1.
התארחנו בבית של סטפני ודיוויד סוקול במסע הרצאות בארצות הברית. חשבנו שהם זוג אמריקאי מן השורה, אבל אז שמתי לב לשיחות הזום שסטפני מנהלת עם ישראל יומם ולילה: "רגע, לתת לנשים ארוחת ערב לפני שיוצאים עם סירה לכינרת או אחרי?" היא שאלה, וגם: "מי המדריך הכי מרגש לסמטאות של צפת?"
התברר לי שכמעט את כל זמנה היא מקדישה לפרויקט חינוכי מדהים, שמביא לישראל בכל קיץ נשים יהודיות מארצות הברית. התנאי להצטרפות: נשים שמעולם לא היו בארץ. ואו. זה אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות למען עתיד העם היהודי.
השבוע זכיתי לפגוש אותן בישראל. ברוב המקרים הן כבר היו בקנדה ובלונדון, אבל מעולם לא ביקרו כאן. עכשיו כן. הן טיילו בירושלים ותל אביב, קיסריה ומצדה, וכמובן חוו שבת ראשונה בישראל, כולל קבלת שבת בכותל. אבל התגובה המרכזית שלהן מהביקור הפתיעה אותי.
"אנחנו מעלות תמונות לרשתות וכל מי שרואה אומר שמעולם לא נראינו כל כך זוהרות", הן אמרו. "בעלי אמר שאף פעם לא ראה אותי עם חיוך כזה, הילדים שלי אמרו שאף פעם לא נראיתי כל כך שמחה".
זה לא פילטר במצלמה או באינסטגרם, זה פילטר ושמו ארץ ישראל. הבית שלהן. הרי בשבת הראשונה שלהן בישראל קראנו בפרשה:
"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ".
תודה לסטפני ולקבוצה על הזכות להיפגש. הלוואי שמיליוני אחים ואחיות יזכו לבוא הנה ככה, והלוואי שגם אנחנו – בשיא עונת הטיולים בארץ – נתרגש כך מהפילטר הזה.
2.
עונת החתונות בעיצומה. לפני כמה שנים שמעתי מהחתן ניר לוי רעיון קצר ויפה, על החתונה שלו ושל אושרי יוספוב:
"בחופה, לפני ענידת הטבעת, אמרתי את המשפט: 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל'. למה להשתמש בביטוי הזה? ברור שאנחנו רוצים להתחתן כדת משה וישראל, כלומר כמו שסבא וסבתא שלנו, וגם סבא וסבתא של סבא וסבתא שלנו התחתנו, אבל מה פשר המילים 'כדת משה וישראל', חוץ מההמשכיות של שרשרת הדורות?
אחת התשובות שאושרי ואני מצאנו והחלטנו לנסות לאמץ, היא שעם ישראל ומשה רבנו הלכו יחד במדבר ארבעים שנה. היו שם עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, אבל הם לא נפרדו אלא המשיכו יחד, כי הייתה להם מטרה משותפת, הייתה להם דרך.
גם בנישואים, לא כל השעות הן כמו שעת החופה. יש אתגרים רבים. אבל אנחנו מכריזים עם הקמת הבית שלנו שאנחנו רוצים שהוא יתנהל 'כדת משה וישראל'. אנחנו רוצים, כמו ביחסים בין משה רבנו לעם ישראל, שהאהבה הגדולה תנצח את כל הקשיים. שהיעד המשותף ייתן לנו כוח. שכמו משה וישראל – לא נפסיק כל השנים להתפלל, לקוות, להשתפר. ביחד".
מזל טוב לכל המתחתנים בעונת החתונות הזו. שנצליח כולנו לנהל את היחסים החשובים לנו – כדת משה וישראל.
3.
בשירים הנפלאים בהופעה של הזמר ביני לנדאו השבוע היו גם דיבורים שלו. הנה שלושה דברים שאמר על ט"ו באב ועל התקופה הזו:
- חכמינו כותבים: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". היום ויום כיפור הם הימים הכי טובים שלנו בשנה. הלוואי שנרגיש את זה, אנחנו צריכים ימים טובים.
- ט"ו באב הוא לא רק יום האהבה במובן הזוגי. בהיסטוריה שלנו זה היום שבו הוחלט שכל השבטים בעם ישראל יכולים לחזור ולהתחתן זה עם זה. לא פיצול, לא מלחמה, אלא עם אחד. זה יום שמסמל אהבה ואחדות לאומית.
- החל מט"ו באב יש מי שנוהגים כבר להתחיל לברך "כתיבה וחתימה טובה". זה הדופק של השנה שלנו. כבר אמצע אב, עוד מעט אלול, ואז ראש השנה תשפ"ד.
אז שנזכה לימים טובים לישראל, לאהבה בינינו, ולכתיבה וחתימה טובה. תודה, ביני.
4.
אנחנו בתקופה של נחמה, האם אנחנו מרגישים את זה? אחרי תשעה באב מגיעות שבע שבתות רצופות שבהן קוראים הפטרה של דברי נחמה. זכיתי לדבר בכנס השנתי של ארגון 'משפחה אחת' לפני מאות נשים נפגעות טרור, על נחמה. לא רק להן, ששילמו מחיר כבד, אלא לכל מי שמתמודד:
- בתלמוד יש מושג "תנחומים של הבל". תנחומים שמזיקים יותר מאשר עוזרים. כשרוצים לנחם מישהו צריך לראות שהמילים שלנו מדויקות ובאמת מרפאות. לחשוב מה אומרים ומה האדם שמולנו צריך לשמוע.
- נחמה היא מומחיות של נשים ואימהות. תראו איזה דימוי נפלא כותב הנביא ישעיהו. אלוקים אומר לנו: "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ – כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם". כלומר, צריך לנחם כמו שאימא יודעת אוטומטית לנחם את הבן שלה. תסתכלו על ילד שמקבל מכה ועל אימא שלו שמחבקת ומרגיעה. זה המודל.
- הרב קוק כותב: "נחמת ישראל היא עכשיו חובתנו היותר גדולה וקדושה". מה החובה הגדולה והקדושה שלנו עכשיו, בתקופה הזו? לדבר דיבורים מחזקים. מיטיבים, מרוממים.
- והנה הפסוק האחרון בהפטרה שנקרא השבוע, על שהארץ הזו תזכה לנחמה, בנייה ושמחה: "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".
שנזכה.
5.
לא יודעת איך פספסתי את הפסוק הזה עד היום. בהפטרת הנחמה היפה שקראנו בשבת בבתי הכנסת, אלוקים אומר לירושלים כך:
"הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד".
את הפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִים" אנחנו יודעים בעל פה ושומעים מתחת לכל חופה. "תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי". אבל מתברר שגם לאלוקים יש פסוק מקביל על ירושלים. הוא לא שוכח אותה, היא כביכול חקוקה לו על היד והחומות שלה תמיד לנגדו.
רש"י מסביר את הפסוק הזה כך: "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי, לראותך ולזכרך תמיד". ואו. כאילו גם לאלוקים יש "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִים". הוא לא שוכח אותה. אותנו.
אלפי שנים יהודים קראו את המילים האלה במרוקו, בפולין, בפרס, בהונגריה. קראו אותן בצער ובגעגוע וניסו להאמין ולהתנחם. אנחנו זוכים לקרוא אותן בירושלים.
6.
כולנו מכירים את התופעה הזו: ערמת ספרים ליד המיטה שאת כולם התחלנו לקרוא ולא סיימנו, מסך מחשב מלא בכרטיסיות פתוחות במקביל, חדר כושר שנרשמנו אליו עם המון מוטיבציה ונטשנו.
ברור לנו שזו לא הדרך הנכונה. בפרשה שקראנו בשבת משה רבנו מזהיר את העם: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת". רש"י מתעכב על המילה "כל" ודורש מאיתנו שלמות בעשייה. כך הוא מסביר את הפסוק: "אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה – גְּמֹר אוֹתָהּ!"
אם התחלת במשימה בעלת ערך – אל תזנח אותה אחרי שחלפה ההתלהבות הראשונית. הרי בכל דבר משמעותי יגיע בוודאי שלב שבו תידרש למאמץ והשקעה. ייתכן שיתגלו סיבוכים בדרך, סביר להניח שחלק מהדברים שתידרש אליהם יהיו אפורים ומשעממים, ואולי סתם תתעייף.
לכן אל תיתן לדברים לבלבל אותך ולגרום לך לוותר ולקפוץ לפרויקט הקורץ הבא. אל תשאיר כרטיסיות פתוחות בחיים. תתמקד במשימה שלפניך, תתמסר אליה, תתמיד ותשקיע בה עד שתביא אותה לידי מימוש.
אתם מוזמנים לחשוב על משימה אחת בחיים שבה תרצו ליישם את הכלל הזה: "אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה – גְּמֹר אוֹתָהּ!"
7.
"שלום סיון, שמי טל אבירם. מאות עורכי דין חדשים הוסמכו השבוע. אני אחד מהם, ואני שולח לך את התמונה שלי ואת הסיפור שמאחוריה כדי לספר לעולם שיש תקווה.
התחלתי להמר בגיל 19. חשבתי שההימורים יפתרו לי מצוקות, אבל הם רק החריפו את מצבי. כל טופס הימורים רק קירב אותי לתחתית. דרסתי, הרסתי, רמסתי, את עצמי ואת הקרובים לי. נקלעתי לחובות של יותר משבעה מיליון שקלים והתדרדרתי עד לתהום. בין היתר גם ישבתי בכלא. פגעתי באנשים הכי קרובים לי, חלקם עדיין לא מצליחים לסלוח לי. שילמתי מחירים נוראים.
בגלל ההימורים עברתי עבירות פליליות קשות בתוך המשרד של אבא שלי, שהוא עורך דין. בקלות יכולתי לרסק את מפעל חייו. אבל הוא בחר לא לוותר עליי ופעם אחר פעם סייע לי ונתן לי הזדמנות לנסות שוב.
באחד הגלגולים שלי הגעתי לקהילת 'רטורנו'. הגעתי מרוסק, חסר כול, ולמדתי שם לאט לאט שיש פתרון למחלת ההתמכרות. אחרי תהליך ארוך הפכתי בעצמי למדריך של מכורים אחרים ב'רטורנו'.
והיום הפושע של פעם, שהוא אני, זכה לעמוד על הבמה של בנייני האומה ולקבל תעודת עורך דין. האסיר לשעבר הוא אסיר תודה. בתמונה רואים אותי עם אבא שלי, שזכה להעניק לי תעודת עורך דין וזכה להיות לצידי בתיקון הגדול של חיי.
אני נקי 10 שנים, תשעה חודשים ועשרה ימים. זוהי סגירת מעגל שאני רוצה לצעוק למכורים, למתמודדים, לעולם כולו. זה אפשרי".
8.
זה לא רק פסוק, זו תפיסת עולם שלמה. המילים הראשונות בפרשת השבוע, פרשת ראה, מציגות לנו עקרונות חשובים לחיים, במשפט אחד. נלמד אותו ביחד: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה".
רְאֵה – לשון יחיד. אלוקים פונה לכל אחד באופן אישי ומבקש ממנו שיראה, שיעצור להביט בעיקרון הגדול הזה.
אָנֹכִי נֹתֵן – אל תזרוק אחריות על אחרים, אני נותן לך את היכולת לפעול בעולם הזה.
לִפְנֵיכֶם – מלשון יחיד ("ראה") עברנו ללשון רבים ("לפניכם"). כי כל פעולה קטנה שלך משפיעה על הכלל. אל תהיה מנותק. אתה קשור לציבור.
הַיּוֹם – לא לפני אלפי שנים במדבר אלא כעת, ביום שלישי, הרגע. בכל רגע אתה בוחר איך לפעול. זו לא היסטוריה, זו אקטואליה, זה מה שקורה עכשיו.
בְּרָכָה וּקְלָלָה – הבחירה החופשית בידך, בין ברכה לקללה, בין טוב לרע. נכשלת ובחרת לא נכון? חזור מילה אחת אחורה ותיזכר שהיום ובכל יום אפשר להתחיל מחדש.
מוזמנים לקרוא עכשיו שוב את הפסוק הזה. בהצלחה.
