כותרות חמות :

איש על העדה- על הבחירות לרבנות הראשית ועל ספרדים ואשכנזים
איש על העדה- על הבחירות לרבנות הראשית ועל ספרדים ואשכנזים

איש על העדה- על הבחירות לרבנות הראשית ועל ספרדים ואשכנזים

מכתב גלוי לחברי הוועדה

הרב אייל ורד

 הבחירות לרבנות הראשית קרבות, וכראוי לתפקיד הרם והחשוב הוקמה ועדה מרכזית אשר תבחר את מועמד הציונות הדתית לתפקיד זה. אין ספק שהבחירות הללו מורכבות גם משיקולים שאינם לשמה בדמות הסכמים עם מפלגות אחרות, בעיקר ש"ס. ואכן, לדעתי יש להתחשב במציאות הזו ולפעול במיטב הכלים כדי להשיג תוצאה מיטבית. מועמד מוסכם שתבחר ועדה מוסכמת ולא ילך ראש בראש נגד המועמד של ש"ס מגביר מאוד את סיכויי הבחירה.

ובכל זאת הלב כואב, כי הציונות הדתית, שהיא בבסיסה תנועה כללית שהתגברה על החלוקה העדתית ברוב מרכיבי חייה, מתקבעת ונכנסת למשבצת מאוד לא טבעית לה: חלוקה בין אשכנזים לספרדים.

הביטו בראשי ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר, בראשות אולפנות, ברבני היישובים החדשים שנבחרו זה עתה: יש בהם מכל העדות. ותראו דבר מעוד מעניין: בשום קול קורא אין שורה שעניינה השתייכות עדתית. בשנתיים האחרונות יישובים רבים בחרו רב, והקולות הקוראים הסתובבו ברשת. בשום מקום לא צוין כל תנאי של השתייכות עדתית.

ליישוב מבוא חורון נבחר רב ספרדי במקום הרב האשכנזי שהיה בו. רשימת המועמדים שהגיעו לקו הגמר בכמה וכמה יישובים כללה מועמדים מכלל העדות. בשכונת הדר גנים יש שני רבנים ספרדים בשתי קהילות אשכנזיות, רב תימני בקהילה ספרדית וכן על זו הדרך.

הסיפור העדתי בשני הצמתים המרכזיים שיש בחיים של חברה, נישואין ותפקידים בעלי השפעה, כמעט איננו קיים בציונות הדתית. הוא לא גורם, ואם הוא קיים, הוא בשוליים. אנחנו מתחתנים זה עם זה, מחנכים זה את זה, לומדים זה עם זה, עובדים זה עם זה. זו גאולה, והיא לא קרתה ביום אחד. עברנו תהליך לא פשוט עד למצב הטוב הזה, ויש עוד מה לשפר כמובן (והגאולה אינה באה על חשבון המסורת המופלאה של כל עדה).

הציונות הדתית, שהיא בבסיסה תנועה כללית שהתגברה על החלוקה העדתית ברוב מרכיבי חייה, מתקבעת ונכנסת למשבצת מאוד לא טבעית לה: חלוקה בין אשכנזים לספרדים

 

והנה דווקא בתפקיד החשוב הזה נדחקת הציונות הדתית למשבצת שאינה שייכת אליה כלל, שאינה טבעית לה ואף מוזרה ולמעשה כמעט לא ניתנת לביצוע. כי כאן המקום לבקש מרבותינו חברי הוועדה: אנא הסבירו לנו מיהו אשכנזי. האם רב שנולד בארץ וגם אביו נולד בארץ ואימו ספרדייה אך סבו מצד האב נולד בפולין, הוא אשכנזי? ואם הרב ספרדי אך הוא נשוי לאשכנזייה וילדיו בהירים ובעלי עיניים כחולות? ואם הרב ספרדי אבל הוא רב של קהילה אשכנזית וגם בקי בפסיקות ובתפילות ובעל תפילה בחסד ומלמד חסידות? מה רמת האשכנזיות הנדרשת מהרב? מהו האחוז בדם? אשכנזי שלם? חצי? רבע?

שמא תאמרו, ודאי המחוקק הגדיר זאת. ובכן, עשיתי מחקר קטן בעזרת עבודת המחקר שעשה בנושא ד"ר אריאל פינקלשטיין ('הכפילות העדתית בתפקידי הרבנות בישראל', זמין ברשת), והנה מתברר שאין שום הגדרה לעניין הזה. המחוקק לא קבע מיהו אשכנזי, ובחלק מהמקומות הוא אף לא ציין כלל את הצורך במוצא כלשהו. באחת הערים שהתנהלה בה מערכת בחירות לבחירת הרב האשכנזי היה אחד המועמדים ממוצא ספרדי והחזיק בחוות דעת משפטית שאין שום מניעה שייבחר לתפקיד. כל ניסיון להגדרה עדתית בהקשר הזה נתקל בגיחוך פנימי, וברור לכול שהוא אינו משקף כלל את המצב בציונות הדתית, ולמעשה מסיג אותנו אחור.

"אז מה אתה רוצה? ללכת נגד הדיל ובכך לסכן את הכול?" אתם ודאי שואלים. והתשובה פשוטה. אני לא מציע ללכת נגד שום הסכם. תבחר תנועת ש"ס את המועמד שלה לפי צורת החיים שלה, ואנחנו לא נתערב בדבר. ויש בזה גם היגיון פנימי שתנועה ששמה לה לדגל להחזיר את עטרת יהדות ספרד ליושנה היא גם שתוביל את המהלך מלמעלה.

אך כפי שאנחנו לא מתערבים בהחלטה שלהם, נואיל להודיע להם שלא יתערבו בהחלטות שלנו. הרב ראשי מטעם הציונות הדתית צריך להיות רב ראשי, וזהו. כלומר, רב פוסק של כלל-ישראל המכיר את צורכי עם ישראל כולו על כלל עדותיו וצרכיו.

ככה הציונות הדתית חיה, וככה היא רוצה לבחור את המועמד שלה. ולפיכך על הוועדה להודיע שכל רב שרואה את עצמו ראוי לתפקיד זה רשאי לבוא לפניה, בלי כל קשר למוצאו. וכפי שנכתב לעיל, אין בכל כל מניעה חוקית או משפטית, ואפשר רק לנסות לדמיין מה יקרה אם תגיע עתירה כזו לבג"ץ, משהו בסגנון "הרב שנבחר אינו אשכנזי דיו", ומה תהיה תגובת השופטים, המוצדקת הפעם, על עתירה מוזרה זו (אומנם לא מפיהם אנו חיים, אך לעיתים דווקא מי שמחוץ לעניין רואה את העיוות ומפעיל שכל ישר).

זוהי אמירה עקרונית, והיא חשובה לנו. הציונות הדתית צריכה להציב מועמד מוסכם מטעמה. טוב מאוד שקמה הוועדה, אך המוצא העדתי של הרב אינו יכול להיות בשום אופן להיות חלק ממערך השיקולים. עד כאן אמירה עקרונית העומדת בפני עצמה ואין שום מניעה ליישם אותה.

אך מאחורי העיקרון עומדת גם דמות. אם נבחן מיהו רב העיר הוותיק ביותר, מיהו חבר מועצת הרבנות הראשית הוותיק ביותר, מי עוסק עשרות שנים בענייני כשרות, מי משמש כתובת לעשרות רבני קהילות ולאלפים מישראל ומוביל תפילות עם אלפי משתתפים בכל מקום בארץ, מי עומד לימינן של עשוקות שנפגעו מינית מול בעלי סמכות ושררה, הרי ששמו של הרב שמואל אליהו עולה מכל תיאור.

דומה שאין מועמד ראוי ממנו, אך הרב שמואל בעדינותו אינו רוצה לקלקל, ולכן הודיע שלא יתמודד. ואולם דברינו אינם מופנים אל הרב שמואל אלא אל חברי הוועדה הנכבדה. אתם הם שצריכים לזמן אותו, וכן את כל מי שרואה בעצמו מועמד ראוי, גם אם מוצאו ספרדי למחצה, לשליש או לרביע, ולבסוף לקבל החלטה שיכבדו בוודאי המועמדים כולם.

הרב שמואל משמש כבר כיום רב ראשי לישראל וכתובת לרבים רבים, והשפעתו רחבה הרבה מעבר לעיר הקודש צפת. הוא אינו רב ראשי אשכנזי (אף שהרבנית אליהו היא ממוצא אשכנזי) ולא רב ספרדי אלא רב של כלל-ישראל. מחבר בין חרדים לדתיים-לאומיים למסורתיים ליהודי חוץ לארץ. ותיק הרבנים. ולכן הוא המועמד הטבעי ביותר והראוי ביותר לתפקיד דווקא דרך הוועדה עצמה ולא מחוצה לה. על כל אלו יש גם זכות האבות של אביו הגדול, הרב מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה. מסורת של רבנות כלל-ישראלית.

תיקון גדול יהיה כאן אם לא נכניס את עצמנו למשבצת של ש"ס: הם יבחרו את המועמד שלהם בדרך המתאימה לאורח חייהם, ואנו נבחר את המועמד שלנו בדרך המתאימה לאורח החיים ולאופי של הציונות הדתית. הראשון לציון יהיה מרבני ש"ס המכובדים; הרב הראשי לישראל – מהציונות הדתית.

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן