אם רצו

מסרו שבודקים את העניין, בכל מקרה התוצאות האמיתיות יהיו רק מחר בבוקר.
החבורה ישבה בחדר הישיבות בשקט ובסבר פנים חמורות למדי, כאילו הגיעה בשורה על פיגוע המוני או משהו בסגנון. איש לא חשב שאלו יהיו תוצאות המדגם. הייתה ציפייה להצלחה מסוימת כתוצאה מהחיבור של ש"ס, אגודה והציונות הדתית, וגם הסקרים החמיאו וניבאו להם כעשרים וחמישה מנדטים, אבל לזה הם לא התכוננו.

בעוד חצי שעה יחלו החגיגות המסורתיות מטעם המפלגות, והם, שקטים יותר מדג במים, שקועים במחשבות. אילו היה הכול מתגלגל לפי הציפייה, כבר היו פותחים את בקבוקי היין של רמת הגולן הנהדרים שהוקצו לערב, אבל נראה כאילו הכול קפא במקום.
תוצאת הסקרים הראשונה ב-22:00 בישרה את הבשורה: האיחוד של ש"ס, אגודה והציונות הדתית עם 42 מנדטים במקום הראשון, הליכוד במקום השני עם 32 מנדטים, יש עתיד 18, הערבים 10, כלכלה צומחת 8, החקלאים הישראלים 6, העבודה 4, מרצ וימינה שוב בחוץ.
הם אכן תכננו על ממשלת ימין בטוחה, ואף רצו להיות חזקים מתמיד בממשלה, אבל להיות המפלגה הגדולה ביותר בפער גדול כל כך, זה פשוט לא היה בתסריט.
"החקלאים הישראלים הודיעו עכשיו שככל הנראה ימליצו על ישראל יהודית להרכיב את הממשלה. הם אמרו שהם סומכים על מי שמאמין בתורה שיחזק את החקלאות העברית בארץ, וזה מה שמעניין אותם. כלכלה צומחת אמרה שהיא לא מתנגדת נחרצות להמליץ עלינו, 'אולי טוב יהיה לנסות שינוי מהובלת הליכוד'. היא צריכה לשקול אילו תפקידים יקבלו".
השקט שהיה עד עכשיו הפך לרעש בהשוואה לעכשיו. מה הם הולכים להגיד בעוד חצי שעה? שהם הולכים להוביל את המדינה? זה לא דובר וגם לא מקצועי לקחת את המושכות, בעיקר שהמצב כל כך מורכב ומסובך פה במדינה. התכנון היה להמשיך ולדאוג לדברים הטובים שהם יודעים לעשות, לעזור לחלשים, לעניים, לחזק את לימוד התורה, את ההתיישבות, את השיכון. אבל להיות ראש החץ של מדינת ישראל? וכן, מי… מי יהיה ראש ה…

"דובי, חשבתי על זה, ואתה תהיה. אתה הראשון ברשימה, ולמרות שזו הייתה סתם חלוקה שרירותית בינינו בשלושת המקומות הראשונים, לא סתם קרה הדבר. אתה תהיה ראש ממשלה".
"נראה לך, ישראל?! לא ולא, אני לא יודע לעשות דברים כאלה, אני לא בנוי לדבר הזה, יש דברים אחרים שאני טוב בהם, אבל זה מחוץ לתחום. מה איתך? או מאיר? נצטרך להחליט על אחד משניכם".
"מה פתאום", אמר ישראל, "אני לא מוותר על התפקיד שהובטח לי כשר האוצר. יש לי המון נזקקים וישיבות ואברכים לדאוג להם, יש לי תוכנית בנויה להפליא איך בדיוק לעשות את זה, אך אחד לא יוכל להחליף אותי בזה. מאיר, מה אתה אומר?"
"לא בא בחשבון, אני בקושי הייתי שר חצי שנה".
"אז מה נעשה?" שאל דובי, "זה פשוט יהיה מצחיק לתת לליכוד את הובלת המדינה, אבל אני לא רואה תסריט יותר הגיוני. הם יודעים לעשות את זה שנים, וגם עושים את זה טוב. אולי אחד מאיתנו ילך להיות סגן ללמוד את המקצוע, ובפעם הבאה זה יהיה יותר סביר".
"אבל מה יגידו הבוחרים שלנו? הם יסכימו לזה? והרבנים?" שאל מאיר.
"פשוט… פשוט נגיד להם שאנחנו לא היינו מוכנים לדבר הזה, וזה לא אחראי לקחת תפקידים שגדולים עלינו ויכול להיות אפילו מסוכן למדינה. נישאר בענווה במה שאנחנו טובים בו".

שוב שקט. מחשבות, עול כבד. התוצאה לכאורה הייתה אמורה להביא שמחה, אבל אנשים רציניים ואחראים ובעלי ראש על הכתפיים לא מרשימים אותם מספרים ותארים, הם באמת רוצים לעזור לעם ישראל כמה שיותר ובדרך הנכונה והאחראית שאפשר, ולא נראה להם הגיוני וסביר לקפוץ למים ופשוט לשים כתר על הראש ולהצטלם. אם אתה לא האיש, פשוט לא מוסרי לעשות את זה כלפי עם ישראל, כלפי התורה, ואפילו כלפי עצמך.
"חחח, אולי גם נציע חוק שאנחנו הולכים לבנות את בית המקדש עכשיו. עם כל הכוח הזה, זה פשוט יעבור", ניסה מאיר להכניס קצת קלות ראש לחדר. "חחח, כן, גם לי זה עלה לראש", ענה דובי. "עזבו, בוא נראה מחר מה יהיו תוצאות האמת, אולי זו סתם הייתה טעות והדברים יהיו יותר הגיוניים ממה שהם עכשיו".

רק אחד ישב בחדר בשקט, אבל בשקט אחר לגמרי. דוד, מספר 8 ברשימה של החבורה, צעיר בן 39, מג"ד לשעבר, שסיים את תפקידו בצבא מטעם שרצה לחזור לישיבה להתמלא בתורה, לחשוב אם תפקידו בעולם להמשיך בצה"ל או להיות מהפקודים על תורת ד' על ספסלי בית המדרש עד סוף ימי חייו. הוא התפרסם בלי כוונה לפני שלוש שנים בעקבות מניסיון פיגוע בקניון בירושלים, שבו הצליח לפגוע במחבל ממרחק של ארבעים מטר והכניס למחבל כדור אחד בין העיניים, והפגיעה המרשימה השאירה את כולם בהלם והערצה. מאז חשבו באיחוד המפלגות אילו דמויות להכניס למפלגה. השם שלו עלה, וראש הישיבה שלו הסכים.
השקט של דוד היה אחר. מבחינתו לא הייתה פה שום הפתעה. הוא הרי מתפלל על זה שלוש פעמים ביום, והוא אינו היחיד, יש עוד המון כמוהו שמתפללים. הוא ציפה לזה, הוא ליווה את התהליך במחשבה וראה את זה מגיע.
החשבונות הפשוטים מחשבים את עליית עשרות אלפי יהודי אוקראינה כתוצאה מהמלחמה הנוראה עם רוסיה, כמאה אלף יהודי צרפת עלו כתוצאה מההפיכה השלטונית לכיוון התנועה האסלאמית, העלייה המפתיעה של עשרות אלפי יהודי חב"ד בזכות אחד המשפיעים הגדולים שם, וזה בלי להביא בחשבון את ההחלטה החד-פעמית של הפלג הירושלמי לצאת להצביע מתוך אמונה שאולי הפעם נצליח לחלץ את עם ישראל מהבוץ שהוא תקוע בו. נכון, זה לא היה חייב להיות כך והתוצאות יכלו להיראות אחרת, אבל "בכל יום שיבוא".
הדבר היחיד שכן הטריד אותו היה השיח של החבורה שלצידו בערב הזה. אבל משפט נוסף של דובי קטע לו את חוט המחשבה. "טוב, חברים, אם יש למישהו רעיון מה אנחנו צריכים למסור לתקשורת לגבי התוצאות, שיזרוק לי עצם, כי אני כבר דוחה אותם בחצי שעה והם שוב מתקשרים".

הם אכן תכננו על ממשלת ימין בטוחה, ואף רצו להיות חזקים מתמיד בממשלה, אבל להיות המפלגה הגדולה ביותר בפער גדול כל כך, זה פשוט לא היה בתסריט

"תגיד להם שאנחנו מאוד שמחים על התוצאה, אבל מתוך אחריות אנחנו מבינים שעוד לא הגיע הזמן שלנו, ונמליץ על הליכוד להרכיב את הממשלה הנוכחית".
"תגידו, נפלתם על כל הראש?" זהו, דוד לא יכול לשתוק עוד. "אתם לא רואים מה קורה פה? עם ישראל בחר בקודש. הוא לא בחר ליכוד, לא בחר ימין, הוא בחר קודש, יהדות, תורה. אתם יודעים מי עוד בחר היום? ד' בחר והחליט שהגיע הזמן. מה, אתם רוצים להיות כמו המטורפים האלה שהחזירו את המפתחות לווקף ב-1967, שפשוט נכנעו למדרגה הנוכחית מתוך חוסר אמונה בוודאות הגאולה?
"הגיע הזמן להשמיע בגאון שעם ישראל הבריא והחי הולך לעלות קומה בקודש ובגאולה החל ממחר. ואני לא היחיד שמבשר את זה: כל העיתונים וכל ערוצי החדשות פשוט צועקים את המספרים האלה בכל מקום. אנשים בחוץ בדרך אל הכותל בשירה וריקודים ורק אנחנו יושבים כאן אבלים.
"עם ישראל החליט שנמאס לו שד' ישן מחוץ לבית שלו ושראשו נמלא טל. מותר להגיד את זה? חייבים להגיד את זה. כן, יהיה מסובך, יהיה מורכב, יהיה עליהום על חלק מכל ההבטחות שהבטחנו – בבתי המשפט, ברבנות, ביהודה ושומרון, בהר הבית. אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שאף אחד לא הולך כאן לעשות ג'יהאד ולא שואה לערבים ולא שום דבר בסגנון.
"להפך, אנחנו יודעים שזה מה שיביא לכאן ברכה לעולם כולו. שכל המזרח התיכון למעשה מחכה שנעצור את הטירוף מסביב. וכן, אנחנו הולכים לקדם את הגאולה, את רצון ד' ואת והטוב הגדול ביותר שיכול להיות לכל עם ישראל ולעולם".
דובי ומאיר עצרו את הפאתוס וההתלהבות של דוד. "סיסמאות זה יפה, דוד, וגם רצון טוב, אבל בסוף יש כאן מדינה לנהל". דוד לא נשאר חייב. וגם הם. בעוד כמה דקות הם יצאו למסיבת העיתונאים.
: