האירועים האחרונים רק מחזקים את טענתו של טאוב זה כמה שנים כי אלו תיקים תפורים שמטרתם אחת משתיים: לגרום לציבור שלא לבחור בנתניהו בבחירות או לגרום לנתניהו לפרוש בעסקת טיעון שכוללת קלון. לעת עתה המשפט נמשך כסדרו, וככל הנראה יתמקד בעבירות שנותרו בתיק 4000 ובתיק 1000, עבירות הפרת האמונים. סוגיית תיק 2000 – השיחות בין נתניהו למוזס מו"ל ידיעות אחרונות – טרם החלה.
התגובות הפוליטיות על דברי השופטים לא איחרו לבוא, ומומחי משפט לא מעטים טענו כי תיק 4000 למעשה קרס. לא נאריך כאן בפרטים, אך לכאורה לאחר שתמו כמעט חקירות כל עדי התביעה ומסתמן כי אין שוחד בתיק ולא הוכח ניסיון סיוע של נתניהו להיטיב עם אלוביץ', גם הפרת אמונים אין כאן.
"בתי המשפט בדרך כלל מחפים על מערכות אכיפת החוק, והעיתונות מייצגת אותן. במשפט נתניהו הן חשבו שיהיה אפשר להתנהג כרגיל – הן יתפרו את התיק בתפרים גסים, והשופטים יזרמו איתן. אבל הן לא הבינו שחצי מדינת ישראל תהיה על זה, שיש פה יותר מדי אנשים שרותחים על הניסיון לקחת מהם את בחירתם הדמוקרטית. הן לא תיארו לעצמן שכל מדינת ישראל תשב על כל פרט"
עיני הפרקליטות נשואות אפוא לתיק 1000, ובימים אלו מעיד מטעם התביעה עד המפתח ארנון מילצ'ן, ומייד לאחר מכן תחקור אותו ההגנה. אם תתעקש הפרקליטות לנהל את המשפט עד תומו, צפויות לנו עוד כמה שנים של הליכים עד הכרעה וגזר דין סופי, הליכים שעלו עד עכשיו לעם ישראל הרבה הרבה יותר מכל סך מתנות כזה אחר.
"מה שנחשף באירוע הזה הוא שאין בארץ עיתונות מתפקדת", פורס ד"ר טאוב את משנתו בעניין. "כל העיתונות שיקרה לגבי משפט נתניהו מההתחלה. כל מי שהתעניין ידע שכתב האישום הוא בדיחה ושהפרקליטות עושה עבירות על ימין ועל שמאל, שיש כאן ניסיון הפיכה באמצעות מערכת האכיפה והתקשורת ושכתב האישום הוא מעשה רשלני ומטופש".
טאוב סובר כי בפרקליטות היו בטוחים כי לא יגיעו לבית המשפט ונתניהו ייפול או יפרוש לפני כן: "הם התכוונו שלא להגיע לבית המשפט. המטרה הייתה להזיז את נתניהו מהשלטון, עשו את זה בכוונת מכוון ובמודע. כשאנחנו טענו את זה אמרו שזו תאוריית קונספירציה, אבל התברר שזו לא הייתה תאוריה, כי באמת הייתה קונספירציה: שיתוף פעולה בין העיתונות לגורמי האכיפה כדי להדיח ראש ממשלה נבחר.
"הפרקליטות והמשטרה העבירו בקביעות מידע מגמתי ולעיתים מסולף לעיתונאים שהתחבאו מאחורי הטענה שהדלפות הן נשמת אפה של העיתונות ושל הדמוקרטיה"
"עכשיו מנסים לעשות כל מיני ספינים שייצרו את הרושם כאילו גם מרמה והפרת אמונים זה חמור, למרות שברור לכול שבלי שוחד לא היו מגישים כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. תפרו כאן תיק מעפן שבא להוסיף שוחד לשני אישומים מתנדנדים.
"תסתכל על התקשורת", הוא ממשיך. "כולם טענו שהימין עוסק בתעמולה ביביסטית, והנה מתברר שהימין צדק, כי הוא עסק בחדשות בזמן שעיתונות השמאל עסקה בשקרים. עכשיו קלונה נחשף, וזה התפוצץ להם בפנים".
למה לדעתך תיק 1000 מתנדנד?
"כי אנחנו יודעים שהוא לא מבוסס על שום דבר חוץ מעל הזיכרון של הדס קליין, שהיא עד מוטה. אנחנו רק בשלב עדי התביעה, וכבר כעת מוכח שאין להם שום ראיה חפצית בתיק 1000, והכול נסיבתי. אנחנו גם יודעים שבחקירה עזרו לה לנפח את המספרים.
"יש ברכה במשפט נתניהו", מסביר טאוב. "מערכות אכיפת החוק בישראל הן עברייניות, הן מעל החוק לפי דעתן שלהן, מסמנות מטרות ולא רואות בעיניים. כל הדבר הזה מתנהל במחשכים: בתי המשפט בדרך כלל מחפים עליהן, והעיתונות מייצגת אותן. במשפט נתניהו הן חשבו שיהיה אפשר להתנהג כרגיל – הן יתפרו את התיק בתפרים גסים, והשופטים יזרמו איתן. אבל הן לא הבינו שחצי מדינת ישראל תהיה על זה, שיש פה יותר מדי אנשים שרותחים על הניסיון לקחת מהם את בחירתם הדמוקרטית. הן לא תיארו לעצמן שכל מדינת ישראל תשב על כל פרט, או לפחות חצי המדינה, החצי הימני.
"עיתונאים שהשתמשו ברמקול הרבה יותר גדול – בכלי תקשורת – כדי לנסות ליישר את פילבר ורמזו לו רמיזות מאיימות שאם יאמר משהו אחר, הפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום, אלה לא עומדים לדין. למה? כי אלו עיתונאים שנמצאים בסימביוזה עם הפרקליטות; יש להם חסינות, והם מעל החוק"
"כשהתחיל המשפט היה ברור שהעיתונות לא תעשה את תפקידה, לכן הימין התגייס לעשות את זה. הושיבו בבית המשפט את אלי ציפורי לדווח משם, ומתנדבים של פרויקט 315 לבדוק את סעיפי כתב האישום, אנשי תקשורת רציניים כמו אראל סג"ל, אנשים שיודעים לנהל חקירה בענייני תקשורת כמו אבי וייס, פרופסורים למשפטים כמו טליה איינהורן. כולם התיישבו, בחנו את התיק מכל זווית, ועוד לפני שהשופטים אמרו את דברם הביאו ראיות שאין שחר לאישומים".
זה השפיע לדעתך על השופטים?
"יכול להיות שהייתה לזה תרומה. השופטים נראים הגונים, ואחרי שכל זה נחשף, שופטים שירשיעו בשוחד בתיק הזה ייזכרו לדיראון עולם כשותפים למעשה שאיש אינו רוצה ששמו יהיה כרוך בו".
"מי יזם מה ואיפה, אני לא יודע. מי דיבר מאחורי הקלעים, מה בא מהעיתונות ומה ממקורות אחרים? אני לא יודע. להשערתי היה למשטרה אינטרס מוסדי לחקור את נתניהו, כי היו הרבה מקרים של הטרדות מיניות ועוד בעיות קשות במשטרה, והדרך לאתרג את עצמה היא לתת ל'כלב השמירה של הדמוקרטיה' את החקירות של נתניהו, ואז היא מאותרגת ומקודשת ולא ייגעו בה. זה הסיפור לפי דעתי"
עד כמה היה שיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין תקשורת השמאל?
"כשמסתכלים אחורה רואים שהמטרה של החקירות לא הייתה השגת ראיות. המטרה העיקרית הייתה ייצור חומרים מכפישים להדלפה. אלו לא היו חקירות שמטרתן הרשעה אלא פגיעה בנתניהו, בדעת הקהל, על ידי ציורו כמושחת. הפרקליטות והמשטרה העבירו בקביעות מידע מגמתי ולעיתים מסולף לעיתונאים שהתחבאו מאחורי הטענה שהדלפות הן נשמת אפה של העיתונות ושל הדמוקרטיה. זה נכון וראוי כשמדליף חושף שחיתויות מתוך מוסד, אבל זה לא אותו דבר כשההדלפות הן פשוט דף המסרים של ראשי המוסד שהעיתונות מדקלמת. מי שהיו אמורים להיות כתבי משפטים הפכו לדוברים של האנשים שהם אמורים לסקר. זו עיתונאות כמו ברוסיה הסובייטית, ששם העיתון פראבדה היה שירות הדוברות של הקא-גה-בה".
טאוב מזכיר: "מעמידים כעת לדין את עוזרי ראש הממשלה על הטרדת עד. אבל מה עם רביב דרוקר, שעשה תוכנית שלמה ב'המקור' שמטרתה, כפי שאמר לאילנה דיין, 'לחזק את פילבר' כדי שיאמר את 'האמת'? ה'אמת' הזאת שהפרקליטות כפתה על פילבר התבררה כשקר. והפרקליטות ידעה שהיא שקרית או לפחות הייתה אמורה לדעת, כי היו לה איכוני טלפון שהבהירו שפגישת ההנחיה לא נערכה בחלון הזמנים שעליו מדובר בכתב האישום.
"יונתן אוריך עומד למשפט כי החזיק רמקול ליד ביתו של פילבר, אבל עיתונאים שהשתמשו ברמקול הרבה יותר גדול – בכלי תקשורת – כדי לנסות ליישר את פילבר ורמזו לו רמיזות מאיימות שאם יאמר משהו אחר, הפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום, אלה לא עומדים לדין. למה? כי אלו עיתונאים שנמצאים בסימביוזה עם הפרקליטות; יש להם חסינות, והם מעל החוק".
לדעתך נכון להמשיך במשפט כעניין עקרוני או שמוטב שהפרקליטות הייתה מושכת את האישום?
"אני לא מתנגד שימשיכו עד הסוף ויחשפו עוד כשלים של הפרקליטות. הם אומרים שייחשפו בהמשך דברים. אבל כמעט סיימנו עם עדי התביעה. האם עדי ההגנה ירשיעו את נתניהו? בכל מקרה העניין העיקרי הוא שמה שישראל צריכה הוא ועדת חקירה על איך ניסו להדיח ראש ממשלה מכהן באמצעות כתב אישום".
השיקול של ההוצאה הכספית האדירה של המדינה במשפט הוא לא שיקול לסיים עם זה?
"ההוצאה הכספית היא שיקול שולי לפי דעתי", אומר טאוב ומזכיר בנחרצות: "עשו כאן פוטש! ניסו לבטל את הבחירה הדמוקרטית של הציבור באמצעות מה שהתברר כדבר אמורפי שעומד על כרעי תרנגולת. זה מביש ועברייני ודורש חקירה".
מי ניסו? מנדלבליט ושי ניצן החליטו שזה מה שהם הולכים לעשות?
"ברור שיש כאן משהו גדול יותר. ברית אליטות. מי יזם מה ואיפה, אני לא יודע. מי דיבר מאחורי הקלעים, מה בא מהעיתונות ומה ממקורות אחרים? אני לא יודע. להשערתי היה למשטרה אינטרס מוסדי לחקור את נתניהו, כי היו הרבה מקרים של הטרדות מיניות ועוד בעיות קשות במשטרה, והדרך לאתרג את עצמה היא לתת ל'כלב השמירה של הדמוקרטיה' את החקירות של נתניהו, ואז היא מאותרגת ומקודשת ולא ייגעו בה. זה הסיפור לפי דעתי".
"התוכנית המסתמנת היא ללכת על הסבירות של סולברג, על גרסה של חוק היועמ"שים שקרובה למה שהגיעו עליו להסכמה בבית הנשיא, הקמת ועדת חקירה לפרשת פגסוס ולפרשת גל הירש, וחשוב לא פחות: הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות. לגבי הוועדה למינוי שופטים, יש גרסת פשרה לא רעה בעיניי: ועדה פריטטית, שקולה, שיש בה שוויון בין האופוזיציה לקואליציה, בלי שופטים בגוף הבוחר"
הסרת אחריות
איך אתה מעריך שכל זה יסתיים?
"זה יכול לקחת עוד הרבה מאוד זמן. כל המעורבים בדבר ירצו לדחות כמה שיותר את ההכרעה. השופטים, הפרקליטים, ככל שמתברר איזו דייסה מעופשת הם רקחו, כך הם ינסו לגלגל את הכדור קדימה כדי שלא לשאת באחריות".
יש סיכוי שנראה עכשיו את המחנה הציוני נכנס לממשלה?
"מה פתאום?!" הוא מגיב מייד. "זו ברית אליטות. הם רוצים שביבי יעוף להם מהפנים כי הוא האריה שמסתיר להם את השמש, מפריע להם בדרך לשלטון".
יש עכשיו דיונים לגבי המשך חקיקת הרפורמה המשפטית. איך אתה מציע להמשיך?
"התוכנית המסתמנת היא ללכת על הסבירות של סולברג, על גרסה של חוק היועמ"שים שקרובה למה שהגיעו עליו להסכמה בבית הנשיא, הקמת ועדת חקירה לפרשת פגסוס ולפרשת גל הירש, וחשוב לא פחות: הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות. לגבי הוועדה למינוי שופטים, יש גרסת פשרה לא רעה בעיניי: ועדה פריטטית, שקולה, שיש בה שוויון בין האופוזיציה לקואליציה, בלי שופטים בגוף הבוחר".
איזה ציון כללי אתה נותן לממשלה?
"לא מזהיר עד עכשיו, ואני מתבטא בזהירות. יצאו לקרב הזה בלי הערכות מספקת. אני מקווה שעכשיו מתחילים לתקן ולהתקדם באופן יותר מושכל".
