ליטל סלונים, תנועת נחלה
לאחר 25 שנה שלא קם יישוב יהודי חדש בגליל התקבלה השבוע החלטת ממשלה היסטורית בהובלת שר השיכון השר יצחק גולדקנופף והשר יצחק וסרלאוף, השרה אורית סטרוק והשר אופיר סופר להקים את היישוב רמת ארבל בגליל התחתון.
חלוצי רמת ארבל ותנועת נחלה החליטו להשתמש באמצעי החלוצי הציוני שהראה את כוחו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה ויישמו אותו בהרי הגליל. שנה של אחיזה עיקשת בשטח על אף פינויים, הריסות ותנאי שטח מאתגרים הביאו את עם ישראל למעמד החשוב והחגיגי הזה. שוב הוכח כי רוח חלוצית ותעוזה מצליחות לעורר ממשלות, תהליכים ותקציבים.
הקמת יישוב יהודי ראשון חשובה מאוד כשלעצמה, אבל דרושה מעורבות ציבורית גדולה כדי לוודא שמדיניות השוויון תשתנה מהיסוד. תושבי הגליל צריכים לקבל מענה לצרכים שלהם, אבל את מרב האנרגייה של המדינה צריך להפנות לייהוד מסיבי של הגליל שיחזיר אליו בשנים הקרובות אחת ממטרות הציונות המרכזיות: רוב יהודי מוצק בגליל
סוגרים שנה
בדיוק לפני שנה, בכ"א בתמוז, יצאה תנועת נחלה למבצע נרחב להקמת יישובים חדשים ביהודה, בשומרון, בנגב ובגליל. אז היו חברות בממשלה מפלגות שמאל וערבים, הבנייה הבלתי חוקית הערבית השתוללה, והיה ברור שחייבים להשיב את הרוח החלוצית. כפטריות לאחר הגשם התגבשו 22 גרעיני התיישבות, ואחת מנקודות ההתיישבות שעלו במבצע הזה היא רמת ארבל.
גרעין רמת ארבל הוא חבורה גלילית מופלאה של אנשים שהבינו שיש להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. אנשים שלא הכירו איש את רעהו לפני כן הפכו לחברים הכי טובים ופועלים יחד מצאת החמה עד צאת הנשמה.
בהתחלה הם עלו לשטח בקרונות ניידים ללא חשמל ומים. משפחות עברו לגור בתנאי שטח קשים כדי לשמור על השטח ולבלום את ההשתלטות הבדווית, שהחלה בחלקה. מאז העלייה לא עזב הגרעין את המקום, ואירח עשרות אורחים בשבתות ובחגים, הפיק אירועים ציבוריים ואף התמודד עם הריסות ופינויים. השבוע הגענו יחד לשלב חשוב, אך הדרך עוד רבה. וההוכחה: אלפים מכל רחבי הארץ זורמים לרמת ארבל לחיזוק המתיישבים בהבנה שמקומץ חולמים יכולה לצמוח תשועה גדולה לדרישה הלאומית: ייהוד הגליל.
המצב בגליל קשה
הגליל בסכנה. המרחבים השוממים שבין היישובים היהודיים מתמלאים בנייה ערבית כפרית המתפרסת על שטחים נרחבים. האוכלוסייה הערבית והבדווית בונה כפרים וחוות חדשים באישורי בנייה ואף משתלטת שלא כחוק על אדמות מדינה ואדמות פרטיות. יחידות הפיקוח לבדן אינן מסוגלות לבלום היקפי בנייה אדירים כאלו.
מנגד יש שמתנגדים להקמת יישובים חדשים בטענות של הצורך בהרחבת היישובים הקיימים משיקולי איכות הסביבה ובולמים את האפשרות לשמור על אדמות הלאום בגליל.
לכן בעשרות השנים האחרונות נחנקה האוכלוסייה היהודית מההתפשטות הערבית ומהבלימה של ממשלות ישראל. את המציאות הזו חייבים לשנות!
אישור אתרים זמניים
החלטת הממשלה השבוע על הקמת היישוב רמת ארבל היא צעד היסטורי נועז שהממשלה צעדה בגבורה. עתה תיבחן הממשלה ביכולת להתקדם משלב ההצהרות לשלב התוצאות.
החלטה זו מביאה בכנפיה בשורה של שינוי כיוון, אבל הדרך להקמת היישוב עוד ארוכה. המתיישבים מכירים היטב את העבר העגום: גם אחרי החלטות ממשלה קודמות הוזנח השטח, ולכן ימשיכו להיאחז בקרקע עד שהתהליך הבירוקרטי של הוועדות יסתיים והליך הקמת היישוב יחל בשטח.
יותר מכך, הקמת יישוב יהודי ראשון חשובה מאוד כשלעצמה, אבל דרושה מעורבות ציבורית גדולה כדי לוודא שמדיניות השוויון תשתנה מהיסוד. תושבי הגליל צריכים לקבל מענה לצרכים שלהם, אבל את מרב האנרגייה של המדינה צריך להפנות לייהוד מסיבי של הגליל שיחזיר אליו בשנים הקרובות אחת ממטרות הציונות המרכזיות: רוב יהודי מוצק בגליל.
תהליך הקמת יישוב הוא תהליך ארוך שנים. אם בזמן תכנון היישובים נשאיר את המרחבים שוממים, ההשתלטות הערבית עליהם עלולה לגרום שכאשר נגיע לקו סיום התכנון ונרצה להתחיל לבנות את היישובים, לא יישארו שטחים פנויים.
חובתה של ממשלת ישראל לתת מענה מיידי לצורך הלאומי לשמירה על אדמות הלאום, ולכן הממשלה צריכה להכין תוכנית התיישבות רחבת היקף, להחליט כבר בשנה הקרובה על הקמת עשרות יישובים חדשים בגליל, בנגב, ביהודה ובשומרון, להרחיב את היישובים הקיימים וכמובן להביא מסות של יהודים לערים הגדולות.
כדי לבצע את כל אלה בדחיפות הלאומית הדרושה למצב הקיים תצטרך ממשלת ישראל להשתמש בכלי העבודה שנקרא 'אתר זמני': אפשרות יישוב חוקית במקרי צורך לאומי. כל מה שצריך הוא מנהיגים שיהיו נחושים להפעיל אותו. אין צורך לאומי גדול משיקום הגליל והנגב, יהודה ושומרון. זה הזמן לשנות את כללי המשחק.
בואו לחגוג שנה לעלייה לקרקע באירוע ענק ברמת ארבל בהשתתפות רבנים, שרים וחברי כנסת בי"ג באב (31 ביולי) ב-19:00