הרב אורי סדן
השנה יחול חג השבועות בערב שבת, וזה מחייב התארגנות מראש והתייחסות לכמה נקודות ייחודיות:
עירוב תבשילין – כדי לאפשר לבשל ולעשות הכנות נוספות מיום טוב לשבת שתחול לאחריו יש לעשות עירוב תבשילין. לוקחים פת (לחמנייה או פיתה) ועוד תבשיל בשיעור כביצה (56 סמ"ק) ומברכים על העירוב. לאחר מכן אומרים את נוסח העירוב כפי שהוא בסידורים. את הפת והתבשיל מניחים בכלי נפרד ושומרים במקרר עד לשבת, ומשום חיבוב מצווה ראוי לאכול אותן באחת מסעודות השבת. משפחה שמתארחת במקום אחר אינה צריכה לעשות עירוב אלא אם כן יש לה בית נפרד שבו היא מדליקה נרות, ואז עליה לעשות עירוב בלי ברכה.
הכנות לבישול ביום טוב – בכל מיני סוגים של כיריים ומנגלים יש מנגנון הצתה המופעל עם פתיחת ברז הגז. מי שמתכוון לבשל בחג באמצעות הגז צריך לנטרל מנגנון זה לפני החג. מי שמתכוון לצלות בשר על גחלים, רצוי שיארגן את הפחמים לפני החג כדי שלא לבוא בטעות לידי שבירת הפחמים במנגל.
הדלקת נרות בערב יו"ט – מדליקים נרות לפני כניסת החג ומברכים "להדליק נר של יום טוב". מנהג האשכנזיות לברך גם "שהחיינו" (ערוך השלחן או"ח רסג יב), ויש מהספרדיות שלא נהגו כן (חזון עובדיה יום טוב, עמ' שה). יש להדליק נר נשמה לצורך בישול והדלקת נרות שבת. רבים נוהגים להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הוריהם, ועושים זאת נוסף על הנר שמדליקים לצורך שימוש בחג.
רחצה במהלך החג והשבת – מי שמזיע וצריך להתקלח יכול להקל ברחצה בחג לכבוד שבת במים שחוממו בדוד שמש גם לאותם פוסקים הסוברים כי השימוש בדוד בשבת אסור (עי' שש"כ פי"ד הע' כא). ואף שיש מי שהחמיר בדבר לאשכנזים (שש"כ יד, יא), מסתבר להקל בדבר למי שצריך זאת. עם זאת יש להימנע ממקלחת במים חמים המתחממים בשבת באמצעות מערכת חימום חשמלית, ואפשר להקל לצורך תינוק קטן (ערוך השלחן תקיא, ה). במים שחוממו לפני שבת בדוד חשמלי נחלקו הפוסקים: השו"ע (תקיא ב) מתיר, וכך נהגו הספרדים, ואילו הרמ"א אוסר, וכך נהגו האשכנזים. בכל מקרה מי שמתקלח יקפיד שלא לסחוט את שערותיו במגבת אחרי המקלחת, וכמו כן שלא להסתרק באופן שעלול לתלוש שערות.
זמן סעודת החג – בשל הלימוד בלילה סעודת יום טוב בשבועות נדחית לשעות מאוחרות למדי, אולם דחיית סעודת החג לשעות אחר הצהריים עלולה לפגוע ברצון שלנו לאכול סעודת שבת, ולכן רצוי שלא לאחרה יותר מדי ולא להתחיל אחרי השעה 16:00 (שו"ע רמט, ב).
הכנות לשבת – כל פעולת הכנה לסעודת שבת מותר לעשותה ביום טוב, ובכלל זה שטיפת הכלים ועריכת השולחן. לכתחילה יש להקפיד לסיים את כל הבישולים לשבת כשעה לפני צאת החג (תוספות פסחים מו ע"ב; מגן אברהם תקכז בהקדמה), אולם במקום צורך ניתן להקל לבשל ביו"ט לצורך שבת עד שעת כניסת שבת (רמב"ם יו"ט ו, א; משנה ברורה תקסז ג ובביאור הלכה). כמו כן אם מניחים על הפלטה אוכל נוזלי קר, שאסור לחממו בשבת, יש להניחו לכתחילה די זמן מראש, שיספיק להיות חם באופן הראוי להגשה לשולחן עוד מבעוד יום.
טיפול בשעון שבת – לכתחילה יש לכוון את שעון השבת לתאורה, לפלטה ולמזגן בהתאמה לצורכי הבית גם של החג וגם של השבת, ששונים מאוד זה מזה. אם נדרשים שינויים, יש לנהוג כך: בחג ובשבת מותר רק לדחות את מועד ההדלקה והכיבוי, אך לא להקדימם. כמו כן בחג בלבד מותר להקדים את מועד הדלקת האור, אך לא להקדים את מועד כיבויו. בכל מקרה אין להעביר את השעון ממצב שעון למצב קבוע או להפך.
הדלקת נרות שבת – אם לא הכינו את נרות השבת לפני החג, אפשר להכינם בחג, אך להשתמש בנרונים וכדומה, ולא בנרות שצריך להמס ולהדביק. אם מדליקים בשמן, מותר להשחיל פתילה מוכנה לתוך שעם מנוקב. אחרי הדלקת הנרות אין לכבות את הגפרור אלא להניח אותו על משטח חסין אש ולהניח לו לכבות מעצמו. יש להקפיד שהדלקת הנרות תיעשה לפני כניסת השבת.
