בדיחה ידועה מספרת על אדם שנכנס ללב שכונת פשע במנהטן. כשעצר ברכבו ברמזור הראשון קפצו עליו כמה עבריינים, חברי כנופיית רחוב מקומית, חסמו את רכבו ומשכו אותו באלימות החוצה. אחד העבריינים שרטט עיגול בצד הדרך, העמיד אותו בתוך העיגול והתרה בו: "אם תוציא מהמעגל יד או רגל, רע ומר יהיה גורלך".
אחרי רבע שעה, שבה שברו העבריינים את שמשות הרכב, ניקבו את גלגליו ושדדו מכל הבא ליד, פרץ לפתע האיש בצחוק מתגלגל. כששאלו אותו לפשר הצחוק השיב: "הוצאתי את הרגל מהמעגל חמש פעמים, ולא שמתם לב".
אין אחד שלא ילעג לצחוק המגוחך של אותו אדם, אבל מצער לגלות שבמשך שנים התנהלנו בדיוק כמוהו. לאורך העשורים האחרונים הגבילה המדינה את הבנייה ביהודה ושומרון. אחת לכמה חודשים הייתה מתכנסת מועצת התכנון העליונה (מת"ע) במנהל האזרחי ומאשרת מספר זעום של יחידות דיור ביהודה ושומרון.
לא מדובר חלילה בהקמת יישובים חדשים, ולרוב גם לא בהרחבת היישובים הקיימים, אלא בבנייה בתוך גדרות היישובים על אדמות המדינה שהוכרזו בעבר, על בסיס הגידול הטבעי בהתיישבות. בשנים האחרונות צומצם עוד יותר השטח שאושר לבניית יחידות הדיור החדשות, ובהתיישבות עברו לבנייה רבת קומות וצמודת דופן, המכונה בנייה רוויה. בזה פחות או יותר הסתכמה הבנייה החדשה בהתיישבות, מלבד הגבעות החדשות שהוקמו בצורה בלתי חוקית ונתקלו בהתנכלות קשה מצד הרשויות.
על פי נתוני ארגון רגבים, בכל יממה שחולפת מוקמים באופן בלתי חוקי, על פי תוכנית פיאד של הרשות הפלשתינית, שבעה מבנים ערביים חדשים בשטחי C, נוסף על פריצת צירים אסטרטגיים במרחב והשתלטות חקלאית מסיבית, שהכפילה ושילשה את עצמה בשנים האחרונות
בהתיישבות היו מנהלים משא ומתן לפני כינוס כל מת"ע, במעין ריטואל קבוע, ומנסים למתוח את החבל קצת יותר. התוצאה שהייתה מתקבלת בסוף הייתה זוכה לברכות חמות מצד גורמי ההתיישבות, שיישרו קו עם המדיניות הקיימת ועם כללי המשחק.
בצד הערבי, מיותר לציין, לא ממש חיכו לאישורי בנייה, ואחרי שקיבלו במתנה בהסכמי אוסלו את שטחי A ו-B, שהם כארבעים אחוז משטחי יו"ש, הסתערו על השלב הבא: שטחי C, שנשארו בשליטת ישראל.
מאז רק הלכה וצברה תאוצה הבנייה הערבית עד שהגיעה לממדים מפלצתיים. כיום, על פי נתוני ארגון רגבים, בכל יממה שחולפת מוקמים באופן בלתי חוקי, על פי תוכנית פיאד של הרשות הפלשתינית, שבעה מבנים ערביים חדשים בשטחי C, נוסף על פריצת צירים אסטרטגיים במרחב והשתלטות חקלאית מסיבית, שהכפילה ושילשה את עצמה בשנים האחרונות.
השמאל גרר את השיח הציבורי שנים ארוכות למקום שבו אישורי בנייה בתוך היישובים הם "הישג היסטורי"
המבנים נבנים על שטח גדול פי כמה ממבני הצד היהודי ופרוסים במרחב: יש ביניהם מרווחים גדולים, לעיתים של מאות מטרים, כדי להגדיל את השטח שנתפס. כך התקבע מעין סטטוס קוו ביהודה ושומרון, שלפיו ערבים בונים בחופשיות גם בשטחי C, כבשת הרש היהודית שנותרה לפליטה, ואילו ההתיישבות היהודית מתקיימת על מכסת יחידות דיור בהיקף זעום שמסתכמת בבנייה בתוך היישובים הקיימים.
דרוש: שינוי מגמה
ביום שישי שעבר, לאחר קרוב לשנה שלא כונסה המת"ע עקב החלטות פוליטיות, פורסם כי כינוס המת"ע עומד להתרחש בימים הקרובים, ויאושרו בו כארבעת אלפים יחידות דיור חדשות ביישובי יהודה ושומרון, שגורמים בהתיישבות הגדירו "אוויר לנשימה".
הפעם, לשם שינוי, לא קיבלו בהתיישבות את הידיעה בתרועות שמחה. הסיבה לכך, לפחות באופן רשמי, היא קיצוצן של אלף ושמונה מאות יחידות דיור מהרשימה, אולם בהודעות החריפות שהוציאו ראשי המועצות האזוריות היה אפשר למצוא גם ניצנים של ביקורת כלפי המדיניות כולה.
כך למשל תקף ראש מועצת שומרון, יוסי דגן: "למה אנחנו צריכים להגיע לכאן כמו קבצנים ולהתחנן על שבר של שכונה שם, שבר של תוכנית בנייה שם?" הוא מתכוון למצב המופרך שבו ראשי המועצות ביהודה ושומרון נאלצים לרוץ ולהתחנן חדשים לבקרים לפני פוליטיקאים וראשי ממשלה כדי לקבל את מכסת הבנייה השנתית.
גם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ מתח ביקורת על החלטת המת"ע לאשר מספר זעום כל כך של יחידות דיור והוסיף כי ההחלטה לצמצם את הבנייה היהודית חמורה שבעתיים בעת שהבנייה הערבית משתוללת באין מפריע. "הממשלה ממשיכה ביצירת המשוואה המסוכנת: אישורי הבנייה ליהודים ניתנים רק לצד אישורי תוכניות בנייה נרחבות לערבים, זאת בשעה שהערבים נמצאים בשיא פרויקט ההשתלטות הבלתי חוקית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון (וגם בישראל הקטנה אגב) ומקימים בפועל מדינה פלשתינית בלב הארץ", אמר גנץ.
נראה כי גם בקרב אנשי ההתיישבות הוותיקים מחלחלת ההבנה כי דרוש בדחיפות שינוי מגמה במאבק להרחבת ההתיישבות. שינוי זה יתבטא בשלב הראשון בניתוב השיח ובמעבר ממגננה למתקפה, ובהמשך יוביל למעשים בשטח.
הגיע הזמן שנתחיל לדרוש בקול ברור לממש את זכותנו על הארץ כבעלי הבית, ללא מכסות, קיצוצים או חוקים מנדטוריים. גם אם זה נראה קצת קשה ורחוק, צריך לדעת ששינוי המגמה ישים ונצרך, וכמו כל תהליך עומק יידרש לו זמן ארוך, אבל הוא יתחיל בכמה פעולות בסיסיות.
כעת, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות וההיתכנות להקמה של ממשלה חדשה, זו הזדמנות להגדיר מחדש את גבולות השיח. לא רק בנייה בתוך הישובים הקיימים והמבוססים אלא הקמה של יישובים חדשים. לא עוד צמצום ההתיישבות בעקבות הסכמי אוסלו לשטחי C בלבד אלא בנייה בכל שטחי יהודה ושומרון, ללא הבדלי A, B ו-C
די לצמצום
במדעי החברה יש מושג הנקרא 'חלון אוברטון', המלמד על יכולת התזוזה של מדיניות בעקבות גבולות השיח הציבורי. למרבה הצער, בנושא ההתיישבות גרר השמאל את השיח הציבורי שנים ארוכות למקום שבו אישורי בנייה בתוך היישובים הם "הישג היסטורי" ו"ניצחון להתיישבות", ואילו מעשים כמו הקמת יישובים חדשים, תפיסת תאי שטח גדולים והתיישבות במקומות כמו צפון השומרון, הנקי היום מנוכחות יהודית, הם כמעט לגמרי מחוץ לגבולות השיח.
כעת, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות וההיתכנות להקמה של ממשלה חדשה, זו הזדמנות להגדיר מחדש את גבולות השיח. לא עוד בנייה צמודת דופן בתוך גושי היישובים הקיימים אלא בנייה מרווחת ואסטרטגית. לא רק בנייה בתוך הישובים הקיימים והמבוססים אלא הקמה של יישובים חדשים. לא עוד צמצום ההתיישבות בעקבות הסכמי אוסלו לשטחי C בלבד אלא בנייה בכל שטחי יהודה ושומרון, ללא הבדלי A, B ו-C.
מתוך גבולות השיח החדשים יהיה ברור לכול כי ממשלת ימין אמיתית אינה ממשלה שמאשרת יחידות דיור בהתיישבות, ואישורי בנייה הם דבר בסיסי, שמי שמנפנף בהם כעדות לימניותו מעיד כאלף עדים על ההפך הגמור. ממשלת ימין תהיה זו שבה אישורי בנייה יהיו החלטה מנהלתית פשוטה כמו בכל מקום אחר בארץ, ולא החלטה שכרוכה במדיניות פוליטית, על כל המשתמע מכך.
ממשלת ימין תהיה זו שבה יבוטל המת"ע, יוקם גוף ממשלתי ייעודי להגברת תנופת ההתיישבות, ודגל ארץ ישראל השלמה יינשא בגאון.
