היום שהסטטיסטיקה שיקרה

היינו במרפסת של ישיבת אש התורה. שתיים לפנות בוקר. קפה שחור. הוא הסתכל לעבר הר הזיתים ואמר לי בייאוש: "שתדע שמבחינתי כבר השלמתי עם זה שזה לא יקרה אף פעם. מה לעשות, זה כנראה המכתוב שלי".

בחיים לא שמעתי אותו ככה. תמיד היה בו ניצוץ של תקווה שעוד מעט זה יקרה. שזו לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי. ועכשיו הוא עמד לידי, ידיו על מעקה המרפסת, רוחו מובסת. הוא הסתובב אליי, הסתכל לי בעיניים ואמר לי: "חלאס, בן אדם, על מי אני עובד? אני בן 43. יצאתי עם יותר מ-350 בנות. אני רק הולך ונהיה יותר מבוגר. עזוב אותך. לפעמים צריך להסתכל למציאות בפנים ולקרוא לילד בשמו: הסיכויים שאסיים את השנה מתחת לחופה נמוכים מאוד. אני צריך נס. העולם עובד אחרת. לא על ניסים. קוראים לזה התפכחות".

ניסיתי, באמת שניסיתי לשכנע אותו אחרת. לתת לו ראיות מכל מיני מקרים של יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. אבל תכלס, מה אני כבר יכול לומר לו? יש הרבה אמת בדבריו. לך תסמוך על ניסים. מאז אותו ערב עברו כמה שנים. התרחקנו. הוא עדיין רווק. אבל השבוע נתקלתי בידיעה הזאת: "נס בלתי נתפס: ארבעה ילדים, ובהם תינוק בן שנה, שרדו ארבעים יום בג'ונגל של אמזונס.

"ארבעים ימי חיפושים בג'ונגל של אמזונס הסתיימו בנס גדול: ארבעה ילדים, שאימם נהרגה בהתרסקות המטוס שבו טסו, שרדו ונמצאו בחיים. 'נס, נס, נס, מצאנו את הילדים', הכריז נשיא קולומביה.

"ארבעת הילדים הנעדרים, שאיבדו את אימם בהתרסקות מטוס באמזונס ב-1 במאי, נמצאו בג'ונגל אחרי יותר מחודש. 'זה נס, סיפור שייכנס להיסטוריה', הכריז נשיא קולומביה. כדי לאתר את הילדים מסוקים פיזרו בג'ונגל 'עלוני הישרדות' והצניחו חבילות מזון ובקבוקי מים. משפחתם של הארבעה, קולומביאנים ילידים, מספרים שהם הכירו את השטח: 'למדו לצוד, הבכורה בת ה-13 טיפלה בשאר הילדים'.

"שלוש בנות ובן בני 13, תשע, ארבע ושנה היו לבדם בג'ונגל בדרום קולומביה כשמטוס ססנה 206 התרסק. שלושה אנשים שהיו במטוס הקל נהרגו בהתרסקות: אימם של הילדים, הטייס ואדם נוסף. גופותיהם נמצאו בשטח, אך הילדים, בני הקהילה הילידית הויטוטו, לא אותרו. קולומביה פתחה בחיפושים נרחבים בהשתתפות 160 חיילים ושבעים קולומביאנים ילידים, שמכירים את האזור. המשימה למציאתם של הילדים קיבלה את השם 'מבצע תקווה' וריתקה את התקשורת העולמית" (ynet והסוכנויות).

*

לא דיברתי עם חבר שלי יותר משלוש שנים, ובכל זאת, מאחר שאני יודע שהוא עדיין לא התחתן, רציתי להגיד לו: אתה יודע מה הסטטיסטיקה שילדים ישרדו מעל ארבעים יום? לך תראה איזה סרט הפקה וספר הוציאו מהסיפור 'בחזרה מטואיצ'י' של יוסי גינסברג, והוא שרד 21 יום. ומדובר שם באדם בוגר.

וכאן? אלוהים ישמור. תינוקת בת שנה, מה באמת הסיכוי שהיא תשרוד בג'ונגל של קולומביה? זה לא בדיוק יער שוהם. נמרים, נחשים, עוד משהו? אז רק תדע ששום דבר לא סגור והסטטיסטיקה כן משקרת.

הלוואי שהוא יקרא את זה.