כותרות חמות :

האם נתפכח?
האם נתפכח?

האם נתפכח?

 

הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון תורת לחימה

יום שלישי השבוע, תחנת דלק בעלי. אחי, תושב בנימין, מנפח אוויר בגלגלי הרכב לפני נסיעה משפחתית לבר מצווה בדרום. הילדים ברכב עם עוד אחיינית.

לפתע אחי רואה 15 מטר מהם רכב ובו ערבים. המבט מחשיד. בנו של אחי רצה לנפח איתו את הגלגלים, אבל אחי ביקש מבנו שיישאר ברכב. המבט לא יורד מנוסעי הרכב. לפתע הדלתות נפתחות, והם פורקים, אוחזים M16, מתחילים לירות כדי לרצוח יהודים.

הילדים נשכבים על רצפת הרכב, האחיינית מסוככת עליהם. אחי, בוגר שירות קרבי, לוחם ומפקד, מאגף מחבל אחד ויורה בו עשרה כדורים עד שהמחבל נופל. אחי גיבור, הציל בוודאות חיים של אנשים שראו את המחבל, מלאך המוות הערל והטמא הזה, מתביית עליהם, ואז נופל מכדורי נשקו הפרטי של אחי.

עד כאן סיפור הגבורה, אבל האירוע כולו היה חילול שם שמיים איום ונורא. נחמן שמואל מורדוף, הראל מסעוד, אלישע אנטמן, עופר פיירמן, ה' יקום את דמכם הטהור וחרפת עמו יסיר.

הטרור ביהודה ושומרון לבדו מתאפשר הודות ל'זכויות אדם': תנועה ערבית חופשית באין מפריע לכל אורך החודשים הארוכים של פיגועי הירי בצירים שנרצחו בהם יהודים תמימים וקדושים

טבח יהודים קדושים נורא זה מצטרף לשרשרת ארוכה של רצח יהודים ביהודה, בשומרון, בבנימין ובבקעה, בירושלים ובתל אביב. מדינתנו, מדינת ישראל, חבלי ארץ ישראל ששחררנו בשנת תש"ח במלחמת העצמאות ובשנת תשכ"ז במלחמת ששת הימים, מכילה על פי הערכות כחמישים אלף מחבלים מאורגנים חמושים במיטב הנשק, כולל נשק צה"לי, ועוד מאות אלפי ערבים האוחזים בנשק פלילי תקני או בנשק מאולתר ומוברח.

גיס חמישי ערבי הולם בנו, במיוחד מאז פרעות תשפ"א, ובכירי מערכת הביטחון שבויים בקונספציה של 'טרור בודדים'.

יום קודם לפיגוע פעלו כוחותינו בעיר המרצחים ג'נין נגד מאות מחבלים חמושים. מסוק צה"לי ספג ירי והשיב ב'ירי אזהרה' של טיל חמישים מטר ליד המסגד שבו התבצרו המחבלים. כלי רכב צה"לי ספג מטען רב עוצמה, בדומה לאירועי גזרת דרום לבנון, והכוח כולו ספג ירי של כמעט עשר שעות. רק שישה מחבלים ממאות חוסלו.

שר הביטחון יואב גלנט וצמרת מערכת הביטחון, בשילוב החולשה האיומה של ראש הממשלה מול אותה מערכת, כפי שראינו באירועי הסרבנות החמורים, שבויים בקונספציה עמוקה. הטרור ביהודה ושומרון לבדו מתאפשר הודות ל'זכויות אדם': תנועה ערבית חופשית באין מפריע לכל אורך החודשים הארוכים של פיגועי הירי בצירים שנרצחו בהם יהודים תמימים וקדושים כמו האחים הלל ויגל ובנות משפחת די הי"ד.

גם הפיגוע בתחנת הדלק בעלי, שאליה הגיעו המחבלים החמושים בנשק צה"לי, הסתיים בחיסול המחבל השני 32 קילומטר משם על ידי כוחות ימ"מ ושב"כ. איך מחבל חמוש שרצח הרגע יהודים נוסע ללא שום הפרעה? כן, כן, זכויות אדם העולות בדם.

כדאי שנפנים: אנו בעיצומו של משבר ערכי וביטחוני חריף ביותר, שבו מעבר למגבלות המשפטיות האיומות של כנופיית שלטון החוק יש מגבלות תודעתיות חמורות לא פחות בקרב בכירים רבים במערכת הביטחון: צה"ל, המשטרה והשב"כ. אדישות לדם יהודי של אזרחים וחיילים כל עוד אפשר להתמכר לשקט מדומה, לתירוצים ולתואנות.

"המושג של להכיל את האויב הוא פתח לאי־מעשה", אמר לי לפני כשנה וחצי שייקה גביש, אלוף ששת הימים, אלוף בצה"ל של פעם.

תודעת רבים מבכירי מערכת הביטחון של היום אינה מבוססת על הציונות, גם לא על זו החילונית. היא מבוססת על יסודות פרוגרסיביים ויוצרת עיוורון. כך יהודי המוכן לצאת בצו 8 למבצע צבאי במדים ובחגור מלא, המוכן להשכים ולהכות את האויב הקם להורגנו, מוצא עצמו בלב שדה קרב בתחנת הדלק בעלי עם ילדיו הרכים. אקדח של 15 כדורים מול שני מחבלים שבידיהם נשק צבאי ומחסניות נוספות (הנשק נגנב מבסיס צה"ל).

זה רק אתה או האויב. בשבריר שנייה. טירוף מוחלט. יתומים, אלמנות וגיבורים אלמונים. האם נתפכח?

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן