כבוד השר, אריה דרעי צוטט אומר "אין לממשלה הזו סייעתא דשמיא". הוא התייחס לתחושת התקיעות ששוררת בכמעט כל תחום.
"אני לא מסכים", מגיב מייד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "נכון שזו ממשלה שיש לה פוטנציאל כביכול לארבע שנים על מי מנוחות כי היא מאוד הומוגנית ובסך הכול יציבה, אבל צריך להבין שהממשלה הזו מתמודדת עם כוחות אדירים ששום ממשלה לא הייתה צריכה להתמודד איתם, אולי דווקא כי זו ממשלה שבאה אחרי ממשלת שמאל שכבר טעם את טעם השלטון והחזיק מעמד מעט מאוד.
"כעת, כשהימין חזר לשלטון – ימין דתי וחילוני, מסורתי וחרדי – ודמוגרפית הרוב הזה הולך לגדול, יש מי שהחשש שלו גובר מתמיד. אני כן חושב שתפקידנו הוא גם להפיג את החששות הללו. אנחנו מאמינים שהיהדות מלאה טוב, תקווה, שמחה, ערכים, מוסר ונאורות אמיתית, ואילו הבורות יוצרת פחד, והפחד הזה מעורר עלינו כוחות אדירים.
"שלא כבעבר לא הקרן החדשה משקיעה במחאות אלא כספים ישראליים במאות מיליונים והמוחות הכי מקצועיים מושקעים בקמפיינים, התקשורת מגויסת ויש הרבה מאוד מוקדי כוח. מערכת המשפט היא רק אחד ממוקדי הכוח, ואיתה המערכת הכלכלית, האקדמיה, מערכות הביטחון, צירוף של כוחות אדירים שמתייצבים נגד הממשלה הזו".
השר סמוטריץ' ממשיך ומונה את ההישגים מנקודת מבטו: "אני חושב שיש לנו המון סייעתא דשמיא כי אני רואה אילו דברים טובים הממשלה עושה. העברנו חוק תקציב ואת חוק ההסדרים הכי גדול בתולדות המדינה. זה תקציב טוב באחריות הפיסקלית שבו, שמביא בחשבון את האינפלציה, וברוך ה' מתחילים לראות פירות. זהו תקציב שמשקף סדר עדיפויות שונה לגמרי מהעבר, של ממשלה יהודית, ציונית, לאומית וערכית.
"הממשלה בונה בהיקפים חסרי תקדים ביו"ש והביאה החלטה להסדרה של עשרה יישובים פלוס מסלול להסדרת כל ההתיישבות הצעירה. ביו"ש אנחנו מקדמים עם מנהלת ההתיישבות מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח, מה שאנחנו מכנים 'רפורמת אזרחות שווה', לנרמל את התנאים ואת הזכויות של תושבי יו"ש, ויש עשייה רחבה בתחומי הזהות היהודית והחינוך".
אין איך לברוח מתחושת הביטחון המידרדרת.
"זה נכון", הוא מסכים, "יש אירוע ביטחוני מורכב מאוד, ובנקודה הזו אני לא תמיד שבע רצון. בשיטתי שלי אני מנסה לתקן את זה, לא בצעקות, פחות בהכרזות ובאולטימטומים ויותר ברתימה של הממשלה ובקבינט מול ראש הממשלה ושר הביטחון ומול המערכת הצבאית. לתחושתי שיטת העבודה הזו מציגה תוצאות טובות יותר.
"אנחנו נמצאים במהלכו של שבוע שבו צה"ל התחיל סוף-סוף לתקן את תחלואי העבר בגזרת ג'נין. בסופו של דבר אנחנו רוצים להניע כאן ספינה ששטה בכיוון מסוים שלושים שנה, מאז אוסלו. מערכת צבאית היא לא סירת מנוע. זו מערכת ענקית, חזקה ודומיננטית שיש לה שיטות עבודה ותפיסות ביטחוניות של עשרות שנים. לוקח זמן לשנות. יש לנו אתגר גדול גם בתחום המשילות – ביטחון הפנים והפרוטקשן, הפשיעה בחברה העברית. תקצבנו את זה בצורה חסרת תקדים, ועכשיו צריך לראות שמשתמשים בכסף הזה לדברים טובים.
"אני רואה הרבה תהליכים טובים והמון התקדמות, ויש עוד דברים שלא דיברנו עליהם, כמו קיזוז כספי טרור או מה שאנחנו עושים בחינוך הדתי. אלו דברים שלא עשו הרבה שנים בגני ילדים, בבתי ספר, בישיבות ובאולפנות, כולל בינוי של פנימיות שלא עשו הרבה שנים. אני אומר לכל אורך הדרך: אי אפשר לשפוט ממשלה בסוגיות אסטרטגיות בתוך חצי שנה".
כיצד קרה שמה שהתחיל כגולת הכותרת של הממשלה הזאת – הרפורמה המשפטית – שאתם עצמכם הגדרתם מהלך שבלעדיו לא יהיה אפשר באמת לחולל כאן שינויים – נבלם לחלוטין?
"התנענו בצורה לא נכונה", הוא מתוודה, "עכשיו אנחנו מתקנים ועושים את זה ביותר אחריות, אבל זה יקרה בעזרת ה'. יותר לאט, בנחת ובשיקול דעת, אבל אין ספק שזה יקרה, כל זה מול כוחות אדירים: תראה מה קורה בפרקליטות. משביתים חצי מדינה – אין משטרה, אין פרקליטות, אין שלטון חוק מול המחאות של השמאל הקיצוני, ואני מתכוון רק לקבוצות קיצון אנרכיסטיות שקוראות לפגוע בצבא, קוראות לסרבנות ולפגיעה בכלכלה.
"משה פייגלין ישב בכלא על קריאה למרי אזרחי, לנו פוצצו את הצורה במכות, ועכשיו האנשים האלה בחסימות כבישים כל שני וחמישי. באים אלינו בטענות: למה אתם לא מטפלים בזה! איך אני יכול לטפל? אני לא יכול לעשות שינויים בתחום הייעוץ המשפטי, כי בג"ץ יפסול את ההחלטה. לא יכול לפטר מפקד מחוז, כי בג"ץ יעכב.
"הציבור חייב להבין שלממשלה כרגע יש יכולות מאוד מוגבלות, וזה בדיוק מחדד את החשיבות של הרפורמה שתחזיר את האיזונים ותאפשר לממשלה נבחרת לממש את האג'נדה שבשבילה היא נבחרה. ארבעים שנה, מאז 1977, כשהם איבדו את השלטון, השמאל מבסס שליטה ומוקדי כוח, בונה אותם בצורה שמשכפלת את עצמה ושומרת על הכוח של עצמה. ארבעים שנה הימין לא עשה כלום. עכשיו צריך לטפל בזה, וזה לא דבר שעושים בתוך רגע. מול אתגרים והרבה עיוותים צריך הרבה אורך רוח, נחישות וסבלנות. אני לא בא בטענות לציבור, הציבור חייב לדרוש מאיתנו כל הזמן לעבוד יותר קשה".
נניח כרגע לסיבות ולעבר. אתה מתאר בסוף מדינה שאין בה שליטה. אולי לא השכלתם לעצור את כל זה כשזה היה קטן?
סמוטריץ' מסתייג אבל מסכים שהממשלה הופתעה מהנחישות של הצד השני. "אחת הביקורות שהייתה כלפינו היא שאהרן ברק בנה את ההפיכה השיפוטית על פני עשרים שנה, ואנחנו ניסינו להפוך ברגע. יש עומק בטיעון הזה. אבל אני חייב לומר: הממשלה לא חסרת יכולת לגמרי. אנחנו מביאים תקציב, מצליחים לשנות, ההתיישבות ביו"ש הכפילה את עצמה בעשרים שנה האחרונות, אבל המערכת השיפוטית התערבה, חסמה, ניכסה לעצמה יותר ויותר כוח. זה הגיע לקצה, ואמרנו 'עד כאן'".
אז הופתעתם מהנכונות של השמאל לשרוף את המועדון.
"יותר מזה. הופתענו מהזלזול המופגן של המערכות הממסדיות. זה שלדן חלוץ, אהוד אולמרט ואהוד ברק יש נכונות לשרוף כאן הכול, זה לא התחיל עכשיו. אבל מהמערכות הממסדיות אני מצפה למינימום של ממלכתיות, של הוגנות, ולא לזלזול, וההתנהלות של המשטרה והפרקליטות זה הכי מהמקפצה בעולם. הופתענו מעוצמת הדבר הזה ומעצומת החדירה שלו לתוך הפרקליטות.
"אני לא חשוב שאנחנו נחושים פחות, אני חושב שאנחנו האימא הנכונה במשפט שלמה. הימין מנע את אלטלנה, ועל זה גאוותנו. אני לא מתנצל על זה גם אם זה אומר שאני צריך ללכת לפעמים צעד אחורה ולעשות דברים יותר לאט".
אתה מבין שבסוף האזרח שבחר בכם מרגיש שהוא לא בידיים טובות. כדי שאזרח ירגיש בטוח הוא רוצה לראות לפני הכול שהממסד יודע להטיל מרות ולשמור כאן על הסדר.
"גילינו שאנחנו לא מספיק יכולים למשול", אומר השר בכנות. "בן גביר רוצה להחליף מפקד מחוז, ולא נותנים לו. המשטרה לא עושה את תפקידה. אתה רוצה להתערב, אומרים לך שאסור להתערב. פנינו למשטרה וליומע"שית וביקשנו לאכוף את החוק – וכלום".
זו טענה חריפה נגד המשטרה.
"המשטרה חד-משמעית לא אוכפת את החוק נגד הפורעים והאנרכיסטים, והם מקבלים גיבוי מהפרקליטות ומהיועמ"שית. זה האבסורד כאן. ביקשנו בוועדה לפני שבועיים לדעת כמה מעצרים וכמה כתבי אישום ניתנו, ולא הוגש כתב אישום אחד. המשטרה מגלגלת לפרקליטות, וזו לא רואה בכלל צורך לתת תשובות".
השר מבהיר: "אני לא רוצה להיות במדינה שפוליטיקאי מחליט את מי לעצור ואת מי לא. המשטרה ואכיפת החוק צריכות להיות עצמאיות. אבל זה בנוי על זה שיש מערכת הוגנת שעושה צדק, ואין מערכת כזו היום במדינת ישראל. משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ומערכת המשפט במדינה מוטות פוליטית, מפלות, לא שוויוניות. לכן כשהבנו רגע את קריאת המפה, שיפרנו שנייה לאחור, וזה בסדר בקרב. אנחנו מתקדמים בצורה יותר חכמה, יש לנו ארבע שנים.
"נחישות לא סותרת את הצורך לעבוד חכם, לקרוא את לוח השחמט שאתה עומד לפניו. לפעמים מגלים שהלוח מסודר קצת אחרת, מאגפים מימין ומשמאל ומגיעים לאותה תוצאה".
מערכת המשפט תשתנה
גיבית לבסוף את נתניהו בהחלטה שלו שלא לחוקק במושב הקודם.
"בליכוד יש חוליות חלשות. ההחלטה היא של ראש הממשלה, שעליו כובד האחריות, ולכן בסוף גיביתי אותו למרות שלא אהבתי את הרעיון שלא לסיים את החקיקה במושב הקודם, כי הוא הבין שאין לו 61, כי בליכוד יש חוליות חלשות. עמדתי הייתה שנעשה את זה אז כדי שהם יבינו שאנחנו נחושים.
"אני יכול להיות נחוש, ללכת עד הסוף ולשבור את הכלים. מול הצבא לדוגמה, כל הטיפול שלו בסרבנות ועוד, יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לפרק את הצבא. לכן אני עוסק בזה בחדרים סגורים ולא מעל דפי העיתון".
פסקת ההתגברות כבר בחוץ, לפי נתניהו.
"אחרי הרבה מפגשים שעשיתי בחודשים האחרונים אני מבין שסיפור מינוי השופטים הוא לא מה שמטריד את המתנגדים בחו"ל, כי בכל העולם ממנים שופטים פוליטית. אבל אם אתה שולט במינוי שופטים, ובשביל לפסול חוק צריך רוב מיוחס, ואחר כך גם אפשר להתגבר על זה, זה יוצר ממשלה בעלת כוח בלתי מוגבל. אנחנו כן רוצים איזונים של הפרדת רשויות, לכן צריך להסתכל על המכלול.
"שאלת פסקת ההתגברות תלויה במכלול, מה יכלול בסוף חוק יסוד החקיקה. אם הוא יכלול שאי אפשר לפסול חוקי יסוד, וכדי לפסול חוק צריך הרכב מלא ורוב של 12 מ-15 בבית משפט מגוון, יכול להיות שאין צורך בפסקת ההתגברות.
"אנחנו לא רוצים להשתלט על בית המשפט", הוא מזכיר פעם אחר פעם. "אנחנו לא רוצים לתת לממשלה כוח בלתי מוגבל. אנחנו רוצים מערכת איזונים של רשויות שנאבקות ביניהן. מה שקרה בעשורים האחרונים הוא שמערכת המשפט התנפחה לממדים מפלצתיים, לקחה לעצמה יותר מדי כוח וסמכות, והאיזונים הופרו. היא הפכה את הממשלה ואת הכנסת לבובות שלא יכולות לעשות כלום.
"דיברנו שנים על פסקת ההתגברות כדבר העומד בפני עצמו בלי שאר החוקים, אבל עכשיו יש לנו יכולת לעשות את האיזון אחרת. יש גם אפשרות להתגברות ב-61 בארבע קריאות ובשתי כנסות, כפי שהוצע בבית הנשיא. כשדיברנו על התגברות גורפת, שלוש קריאות באותה כנסת, שזה בעצם כנסת כול יכולה, יכול להיות שזה באמת לא נכון. ברמת היום-יום חוק היועמ"שים חשוב לא פחות. זו היכולת להתנהל, שיועמ"ש לא יהיה שחקן וטו".
לאחרונה אמרת ששינית את דעתך בנושא היועמ"שים.
"אמרתי שעל יועמ"ש כמשרת אמון אני מוכן לוותר, אבל זה שהוא יועץ ולא מחייב, שהיועמ"ש לא מייצג מה שמתחשק לו נגד ממשלה נבחרת, זה חייב להיעשות. יועמ"ש הוא לא שחקן וטו, הוא לא יכול להגיד לי, השר, שלא לחוקק, כמו שהיה ברפורמת התרופות, הוא לא יכול לעבוד נגד הממשלה. הוא כן יכול להיות הפרשן המוסמך של הדין.
"אם נאזן את ההרכב של בית המשפט, נתחום את עילת הסבירות, נגדיר אילו חוקים פוסלים ואיך פוסלים, נגדיר שיועץ הוא יועץ ואפשר לסיים כהונה של יועץ, זה בעיניי טוב מאוד. אני אומר לציבור: תבדקו אותנו בעוד שנתיים, אם שינינו את בית המשפט, אם שינינו את האיזונים והחזרנו את הכוח לנבחרי הציבור".
יש כאן לכאורה נסיגה מעמדותיך בעבר.
"יש משפט שרק חמור לא משנה דעתו. אני לא חושב שזה רע לשנות, אבל תעשה הפרדה מהמהות: אנחנו לא משנים את הערכים שלנו, לא את התפיסות שלנו ולא את ההבטחות לבוחר. אבל כשנכנסים לתהליך בעצימות גבוהה כל כך, שומעים טענות.
"אני חושב שמול חלקים גדולים בעם ישראל, שגילינו שיש להם פחד אמיתי, עלינו, הקואליציה, מוטל להפיג את הפחד הזה. אני לא מדבר על שקמה, חלוץ וברק, שהם חבורת אנרכיסטים, ואיתם נצטרך ללכת בנחישות. עשיתי מפגשים עם מאות אנשי כלכלה ושמענו חששות אמיתיים. טענו כלפינו שנוכל להשתלט על בית המשפט כי נוכל להרחיב את ההרכב שלו לשלושים שופטים. לא עלה בדעתנו לעשות את זה, אבל הבנו שיש חשש כזה, לכן הבאנו הצעה מתוקנת שהקואליציה תוכל למנות רק שני שופטים בקדנציה.
"יש לנו אחריות למדינה הזו. אני שר האוצר של כל אזרחי מדינת ישראל, והממשלה היא ממשלה של כל אזרחי המדינה. אני רוצה לנסות להגיע למשהו שגם הצד החולק יכול לחיות איתו, כי בסוף אנחנו רוצים להיות כאן יחד. אנחנו עובדים שעות יחד בחשיבה, יריב לוין מתואם באופן מלא עם ראש הממשלה, ואין שחר לשמועות בתקשורת על נתק".
אינטרס הדדי
איך אתה מחלק את האנרגייה בין משרד האוצר למשרד הביטחון?
"90%–95% באוצר, השאר בביטחון. יש לי שם אנשים מצוינים, מנהלה בניהולו של יהודה אליהו, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל. אני שם כשצריך את הסמכות שלי.
"אני חושב שהצבת אולטימטומים והוצאת מכתבים על הראש של השותפים לא מביאות תוצאות", הוא רומז מייד. "אני רואה אצלי ביו"ש את העבודה שלי עם גלנט. אני יודע לדבר, לזוז צעד אחורה כשצריך, לוותר. במציאות זה עובד: ביטלנו את חוק ההתנתקות, הסדרנו את ההתיישבות בחומש, ויש אנשים באביתר. עשרה יישובים אושרו, יש קידום של ההסדרה ויש בנייה בהיקפים אדירים.
"אחד האתגרים הכי גדולים כיום הוא המאבק בהשתלטות של הערבים על שטחים פתוחים. אנחנו בונים תוכנית גדולה מאוד, ואני מקווה להביא אותה לקבינט בחודש הקרוב. היא תכלול סור מרע, מדיניות אכיפה לשטחים פתוחים ולשטחים בנויים, ועשה טוב ביחס לחוות ולשמירה על אדמות המדינה. נעשה את זה בסמכות, ברשות, כחוק. אני אומר הרבה לחברים שלי בהתיישבות: כשאתה בממשלה עוינת שבה הכול אסור, אולי הכול מותר. כשאתה בממשלה תומכת התיישבות, בואו נעשה את זה מסודר".
ח'אן אל-אחמר זה מקבץ אחד שיש עליו פסיקת בג"ץ, ואותו לא הצלחתם לפנות. לכאורה דבר קטן וקל.
סמוטריץ' מהרהר רגע. "זה לא דבר קטן. אני מתלבט מה מותר להגיד. הוא הפך לזירה דרמטית בזירה הבין-לאומית". השר טוען כי בנושא הזה נעשית הרבה עבודה תת-קרקעית שתכלול יכולת אכיפה רחבה הרבה יותר נגד הבנייה הערבית בשטחי C. "לא תשמעו אותי כמעט מדבר על ההתיישבות. לא בנייה, לא הסדרה ולא אכיפה. ברוב הסוגיות, ובעיקר בזו, כמה שנדבר יותר, נוכל לעשות פחות. כמה שפחות נדבר, מרחב התמרון והעשייה שלנו יגדל". הוא פונה לציבור ומבקש: "אם הציבור מבין שגדלתי במקום הנכון ושאני בהקשר של ההתיישבות רוצה את הדברים הנכונים, וגם כנראה יודע לעשות אותם, כי אני מספיק שנים בעסקים האלה, אני מבקש: תנו קצת אמון.
"כבר רואים תוצאות", הוא טוען. "בבנייה יש תוצאות, בזכויות המקרקעין וגם בהסדרה. ח'אן אל-אחמר בעייתי, ויש לנו בינתיים דברים אחרים, אבל גם ח'אן אל-אחמר יפונה בסוף".
אגב לחץ בין-לאומי, האמריקאים עדיין לא מוכנים לפגוש אותך. לפני האישי זה מעליב לאומית.
השר סמוטריץ' מפתיע: "שגריר ארצות הברית לא נפגש איתי, ואני לא רואה בזה בעיה. זה לא פוגע באינטרסים של מדינת ישראל, כי שר החוץ, השר דרמר, שר הביטחון וראש הממשלה מנהלים שיח, ויש לנו יחסים מאוד עמוקים עם האמריקאים. הרי אני בסוף מקבל את הגיבוי והלגיטימציה מהבוחרים שלי. אני חושב שאפשר וצריך לעשות שיתופי פעולה חשובים עם ירדן ועם האמירויות וגם עם הכלכלה של הערבים ביו"ש באפס ויתורים מדיניים וביטחוניים. זה אינטרס הדדי".
לא לעיתון
זה לא סוד שכניסתו של סמוטריץ' למשרד הביטחון התקבלה בזרועות לא פתוחות בלשון המעטה בקרב לא מעט מגורמי הביטחון. שר הביטחון, הרמטכ"ל ובמנהל האזרחי התנגדו למהלך, והוא יצא לפועל בפשרה בהתערבות ראש הממשלה. לא פעם ולא פעמיים נאלץ שר האוצר למצוא את עצמו במלכוד והתנגשות מול גורמים במשרד הביטחון ובצבא.
במהלך הריאיון סמוטריץ' חוזר פעם אחר פעם על שיטתו: "נכנסתי למשרד האוצר, והייתה לי דילמה אם אני מתפוצץ מולם. אבל אני עובד אחרת, אני עובד איתם ורותם אותם. 80% ממה שאני רוצה אני מקבל. בשאר אני בולע צפרדעים. ככה גם במשרד הביטחון יש לי הסכם קואליציוני: ראש הממשלה עשה איזו הכרעה של חלוקת סמכויות לטובתי. הם סירבו לקבל את זה. היה לי ביד ניצחון, אבל הבנתי שאם אני מכופף אותם, אני לא אצליח לעשות כלום, כי בשטח האלוף הוא הריבון. ביקשתי עוד יומיים וישבתי עם הרמטכ"ל. אמרתי לו: אני לא רוצה לכופף אתכם, בואו ננסה ביחד. הגענו ב-48 שעות להסכם טוב.
"אני צריך לקבל בכל רגע נתון החלטה אם לפוצץ או לא, ולפיצוץ יש משמעות. עם נתניהו יש לי ציר מאוד מאוד הדוק. אנחנו בקשר יום-יומי בענייני כלכלה ובסוגיות נוספות. שיטת העבודה שלי מצליחה, ואני משתדל לרתום אנשים בהבנת מגבלות הכוח. כשאתה הולך בכאסח ונכנס בכולם, יש לך הופעה טובה בתקשורת, אבל יש לך פחות השפעה. אני עובד כאן קשה, מקשיב לאנשים, משכנע אותם ולפעמים גם משתכנע מהם".
יש לך מה שמכונה דיפ-סטייט במשרד האוצר?
"משרד האוצר הוא משרד חזק מאוד, יש כאן צוותים חזקים ויועמ"ש חזק. אני יכול לריב עם כולם ולא להגיע לשום מקום. אני יכול להקשיב להם, לדון איתם, ואני מצליח ב-90%. לפעמים אני בולע צפרדעים גם כשהם מתדרכים לי על הראש, וזה נורא מעצבן אותי. אני ממנה כאן בימים אלו חמישה משבעה מנהלים. אני בוחר לעבוד אחרת, וזה מוכיח את עצמו בסך הכול יפה".
ומול גלנט? היו כמה אירועים, כולל בהקשר של הנקודות החדשות שעלו ביו"ש, שזה נראה בדרך לפיצוץ.
"שיטת העבודה שלי היא לעבוד בממשלה שהיא טובה ובסך הכול יש בינינו זהות מטרות. גם גלנט הוא בסוף איש ימין ורוצה לפתח את ההתיישבות. בחומש הוא שם עצמו על הגדר כדי שזה יקרה. אנחנו מסתכלים אחרת על המציאות, ויש לו אילוצים מול הצבא. שיטת ההתנהלות שלי עם שותפים היא קולגיאלית, ואני לא הולך להם על הראש בתקשורת. כשאני מסתכל על ההישגים שלי ביו"ש, לא דמיינתי שנצליח לממש כל כך הרבה, וזה כי אני יודע לעבוד עם השותפים שלי, יודע לפרגן ולוותר ולזוז הצידה".
ממשלת ימין, ויש יותר פיגועים. איך זה בעצם קורה?
ניכר בפניו של סמוטריץ' שהשאלה אינה קלה לו, ושטף הדיבור המהיר נעצר לרגע. "קודם כול צריך לדעת שהמציאות ביו"ש היא הכי קשה ומורכבת שהייתה מאז חומת מגן", הוא אומר לבסוף. "אני לא מסיר אחריות, זו המשמרת שלנו, ואנחנו מטפלים בבעיה. אבל אנחנו במציאות מאוד קשה. המשפט הידוע, שאבן אחד שטיפש זורק לבאר גם עשרים חכמים מתקשים להוציא, נכון.
"מערכת הביטחון אפשרה במשך שנים את מרוץ החימוש ואת היקפי הנשק הבלתי חוקי. לפני שנה וחצי הפסיקו את הפעילות בג'נין לאורך חצי שנה ונתנו לחבר'ה האלה לגדול. מאז חומת מגן המדיניות הייתה כיסוח דשא, לא לתת לטרור לגדול. בגיליון הקודם תקפתם את האלוף על זה, אבל זה היה גנץ. צריך לשים את זה על השולחן. זו חוכמה קטנה לתקוף את האלוף.
"גנץ קיבל החלטה מודעת שלא לעבוד בג'נין, וזה גרם לדשא לגדול לגובה, ועכשיו הרבה יותר קשה לטפל בטרור. זה לא תירוץ, חייבים להסתכל על המציאות המורכבת כתוצר של תפיסת ביטחון של צה"ל במשך הרבה שנים, ועכשיו צריך לשנות את התפיסה הזו במציאות הכי מורכבת.
"עכשיו האתגר הוא לשנות את התפיסה של הצבא בסיטואציה הכי מורכבת שיש. הם אומרים: השתגעת? תראה לאן זה יוביל! לפני עשר שנים היה יותר קל, עכשיו צריך להזיז נושאת מטוסים שנקראת צה"ל עם התפיסה והמוסכמות בסיטואציה הכי מורכבת. השבוע הזה מוכיח שגם בצה"ל מבינים שדברים צריכים לקרות אחרת".
תסביר בבקשה את הפער בין תפיסת העולם הביטחונית שלכם לתפיסה של הצבא.
"מדיניות ההכלה כתפיסה אומרת: אנחנו רוצים להימנע מהסלמה. זו תפיסה מול חיזבאללה בצפון, שמתעצם מתחת לאף שלנו. יש כמובן פרסומים זרים על מה שקורה מדי פעם, אבל זו טיפה בים. זה נכון מול חמאס, שמתעצם מסבב לסבב. אני לא רוצה להיות פשטן; נגיד בעזה זה מורכב, כי אני שואל את עצמי מה אני מרוויח בכל סבב אם בסוף זה חוזר לאותה מציאות. בשביל הרגיעה המבוקשת ביו"ש התפיסה היא שצריך את ה'מנגנונים', ובשביל זה צריך ללכת על ביצים. אני חושב שהתפיסה הזו היא משכון העתיד בעבור שקט בהווה.
"מדיניות כיסוח דשא היא המדיניות הנכונה, והיא הייתה צריכה להיות המובילה בכלל הגזרות. זו לא הייתה המדיניות המצויה בעשרות השנים האחרונות, והתוצאה היא שאנחנו מתמודדים עם שורת אתגרים מאוד קשים והמון הקרנה בין הזירות למיניהן".
אז מה עושים עם הפער הזה?
"משנים את התפיסה. אני לא רוצה לומר בעיתון איך משנים אותה. אני רוצה לומר משהו אחר: אני לא שר הביטחון, אני שר האוצר. שר הביטחון אחראי לביטחון, לא אני. יש לי אחריות מיניסטריאלית כחבר ממשלה וכחבר קבינט. אני יכול לצעוק, להפעיל מנופים כאלה ואחרים. את זה אני עושה, ואני חושב שאני עושה את זה טוב".
בסוף הרבה אנשים נרצחו פה.
"אני חושב שמבצע מגן וחץ שינה את המשוואה מול הג'יהאד האסלאמי, והשבוע השתנתה המשוואה ביו"ש. אין ספק שצה"ל חייב להיכנס למערכה יזומה מול קיני הטרור גם בשכם וביריחו בעצימות הרבה יותר גבוהה ואינטנסיבית מול הטרור, אבל לא חייבים לספר לאויבים מה אנחנו מתכננים לעשות".
לנתב את האנרגייה
בשבוע שעבר נצפה מחזה בלתי רגיל בגבעת הישיבה בקדומים: הפגנה מול ביתו של שר האוצר ביוזמת אנשי ימין, אשר מחו על השימוש השב וחוזר במעצרים מנהליים נגד נערי הגבעות.
איפה אתה עומד בסוגיית הצווים המנהליים? נראה שאפילו במפלגה שלך יש מחלוקת בעניין.
"אני מתנגד שנים ארוכות למעצרים מנהליים. אפשר להתנגד בתקיפות למעשים רעים, וצריך לאכוף את החוק נגד מי שמפר אותו, כמו במדינה דמוקרטית. אבל בשום פנים ואופן לא לטשטש את ההבדל בין אוהב לאויב, בין טרור של אויב שרוצה להשמיד אותי לבין פשיעה לסוגיה. יש תופעות שוליים חברתיות בכל חברה, וצריך לטפל בה בכל הכלים הדמוקרטיים.
"אני חוזר על עמדתי שאין טרור יהודי, ותוקפים אותי על זה שנים ארוכות. זה לא טרור אלא פשיעה לאומנית חמורה, וצריך לטפל בה ואסור להסכים לה. זה לא מצדיק שימוש בכלים דרקוניים של מעצרים מנהליים. אני מתנגד להם מכול וכול, וביקשתי מח"כ צבי סוכות להגיש הצעת חוק שתשלול את הכלי הזה, אם שב"כ לא יודע להשתמש בכלים החריגים והדרקוניים שאנחנו נותנים לו כדי להילחם בטרור. אגב, למערכת אכיפת החוק הרגילה יש מספיק כלים אם היא תעבוד מקצועית, לא תהיה עצלנית ותלך על הכלי הקל – המעצר המנהלי".
מה דעתך על נוער הגבעות?
"הם גיבורים וצדיקים, ואני מעריץ את האהבה שלהם לעם, לארץ, לתורה. את מסירות הנפש שלהם. אבל כמו צעירים בתחומים אחרים, לפעמים הם מתקשים להכיל מורכבויות, עושים מעשים שגויים, וצריך לדעת להציב קווים אדומים. צריך להתמודד עם התופעה הזו בעיקר בכלים ערכיים וחינוכיים, לנתב את הכוחות ואת המוטיבציה, השליחות והאנרגייה למקומות טובים וחיוביים".
"ש"ס אינה אויבת"
אתה מדבר על עבודה משותפת בממשלה ועל הישגים, אבל התחושה היא שמול ש"ס זה פחות עבד, בעיקר מול חוק הרבנים החדש, שמנתחים אותו כחוק שייתן הרבה מאוד הישגים לש"ס ברבנות הערים.
"יחסי העבודה ברמה האישית בין אריה דרעי לביני וכן בין המפלגות היא של שותפות. היו לי הרבה שיחות איתו כשהיינו באופוזיציה. אמרתי לו וליתר חבריי: ניסיון העושר גדול מניסיון העוני, והיכולת לעבוד יחד בקואליציה מורכבת יותר.
"אנחנו בראשיתו של תיקון שהוא לא פחות מהיסטורי במערכת היחסים בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החרדי לגווניו, מערכת יחסים של שותפות, של כבוד גדול לכל בתי המדרש ולכל תלמידי החכמים, חלוקה הוגנת של מפתחות ההשפעה ברבנות, דיינות ומועצות דתיות, לא מתוך רמיסה ולא מתוך זלזול. יש ויכוחים ומחלוקות, אבל יש יחסים מאוד מכבדים גם בהקשר הפוליטי וגם בהקשר של ההנהגות הרבניות. אם בפוליטיקה נעבוד יחד בכבוד הדדי ובחלוקה נכונה של התפקידים, זה יקרין לציבור.
"יש קמפיין נגדי", הוא תוקף. "אנשים שרוצים להעמיס עליי משקעים של שלושים שנה מול ש"ס, ועכשיו הם רוצים להעמיס עליי בקיטבג את כל המלחמות שלהם. אני אומר: עם כל הכבוד, תנו לי צ'אנס, אני רוצה להתחיל מחדש, ואני לא טיפש או תמים.
"הנה, הייתה לנו עסקה: מינינו שני רבנים בהסכמה במקומות קטנים, בבית אל ובקריית ארבע. ברבנות הראשית יש לנו הסכמה לרב ראשי אשכנזי ציוני ורב ספרדי חרדי. דרעי מכבד את הבחירה של הרבנים שלנו. אני מעדיף בדברים האלה לעשות יותר ולדבר פחות, ולהיבחן במבחן התוצאה. הלכתי לרב אריאל לפני שלושה חודשים, ועוד לפני כן הלכתי לרב דרוקמן זצ"ל, אבל הוא לא הספיק. אמרתי לרב אריאל: מה שתחליטו, זה מה שיהיה. לא התערבתי בגוף הבוחר ולא איך הוא בנה אותו ומה תהיה ההצבעה. אנחנו נביא למינויו של הרב מאיר כהנא לרב האשכנזי הראשי.
"יש שמעדיפים שותפות עם מנסור עבאס ומרב מיכאלי וניצן הורוביץ ורואים בש"ס אויב", סמוטריץ' מרים את הקול: "אני אומר חד-משמעית, ש"ס אינה אויבת, היא שותפה. כמוה גם אגודת ישראל. בין שותפים יש מחלוקות, יש ויכוחים ויש ניגודי אינטרסים. אפשר לחשוב שהשיטה הקודמת עבדה; יש לנו היום ארבעים ערים בלי רבנים. מישהו הצליח למנות רבנים בשיטה הקודמת של מלחמת הכול בכול? למתן כהנא הייתה שנה וחצי ממשלה רק עם ליברמן ובלי חרדים, והוא הצליח למנות שני רבנים. אומרים לי: אל תיתן לש"ס, כאילו ש"ס היא אויבת. אנחנו הצלחנו למנות מישהו ככה?"
סמוטריץ' מבטיח: "אחרי הבחירות המוניציפליות נמנה רבנים ברמת גן, בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובאין-ספור ערים אחרות. אני חוזר חד-משמעית: ש"ס אינה יריבה, היא שותפה שלי בקואליציה. יותר מזה, יש לי שותפות עמוקה איתה לתיקון כל שירותי הדת. אנחנו הולכים להביא רפורמה רחבה מאוד בכשרות, וחייבים אותי, כי אני באוצר. אנחנו נפריד את יחסי משגיח-מושגח, נקלוט אותם במועצות הדתיות, וצריך לזה תקציב. נביא רפורמה טובה שתשמור על הרבנות הראשית, על מקומה ומעמדה ועל מרא דאתרא ותתקן את כל הכשלים והעיוותים שהיו בשירותי הדת במדינת ישראל. אנחנו מעלים את שכר הבלניות, מעלים את שכר הרבנים והופכים תקנים פרסונליים לקבועים.
"אנחנו הולכים למנות עשרות רבני ערים ויישובים. אני לא מוכן להישאב לאנשים שלא מוכנים להשתחרר מטראומות או ממשקעי עבר וגוררים אותנו בחזרה למלחמה שלא הביאה כלום. מי שלא הצליח קודם גם כשחבר לכל יריבי היהדות בישראל, שישב כרגע בצד וייתן לנו לעבוד בדרכנו. להערכתי אנחנו נצליח. ימונו רבנים במדינת ישראל, וכן, ימונו גם רבנים של ש"ס. הניסיון של כהנא ללכת בלי חרדים וללכת למנסור עבאס לא הצליח בכשרות, לא בגיורים ולא במועצות הדתיות. לא נשאר מזה שום דבר".
איך החוק החדש מסייע לזה?
"החוק הזה שומר על האיזונים. הוא משנה קצת את הגוף הבוחר, יוצר איזון בין הרשות המקומית ובין הנציגים הפוליטיים של השר והרבנות הראשית. שילוב של הרבות המקומית, השלטון המרכזי והרבנות הראשית הוא הדרך הנכונה למנות רב. המטרה היא ליצור מודל נכון שלא חי קרבות עבר והופך את ש"ס ליריבה שלי, כי היא שותפה שלי. האם אצא עם כל תאוותי בידי? לא, וגם אריה לא. נגיע בסוף לפשרות ולהסכמות שהבסיס שלהן הוא לכבד את כל בתי המדרש, תיקון היסטורי שיביא אחר כך לידי אחדות גדולה.
"אגב", הוא אומר, "עם 14 מנדטים יכולתי להיות שר הביטחון ולקחת את משרד הדתות. אמרתי את זה לאריה דרעי, אבל אחרי הפיצול מעוצמה אריה אמר לי: הנה אני 11 ואתה 7, ולי נשאר לי רק לעשות איתו מושא ומתן ולהתפשר".
מה עושים עם הפיצול המיותר הזה בין עוצמה יהודית לציונות הדתית? אם היה ספק כלשהו אחרי הבחירות, כעת ברור שבכל צומת הפירוד הזה רק החליש את שתי המפלגות.
"אני ממשיך בדרכי: יש לנו מפקד ויש לנו פריימריז. אנחנו בונים את השטח. אני משתדל מאוד, וזה אתגר לייצג את הציבור שלנו, שהוא אידאולוגי, ובכל זאת להרחיב את בסיס התמיכה".
זה לא מספיק. אולי צריך להושיט יד ולגרום להם להיכנס?
"הציונות הדתית לא רק הושיטה יד, היא פתחה מפקד ופריימריז. פניי לאחדות כמה שיותר רחבה. אם איתמר חשש לפני הבחירות, יש מספיק זמן עכשיו למפקד ולפריימריז משותפים. אני לא רואה ערך לשתי מפלגות. אבל אני שם את הדברים על השולחן: אני רואה בעצמי מפלגה ציונית-דתית, כולל הרחבת השורות ופנייה לקהלים רחבים. אולי איתמר לא מזדהה עם זה ולא רוצה להיות מפלגה ציונית-דתית. אני רואה בעצמי מפלגה ציונית-דתית, לא מתבייש בזה ולא הולך להתפרק, לא מהמחויבות הערכית לערכים ולא למחויבות הציבורית שלי לציבור הזה על כל גווניו".
האתגר הגדול: בלימת האינפלציה
יקר לחיות פה, כבוד השר. מה עושים עם הדבר הזה?
"אנחנו ערים לזה, מישירים לזה מבט ועובדים קשה. יש צמיחה בתמ"ג ובתל"ג, אבל עדיין מאוד יקר פה לעומת העולם בגלל המאפיינים של השוק הישראלי. אנחנו הולכים להיכנס לזה חזק מאוד. בשביל להוריד את מחירי הדירות צריך היצע, כל השאר זה פלסטרים. אם לראש רשות אין מוטיבציה לבנות כי ארנונה למגורים זה הפסדי, יצרנו עכשיו מצב שזה לא הפסדי בזכות קרן הארנונה. העברנו חמש רפורמות חשובות שייעלו את הליכי התכנון והבנייה. עשינו דברים בנושא הריכוזיות, כמו הרפורמה בהגנת הצומח ועוד.
"נעביר חוק שמה שטוב באירופה מוכר גם פה. אמרו לי שאין סיכוי שזה יעבור. בשבוע שעבר הבאתי את מנכ"ל קרפור לוועדת שרים ליוקר המחיה, והוא הראה את האבסורדים, ופרסמנו תזכיר חוק שכל מה שטוב לאירופה טוב לישראל. זה דרמטי לעולם הייבוא.
"אנחנו מסירים מכסים בייבוא בצד הרבה מאוד תמיכה בחקלאות הישראלית ובתעשייה הישראלית. אתה רואה את אינטל, גוף ענק שהולך להשקיע כאן את הסכום הגדול ביותר מאז ומעולם, תשעים מיליארד שקל, אפרופו התבהלה שאין אמון בשוק וכל הקשקושים האלה. אנחנו שמים 2.2 מיליארד שקל למחקר ופיתוח וחדשנות, השקעות הון בחקלאות ו-700 מיליון שקל תמיכות ישירות מול הפחתת המכסים".
כמה זמן עובר עד שרואים תוצאות?
"להערכתי בתוך חודש נשים על השולחן תוכנית דיור גדולה. הבעיה של הפוליטיקה הישראלית היא שאין סבלנות. כל שר אומר לעצמו: למה לי? הרי את הפירות יקצור שר האוצר בעוד שתי קדנציות. למה לי להיכנס לעימותים עם כל חברות המזון הגדולות והיבואנים הגדולים שמחזיקים כלי תקשורת ומפרסמים במאות מיליונים? הרי אם אני איכנס לקרב ייקח זמן עד שייכנסו יבואנים חדשים. אבל אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה בדיור, בהסרת המכסים והחסמים, בפתיחת השוק לייבוא, וזה דרמטי. זה לא רק במזון אלא גם בהרבה דברים אחרים, כמו תרופות, מזון ומוצרי חשמל".
סמוטריץ' מזכיר: "האתגר הכי גדול בתחום יוקר המחיה בטווח המיידי הוא לבלום את האינפלציה. אין מס קשה יותר מהאינפלציה".
איך עושים את זה?
"אני האיש הרע שאומר לאנשים לא. אני חייב להביא תקציב ששומר על המסגרות, וזה קשה פוליטית. יש לי בעיות ברווחה, בחינוך ובבריאות, וכולם רוצים כסף. אני אומר לא, כי באינפלציה חייבים לומר לא, זה הדבר הכי חשוב עכשיו ליוקר המחיה. כל עליית המחירים עכשיו זו ביצה ותרנגולת, ואתה לא יוצא מזה, אז צריך לבלום.
"את פתיחת השוק לייבוא אנחנו לא עושים בקרבות שוחה אלא בסכין חיתוך. האתגר יהיה לתמוך במקביל בתעשיות הישראליות, לאפשר לכלכלה הישראלית לפתח את היתרונות היחסיים שלה כדי שנוכל להיות תחרותיים וכלכליים. אנחנו נעשה את זה במשק החלב, שהוא משק ריכוזי מאוד שיש בו בעלויות צולבות, נבריא שווקים שהרבה מאוד שנים לא נגעו בהם והם מאוד מונופוליסטיים. אלו קרבות קשים, והם יארכו כשנה להערכתי".
יש פתרון לעליית ריבית המשכנתה?
"זה אירוע אינפלציה בגלל עליית הריבית, וזה כמובן שייך לנגיד, הממשלה לא יכולה להתערב בזה, כי יש לו עצמאות מלאה בקביעת הריבית המוניטרית. ככל שנבלום את האינפלציה ירדו הריביות. אנחנו בוחנים כמה חלופות מול הבנקים. היה דיון משותף בשבוע שעבר כדי לראות איך אנחנו מקילים על נוטלי המשכנתאות.
"עשינו צעדים בטווח המיידי כממשלה, נתנו תוספת נקודות זיכוי לילדים עד גיל 18, עשינו את זה בגילי 0–3 בנקודות זיכוי ובהעלאת מענק עבודה, מס הכנסה שלילי. אבל האתגר הגדול הוא לבלום את האינפלציה ולגרום לירידת ריבית, להגיע לטווח יעד של 2%–2.5% אינפלציה, ואז הריבית תתייצב. עד אז כפתרונות ביניים יש דברים שאנחנו דורשים מהבנקים שיעשו בעצמם או שנכפה עליהם, ובזה בנק ישראל ואני בשיח.
"הבהרתי לבנק ישראל בפגישה האחרונה שמבחינתי זה לא יכול להמשיך להתנהל בעצלתיים, זה חייב לקרות מהר יותר, והנגיד מסכים איתי. אני מאמין שהם יהיו יותר אסרטיביים. אנחנו שוקלים את המודל הנכון, איך למסות את הרווחים הגדולים מדי של הבנקים כדי להחזיר את זה לאזרחים".
העבודה היא החיים
בנימה אישית, איך אתה עם השינוי הזה בחייך?
"עמוס מאוד", הוא עונה מייד. "משרד האוצר זה שלוש משרות, ועוד משרה במשרד הביטחון. תוסיף עוד תפקיד ראש מפלגה ומנהיג ציבור שיש לו בחירות מוניציפליות וגם סיעה לנהל".
מה אתה עושה כדי למלא את עצמך?
"העבודה מאוד ממלאת אותי, אני עובד קשה. מגיע הביתה בשתיים לפנות בוקר. אשתי ואני מסבירים לילדים: אין אצלנו עבודה וחיים, העבודה היא החיים, כי אני עובד בלממש את עולם הערכים והאידיאלים שחייתי וספגתי אצל הוריי, וזה ממלא אותי בצורה יוצאת מן הכלל.
יש לי החברותא שלי עם אבא שלי, שאני עושה מדי פעם, וכמובן שבתות עם המשפחה ועם הילדים, שזה קודש. כדי להוציא אותי מהבית ביום שישי צריך להיות מצב של פיקוח נפש. שישי-שבת זה זמן עם המשפחה והילדים. בשאר השבוע העבודה ממלאת אותי כי אני עושה דברים טובים.
"הייתי שתי קדנציות באופוזיציה, הרבה אנטי, נגטיב, מלחמות ומאבקים. עכשיו אני עובד קשה, ויש לי אתגרים, מאבקים וחיכוכים, אבל הכול חיובי".
Leads:
"שאלת פסקת ההתגברות תלויה במכלול, מה יכלול בסוף חוק יסוד החקיקה. אם הוא יכלול שאי אפשר לפסול חוקי יסוד, וכדי לפסול חוק צריך הרכב מלא ורוב של 12 מ-15 בבית משפט מגוון, יכול להיות שאין צורך בפסקת ההתגברות. דיברנו שנים על פסקת ההתגברות כדבר העומד בפני עצמו בלי שאר החוקים, אבל עכשיו יש לנו יכולת לעשות את האיזון אחרת"
"יש משפט שרק חמור לא משנה דעתו. אני לא חושב שזה רע לשנות, אבל תעשה הפרדה מהמהות: אנחנו לא משנים את הערכים שלנו, לא את התפיסות שלנו ולא את ההבטחות לבוחר. אבל כשנכנסים לתהליך בעצימות גבוהה כל כך, שומעים טענות"
"אני חושב שמול חלקים גדולים בעם ישראל, שגילינו שיש להם פחד אמיתי, עלינו, הקואליציה, מוטל להפיג את הפחד הזה. אני לא מדבר על שקמה, חלוץ וברק, שהם חבורת אנרכיסטים, ואיתם נצטרך ללכת בנחישות. עשיתי מפגשים עם מאות אנשי כלכלה ושמענו חששות אמיתיים. טענו כלפינו שנוכל להשתלט על בית המשפט כי נוכל להרחיב את ההרכב שלו לשלושים שופטים. לא עלה בדעתנו לעשות את זה, אבל הבנו שיש חשש כזה, לכן הבאנו הצעה מתוקנת. בסוף אנחנו רוצים להיות כאן יחד. אנחנו עובדים שעות יחד בחשיבה, יריב לוין מתואם באופן מלא עם ראש הממשלה, ואין שחר לשמועות בתקשורת על נתק"
"אחד האתגרים הכי גדולים כיום הוא המאבק בהשתלטות של הערבים על שטחים פתוחים. אנחנו בונים תוכנית גדולה מאוד, ואני מקווה להביא אותה לקבינט בחודש הקרוב. היא תכלול סור מרע, מדיניות אכיפה לשטחים פתוחים ולשטחים בנויים, ועשה טוב ביחס לחוות ולשמירה על אדמות המדינה. נעשה את זה בסמכות, ברשות, כחוק"
"לא תשמעו אותי כמעט מדבר על ההתיישבות. לא בנייה, לא הסדרה ולא אכיפה. ברוב הסוגיות, ובעיקר בזו, כמה שנדבר יותר, נוכל לעשות פחות. כמה שפחות נדבר, מרחב התמרון והעשייה שלנו יגדל. אם הציבור מבין שגדלתי במקום הנכון ושאני בהקשר של ההתיישבות רוצה את הדברים הנכונים, וגם כנראה יודע לעשות אותם, כי אני מספיק שנים בעסקים האלה, אני מבקש: תנו קצת אמון"
"אני צריך לקבל בכל רגע נתון החלטה אם לפוצץ או לא, ולפיצוץ יש משמעות. עם נתניהו יש לי ציר מאוד מאוד הדוק. אנחנו בקשר יום-יומי בענייני כלכלה ובסוגיות נוספות. שיטת העבודה שלי מצליחה, ואני משתדל לרתום אנשים בהבנת מגבלות הכוח. כשאתה הולך בכאסח ונכנס בכולם, יש לך הופעה טובה בתקשורת, אבל יש לך פחות השפעה. אני עובד כאן קשה, מקשיב לאנשים, משכנע אותם ולפעמים גם משתכנע מהם"
"בסך הכול יש בינינו זהות מטרות. גם גלנט הוא בסוף איש ימין ורוצה לפתח את ההתיישבות. בחומש הוא שם עצמו על הגדר כדי שזה יקרה. אנחנו מסתכלים אחרת על המציאות, ויש לו אילוצים מול הצבא"
"לפני שנה וחצי הפסיקו את הפעילות בג'נין לאורך חצי שנה ונתנו לחבר'ה האלה לגדול. מאז חומת מגן המדיניות הייתה כיסוח דשא, לא לתת לטרור לגדול. בגיליון הקודם תקפתם את האלוף על זה, אבל זה היה גנץ. צריך לשים את זה על השולחן. זו חוכמה קטנה לתקוף את האלוף. גנץ קיבל החלטה מודעת שלא לעבוד בג'נין, וזה גרם לדשא לגדול לגובה, ועכשיו הרבה יותר קשה לטפל בטרור. זה לא תירוץ, חייבים להסתכל על המציאות המורכבת כתוצר של תפיסת ביטחון של צה"ל במשך הרבה שנים, ועכשיו צריך לשנות את התפיסה הזו במציאות הכי מורכבת"
"אני חושב שמבצע מגן וחץ שינה את המשוואה מול הג'יהאד האסלאמי, והשבוע השתנתה המשוואה ביו"ש. אין ספק שצה"ל חייב להיכנס למערכה יזומה מול קיני הטרור גם בשכם וביריחו בעצימות הרבה יותר גבוהה ואינטנסיבית מול הטרור, אבל לא חייבים לספר לאויבים מה אנחנו מתכננים לעשות"
"אני חוזר על עמדתי שאין טרור יהודי, ותוקפים אותי על זה שנים ארוכות. זה לא טרור אלא פשיעה לאומנית חמורה, וצריך לטפל בה ואסור להסכים לה. זה לא מצדיק שימוש בכלים דרקוניים של מעצרים מנהליים. אני מתנגד להם מכול וכול, וביקשתי מח"כ צבי סוכות להגיש הצעת חוק שתשלול את הכלי הזה, אם שב"כ לא יודע להשתמש בכלים החריגים והדרקוניים שאנחנו נותנים לו כדי להילחם בטרור"
על נוער הגבעות: "הם גיבורים וצדיקים, ואני מעריץ את האהבה שלהם לעם, לארץ, לתורה. את מסירות הנפש שלהם. אבל כמו צעירים בתחומים אחרים, לפעמים הם מתקשים להכיל מורכבויות, עושים מעשים שגויים, וצריך לדעת להציב קווים אדומים"
"אנחנו בראשיתו של תיקון שהוא לא פחות מהיסטורי במערכת היחסים בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החרדי לגווניו, מערכת יחסים של שותפות, של כבוד גדול לכל בתי המדרש ולכל תלמידי החכמים. אם בפוליטיקה נעבוד יחד בכבוד הדדי ובחלוקה נכונה של התפקידים, זה יקרין לציבור"
"אנחנו הולכים להביא רפורמה רחבה מאוד בכשרות, וחייבים אותי, כי אני באוצר. אנחנו נפריד את יחסי משגיח-מושגח, נקלוט אותם במועצות הדתיות, וצריך לזה תקציב. נביא רפורמה טובה שתשמור על הרבנות הראשית, על מקומה ומעמדה ועל מרא דאתרא ותתקן את כל הכשלים והעיוותים שהיו בשירותי הדת במדינת ישראל. אנחנו מעלים את שכר הבלניות, מעלים את שכר הרבנים והופכים תקנים פרסונליים לקבועים"
"הציונות הדתית לא רק הושיטה יד, היא פתחה מפקד ופריימריז. פניי לאחדות כמה שיותר רחבה. אם איתמר חשש לפני הבחירות, יש מספיק זמן עכשיו למפקד ולפריימריז משותפים. אני לא רואה ערך לשתי מפלגות. אבל אני שם את הדברים על השולחן: אני רואה בעצמי מפלגה ציונית-דתית, כולל הרחבת השורות ופנייה לקהלים רחבים. אולי איתמר לא מזדהה עם זה ולא רוצה להיות מפלגה ציונית-דתית. אני רואה בעצמי מפלגה ציונית-דתית, ולא מתבייש בזה"
"בשביל להוריד את מחירי הדירות צריך היצע, כל השאר זה פלסטרים. אם לראש רשות אין מוטיבציה לבנות כי ארנונה למגורים זה הפסדי, יצרנו עכשיו מצב שזה לא הפסדי בזכות קרן הארנונה. העברנו חמש רפורמות חשובות שייעלו את הליכי התכנון והבנייה. עשינו דברים בנושא הריכוזיות, כמו הרפורמה בהגנת הצומח ועוד. נעביר חוק שמה שטוב באירופה מוכר גם פה. אמרו לי שאין סיכוי שזה יעבור. בשבוע שעבר הבאתי את מנכ"ל קרפור לוועדת שרים ליוקר המחיה, והוא הראה את האבסורדים, ופרסמנו תזכיר חוק שכל מה שטוב לאירופה טוב לישראל. זה דרמטי לעולם הייבוא"
"הבהרתי לבנק ישראל בפגישה האחרונה שמבחינתי זה לא יכול להמשיך להתנהל בעצלתיים, זה חייב לקרות מהר יותר, והנגיד מסכים איתי. אני מאמין שהם יהיו יותר אסרטיביים. אנחנו שוקלים את המודל הנכון, איך למסות את הרווחים הגדולים מדי של הבנקים כדי להחזיר את זה לאזרחים"
