"החברה החרדית הולכת וגדלה באופן בלתי נתפס", אומר לי יוסי לוי, מנכ"ל נצח יהודה. "בתוך 16 שנים היא תכפיל את עצמה. כרגע החברה החרדית היא 13 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. רק כדי לסבר את האוזן: החברה החילונית תכפיל את עצמה בתוך חמישים שנה. המגזר החרדי גדל, והצורך בביטחון ובכלכלה גדלים. האם המגזר החרדי עושה צעדים לקראת הדברים האלה?" הוא שואל ועונה: "חד-משמעית לא. הגיוס לצה"ל לא גדל. כבר שלוש שנים שהנתונים שלנו אותם נתונים, 1,200 מתגייסים בשנה, נתון לא מספק שלא משקף את פוטנציאל הגיוס מקרב מי שאין תורתם אומנותם".
אתה מראש לא מכניס את מי שתורתו אומנותו?
"אני לא פונה למי שתורתם אומנותם, לא מדבר עליהם. התפיסה שלנו היא שהם ימשיכו לשבת וללמוד. אבל על כל אחד שאין תורתו אומנותו יש שלושה שלא לומדים ולא מתגייסים, ומי שעובד נשאר במעגלי פריון עבודה וכושר השתכרות מאוד נמוכים, מאחר שהם עובדים בעבודות פנים-מגזריות".
לאן הולכים מכאן
אחת לכמה זמן עולה לכותרות סוגיית השוויון בנטל בנוגע לציבור החרדי. ויכוחים מרים וכואבים וכינויים כמו פרזיטים, נצלנים וכו' מוטחים בחברה החרדית. האם החברה החרדית אכן רואה בעצמה מי שאינה נושאת בנטל עם שאר הציבור? מה מקום לימוד התורה בסוגיה זו בעיניים החרדיות, ואיך הם מתייחסים לאפשרות הגיוס בצה"ל? האם המגמה היא של שינוי וצמיחה בגיוס החרדים? האם יש צורך בשינוי מבחינת המגזר? ניסינו לברר.
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, הוא סמג"ד בצה"ל, רב-סרן במילואים ואחראי לליווי כלל החרדים המשרתים במסלולי חרדי בצה"ל. הוא גדל בחינוך החרדי-ליטאי. "המגזר החרדי לא תורם את חלקו בצורה מספקת בצבא, בכלכלה ובחוסן החברתי, כי החברה החרדית מחנכת להגבהת החומות כדי שאורח החיים לא ייפגע", הוא אומר. "החרדים הקלסיים לא רוצים ישראליזציה ולא רוצים להתקרב לחברה הכללית, אבל הם חייבים, כי הם גדלים בקצב מוגבר, והניתוק לא יעזור לביטחון המדינה ולכלכלתה להשתפר".
יוסי לוי, מנכ"ל נצח יהודה: "אני לא פונה למי שתורתם אומנותם, לא מדבר עליהם. התפיסה שלנו היא שהם ימשיכו לשבת וללמוד. אבל על כל אחד שאין תורתו אומנותו יש שלושה שלא לומדים ולא מתגייסים, ומי שעובד נשאר במעגלי פריון עבודה וכושר השתכרות מאוד נמוכים, מאחר שהם עובדים בעבודות פנים-מגזריות"
מה אתם עושים כדי לעורר שינוי?
"אנחנו מכוונים ליצור מצב שבו ברור להנהגה החרדית – הליטאית, הספרדית והחסידית – שהנתונים של המשתלבים צריכים לגדול. היעד של כל מי שעוסק בתחום שילוב חרדים הוא שכל מי שלא לומד תורה יגיע לשירות צבאי או אזרחי ולכלכלה ראויה". לוי מסביר שגיוס החרדים בכוח נוסה בעבר ונכשל כישלון חרוץ: "יאיר לפיד ניסה להעביר חוק שקבע שכל החרדים צריכים להתגייס לצה"ל. הוא נכשל ואף הוריד לנו את מספרי המתגייסים עד היום".
בעקבות החוק של לפיד התחילו להגיע ניידות משטרה צבאית לשכונות החרדיות: "הייתי מהראשונים בגבעת שאול ששירתו בצה"ל ואף יצאו לקצונה, ואני זוכר שהעריכו אותי. נכון, לא רצו שהילדים יהיו כמוני, אבל בהחלט כיבדו". כאמור, לאחר שעבר החוק התחילו להגיע לשכונה ניידות באמצע הלילה ושלפו בחורי ישיבות. "זה היה נורא ויצר תסיסה שעוררה את קמפיין החרד"ק (חרדי קל דעת). התחילו לצייר חרדים שמשרתים בצבא כחיידקים, והקמפיין התפשט במהירות בכל המגזר. ילדים התחילו לזרוק עלינו אבנים, ואז הפכתי מ'בסדר אבל שהילד לא יהיה כמותו' למוקצה מחמת מיאוס, וכמוני כל החרדים המשרתים". לוי מספר שכיום עובדים בצורה חכמה הרבה יותר, דרך ההנהגה החרדית.
ההנהגה פתוחה לשמוע אתכם?
"עד עתה הצלחנו לפרוץ בעיקר במגזר הספרדי. בליטאי ובחסידי עוד לא הצלחנו להיכנס ממש, אבל בספרדי פרצנו את כל הדלתות. אין היום מנהיג חרדי ספרדי שלא תומך בעשייה שלנו, כולל הרב שלום כהן זצ"ל, שהזמין אותי לביתו לפני שנפטר, וכולל הרב דוד יוסף, שנחשב חרדי די קיצוני, אבל השנה הגיע בפעם הראשונה לטקס הזיכרון של נצח יהודה. לפני כן הוא מעולם לא הגיע לאירועים של נצח ולא תמך פומבית בפעילות אף שניסיתי הרבה פעמים לחבר אותו אלינו. השנה הוא הגיע לטקס ותמך במשפחות השכולות. גם הרב עמאר הגיע, וגם סוללה של חברי כנסת ושרים מש"ס".
מדוע ההנהגה הספרדית מוכנה לתמוך בצבא בקלות רבה יותר מהאשכנזים?
"תמיד קל יותר לעבוד עם הספרדים: כל בית כנסת ספרדי אומר תפילה לשלום חיילי צה"ל בשבת. הרב עובדיה זצ"ל התווה דרך שלפיה חיילי צה"ל הם קדושים. הרבנים הספרדים הרבה יותר פרגמטיים ומחוברים לכלל החברה. בכל משפחה ספרדית יש מישהו ששירת בצה"ל. במגזר הליטאי זה שונה לחלוטין, המרחק הרבה יותר גדול", אך לוי סמוך ובטוח שגם שם המצב ישתנה.
"הרב מאיר פרוש אמר בתקשורת שהוא יגיע לטקס השנה. ברגע האחרון הוא ביטל וטען שזה משום שהוא מתעסק במתווה מרון ולא רוצה להיכנס לעימות עם הקנאים. עצם זה שהוא עצמו אמר לתקשורת 'אני מגיע לטקס זיכרון של הנח"ל החרדי ונצח יהודה' זה מבחינתנו שינוי שלא היה הרבה מאוד שנים. תביני, אנחנו יותר חזקים מהם בשמירה על עולם התורה", הוא מכריז.
מה הכוונה?
"אם יבוא אליי בחור מישיבת פוניבז' וישאל אותי אם כדאי לו להתגייס לצה"ל, אני אומר לו חד-משמעית לא. מבחינתי אם הוא יושב ולומד שלושה סדרים ביום משבע עד חצות, מה שאני לא מסוגל לעשות, ולכן עזבתי את הישיבה, אני מעריך אותו מאוד ורוצה שהוא ימשיך לשמור על עולם התורה ועל המסורת היהודית. זו האמונה שלי ושל כל ההנהגה שלנו". לוי מפתיע ואומר כי כיום גם צה"ל מסכים עם הגישה הזו ואינו מנסה לגייס את לומדי התורה. "זו אמירה מאוד ברורה של כל מי שמתעסק בגיוס חרדים לצה"ל, ולכן יותר קל לנו לרתום את ההנהגה החרדית".
יוסי לוי: "אם יבוא אליי בחור מישיבת פוניבז' וישאל אותי אם כדאי לו להתגייס לצה"ל, אני אומר לו חד-משמעית לא. מבחינתי אם הוא יושב ולומד שלושה סדרים ביום משבע עד חצות, מה שאני לא מסוגל לעשות, ולכן עזבתי את הישיבה, אני מעריך אותו מאוד ורוצה שהוא ימשיך לשמור על עולם התורה ועל המסורת היהודית. זו האמונה שלי ושל כל ההנהגה שלנו. זו אמירה מאוד ברורה של כל מי שמתעסק בגיוס חרדים לצה"ל, ולכן יותר קל לנו לרתום את ההנהגה החרדית"
ועדיין אחוזי הגיוס לא עולים?
"נכון כי פריצת התודעה התחילה בשנה וחצי האחרונות, אחרי עבודה מאוד קשה. הירידה לפרקטיקה היא תהליך לא פשוט. נוסף על כך בכל פעם שחוק הגיוס נידון אנחנו נפגעים, כי יש מריבות בין חרדים לחילונים, וזה מרחיק את מי ששוקל גיוס לצה"ל. בכל פעם שהמגמות החברתיות סביב חוק הגיוס משתנות, אנחנו נפגעים מזה".
לוי אומר שהגורמים בצה"ל שעוסקים בגיוס חרדים רתומים לנושא: "בתקופה האחרונה סגן הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו, האלוף אמיר ברעם, מתעסק בשילוב חרדים בצבא. אני חושב שצריך להשקיע בגדוד נצח יהודה פי כמה ממה שמשקיעים כיום, להשקיע בגופים מדיניים שמתעסקים בשירות חרדים. תקציב המדינה לפעילות שלנו הוא מתחת לכל ביקורת".
הוא מצטט את הדו"ח של האלוף רוני נומה, שהרמטכ"ל הקודם מינה אותו לבדוק את סוגיית שילוב חרדים בצה"ל, ומצא כי מדינת ישראל לא עשתה מעולם ולו תוכנית אחת לשילוב חרדים בצה"ל. "כל הדיבורים על שילוב חרדים בצבא לא הובאו אפילו פעם אחת למישור הפרקטי. מי שמבין את התהליכים שקורים במדינה מבין שזו האמירה הדרמטית ביותר שיצאה מהדו"ח שלו".
נראה שבתקשורת מחפשים את נצח יהודה כל הזמן כדי לתפוס אותם על אלימות וכדומה.
"זו בושה וחרפה. יש גופי תקשורת כמו עיתון הארץ שתפקידם להכפיש ולהשחיר את גדוד נצח יהודה ואת החרדים המשרתים, ולכן גם החרדים הקיצונים יוצאים נגדנו וגם אנשים שפלים מהשמאל הקיצוני תוקפים אותנו. אם תשווי אירועים בנצח לאירועים בגולני או בגבעתי, תראי שהאירועים בנצח פחותים בהרבה. הגדוד מצטיין ועושה פעילות מבצעית מדהימה".
לוי מזכיר את מפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס ואומר כי הוא רתום לסוגיית שילוב החרדים בצבא. "אני יודע שהאלוף פוקס הוא לא קונצנזוס למתיישבי יו"ש, אבל אחרי כתבה בתוכנית זמן אמת שהתמקדה באירועים שליליים בנצח, קיבלתי הודעת חיזוק ממנו, וזה מבחינתי אמירה של 'אני מאמין' בפרויקט הזה".
לוי סבור כי הרוב המוחלט של הציבור הישראלי תומך בשילוב החרדים בצה"ל. "הקמנו בשנתיים האחרונות גם ישיבות הסדר חרדיות ומכינות קדם-צבאיות. אנחנו מתחילים לעבוד כיום מגיל 16, ובזכות המכינות והישיבות אנחנו מונעים נשירה. במקום לנשור הם נמצאים אצלנו במסגרת רצינית מאוד, ואז הם מגיעים לצבא לא כנוער נושר אלא כנוער ישיבתי".
איך זה מתקבל בציבור החרדי?
"זו נקודה שבה הציבור החרדי חושש שאנחנו צועדים לקראת המיינסטרים ועלולים לפגוע בערך של לימוד התורה. פה צריך לפעול בחוכמה, ואנחנו עושים זאת בהמלצת גדולי דור. יש מחקרים על המצב הדתי של הבוגרים שלנו מבחינת שמירת תורה ומצוות, והרוב המוחלט מצהיר ששמר על רמת הדתיות שבה הגיע לצבא או שיפר אותה. אין אחוזים שיורדים בשמירת המצוות בגלל השירות הצבאי במסלולים החרדיים.
"פעם היו לנו 60 ו-70 אחוזים של חיילים בודדים, מה שאמר שגם ההורים עצמם ולא רק החברה התקשו לעכל את הילד שמשרת בצה"ל. היום יש 18 אחוזים בלבד, וזה הולך ופוחת כי אנחנו עושים עבודה מאומצת עם ההורים, מחברים אותם וגורמים להם להבין שאנחנו לא מחלנים את הילד אלא שואפים שימשיך ויוסיף בשמירת המצוות וגם יתרום למדינה. הסיכוי של נער חרדי לחזור בשאלה כמעט לא קיים אצל הורים מכילים ומחבקים".
יוסי לוי: "כל הדיבורים על שילוב חרדים בצבא לא הובאו אפילו פעם אחת למישור הפרקטי. מי שמבין את התהליכים שקורים במדינה מבין שזו האמירה הדרמטית ביותר שיצאה מדו"ח נומה"
אתה אומר שבעיניך לימוד תורה הוא ערך עליון. איך אתה מתמודד עם הקונפליקט הרוחני והערכי שצה"ל הוא צבא חילוני?
"צה"ל משרת אותי כאזרח ושומר על המשפחה שלי. צה"ל לא משרת חילוניות או ערכים נגד הדת למרות תהליכים שקורים בו ומשפיעים עליו. המטרה של גדוד חי"ר היא להגן על חיי אזרחים. מה יכול להיות רע בזה? הערכים הם של הקרבה, שליחות והגנה על עם ישראל – נשים, ילדים וקשישים – וזו אכן מטרה נעלה".
לוי מסביר כי נער חרדי שמגיע להשתלב בחברה הישראלית הכללית ואין לו הכנה מנטלית וחוסן חברתי להתמודד עם מה שהחברה הזו טומנת בחובה, נידון לכישלון, "אבל כשהוא עובר תהליך של תיווך דרך שירות צבאי הוא מפתח חוסן אישי ומנטליות שרלוונטית להשתלבות תעסוקתית. אנחנו רואים את התוצרים הישירים של השירות, כי לוחם משתלב בחברה ביתר קלות, פותח עסק או הולך ללמוד. יש לנו מאות בוגרים שהם עורכי דין, מאות מהנדסים, מנכ"לים ואפילו שר בממשלה, ד"ר שלמה קרעי, שלמד אצל הרב מזוז בישיבת כסא רחמים".
"כור היתוך חילוני"
הרב יונתן רייס, חסיד בעלזא, הקים ישיבת הסדר חרדית ועומד בראשה. הוא עצמו השתמט משירות, וכשהיה בן 26, וכבר היה נשוי ואב לילדים, נלקח לצבא באזיקים. בצבא הוא התוודע לבעיית שילוב החרדים בצבא והיה לראש תחום החרדים ביחידת תקשוב. "כולם יודעים שיש היום בציבור החרדי בין 40 ל-50 אחוזים של בחורים שלא לומדים תורה", הוא אומר.
אז למה הם לא מתגייסים?
"בעיניי מי שלא לומד תורה אכן צריך להתגייס, אבל הבעיה אינה הגיוס עצמו אלא העובדה שהצבא הוא כור היתוך חילוני ושמדובר במאבק תרבותי. ברור שצריך לשרת את המדינה ולתרום, גם החרדים לא מתווכחים עם הקביעה הזו, אבל הבעיה היא שגם אם בחור חרדי לא לומד תורה בישיבה, למה שילך למקום חילוני שלא יכול להתמודד עם סט הערכים שהוא חי לאורם?
"נכון, תורתו אינה אומנותו, אבל למה שישיל מעליו גם את הערכים האחרים, כמו עבודת ה', צניעות, חיים על פי ההלכה? בצבא הוא לא יוכל לשמור עליהם, ולכן זה קודם כול קונפליקט תרבותי, ולא דווקא העניין של לימוד התורה".
הרב רייס טוען, כמו לוי, שגם אצל החילונים יש כיום קונצנזוס שמי שלומד תורה ראוי שימשיך בכך, והבעיה היא מי שאינם עושים זאת, והם רבים. "לכן הקמתי ישיבות הסדר לחרדים. בשנה הבאה נהיה מקום רביעי או חמישי בגודל של ישיבות ההסדר. הולכים להיות לנו 300 תלמידים, ואני מאמין שבתוך שלוש שנים נהיה במקום הראשון".
מה לומדים בישיבות שלכם?
"בפרויקט שלנו הבחורים לומדים תורה וגם מקצוע. כמן כן אנחנו בונים להם את הזהות, מכינים אותם למשמעות של להיות חרדי בצבא חילוני, ויש לנו רבנים שמלווים אותם", הוא מסביר. "חרדי שרוצה להשתלב בצבא בלי מסגרת תומכת ובלי הכנה משמעותית, כמעט בלתי אפשרי שיישאר חרדי, ולכן צריך לתת לו ארגז כלים כדי שיוכל להתמודד בלי לאבד את הזהות החרדית".
אז חוץ ממקצוע במה זה שונה מישיבה חרדית קלסית?
"בישיבה חרדית קלסית רק לומדים תורה, לא מדברים על מה המשמעות של להיות חרדי, לא שמים דגש על הזהות, כי הזהות שלך היא תורה. זה טוב כשאתה בתוך חממה תורנית, אבל כשאתה יוצא החוצה אתה צריך כלים להתמודד עם הערכים הליברליים". הרב רייס אומר כי הבוגרים של מכינות ההסדר שלו מתחתנים עם נשים חרדיות ומקימים בתים חרדיים, ועכשיו אפילו מקימים קהילה לבוגרי המכינות הללו.
איך מתייחסים אליכם בקהילות החרדיות?
"אנחנו נעים בין הרצוי למצוי. גם אנשי הצוות שלנו סוברים שללמוד תורה, כמו שבט יששכר, זה הדבר הכי גבוה ונעלה שיש, אבל אם מישהו החליט להיות שבט זבולון, זה לא אומר שהוא סוג ב'. יש לו שליחות משלו. אנחנו חלק מהחברה החרדית, וגם החברה הזו שמחה שמי שהחליט שעיסוק רק בלימוד תורה זה לא בשבילו, ישתלב במסגרת חלופית שיש בה ערכים והנהגה חרדית. מה עדיף, להיות ברחוב?" הוא תוהה. "אם הייתי אומר שאני מקים חברה חדשה ומה שאני עושה חשוב יותר מלימוד תורה, ברור שזה לא היה מתקיים.
"מי שלומד תורה הוא בבחינת סיירת מטכ"ל שלנו, אבל מי שלא, לא צריך להרגיש שהוא לא טוב, ומהמקום הזה בונים להם את הזהות".
בישיבת ההסדר של הרב רייס לומדים קודש בבוקר ואחר כך משלימים בגרויות ולומדים לתואר ראשון במדעי המחשב. רוב הבוגרים משתלבים בשירות צבאי בסייבר, "ויש לנו גם קבוצת לוחמים שחמישים אחוז ממנה יוצאים לקצונה. בחור חרדי שעוזב ישיבה לא הורגל בלימוד מקצוע, והמדינה רואה בזה הזדמנות לשלב אותם בתעסוקה. הצבא מבין שהוא חייב להשקיע במסגרות, כי ניסו לאסוף חבר'ה מהרחוב, וזה לא עובד. נצח יהודה עושים עבודת קודש בליווי שלהם, אבל אנחנו רוצים להקדים את הרחוב ולתת פתרון. יש לי גיבוי רבני מוחלט כיוון שאני לא מוכר אידאולוגיה; אני בא למכור פתרון".
אז החברה החרדית המיינסטרימית לא רואה בישיבות שלך איום על הערך של לימוד התורה?
"שום רב מיינסטרימי חרדי לא יגיד שעדיף שבחור שעזב את הישיבה יהיה ברחוב. אני גם לא חושב שבגללי בחורים עוזבים את הישיבות, ואני אומר לרבנים שלא יפילו את כל הבעיות של עולם הישיבות על גבי הצנום", הוא צוחק. "זה שהמשגיח לא הצליח להאהיב על הבחור את התורה זה לא בגללי. אנחנו גם לא נכנסים לישיבות ומשווקים. הורים מגיעים אלינו לריאיון, זה עובר מפה לאוזן, וראש הישיבה שלנו משתדל לדבר אל לב הבחורים כדי שיישארו בישיבה הרגילה, אבל אם הוא מבין שהבחור לא הולך להישאר בישיבה, ודאי שעדיף שיגיע אלינו".
מדוע זה כל כך רגיש בחברה החרדית? מה רע בללמוד תורה וגם ללמוד מקצוע או ללכת לצבא אם זה שומר על הרמה הדתית?
"צריך להבין שאצל החרדים אין תוכנית ב'. לימוד התורה זה הערך הכי חשוב. זה לא שאתה לומד תורה, ואם קשה לך תהיה משהו אחר. החרדים לא מוכנים לחנך לתוכניות מגירה, יש רק לימוד תורני. אם כבר נשרת, צריך למצוא פתרון, אבל זה לא או או. המיינסטרים לא מרגיש מחויב למצוא פתרון למי שאינו אוחז במה שהוא אידיאלי, החרדים לא יכולים להגיד שמי שלא לומד תורה ילך לכתחילה להיי-טק או לצבא או לאקדמיה".
הוא מסביר שברור שלא כולם יכולים ללמוד תורה וצריך למצוא פתרון, אבל יש קושי בתיווך הקונפליקט הזה. "תהליכים קורים, אבל אי אפשר להאיץ את התהליך. הדברים קורים מלמטה וצריך לאפשר להם את הזמן".
יוסי לוי: "אין היום מנהיג חרדי ספרדי שלא תומך בעשייה שלנו, כולל הרב שלום כהן זצ"ל, שהזמין אותי לביתו לפני שנפטר, וכולל הרב דוד יוסף, שנחשב חרדי די קיצוני, אבל השנה הגיע בפעם הראשונה לטקס הזיכרון של נצח יהודה. לפני כן הוא מעולם לא הגיע לאירועים של נצח ולא תמך פומבית בפעילות אף שניסיתי הרבה פעמים לחבר אותו אלינו. השנה הוא הגיע לטקס ותמך במשפחות השכולות. גם הרב עמאר הגיע, וגם סוללה של חברי כנסת ושרים מש"ס"
האם התורה בעיני החרדים היא שוויון בנטל?
"לומדי התורה מרגישים כמו בצבא דוד המלך, הם השליש שהיה חייב ללמוד תורה, וזו הזכות שמגינה על הלוחמים, שעושים את ההשתדלות בדרך הטבע, שגם היא מוכרחת. מבחינת החרדים ההשתדלות בדרך הטבע זה הצבא, אבל ללא לימוד התורה אין ערך להשתדלות. מבחינתם הם לומדים תורה למען כלל ישראל. כשאני הייתי בישיבה היו קטיושות בצפון, אז ביטלו את בין הזמנים כדי לסייע ללוחמים. בחור שלומד תורה מרגיש שהוא אוסף אבנים טובות בכל רגע, מכין עצמו לחיי נצח ושומר על כלל ישראל".
רייס מוסיף ומסביר כי גם כשאברך יושב ולומד תורה במקום לצאת לעבוד מדובר במסירות נפש מבחינתו: "זה אומר שהוא מוותר על הכול: אין חוגים לילדים, אין בשר באמצע השבוע, היום גם אין לחם פרוס של אנג'ל", הוא מחייך. "בן תורה דן את עצמו ואת משפחתו לחיי דלות, אבל הוא עושה זאת בשמחה כי הוא רואה בזה אידיאל".
זה קשה מאוד. יש לו אישה וילדים.
"חיים של אברך הם חיים שמחים. גם האישה בוחרת בזה. הוא חייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו, ואם היא לא מסכימה לפרנס במקומו, הוא חייב על פי ההלכה לצאת לעבוד. היא צריכה להסכים לפרנס במקומו כדי שיוכל ללמוד תורה, אבל אלה חיים מלאי אור ומשמעות. פעם ישבתי עם אחד המיליארדרים הגדולים בישראל, וממש ריחמתי עליו: הוא היה כבוי ונראה אומלל. הרי הוא כבר חווה את כל הריגושים שיש בעולם, כבר לא היה לו למה לקום בבוקר. אבל כשהאדם גדל בתורה ואופקיו מתרחבים, גם האושר שלו גדל".
לשמור על הגבולות, לשמור על הזהות
"מדינת ישראל חייבת צבא שישמור על הגבולות שלה. בלי הצבא לא נוכל להתקיים", אומר לי אבי מימרן, שדרן רדיו קול חי ואיש תקשורת חרדי, מנכ"ל ארגון מסוגלים. "אבל במקביל, חוץ משטח ואדמה, יש עם יהודי, וגם עליו צריך להגן, כי הוא נמצא בסכנה. הכוח הלוחם ששומר על הזהות היהודית של כלל העם היהודי הוא החרדים. אולי זה נשמע פטרוני ומתנשא, אבל אם מחר נסגור את הישיבות, בעוד שמונים או מאה שנה לא בטוח שנזכור את ליל הסדר. לפני שמונים שנה התרחשה שואה, והיום יש מי שמכחיש את קיומה. בלי שמירת הגחלת באדיקות אין ערבות לקיום הזהות והמסורת היהודית".
אבל רבים מהבחורים לא לומדים תורה?
"אין בעיה, אני מסכים שהצבא צריך להציג תוכנית שתגדיל את מספר החרדים המשרתים, ואני גם בעד העלאה דרמטית של שכר החיילים הלוחמים. לוחם צריך לקבל פי ארבעה מאברך, ושאר החיילים, תומכי הלחימה, צריכים לקבל כמו אברך, שגם הוא משרת את עם ישראל".
מימרן סבור שהלימוד בישיבה ראוי וחייב להיחשב כשירות צבאי או שירות לאומי. "אנחנו עם בעל מאפיינים מאוד ייחודיים, ואנחנו בסכנה: ברגע זה ממש נערכות לפחות ארבע חתונות של רפורמים עם גויות בחו"ל, וגם בתוך עם ישראל המסורת שלנו כיהודים נרדפת כל הזמן. כדי לשמור על היהדות צריך קבוצה גדולה שתחיה מהבוקר עד הלילה על פי המסורת באדיקות. זה שוויון בנטל. אם לא היו קבוצות כאלה לאורך כל שנות קיום העם היהודי, לא היינו מתקיימים היום בתל אביב, בהרצלייה או בטבעון".
מימרן מסביר שלאחר העלאת המלגות ותקציבי הישיבות עלה שכר אברכי כולל נשואים מ-760 שקלים ל-1,290 שקלים. "מי שעוד לא התחתן מקבל 830 שקלים, כלומר המלגה עלתה במאתיים שקלים. כדי לסבר את האוזן, חייל מקבל קצת יותר מ-1,200 שקלים, וזה בלי לחשב את עלות קיומו בצבא. בישיבות המדינה לא מממנת דבר מלבד המלגה של הלומדים, בעוד בצבא החייל חי על חשבון הצבא".
כלומר, המדינה מרוויחה כסף מאי-גיוס תלמידי הישיבות?
"חד-משמעית! אם נגייס מחר את כל החרדים, זה יעלה לצבא הון עתק. תקציב הישיבות הוא כמיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים. אילו הבחורים היו מתגייסים, זה היה עולה למדינה חמישה-שישה מיליארד. המדינה לא מחזיקה את הישיבות, ראש הישיבה מגייס תרומות בחו"ל כדי להחזיק את הישיבה.
"אם הייתי באוניברסיטה, הייתי מקבל קמפוס מפואר, אבל אני לא דורש את כל זה. תקציב תאגיד השידור, התרבות והספורט, האומנות, הקולנוע, התיאטרון ועוד אלף שירותים שאני כחרדי לא נהנה מהם, ממומנים באופן ישיר מחשבון משלם המיסים. למה לתת 800 מיליון בשנה לתאגיד השידור? אני שירתי בצבא ואני עובד. אני לא רוצה לממן אירוויזיון וכדורגל, אבל אני מבין שכספי המיסים הולכים בשווה לכלל האזרחים, ואני מקבל את זה. מדוע כאשר אברך כולל חרדי, שלא נהנה מתקציבי העתק הללו, דורש בתמורה את התרבות שלו, שהיא לימוד תורה, רואים בזה ניצול?"
מימרן מציין נתון מדהים: "ב-2022 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה ומצאה שהמגזר הכי מתנדב בישראל הוא המגזר חרדי. יש 15,000 מתנדבים חרדים בשנה, שזה שיעור עצום מכלל המגזר ושיעורו באוכלוסייה. אם מחר אני סוגר את יד שרה, עזר מציון, איחוד הצלה, ידידים וכו', ואין יותר מתנדבים חרדים, מדינת ישראל תקרוס! אם כל הארגונים הללו עושים שביתה כמו שעשתה ההסתדרות, מדינת ישראל לא תוכל להחזיק מעמד. אנשים צריכים תרומת כליה ומח עצם, מכשור רפואי וחובשים והסעות ואוכל לבתי חולים, ולא יהיה.
"אם המדינה, רוצה שתממן! את זה לא רואים ועל זה לא מדברים. הארגונים הללו מגייסים תרומות כדי להתקיים: הם מביאים מחו"ל תרומות של כעשרה מיליארד שקלים בשנה, כסף זר שמושקע בישראל, ובו מעסיקים אנשים ומאכילים קשישים וניצולי שואה ועוזרים לחולים ולנזקקים. עכשיו אפשר לעשות את החשבון מחדש".
