לא נוכל לומר בוודאות מי יהיו המועמדים לתפקידי הראשון לציון והרב האשכנזי הראשי, וודאי שעדיין לא נוכל להעריך מי יזכו בהם, אבל דבר אחד ודאי: לכל המאוחר בעוד עשרה חודשים יסיימו את הקדנציה שלהם בתפקיד הרבנים הראשיים הרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו והראשון לציון הרב יצחק יוסף, קדנציה שעשר השנים שלה היו רצופות עליות ומורדות, שיתופי פעולה והתנגדויות מבית ומחוץ, מאבקים מוצלחים וגם כישלונות.
בתחילת דרכו הצהיר הרב יצחק יוסף: "חשוב מאוד לשקם את מעמדה של הרבנות בקרב העם", והבטיח להיות "רב ראשי לכולם, דתיים, חילונים, שומרי תורה ושאינם שומרי תורה, חרדים, דתיים-לאומיים, כל עם ישראל". ואולם בפועל נותרה הרבנות הראשית הרבנות של הדתיים, במקרה הטוב, והלך והתרחב הנתק שבינה ובין שאר חלקי העם השוכן בציון.
לא פלא שהרבנות הראשית אינה מתרוממת בסקרים ועדיין זוכה לרמת אמון הנמוכה מכלל מוסדות המדינה, נמוכה אפילו מזו של בית המשפט העליון. עשר שנים אחרי אותו נאום, בפתח מערכת בחירות שעתידה להיות פוליטית מאוד, הרב יוסף והרב לאו משאירים לבאים אחריהם מוסד שזקוק לתהליך שיקום כדי לחזור לעברו המפואר.
תחילת הקדנציה הייתה מבטיחה. "אעשה ככל יכולתי להאהיב את התורה על כל חלקי העם", הבטיח הראשון לציון, "ללכת בדרך שאבי [הרב עובדיה יוסף זצ"ל] התווה לי, בכוחא דהיתרא, לא לחפש חומרות, לעשות הכל על פי ההלכה, על פי התורה… אבל הכל בכוחא דהיתרא, כדרכם של בית הלל". ואכן, אף ששר הדתות דאז היה נפתלי בנט, שכבר אז זוהה עם הזרם הליברלי בציונות הדתית, התנהלה על מי מנוחות שנת הכניסה של הרבנים הראשיים לתפקידם.
עו"ד עמיחי פילבר: "אם אתה רוצה לדעת מתי הייתה הישיבה האחרונה של מועצת הרבנות הראשית ובמה דנו בה, לא תוכל לדעת, כי אין לך גישה לפרוטוקולים. גם לא תוכל לדעת מתי תהיה הישיבה הבאה, כי לא מפרסמים את זה בשום מקום. זה לא נובע מזדון חלילה, אלא מכך שהגוף הזה בנוי בצורה שלא מאפשרת לו לתפקד"
חיכוך ראשון נרשם לאחר פיגוע שבו נרצח נכדו של חבר מועצת הרבנים של ש"ס, שלום אהרן בעדני הי"ד. הראשון לציון קרא להפסיק את העלייה להר הבית והגדיר אותה "הסתה" המתסיסה את המחבלים. שר הדתות בנט הגיב בחריפות על הדברים, וגם איתמר בן גביר, אז רק פעיל ימין, אמר שהתבטאות הרב יוסף היא רוח גבית לטרור.
כשעלתה לשלטון ממשלת בנט-לפיד התגברו גם החיכוכים סביב זהותה היהודית של מדינת ישראל.
תעודות כשרות, תעודות גיור
ראשית המאבק סביב הניסיון של שר הדתות כהנא לשנות את מבנה מערך הכשרות במדינת ישראל. רפורמת הכשרות, שקבעה כי מועצות דתיות יוכלו לתת תעודת כשרות לעסקים שאינם באותה רשות המקומית וכי יוקמו תאגידי כשרות פרטיים שיתחרו בכשרות הרבנות, הובילה לתגובת נגד חריפה של רבים, ובהם הרבנים הראשיים, ואלו קבעו עם מועצת הרבנות הראשית: "על פי ההלכה אסור לרב להעניק כשרות או לעסוק בענייני כשרות מחוץ לתחומו במקום שיש רב אחר מכהן".
בהמשך התנהל מאבק גם סביב נושא הגיור הממלכתי. לאחר שניסה השר כהנא לקדם את חוק הגיור שלו ומינה ראש מערך גיור חדש, פורסם כי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו בוחן כל תעודת גיור בפני עצמה, ולכן הצטברו תיקים רבים על שולחנו של הרב הראשי.
עו"ד עמיחי פילבר: "בשנים האחרונות המנכ"לים לא מונו על דעתם של הרבנים הראשיים. זה גרם למשל שבקדנציה האחרונה היה מנכ"ל שקידם את רפורמת הכשרות של השר כהנא בניגוד לעמדת הרב הראשי הרב יצחק יוסף"
עו"ד עמיחי פילבר, לשעבר ראש תחום הכשרות במשרד לשירותי דת, שימש בתפקידו בשנים 2014–2018, והוא מונה בדבריו שורת נושאים שיש לשדרג בהם את הפעילות של הרבנות הראשית או לתקנה. לדבריו, במהלך כל אותן שנים שעבד במשרד לא היה דיון עומק בשאלה מה עושים במערך הכשרות ואיך משפרים אותו: "מועצת הרבנות הראשית נפגשת פעם בתקופה, אבל דנה בה בעיקר בעניינים פורמליים, בהסמכה של רבנים לתת כשרות, בהסמכת דיינים, באישור רשימת האנשים שעברו את בחינות הרבנות וכדומה. אין דיוני עומק בנושאים הלכתיים, אין יוזמה, אין פרואקטיביות".
לצד עיסוק במענה על שאלות הלכתיות, טיפול בכשרות ובסמיכה לרבנות ופיקוח על ייבוא בשר, מועצת הרבנות הראשית אמורה להתוות את חזונה של הרבנות הראשית. במועצה חברים חמישה עשר רבנים: שני הרבנים הראשיים, ארבעה מרבני הערים הגדולות בישראל ועוד עשרה רבנים לפי פילוח עדתי, חצי ספרדים, חצי אשכנזים. בפועל ההשתתפות במועצה היא בהתנדבות. אחד מחבריה נוטה להיעדר מישיבות המועצה, והרבנים הראשיים של תל אביב ושל חיפה נפטרו או פרשו, ולא מונו תחתם מחליפים. בקרוב יפרוש גם הרב הראשי של ירושלים, ולכן גם אם יגיעו למועצה כל חבריה, הנוכחות עדיין תהיה חלקית.
"אם אתה רוצה לדעת מתי הייתה הישיבה האחרונה של מועצת הרבנות הראשית ובמה דנו בה", אומר פילבר, "לא תוכל לדעת, כי אין לך גישה לפרוטוקולים. גם לא תוכל לדעת מתי תהיה הישיבה הבאה, כי לא מפרסמים את זה בשום מקום. זה לא נובע מזדון חלילה, אלא מכך שהגוף הזה בנוי בצורה שלא מאפשרת לו לתפקד.
"היה ניסיון של הרב אלי בן דהן לקדם חלוקה של נושא הכשרות בין הרבנות למשרד לשירותי דת, אבל פקידי הרבנות – היועץ המשפטי, המנכ"ל ומנהל אגף הכשרות – התנגדו. לעומת זאת מהרב הראשי הרב לאו הייתה לי תמיכה מלאה. הוא רצה מאוד לקדם דברים, אבל הכוח לא היה בידיים שלו אלא בידיו של המנכ"ל.
"משרת המנכ"ל הייתה אמורה להיות משרת אמון של הרב הראשי, אבל זה לא ככה, ואת מנכ"ל הרבנות ממנה ועדת איתור שלשר לשירותי דת יש בה רוב בדרך כלל, ולכן בשנים האחרונות המנכ"לים לא מונו על דעתם של הרבנים הראשיים. זה גרם למשל שבקדנציה האחרונה היה מנכ"ל שקידם את רפורמת הכשרות של השר כהנא בניגוד לעמדת הרב הראשי הרב יצחק יוסף".
מלבד המתח בין הפקידים לרבנים הראשיים פילבר סבור שהרבנות הראשית סובלת גם מקיפאון: "המערכת לא השתנתה מאז קום המדינה. למנהלי מערך הכשרות חסרים נתונים בסיסיים. כשנכנסתי לשם אף אחד לא ידע כמה עסקים מושגחים יש במדינת ישראל. דיברו על מאה אלף עסקים, נתון שמישהו כתב באיזו עבודה וכולם התבססו עליו. רק כשפניתי לכל המועצות הדתיות ואספתי מהן את הנתונים הגענו למספר אחר לחלוטין: חמישה עשר אלף עסקים. פער עצום! אף אחד לא יודע כמה משגיחים יש, כמה משרות של משגיח יש, איפה יש השגחה מלאה ואיפה השגחה חלקית. אין מערכות מחשוב מתקדמות שמאפשרות לעקוב אחרי המשגיחים בזמן אמת.
"הרבנות הראשית הייתה צריכה להיות הגורם ההלכתי הבכיר והמוביל של מדינת ישראל, להיות גוף שמספק חוות דעת הלכתית בנוגע לכל סוגיה לאומית מרכזית שמתעוררת, אלא שהיום אף אחד לא מתייחס אליה ככה. הרבנות הראשית בוודאי לא צריכה לעסוק בעניינים מנהליים וכספיים כמו הסדרת מערך הכשרות. שאלות כמו איך יעבדו משגיחי הכשרות, מי יהיה המעסיק שלהם, כמה יגבו מעסק על כשרות וכו' הן שאלות ניהוליות שהרבנות לא אמורה לעסוק בהן, אבל דווקא בשאלות הלכתיות מהותיות הרבנות לא עוסקת לצערי".
מה הרבנים הראשיים הבאים צריכים לעשות כדי לשנות את המצב?
"צריכים לשנות את הרכב מועצת הרבנות הראשית ולגוון אותה. צריך להזמין מומחים ונציגי ציבור, שגם אם לא יהיו בעלי זכות הצבעה, יוכלו להשמיע בה גם דעות אחרות. צריך לזכור שבסוף הרבנות הראשית חשובה יותר ונצרכת יותר לחילונים, כי לדתיים יש רבנים משלהם.
"אם רוצים לתקן, נראה שצריך לבנות מחדש את צורת העבודה של הרבנות הראשית. לא לשים טלאי פה, טלאי שם, אלא ממש מהיסוד. להחליט איך אנחנו רוצים שייראה הגוף הבוחר, איך ייראו שיטות העבודה ועוד. רק כך תוכל הרבנות הראשית לשוב ולהיות גוף רלוונטי ואקטיבי שיושב בדיונים חשובים, מוציא חוות דעת הלכתיות, פונה לכלל הציבור ומכניס נשמה למדינה".
עו"ד עמיחי פילבר: "הרבנות הראשית הייתה צריכה להיות הגורם ההלכתי הבכיר והמוביל של מדינת ישראל, להיות גוף שמספק חוות דעת הלכתית בנוגע לכל סוגיה לאומית מרכזית שמתעוררת, אלא שהיום אף אחד לא מתייחס אליה ככה"
מסירות נפש להתרת עגונות
לאחר הכתרת בנו לראשון לציון התראיין הרב עובדיה יוסף זצ"ל בכלי תקשורת חרדיים ואמר: "בלי אהבה אי אפשר לעשות כלום", וביקש מבנו לחוס על העגונות בתפקידו העתידי, נשיא בית הדין הרבני הגדול. אלא שאחת הפרשיות ההלכתיות שהגיעה לכותרות בראשית כהונתם של הרב יוסף והרב לאו הייתה דווקא פרשת הגט מצפת, שבה ביקש נשיא בין הדין הרבני הגדול דאז, הרב יצחק יוסף, לבטל גט שנתן הרכב בית הדין הרבני בצפת בראשות הרב הדיין אוריאל לביא לאישה עגונה שבעלה היה שרוי בתרדמת שבע שנים.
פנינה עומר, מנכ"לית יד לאישה מבית אור תורה סטון, ארגון המסייע למסורבות גט ולעגונות, סבורה שפרשת הגט מצפת מלמדת שעדיין יש מה לעשות בתחום התרת העגונות. "מחד גיסא בתי הדין עברו שינוי לטובה בכל מה שכרוך בטיפול במסורבות גט. הזמן החולף מרגע פתיחת תיק ועד לחיוב גט הולך ומתקצר, העילות שבעטיין מחייבים את הבעל לתת גט הולכות ומתרחבות, אנחנו רואות הישענות רבה יותר על פוסקים שמחייבים גט במקרה של פירוד ממושך, ויש גם התייחסות רצינית לטענת מאיסות. אפשר לומר שהדיינים נהיו יותר רמב"מיסטים ומבינים שאישה אינה כשבויה להיבעל לשנוי לה.
"מאידך גיסא בכל הכרוך לטיפול בעגונות יש קיפאון. דיינים חוששים לדון בהיתרים, ומי שמעיזים ומוצאים דרכים להתיר, משלמים על כך מחירים אישיים כבדים".
ומה בנוגע לטענה שנשים מסורבות גט הן מיעוט, שכן יש נשים רבות יותר שמסרבות לקבל גט?
"צריך להבחין בין סטטוס הלכתי ובין סטטוס חברתי. בתי הדין סופרים מסורבי גט מרגע שפסקו חיוב גט והבעל או האישה מסרבים לשתף פעולה. אבל צריך לזכור שקל יותר מבחינה הלכתית לחייב אישה לקבל את הגט מלחייב גבר לתת גט, ולכן סביר שיש הטיה מובנית לרעת הנשים.
"בפועל בעלים רבים מושכים את הדיון תקופה ארוכה לפני שמחייבים אותם לתת גט. כל אותו זמן הנשים שלהם לא נחשבות למסורבות גט. גם נשים שהתייאשו מההליך וויתרו על הגט לא ייכללו בסטטיסטיקה, ועוד לא אמרתי דבר על נשים שתביעת הגירושין שלהן נדחית. אם כך, המספרים מראים תמונה חלקית ביותר".
פנינה עומר: "מחד גיסא בתי הדין עברו שינוי לטובה בכל מה שכרוך בטיפול במסורבות גט, והזמן החולף מרגע פתיחת תיק ועד לחיוב גט הולך ומתקצר. מאידך גיסא בכל הכרוך לטיפול בעגונות יש קיפאון"
שאלת הזהות היהודית של מדינת ישראל
למרות הביקורת שנשמעת כלפי הרבנות הראשית ותפקודה בעשור האחרון, הרב עמיטל בראלי, מנכ"ל ארגון חותם, הפועל להחזיר את היהדות למרכז סדר היום הציבורי, סבור שלרבנות הראשית יש תפקיד מהותי בעיצוב זהותה של המדינה: "בעשור האחרון חלו תמורות רבות בענייני דת ומדינה וביחס ליהדות הממלכתית. נישואים אזרחיים, גיור, כשרות ותחום העגונות הפכו לנושאים חמים בשיח הציבורי, והם מונחים לפתחה של הרבנות.
"כל מי שזהותה היהודית של ישראל חשוב בעיניו מצא את עצמו מתלבט כיצד להגיב על ההתפתחויות הללו, אבל ברור שהנושא המרכזי ביותר שעומד בפני דורנו הוא שאלת הזהות היהודית. זה לא רק עניין של קיום מצוות של האדם הפרטי או עבודת ה' האישית אלא בעיקר עניין של איך אנחנו כחברה וכמדינה יהודית מביאים לידי ביטוי את האופי היהודי שלנו במרחב הציבורי.
הרב עמיטל בראלי: "יש מוסד אחד שמשמש בעקביות יעד להתקפות של מי שמבקש להחליש את הצביון היהודי במדינה ולקדם את תפיסת מדינת כל אזרחיה. מוסד זה הוא הרבנות הראשית לישראל. מאחר שהיא הגוף הבלעדי שאחראי לביטוי הממלכתי של הזהות היהודית, לרבנות תפקיד מכריע בשמירה על עקרונות היסוד של החברה היהודית"
"השאלה אם יש משמעות להיותנו מדינה יהודית ברשות הרבים היא שאלה מכרעת שמאתגרת אותנו כחברה ואינה יורדת מסדר היום. האתגר לשמר את הזהות היהודית שלנו בכל היבטי החיים הציבוריים נעשה קשה מיום ליום. המאבק על זהות המדינה היהודית נוגע במגוון רחב של נושאים שעלו וימשיכו לעלות על סדר היום הציבורי.
"עם זאת ברור כי יש מוסד אחד שמשמש בעקביות יעד להתקפות של מי שמבקש להחליש את הצביון היהודי במדינה ולקדם את תפיסת מדינת כל אזרחיה. מוסד זה הוא הרבנות הראשית לישראל. מאחר שהיא הגוף הבלעדי שאחראי לביטוי הממלכתי של הזהות היהודית, לרבנות תפקיד מכריע בשמירה על עקרונות היסוד של החברה היהודית, כמו המשפחה היהודית, הכשרות והגיור הממלכתי. המוסד הזה משמש אבן יסוד בזהות ובמורשת היהודית המשותפת שלנו.
"בדיוק מסיבה זו התאחדו השמאל וגופים דתיים אולטרה-ליברליים במאמץ משותף למוטט את הרבנות. בעשור האחרון אנו עדים לעלייה מטאורית בהיקף המאמצים של ארגונים ופוליטיקאים המבקשים להחליש את הרבנות. קבוצות אלו משקיעות משאבים עצומים ויוצאות בקמפיינים מסיביים ומפיצות השמצות וחצאי אמת נגד הרבנות וכל מה שהיא מייצגת מבחינת הזהות היהודית.
"אין ספק שיש תחומים ברבנות שדורשים תיקון. אין לך מוסד מדינתי גדול שאין בו דברים המצריכים תיקון, עיין ערך מערכת המשפט, משטרת ישראל ועוד. טוב יעשו הגופים האלו, וגם הרבנות הראשית, אם יעשו בדק בית מתמיד ויהיו תמיד במגמת שיפור. אך אף על פי שזאת תופעה חוצת מוסדות, איש אינו מציע להפריט בגינה את המשטרה או את בתי המשפט, ובעצם שום מוסד אחר מלבד הרבנות הראשית. זה מעיד על ביקורת שאינה עניינית אלא ניסיון להילחם ביהדות ולא בבעיות המוסד.
"המבקשים להחליש את הזהות היהודית של המדינה ניסו למתג מחדש את מאמציהם כ'שיפור וייעול שירותי הדת'. הם מפזרים מסך עשן כאילו הם עסוקים בשיפור ובייעול, אולם מבט מקרוב על התוכניות שלהם מגלה את מטרתם האמיתית: חיסול הרבנות ומה שהיא מייצגת.
הרב עמיטל בראלי: "המבקשים להחליש את הזהות היהודית של המדינה ניסו למתג מחדש את מאמציהם כ'שיפור וייעול שירותי הדת'. הם מפזרים מסך עשן כאילו הם עסוקים בשיפור ובייעול, אולם מבט מקרוב על התוכניות שלהם מגלה את מטרתם האמיתית: חיסול הרבנות ומה שהיא מייצגת. חיוני להכיר שהמבקשים 'רק לשפר את שירותי הדת', מטרתם להכניס את היהדות עמוק למרחב הפרטי"
"חיוני להכיר שהמבקשים 'רק לשפר את שירותי הדת', מטרתם להכניס את היהדות עמוק למרחב הפרטי, שלא תצא משם חס וחלילה, ואפילו שלא תציץ. זהות יהודית? רק בבית לא ברחוב, ובטח שלא רבנות ראשית, עם התפקיד החיוני שהיא ממלאת בשמירה על המורשת והערכים היהודיים המשותפים לנו".
ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם האתגרים הללו?
"ראשית עלינו להפסיק לשתוק ולהתבייש. עם ישראל חזר לארצו לא בשביל להחביא את היהדות בבית. שנית, אנו בארגון חותם מציעים לקדם הצעת חוק שתעגן בחוק את הסמכות של הרבנות לייעץ לממשלה ולכנסת בכל הנוגע ליהדות ולהלכה. כיום למרות היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, עמדת היהדות כמעט שאינה נשמעת בכנסת ובממשלת ישראל. הליכי חקיקה רבים מתוקנים פעמים רבות ללא התחשבות כלל בעמדת ההלכה היהודית.
"יש לתקן את חוק הרבנות הראשית ולהוסיף לתפקידי מועצת הרבנות הראשית את הסמכות לייעץ לממשלה ולכנסת בכל הנוגע ליהדות, תורה והלכה, וללוות את הליכי חקיקת החוקים והתקנת התקנות במדינת ישראל. הדבר ייצוק משמעות ותוכן להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. כשאנו מביטים קדימה נשאר רק לאחל לעשור הבא של הרבנות הראשית: יחל עשור חדש וברכותיו".
