חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. בחודש זה עמד משה רבנו בתפילה לקב"ה שימחל לישראל על עוון העגל, ועורר בתפילתו האדירה את מידות החסד והרחמים העליונות. מאז ולדורות נחקק האור בחודש זה, ומידות החסד העליונות נפתחות ומאירות בו. מבואר בספרים הקדושים שעיקר חודש אלול הוא הארת י"ג מידות הרחמים העליונות (משנת חסידים מסכת אלול א), שסודן גבוה ונעלם מאוד, שהן י"ג מידות החסד הפשוטות והמופלאות, שהן-הן עומק וריבוי של חסדיו של הקב"ה, ובהן ה' מגלה את עוצם אהבתו לישראל.
ביאור הדברים הוא שהקב"ה מנהיג את עם ישראל בשתי הנהגות: הנהגה גלויה והנהגה נסתרת (ראו דעת תבונות מח–נ). מצד עצם רצונו של הקב"ה הוא רוצה אך טוב לישראל, ריבוי ושפע של חסדים ללא גבולות וצמצום כלל ועיקר. אלא שבאמת ההטבה הגדולה ביותר הזו תבוא דווקא מתוך שישראל ייבנו ויתפתחו, ולכן לפעמים דווקא צמצום ההשפעה הוא לטובה, שבכך גורם לישראל להתפתח ולצמוח.
משל לאב שאוהב את בנו אהבה עזה מאוד, וכל רצונו להיטיב לבנו טוב ללא גבול, אך כשהבן בא לבקש עזרה מאביו בשיעורי הבית, אם האב ינהג תמיד בחסד ויפתור את השיעורים במקום הילד, הילד בסוף לא ילמד ולא יתפתח ולא יוכל לפתור את הדברים בכוחות עצמו. נמצא שהדין והצמצום שהאב נוהג עם בנו בונה את הילד ומאפשר לו להיות בעל הטוב בעצמו ולא להזדקק לאחרים. והוא עומק של הטבה, בסוד "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים לא, כ), והיינו שביראה ובדין צפון טוב מאוד גדול, בסוד רב טובך.
על כן ההנהגה הגלויה בנויה מחסד ומדין, טוב לטובים ורע לרעים, ובה הקב"ה מצמצם את טובו וחסדו כדי לזכך יותר את בניו אהוביו, כדי שייבנו ויהיו בעלי הטוב בעצמם. אך בוודאי הנהגה זו נולדה מתוך הרצון העצמי שכולו טוב, והוא סוד ההנהגה הנסתרת, המלובשת בתוך הגלויה. כי האהבה והחשק להיטיב הם בוודאי השורש היחיד לכל הנהגותיו יתברך.
במשך השנה כולה ההנהגה העליונה נסתרת ונעלמת בתוך ההנהגה הגלויה, ואז לפעמים הדין מתגבר חלילה. אבל בחודש אלול – מורים לנו חכמי הסוד – נעשה דבר עליון מאוד, והוא עניין ההתעוררות וההתגלות של ההנהגה הנסתרת, וזרמי האהבה והחמלה של הקב"ה מתגברים מאוד. זה סוד י"ג מידות הרחמים העליונות, שכולן הארות עליונות של ההנהגה הנעלמת, שכולה אהבה ורחמים עצמיים שהומים ומתגברים ושוטפים בטובם את ההוויה כולה ומתעוררים להרבות טוב בעולם ולמתק את ההנהגה הגלויה.
לפיכך אנו מרבים באמירת סליחות, שכן עיקר אמירת הסליחות הוא אמירת י"ג מידות של רחמים. כפי שמבואר בספרים הקדושים, אנו אומרים "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" (שמות לד, ו), וסודו הוא ש"פָּנָיו" הוא ההנהגה הגלויה, בסוד 'הפנים', שהם גלויים, ואנו אומרים "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו", היינו שמעביר פנים, מעביר הנהגה גלויה שיש בה גם דין ומגלה את עומק ההנהגה הנסתרת.
וזה מה שאנו אומרים "וַיִּקְרָא, ה' | ה' אֵל רַחוּם" וכו'. שני שמות ה' הללו הם סוד ב' ההנהגות: השם הראשון הוא ההנהגה הגלויה, והשם השני הוא ההנהגה הנסתרת, ואנו כביכול מאחדים את ההנהגה הגלויה, בסוד השם הראשון, ומעוררים בזאת את השם השני, העליון, שהוא "ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" וכו', ובו אנו מזכירים י"ג מידות של רחמים, המתגלות והומות מפנימיות ההנהגה וממתקות בטוב ובאהבה את ההנהגה הגלויה, בסוד השם הראשון. זה סוד הפּסֵק המובא בין השמות, להורות על הרמז לב' מדרגות של הנהגה. ואף שבוודאי ה' אחד ושמו אחד, הוא יתברך מתגלה אלינו לפי ערכנו, ולכן יש לפי ערכנו ב' רובדי הנהגה, כמו שראינו קודם לכן, ובוודאי מצידו יתברך הכול אחדות פשוטה (ראו זוהר ג קמא א).
בימי חודש אלול אנו יכולים וצריכים לעורר עוד ועוד את י"ג מידות העליונות. והדרך העיקרית לכך היא על ידי שתהיינה מוארות בתוך נפשותינו, דהיינו שגם אנו ננהג בדרכי ה' העליונות הללו ונתמלא חסד ורחמים אחד על חברו. על ידי כך נוכל להאיר את המידות העליונות בכל העולמות כולם, כי במידה שהאדם מודד כך מודדים לו מן השמיים.
וצריכים אנו להעצים בנפשותינו את ההכרה בטוב ה' ובגודל אהבתו ולהתקשר עמו בקשרי אהבה עצמיים של בנים אוהבים לאביהם מחוללם, ומתוך כך לפתוח את הלב לאהבה עצמית עמוקה לעם ישראל, עם ה', ולטבול במקווה של אהבת ישראל, ובכך למשוך את החסדים הגדולים הללו אל חיינו למען תהיה לנו ולכל ישראל שנה טובה ומבורכת. חודש טוב ומבורך!
