"הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר. וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם". כל מי שפוקח את עיניו ומתבונן בנעשה בדורות האחרונים, אינו יכול שלא לראות את יד ה' הנפלאה, הנטויה עלינו לטובה, שהחזיר אותנו לארץ ישראל מעפרות הגלות, ובטובו הגדול מקים אותנו לתחייה בחידוש ימינו כקדם. לנגד עינינו מתרחש תהליך היסטורי אדיר של גאולת עם ישראל.
הגאולה מתוארת בהרחבה בתורה ובדברי הנביאים, ושם מבואר היטב שהשלבים הראשונים של הגאולה יתבטאו בחזרה אל הארץ ובשגשוג החומרי. אך הגאולה לא תסתיים בכך, אלא לאחר מכן יופיעו קומות נוספות של גאולת הרוח והנשמה, שבהן עם ישראל יזקוף את קומתו האדירה, יחדש את ימיו כקדם וכתחילה בחידוש מקדש ונבואה ובהופעת אור השכינה בכל הדרה וקדושתה.
כך לדוגמה, בחזון העצמות היבשות מתואר שבשלב הראשון העצמות, שהן עם ישראל, קרבות ומתחברות זו לזו. זה קיבוץ הגלויות. אחרי שהעצמות מתחברות הן קורמות עור וגידים, שהם עדיין חלק מהגוף, והכוונה לשפע ולברכה החומריים שמופיעים בארץ ישראל. בתום השלב הזה עדיין "וְרוּחַ אֵין בָּהֶם". רק אז באה הרוח, הקומה הרוחנית.
הנשמה הא-לוהית מופיעה על עם ישראל רק כשהוא כבר גוף שלם ובנוי, כפי שהעובר מתפתח עם כל האיברים, ורק אז הנשמה נזרקת בו. הקומה הרוחנית תופיע אחרי שהקומה הגשמית תתחיל להתבסס, וממשיכה הנבואה ומגיעה אל תכליתה (שם, יב–יד): "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי. וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'". מהפסוק מבואר שלאורך כל שלבי חזרת עם ישראל לארץ, המתוארים קודם לכן בנביא, הוא עדיין אינו יודע מי חולל את הגאולה. הרוח הא-לוהית היא שמפכה בעומק העומקים של עם ישראל ומובילה אותם לארץ ישראל בלי שידעו מי עומד מאחורי התהליכים. רק בסוף נאמר "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". אחרי שתתבסס המדרגה הרוחנית יתברר כי "אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי".
תהליך הגאולה דומה ללידה של ילד, שבתחילה מתפתח בגופו, אך זהו השלב הראשון, ואחריו תבואנה קומות חיים נוספות. בזאת נבין שהשגשוג החומרי של האומה הוא חלון להציץ אל השלבים הבאים אחריו, כי אם ברובד החומרי התרחש שינוי גדול כל כך, קל וחומר שבמדרגות העליונות תהיה בע"ה פריחה אדירה.
מכאן יובן שתהליך הגאולה עדיין לא בא אל תכליתו. תהליך זה אינו מסתיים בקומה הגשמית של עם ישראל, אלא מכוון להחזיר את עם ישראל לשלמותו ולכל מלוא שיעור קומתו. שלמות הכוללת את כל המדרגות כולן, שלמות גשמית – להיות מעצמה כלכלית וביטחונית – שלמות מוסרית – להיות עם מוסרי המלמד את האנושות כולה דרכי מוסר וצדק – ומעל הכול שלמות א-לוהית – להיות עם קדוש שבו מתהלכים נביאים ואנשי קודש, ובמרכזו וליבו נמצא המקדש.
זהו עומק המשמעות של פרק הזמן העובר על עם ישראל בדורות האחרונים, מרגע שבירת עול הגויים והחזרה לארץ ועד לתקופה הרוממה והעליונה שתבוא בהמשך. עם ישראל אומנם חוזר לארץ ישראל, אך עדיין לא נטהר טהרה שלמה, כי הטהרה הפנימית יכולה להיות רק בארץ ישראל. צריכים אנו לפעול ככל שנוכל להסביר ולבאר את דרכה של תורה ואף להתאמץ ולזרז עצמנו אל עת הטהרה, זריקת המים החיים.
יש אתגרים רבים בהופעת קומת הנשמה. אך אי אפשר להתעלם מהשינוי האדיר שמתחולל בכל מרחבי החיים החומריים של עם ישראל. רואים אנו עין בעין "כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ" (רות א, ו) והשיבנו לארץ ישראל, ההולכת ונבנית ומשגשגת. התהליך הזה בעצמו מבשֵר שהחלה תנועת הגאולה, הפיתוח הגופני של האומה בעצמו הוא עדות על הכשרתה לקראת גילויים עליונים יותר, כטבע האדם הפרטי, שלידתו ופיתוח גופו הם שלב ראשון לפני לידת קומות חיים עליונות יותר.
וכך כתב הרב קוק (אורות הקודש א עמ' קנה): "אף על פי שהתחיה הלאומית בישראל, וסימני תחית הרוח של האדם הכללי, הם נראים רק על פי צדדים חיצוניים וגופניים, הם הם המבשרים שהבנין הרוחני, ואור הנשמה העליונה בכל סדריה, הולך הוא ונבנה".
לכן ראשית כול נודה לה' בהודאה עצומה על ניסיו שעשה עימנו עד כה, ושנית, מתוך מבט של אמונה נתמלא עוז וביטחון בה' לגשת לאתגרים רבים ולהיות שותפים פעילים בצמיחת הקומה הרוחנית של עם ישראל. ובעומק הלב הננו עומדים ומתפללים ועינינו לי ה צופיות שיערה עלינו רוח ממרום, יטהרנו וייתן בקרבנו לב חדש ורוח חדשה, ובמהרה ישלים את שלבי הגאולה בבניין בית מקדשנו, אמן ואמן!
