שתי הדמויות החשודות התקרבו בזהירות ובשקט לעבר מטרתן. אחת מהן הייתה לבושה בבגדי הסוואה, והשנייה החזיקה בידה רובה ציד ארוך. לאחר שניות אחדות הם טיפסו מעלה והשיגו את המטרה שלשמה הגיעו. בעודם אוחזים בידם את השלל זיהה עדן לוי את הגנבים השפלים ממרחק של כמה מאות מטרים משם בעזרת מצלמות שהותקנו בשטח מבעוד מועד, והתחיל במרדף רכוב ורגלי אחריהם. למרבה האכזבה הצליחו הגנבים לברוח, ובידם השלל, לכפר קראוות בני חסן, והמרדף נעצר שם.
הגנבים מקרוואת בני חסן הגיעו הפעם לא כדי לגנוב תכשיטים או כסף מביתו של אחד התושבים אלא כדי להשיג דבר ייחודי ונדיר הרבה יותר: גוזל של חִוויַאי משמורת הטבע בנחל קנה. החוויאי הוא עוף דורס נדיר שנמצא בסכנת הכחדה, ואוכלוסייתו נתונה למעקב של רשות הטבע והגנים.
"החוויאי חוזר בכל שנה לקנן באותו מקום. הנקבה מטילה ביצה אחת ודוגרת עליה כחודש. הגנבים מהכפר כבר מכירים את מקומות הקינון ומגיעים בכל שנה וגונבים את הגוזל", מספר עדן לוי, תושב חוות שובי ארץ, הסמוכה ליישוב יקיר. "מאז שאנחנו כאן אנחנו עובדים גם עם רשות הטבע והגנים כדי לשמור על הטבע והשמורה. כמעט הצלחנו השנה לתפוס את הגנבים, אבל הם הספיקו לברוח ממש בשניות האחרונות", הוא אומר בצער.
"הובהלתי לבית החולים, ושם טיפלו בי ואמרו שאני צריך להישאר להשגחה כמה ימים. לא יכולתי להישאר להשגחה, כי זה פשוט אומר להפקיר את אשתי ואת הבן שלי לבד. יצאתי מבית החולים וחזרתי עוד באותו ערב כדי לשמור על השכונה"
משמעון הצדיק למשאית ישנה
חוות שובי ארץ שוכנת כאמור מדרום ליישוב יקיר בשומרון. כמה מאות מטרים מחוות יאיר הוצבה משאית ישנה והוסבה לבית מגורים קטן ופשוט: הבית של משפחת לוי, עדן ורבקה ושני ילדיהם. את עדן אני מכיר עוד מלפני כמה שנים, מזמן שעבדנו יחד בבנייה בשומרון. משפחת לוי גם התגוררה זמן מה בגבעת קומי אורי, וזכינו להיות שכנים לכמה חודשים. מקומי אורי עלו עדן ורבקה לירושלים ושכרו דירה בשכונת שמעון הצדיק.
"תכננו לעלות לחווה ליד יקיר. אני תושב המקום ומכיר היטב את השטח ואת המציאות פה באזור, שערבים משתלטים על כל האזור בבנייה ובחקלאות, והחלטנו לעלות לנקודה חדשה כאן כדי ליישב את הארץ. זה היה לפני שנתיים, הכול כבר היה מוכן, אבל אז האירועים בשכונת שמעון הצדיק התחילו להתחמם".
"קראוות בני חסן הוא כפר של חמאס, והתושבים שם מאוד קיצוניים ואלימים. ברוך ה' הבהרנו להם שאנחנו כאן בשביל להישאר. היום ירד מאוד ההיקף של הפרות הסדר והתקיפות, ואנחנו רועים בכל המרחב"
בעקבות פסיקת בית המשפט המחייבת את השוכרים הערבים לפנות חלק מהבתים בשכונה, ובעידוד ארגוני שמאל קיצוני שערכו הפגנות במקום, התחילו התושבים הערבים של השכונה בהתפרעויות קשות שנמשכו ימים ארוכים. באותו זמן גם פרץ מבצע שומר החומות, וגם הערים המעורבות התחילו לבעור.
עדן, שהיה לוחם בצבא ומחזיק נשק ברישיון, הבין שאי אפשר לעזוב את השכונה בזמנים כאלה. "הייתי אחראי הביטחון של השכונה. דחינו קצת את העלייה לחווה ונשארנו לשמור על הבתים של היהודים בשכונה. המשטרה לא תפקדה בשכונה בכלל, כמו בכל הארץ, ובכל ערב עשרות ערבים היו מגיעים וזורקים אבנים, זיקוקים ומה לא".
ערב אחד יצא עדן לאירוע בבית משפחת ישובייב, ובדרך חזור תקפו אותו שני מחבלים בבקבוק זכוכית גדול ושברו לו כמה מעצמות הפנים. "הובהלתי לבית החולים, ושם טיפלו בי ואמרו שאני צריך להישאר להשגחה כמה ימים. לא יכולתי להישאר להשגחה, כי זה פשוט אומר להפקיר את אשתי ואת הבן שלי לבד. יצאתי מבית החולים וחזרתי עוד באותו ערב כדי לשמור על השכונה", הוא מתאר.
כמה שבועות לאחר שוך המהומות עברו בני משפחת לוי לביתם החדש במשאית הקטנה, וכך הוקמה חוות שובי ארץ. עם כמה מתנדבים הם החלו לרעות את עדר העיזים ולשמור על השטח בידיים יהודיות. "תושבי הכפר הסמוך כמובן לא ממש אוהבים אותנו, ובהתחלה הם ממש עשו הכול כדי להעיף אותנו מפה", מתאר עדן, "הפרות סדר המוניות, ירי של זיקוקים וגם מטעני חבלה.
"רק לפני כמה חודשים תפסנו מחבל שניסה לחדור לשטח החווה. קראוות בני חסן הוא כפר של חמאס, והתושבים שם מאוד קיצוניים ואלימים. ברוך ה' הבהרנו להם שאנחנו כאן בשביל להישאר. היום ירד מאוד ההיקף של הפרות הסדר והתקיפות, ואנחנו רועים בכל המרחב".
לפני כמה חודשים בעקבות הגדילה של חוות שובי ארץ והוספה של עדר כבשים חדש התרחבה החווה לנקודה נוספת בהמשך הוואדי. תחת צילייה הם רועים בכל יום כשבע שעות ותופסים שטח של יותר משבעת אלפים דונם.
נוסף על ואדי אל-מגור, שבו רועים המתנדבים של החווה בכל יום ושומרים על האדמה, הפעילים של חוות שובי ארץ גם דואגים לשמורת הטבע הסמוכה, נחל קנה. שמורת נחל קנה היא משמורות הטבע הגדולות והייחודיות באזור השומרון. ראשיתו של הנחל באזור איתמר, והוא חוצה את השומרון ממזרח למערב. הנוכחות הקבועה של חוות שובי ארץ במקום והשליטה במרחב מועילות לטבע, שנפגע מתושבי הכפרים הסמוכים. "תפסנו פה גם פגיעות בצומח, קטיף מסחרי של צמחים מוגנים כמו עכוב ומרווה. היה כאן ציד גדול של צבאים ודורבנים, וגם הגנבות של הגוזלים של החוויאי ועוד. לאט לאט גם הטבע משתקם בזכות הנוכחות שלנו פה".
הנוכחות הקבועה של החווה מועילה גם למי שחפץ לטייל באזור בבטחה. "יש שני מעיינות יפים מאוד בוואדי, אבל זמן רב יהודים לא יכלו לטייל שם כי הערבים פשוט היו משתלטים על המים ומעיפים את כל מי שמגיע. אנחנו הגענו לשם, ניקינו את האזור, נטענו עצי פרי, בנינו דק ושולחנות לרווחת המטיילים, וממלא את הלב לראות שאנשים מגיעים בחופש ונהנים מטיול בארץ ישראל היפה. השם של המעיין הוא עין משטחי, על שם הוואדי. אנחנו עדיין מחפשים שם יהודי מתאים. בינתיים עם ישראל מוזמן לבוא ולראות את היופי של ארצנו", מסכם עדן בחיוך.
הארץ מחזירה אהבה
"עוד מעט אנחנו חוגגים שנתיים לעלייה לשטח", אומר עדן, "מדהים לראות כמה התקדמנו. לא היה קל, ועדיין יש התמודדויות לא פשוטות, אבל אנחנו ברוך ה' כבר מחזיקים שתי נקודות ומרחיבים את השטח מרגע לרגע. גם במרעה אנחנו מרחיבים את השטח ובכל יום מתקדמים עוד קצת למקומות מרעה חדשים.
"בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אנחנו חשים את האהבה שהארץ מחזירה אלינו, ועם חוות אחרות באזור ממש מצליחים לשמור על האדמות בידיים שלנו. אנחנו מגיעים בוואדי אבו עמר כמעט עד סוף הוואדי, והמטרה היא להתחבר לצפון-מערב, לשטחי המרעה של חוות דורות עילית, וככה ליצור רצף טריטוריאלי חשוב בכל אזור מערב השומרון".
המסירות המיוחדת של משפחת לוי ושאר תושבי החווה אינה מסתיימת כאן. "מבחינתנו, בעזרת ה', אם בעוד כמה שנים אומרים לנו: עשיתם את העבודה, ברוך ה' אין פה בעיות עם הערבים, יש משפחות חדשות שיתפסו את השטח במקומכם, אנחנו מניעים את המשאית ומתקדמים לנקודה הבאה. ארץ ישראל קוראת לנו, ואנחנו נענים לה".
