עובד בהרב
כחלק מניסיונות ההשתלטות של הרשות הפלשתינית על שטחי יהודה ושומרון מקדמת הרשות הרס אתרים ארכאולוגיים בזה אחר זה כדי לטשטש כל זיקה ישראלית אליהם. על פי נתוני ארגון שומרים על הנצח, עד שמונים אחוז מהאתרים הארכאולוגיים ביהודה ושומרון נפגעו פגיעה בינונית או קשה. בהם אתרים הצופנים משמעות היסטורית עצומה, כמו תל ארומה החשמונאי, הסמוך לאיתמר, שחרב עקב פעולות הרשות הפלשתינית.
אחד האתרים החשובים ביותר היסטורית וארכאולוגית, שנמצא בסכנה ממשית מיידית, הוא אתר המזבח בהר עיבל. האתר מוקף חומה, ובמרכזו מבנה שזיהה הארכאולוג אדם זרטל כמזבח יהושע, המזבח שהקים עם ישראל מייד עם כניסתו לארץ. פרופ' זרטל ז"ל, בן קיבוץ עין שמר, ערך באזור סקר ארכאולוגי מקיף ובא לכלל מסקנה שאכן מדובר במזבח, על פי המבנה התואם את ההגדרות ההלכתיות של מזבח ועל פי מצבור העצמות של הבהמות הכשרות שבמקום.
בפועל, למרות הבטחות והצהרות של כל הגורמים על חשיבותו של האתר ועל מחויבותה של מדינת ישראל לפעול לשימורו, אין כל שינוי במדיניות ואין בו נוכחות אזרחית או צבאית
לדבריו, מקומו של המבנה בהר המזוהה כהר עיבל מתאים לציווי התורה: "בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל… וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ" (דברים כז, ד–ה). בניית המזבח, הקרבת הקורבנות עליו ומעמד הברכות והקללות בהר עיבל הם חלק ממעמד כריתת הברית בין עם ישראל לא-לוהיו, כפי המתואר בספר יהושע (ח, ל–לב). גם מדינת ישראל הכריזה על המזבח אתר ארכאולוגי רשמי.
לפני כשנתיים נפגע קשות חלק מהגדר המקיפה את המקום: מגרסת אבנים טחנה מאבני מהגדר כדי להקים במקום כביש כורכר. עיריית עצירה א-שמאליה התגאתה במעשה והעלתה לחשבון הפייסבוק של העיריה סרטון המראה את ההרס שנעשה במקום. חשיפת הסרטון עוררה סערה ציבורית, ולאחר שנשמעו טענות כי הגדר אינה חלק מהאתר הארכאולוגי יצאו חמישים ארכאולוגים במכתב הקורא לעצירת העבודות: "ניתן לקבוע בצורה ברורה כי הקיר התוחם שהינו חלק בלתי נפרד מהאתר נפגע באופן בלתי הפיך, ועשרות מטרים ממנו הוסרו – דבר המהווה פגיעה חמורה באתר בעל חשיבות גבוהה במיוחד".
העבודות נעצרו והקיר שוקם, אך בינתיים תכננה הרשות הפלשתינית להקים מסביב לאתר כפר ערבי צפוף של 32 יחידות דיור, והאתר עצמו צפוי לשמש גן משחקים לתושבי הסביבה. על ידי יישומה של התוכנית וביצוע עבודות סביב האתר מתכננת הרשות להשמיד את זכרו של האתר ולמחוק עוד עדות לזיקה ישראלית לשטחי יהודה ושומרון.
"בשנים האחרונות המנהל האזרחי מאפשר לרשות הפלשתינית לבצע עבודות פיתוח בהר עיבל. העבודות נעשות מתוך מטרה לכתר את הבסיס הצבאי במקום, המוגדר בשטח C וממוקם בנקודת תצפית אסטרטגית, וכדי לנתק בין מזבח יהושע ובין הבסיס. מדינת ישראל מתעלמת מהעבודות וממטרתן, והמנהל האזרחי אף מאפשר להעביר לאזור קווי חשמל"
לאחרונה החלו התוכניות להתממש בפועל. למרות ההבטחות של גורמי הביטחון לשמור על המקום החלו טרקטורים לסלול כביש גישה התואם במדויק את תוכנית הבנייה. בהיעדר נוכחות יהודית צבאית או אזרחית קבועה במקום, אין מקור מידע שיכול לדווח על התפתחויות כגון אלו בזמן אמת. בעבר פעלה במקום חווה חקלאית שהקים ידידיה משולמי כדי להיאחז באזור, אך הצבא פינה אותה בעקבות התפרעויות שעודדה הרשות הפלשתינית כדי לגרום לצה"ל לראות בחווה גורם מתסיס ולפנותה. הידיעה על דבר העבודות התגלתה רק בשבוע שעבר בסיור אקראי שערכו אנשי המועצה האזורית שומרון ואנשי ארגון שומרים על הנצח.
הסמכויות המנהליות על אתר מזבח יהושע, כבכל שטחי B, נתונות בידי המנהל האזרחי של מדינת ישראל, הכפוף למשרד הביטחון ולעומד בראשו. לפני כחודש הועבר תקציב ממשלתי של 120 מיליון שקלים שמטרתו לשמור על אתרי עתיקות ביהודה ושומרון ולהגדיל בהם את מספר המבקרים, אך כל עוד האתרים הארכאולוגיים נתונים לסמכותם הבלעדית של המנהל האזרחי ושר הביטחון, הטיפול בהם נדחק לתחתית סדר העדיפויות.
בפועל, למרות הבטחות והצהרות של כל הגורמים על חשיבותו של האתר ועל מחויבותה של מדינת ישראל לפעול לשימורו, אין כל שינוי במדיניות ואין בו נוכחות אזרחית או צבאית, בעוד הרשות הפלשתינית מתקדמת וקובעת עובדות בשטח בכל הסביבה.
"לאתר מזבח יהושע יש חשיבות בין-לאומית, והוא חשוב גם לגויים מאמיני התנ"ך. במקום נערכה הברית של עם ישראל, והוא מייצג את ראשית החיבור הממשי והרוחני שלנו לארץ ישראל. צריך לפתוח במקום גן לאומי ולאפשר למטיילים לבוא לבקר ללא צורך באישור צבאי לכל ביקור"
משה גוטמן, יו"ר ארגון שומרים על הנצח, שהוקם כדי לשמור על נכסים ארכאולוגיים, קורא לשנות את המצב בהקדם. "צריך להעביר את הסמכויות על אתרי מורשת ארכאולוגיים לרשות העתיקות או לשר למורשת", הוא אומר. "למרות שמדובר בשטחי B, מבחינה מוסרית אנחנו לא רשאים לתת לרשות הפלשתינית להתנהל במקומות אלו כרצונה, ואף חוקית, פגיעה באתרי מורשת היא פשע מלחמה על פי הדין הבין-לאומי. מדובר בנכס ארכאולוגי עתיק ביותר ובעל משמעות היסטורית עצומה, וחובתנו היא לשמור עליו כעל כל אתרי המורשת המופקדים בידינו כדי שנוכל להנחיל את המורשת היהודית והישראלית הלאה לדורות הבאים.
"בשנים האחרונות המנהל האזרחי מאפשר לרשות הפלשתינית לבצע עבודות פיתוח בהר עיבל. העבודות נעשות מתוך מטרה לכתר את הבסיס הצבאי במקום, המוגדר בשטח C וממוקם בנקודת תצפית אסטרטגית, וכדי לנתק בין מזבח יהושע ובין הבסיס. מדינת ישראל מתעלמת מהעבודות וממטרתן, והמנהל האזרחי אף מאפשר להעביר לאזור קווי חשמל.
"הזלזול באתרי המורשת חייב להיפסק, ועל מדינת ישראל להכיר בחשיבותו של האתר, להגדיר את הסטטוס של האזור שטח ישראלי, ככל שטחי C, ולתקן את העוול ההיסטורי של הסכמי אוסלו. ארבעה ימים לפני שנרצח יצחק רבין פנה אליו הרב ד"ר יואל בן נון בדרישה להגדיר את מזבח יהושע שטח C. האלוף דני יתום, מזכירו הצבאי של רבין, הכניס אליו את המכתב וסיפר שרבין אישר את הדרישה וסימן לטפל בה במהירות. הנושא לא טופל, ועד היום לא השתנה הסטטוס של השטח, אך עדיין יש אפשרות לתקן זאת.
"לאתר מזבח יהושע יש חשיבות בין-לאומית, והוא חשוב גם לגויים מאמיני התנ"ך. במקום נערכה הברית של עם ישראל, והוא מייצג את ראשית החיבור הממשי והרוחני שלנו לארץ ישראל. צריך לפתוח במקום גן לאומי ולאפשר למטיילים לבוא לבקר ללא צורך באישור צבאי לכל ביקור. אנחנו לא יכולים לפטור את עצמנו מלדאוג לו בטענה ששינוי הסטטוס של השטח עלול לעורר משבר דיפלומטי. עלינו לפעול בהקדם המיידי ולמנוע משבר בין-לאומי חמור בהרבה שיתרחש אם חלילה יוחרב האתר.
"מבחינת ארגון שומרים על הנצח, האתר נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, ואנחנו קוראים לראש הממשלה, לנשיא המדינה ולשר הביטחון לפעול מייד וליישם את הבטחותיהם לשימור האתר".
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים:
"בהתאם להסכם הביניים, האחריות להיבטים האזרחיים בשטחי B נתונה לרשות הפלשתינית, ולפיכך קידום תכנון באזור זה אינו נעשה על ידי מוסדות התכנון של המנהל האזרחי.
"אשר לפגיעה באתר ההיסטורי מזבח יהושע, הנושא ייבחן על ידי הגורמים המוסמכים, וככל שהדבר יידרש, יפעלו גורמי האכיפה באזור יהודה והשומרון בהתאם לאחריות ולסמכויות הקבועות בחוק".
