיו לא די בקבילות. עכשיו קבלות. קבלו עליכם את המינוי החדש: המוציאים לפועל של האהבה. הנה הוא מגיע, החודש של הנתינה, של העשייה הצנועה, של בקשת הסליחה, של השופר. שפרו מעשיכם, קוראים לזה אהבה.
:
