"תנופת בנייה בהתיישבות", בישרו הכותרות באתרי החדשות. "מאות מיליוני שקלים הוקצו לשדרוג הכבישים ביהודה ושומרון. הדבר יבוצע כבר בשנים הקרובות ויפתור את בעיית הפקקים המעיקה", המשיכה הכתבה לתאר. כמה ימים אחרי כן שוב התבשרו תושבי יו"ש כי אלפי יחידות דיור חדשות ביישובים אושרו במועצת התכנון העליונה נוסף על עשרה יישובים בהתיישבות הצעירה שהוסדרו בחודשים האחרונים.
ההתרגשות בקרב לא מעט ממצביעי הימין הייתה מוחשית מתמיד. סוף-סוף יש נציגים שלנו בשלטון מצליחים להזיז דברים בשטח ולקדם מדיניות ימין מושלמת. מה אנחנו צריכים יותר מזה? לא נותר אלא להתרווח לאחור ולהתבונן בהנאה על מפעל ההתיישבות שהולך וגדל.
באותו הזמן ממש עשתה את דרכה שיירה ארוכה של כלי הרס בשביל העפר העולה אל אחת מגבעות בנימין. עשרות שוטרי מג"ב לבושי שחורים ועטויי קסדות צעדו בטורים, ומאחוריהם מטפסים צמד טרקטורים מלווים בפקחי המנהל האזרחי. חיש מהר כיתרו השוטרים את הגבעה, הרכוש האישי של התושבים הוחרם, ובתי הגבעה הוחרבו עד היסוד לקול צחוקם של הערבים בכפר ממול, שצפו בהרס בשמחה לאיד.
מסע ההרס לא תם באותה גבעה. במהלך אותו היום פשטו הכוחות על עוד שלוש נקודות התיישבות שהוקמו בחודשים האחרונים ועשו בהם הרס מוחלט. המטרה ברורה: למנוע בכל מחיר הקמת נקודות התיישבות יהודיות חדשות ביהודה ושומרון שיהפכו בבוא היום ליישובי קבע.
המציאות המתעתעת הזאת, שמתרחשת מאז הקמת ממשלת הימין, הצליחה לבלבל לא מעט אנשים שהחלו לתהות בשקט ובפומבי: האם הצלחנו באמת לשים את היד על ההגה או שאנו עדיין ניזונים רק מהפירורים? מדוע גם בממשלת ימין אנו ממשיכים לחזות במראות הרס מזעזעים? ומה עדיף בכלל, פיתוח של היישובים הקיימים או התמקדות בהרחבת ההתיישבות למקומות חדשים? בטור שלפניכם ננסה לעשות קצת סדר.
מסע ההרס לא תם באותה גבעה. במהלך אותו היום פשטו הכוחות על עוד שלוש נקודות התיישבות שהוקמו בחודשים האחרונים ועשו בהם הרס מוחלט. המטרה ברורה: למנוע בכל מחיר הקמת נקודות התיישבות יהודיות חדשות ביהודה ושומרון שיהפכו בבוא היום ליישובי קבע
מדיניות חדשה
מי שיעשה סקירה היסטורית קצרה של תולדות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בחצי היובל האחרון, יגלה מהר מאוד כי כמעט בכל הקמת יישוב חדש הערימה מערכת הביטחון קשיים ופעלה אקטיבית נגדו, לרבות פינויים, הריסות ומעצרים.
ואולם למרות הנתונים האלה, שאינם מחמיאים במיוחד לממשלות ישראל באותן שנים, שהיו ברובן ממשלות ימין, הצליחו לקום ביהודה ושומרון עשרות רבות של יישובים בזכות יהודים מסורים שנאחזו בקרקע ולא ויתרו עד אשר נקודת ההתיישבות קרמה עור וגידים והייתה לעובדה מוגמרת בשטח. אך בשנתיים האחרונות משהו השתנה. הקמת היישוב אביתר בתוך שבועות אחדים במהלך התיישבותי מהיר גרמה לזעזוע בקרב קובעי המדיניות. הצלחת יישוב יהודי שלם, לא עלינו, לקום ממש מתחת לאפם החרידה את שר הביטחון דאז בני גנץ ואת מפקד פיקוד המרכז החדש יהודה פוקס, והם החליטו להחיל מדיניות נוקשה וחסרת פשרות נגד ההתיישבות שתמנע יציאת 'שגגות' נוספות כאלו תחת ידם.
בהתאם למדיניות החדשה, שנועדה למנוע בכל מחיר הקמת יישובים חדשים, נענה כל ניסיון התיישבות חדש בהרס מהיר בתוך פחות מיממה. ואם ההרס לא הספיק לסיכול ניסיון ההתיישבות, הטיל אלוף פיקוד המרכז צו שטח צבאי סגור, וכוחות מג"ב, שביצעו פשיטות תכופות על הגבעה, הובאו לאכוף את הצו.
כך התנהלה מערכת הביטחון בשנה וחצי האחרונות – בכל ימיה של ממשלת השמאל ובימיה הראשונים של ממשלת הימין – ומלבד הקמה של חוות חקלאיות אחדות במקומות מצומצמים (באדמות מדינה בלבד, ולרוב בתחומי בקעת הירדן) ובתנאים נוקשים שימנעו את התפתחות החווה ליישוב, לא הכילה מערכת הביטחון ולו הקמה של יישוב אחד חדש. בה בעת פעולות ההרס ה'רגילות' בגבעות הקיימות נמשכו כסדרן ואף שברו שיאים חדשים בהיקפן ובעוצמתן.
תקוות לחוד ומציאות לחוד. המציאות שטפחה על פנינו מאז הקמת הממשלה הנוכחית חשפה כי מערכת הביטחון בכלל ומפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס פועלים באופן עצמאי בשטח ואינם מחויבים להנחיות הדרג המדיני, וכי נתניהו וגלנט אינם מתכוונים לשנות דבר מהמדיניות ההרסנית ששררה כאן בעשור האחרון וגרמה למדינה הפלשתינית שהולכת ונבנית מתחת לאפנו להתפתח בקצב מדאיג ומסוכן
אפס הכלה
חלפו הימים, וממשלה חדשה קמה בישראל, ממשלה שחרתה על דגלה את קידום ההתיישבות ועצירת ההרס ונשאה בכנפיה תקוות גדולות לציבור המתיישבים, שקיווה סוף-סוף ליישום מדיניות אוהדת שתקדם הקמת יישובים חדשים בשטחים הפתוחים.
אך תקוות לחוד ומציאות לחוד. המציאות שטפחה על פנינו מאז הקמת הממשלה הנוכחית חשפה כי מערכת הביטחון בכלל ומפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס פועלים באופן עצמאי בשטח ואינם מחויבים להנחיות הדרג המדיני, וכי נתניהו וגלנט אינם מתכוונים לשנות דבר מהמדיניות ההרסנית ששררה כאן בעשור האחרון וגרמה למדינה הפלשתינית שהולכת ונבנית מתחת לאפנו להתפתח בקצב מדאיג ומסוכן.
מסעות ההרס ביישובים ובגבעות הקיימות אומנם פסקו כמעט לגמרי לאחר כמה שבועות בעקבות לחץ מסיבי ופעילות מאומצת של השרים סמוטריץ' ובן גביר וחברי מפלגתם, אך מדיניות אפס ההכלה להקמת נקודות חדשות שהנהיגו גנץ ופוקס לא השתנתה במאומה ואף הלכה והחריפה.
שורת גבעות שהוקמו בחודשים האחרונים, ובהן גבעת שדה יונתן הסמוכה ליישוב מכמש, גבעת נעם שיח שליד עדי עד ונקודת התיישבות נוספת סמוך לעפרה, סבלו אחת לשבוע סדרת פינויים והריסות שכללו הטלת צו שטח צבאי סגור, מעצרים בעיצומה של השבת החרמת ציוד אישי רב, לרבות תפילין וספרי קודש, ואלימות משטרתית פיזית.
גם ה'שיבר' של הקמת החוות החקלאיות נסגר, ואפילו חוות שהוקמו על אדמות מדינה בלבד בתחומי בקעת הירדן, אזור שנחשב מבחינה מדינית מיועד לסיפוח, והוצבו בהן מבנים ארעיים בהעלמת עין של המערכת, נענו בפינוי מיידי ובהטלת צו שטח צבאי סגור, דבר שלא היה אפילו בממשלה הקודמת. בחודשים האחרונים פונו שתי חוות חקלאיות שעלו לקרקע סמוך ליישובים מבואות יריחו ורועי, וחוות נוספות נמנעות מעלייה לקרקע בידיעה שגם הן יפונו.
שרי הממשלה וחברי הכנסת של הימין כמעט שלא התבטאו בנושא או פעלו לעצירת פעולות ההרס, בדומה למה שאירע בימיה של ממשלת השמאל. בימיה הראשונים של הממשלה הנוכחית עוד יצאו הח"כים בגינויים חריפים נגד שר הביטחון גלנט, שהוביל את ההרס. אם מתוך אידאולוגיה מכוונת, אם מתוך מבוכה וחשש מביקורת עצמית, ריכזה הממשלה את מאמציה בפיתוח ובהסדרה של היישובים הקיימים, מתעלמת מהנעשה מחוץ לגבולות הגדר החשמלית הסובבת אותם.
עשרה מיישובי ההתיישבות הצעירה הוסדרו, תקציבים לפיתוח הכבישים ביו"ש הוקצו, ואלפי יחידות דיור בגבולות היישובים הקיימים אושרו לבנייה. אבל השטחים הפתוחים, מרבית השטח ביהודה ושומרון, שבו מתרחשת מערכה נגד הרשות הפלשתינית זה יותר מעשור, נשארו בינתיים מופקרים.
דיבורים על חשיבות ההתיישבות בשטחים הפתוחים וביקורת חריפה על פעולות הרס השמיעו בן גביר וסמוטריץ', נתניהו, גלנט ומתן כהנא. ואולם דווקא כשהגענו לשער הכושר נראה כי הדבר נזנח. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יתעוררו ויפעלו לשינוי של מאה ושמונים מעלות במדיניות הקיימת. לא רק בנייה בתוך הגבולות הקיימים אלא פריצת הגבולות לכל מרחבי יהודה ושומרון
להפוך את המשוואה
חשוב להדגיש: אינני מזלזל כלל ועיקר במהלכים המבורכים שהצליחה הממשלה לקדם בחצי השנה האחרונה. שיפוץ הכבישים המוזנחים ביהודה ושומרון הוא מהלך ראוי וחיוני, וכמוהו גם הפשרת אלפי יחידות דיור לבנייה והסדרת ההתיישבות הצעירה. ואולם בראייה רחבה יותר הדבר כמעט שאינו משנה את סדרי הכוחות במערכה שניטשת בשטח.
מאז שנת תשס"ט מקדמת הרשות הפלשתינית את תוכנית פיאד, תוכנית אסטרטגית סדורה ועתירת תקציבים להשתלטות על שטחי יהודה ושומרון והקמת מדינה פלשתינית דה פקטו בהם על ידי יצירת רצפים טריטוריאליים ערביים.
נדרשו שנים להטמיע בקרב ציבור הימין ונבחריו את ההבנה כי הדבר היחיד שיוכל להכריע את המערכה לטובת הצד היהודי אינו מאבק בבנייה הערבית לבדו או עיבוי וחיזוק של היישובים הקיימים, אלא פעילות התיישבותית יזומה בדמות הקמת גבעות, חוות ויישובים חדשים בשטחים הפתוחים ביו"ש, שתיצור רצפי התיישבות יהודיים ותקטע את רצפי הבנייה הערבית.
בשנים האחרונות הבנה זו כבר נעשתה קונצנזוס. דיבורים על חשיבות ההתיישבות בשטחים הפתוחים וביקורת חריפה על פעולות הרס השמיעו בן גביר וסמוטריץ', נתניהו, גלנט ומתן כהנא. ואולם דווקא כשהגענו לשער הכושר נראה כי הדבר נזנח. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יתעוררו ויפעלו לשינוי של מאה ושמונים מעלות במדיניות הקיימת. לא רק בנייה בתוך הגבולות הקיימים אלא פריצת הגבולות לכל מרחבי יהודה ושומרון.
לא שימור המציאות הקיימת בהתאם לקצב הגידול הטבעי אלא הקמת יישובים חדשים לפי תכנון אסטרטגי ויזום. לא עוד היגררות במלחמת מאסף אחרי הבנייה הערבית אלא הפיכת המשוואה ופתיחת תוכניות התיישבות לאומיות רחבות כדי לנצח במערכה על אדמות יהודה ושומרון.
אם חלילה נהיה שאננים, הציבור ביהודה ושומרון אולי ייהנה מכביש דו-נתיבי עד לבית, ממדורגים חדשים ומקליטה סלולרית מצוינת, אך כשיצא למרפסת לנשום אוויר ימצא את עצמו צופה אל המדינה הפלשתינית שקרמה עור וגידים ומשתרעת מאיימת לכל מלוא רוחב העין.
