שיחה עם מאיר בן שבת, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי
האם יש פתרון למערכה המתגלגלת של ישראל בעזה?
"בראשית דבריי חשוב לי להדגיש שתשובתי ניתנת מתוך ניתוח מדיני-ביטחוני 'קר', מנותק מכל השקפה אידאולוגית ערכית בנוגע לרצועת עזה.
"היעד של ישראל בנוגע לרצועה הוא לגרום שאזור זה יהיה מפורז ביטחונית ולא ישלט על ידי גורם עוין. כל עוד רצועת עזה נשלטת על ידי ארגון חמאס – אויב מובהק של ישראל אשר חרת על דגלו את השמדתה ומשקיע את כל מרצו במאבק בה – עומדות בפני ישראל שתי חלופות להתמודדות עם האתגרים שמזמנת זירה זו.
חלופה אחת היא כיבוש הרצועה במבצע צבאי רחב ועמוק והחלפת השלטון. מחיריו של מבצע כזה גבוהים: בנפגעים, בכלכלה, במגרש המדיני. מבצע כזה גם יסיט את הקשב ואת המשאבים מהאויב העיקרי, איראן, אל זירת עזה. אם נצא למבצע כזה, בסופו נעמוד בפני השאלה: מי יקבל את השליטה על האזור הזה? אם הכוונה היא לשליטה ישראלית, היא תהיה כרוכה מחירים כבדים נוספים לאורך זמן. אם הכוונה היא לשליטת גורם אחר, אין בנמצא גורם כזה שיש לו גם הרצון וגם היכולת לשלוט בעזה.
"הותרת הרצועה ללא גורם שולט תיצור מציאות שתשאב את ישראל לרצועה. המסקנה העגומה היא שמבצע כזה לכיבוש הרצועה יהיה יקר מאוד, יעסיק את ישראל על חשבון אתגרים חשובים יותר, ותוחלתו מוטלת בספק. כל זה מעמיד בסימן שאלה את כדאיותה של החלופה הזו לישראל.
"יתרונה העיקרי של תפיסת הסבבים טמון בשקט היחסי המיידי שהיא מעניקה. חולשתה לעומת זאת היא שהשקט שהיא מציעה לעולם יהיה זמני ושברירי. הוא יחזיק מעמד עד לרגע שהיריב יחוש שכדאי לו להפר אותו, אם כדי לשפר את מצבו ואם כדי למנוע שחיקה במעמדו"
"החלופה השנייה היא שמכונה 'תפיסת הסבבים', שימור השקט על ידי הרתעה המושגת בסבבי לחימה מתוך מאמץ לצמצם את משכו של כל סבב ולרווח ככל האפשר בין הסבבים ושימוש בשגרה במנופי לחץ ובתמריצים שיגדילו את מחיר ההפסד ויהפכו את ההתקפות על ישראל לבלתי כדאיות. זוהי הגישה המאפיינת את המדיניות הישראלית הנוכחית.
"יתרונה העיקרי של תפיסת הסבבים טמון בשקט היחסי המיידי שהיא מעניקה. חולשתה לעומת זאת היא שהשקט שהיא מציעה לעולם יהיה זמני ושברירי. הוא יחזיק מעמד עד לרגע שהיריב יחוש שכדאי לו להפר אותו, אם כדי לשפר את מצבו ואם כדי למנוע שחיקה במעמדו".
מה ישראל צריכה לעשות כדי למקסם את היעילות של האסטרטגיה הזאת?
"צריכים להיות לה ארבעה יעדים עיקריים: הרחקת הסבב הבא והשפעה על משכו, על עוצמתו ועל תוצאותיו לכשיתרחש; מניעה וסיכול של ניסיונות גורמי הטרור ברצועת עזה להפעיל טרור משטחי יו"ש ומישראל; החלשת השפעותיה של חמאס בזירות שמחוץ לרצועת עזה; השבת האזרחים הישראלים וגופותיהם של חללי צה"ל המוחזקים בידי חמאס.
"כדי להרחיק את הסבב הבא ולהשפיע על עוצמתו לכשיגיע ישראל נדרשת להעצים את המחיר שהיא גובה בכל סבב כשזה כבר מתקיים; לעשות בשגרה שימוש מושכל במנופי לחץ ובתמריצים שהסיכון הביטחוני מהם נמוך כדי להגדיל את מחיר ההפסד ולהשפיע על הרצון; לנהל מערכה שיטתית בפרופיל נמוך לבלימת ההתחמשות בעזה. מוכנות האויב בתחום זה היא שיקול מפתח בהחלטותיו על לחימה בישראל ומשפיעה באופן מכריע על ביצועיו. מכאן החשיבות הרבה שיש לייחס למאמץ זה. כמו כן על ישראל לנצל בשגרה הזדמנויות כדי לקזז מיכולותיו של האויב".
"נכון שהדרג המדיני יקבע לצד ההחלטה על הפסקת אש כללים נוקשים ומנגנוני מעקב ופיקוח לעצירת התחמשותו של האויב ויגדיר למערכת הביטחון יעד מרכזי למערכה שבין המערכות את בלימתה של ההתעצמות ואת הפגיעה במרכיבי האיכות שלה. בין השאר צריך להקשיח את המדיניות להכנסתם לעזה של חומרי גלם ואמצעים דו-שימושיים ולתבוע ממצרים לאמץ גישה זו גם בנוגע למה שעובר לעזה משטחה"
האם יש דרך יעילה לעצור את ההתחמשות ברצועה?
"חידוש מלאי האמל"ח, הגדלתו ושכלולו נעשים במערכי הייצור של הארגונים בעזה. על פי רוב הייצור נעשה בתוך שטחי הרצועה אגב שימוש באמצעים ובחומרים המועברים אליה מישראל או משטח מצרים. אמצעים דו-שימושיים, שמועברים לעזה לשימושים אזרחיים לגיטימיים, הם מרכיבים חיוניים בתהליכי היצור. ישראל יודעת זאת ומתירה את הכנסתם אגב ניהול הסיכונים הנובעים מכך.
"אלא שתהליך קבלת ההחלטות הישראלי בתחום הזה חשוף להטיות ועלול לתת העדפה לשקט בטווח המיידי על חשבון האינטרס למנוע התחמשות. ראשית בגלל הפקפוק בתוחלתו של המאמץ הזה לנוכח מלאי התחמושת שכבר קיים אצל היריבים, שנית לנוכח אתגר הפיקוח והמעקב על מרכיביו, שלישית לנוכח תסמונת 'הצפרדע המתבשלת', ורביעית לנוכח הפיתוי שלא להפר את השקט והרצון לצמצם זירות פעילות.
"דווקא משום כך נכון שהדרג המדיני יקבע לצד ההחלטה על הפסקת אש כללים נוקשים ומנגנוני מעקב ופיקוח לעצירת התחמשותו של האויב ויגדיר למערכת הביטחון יעד מרכזי למערכה שבין המערכות את בלימתה של ההתעצמות ואת הפגיעה במרכיבי האיכות שלה.
"בין השאר צריך להקשיח את המדיניות להכנסתם לעזה של חומרי גלם ואמצעים דו-שימושיים ולתבוע ממצרים לאמץ גישה זו גם בנוגע למה שעובר לעזה משטחה. כמו כן צריך לגבש תוכנית לפגיעה במערכי הייצור בפרופיל מותאם למציאות ההסדרית בעזה ולנצל הזדמנויות לפגיעה בנכסים חיוניים של מערכים אלה".
"היעד של מאמצים אלה הוא להחליש את חמאס מבפנים ולגרום לפלשתינים לראות בשלטון חמאס ברצועת עזה דגם כושל. זהו מאבק ממושך ולא פשוט, אך בראייה אסטרטגית כוללת יש לו חשיבות עצומה"
מה בנוגע למצבו הכללי של חמאס? האם ישראל עושה די להחלשת השפעתו?
"נוסף על המערכה נגד ההתעצמות על מדינת ישראל לנהל מאמצים מתמשכים להחלשה שיטתית של חמאס גם במישורים האלה: בידודו המדיני, הכבדה על מפקדותיו שמחוץ לאזור, צמצום מקורותיו הכספיים וערעור המעמד והלגיטימיות שלו בעיני הציבור. היעד של מאמצים אלה הוא להחליש את חמאס מבפנים ולגרום לפלשתינים לראות בשלטון חמאס ברצועת עזה דגם כושל. זהו מאבק ממושך ולא פשוט, אך בראייה אסטרטגית כוללת יש לו חשיבות עצומה.
"אסטרטגיית הסבבים והחלשת חמאס אינה מציעה פתרון מיידי ומלא, אך יש בה כדי להפוך את המציאות מול עזה לנסבלת ולאפשר מערכה מתוחכמת להחלשה מדורגת של מקורות הכוח של חמאס. אסטרטגיה זו אינה מבטלת את החלופה האחרת: אופציית המבצע הצבאי הרחב תמיד תהיה מונחת על השולחן. בין סבב לסבב ישראל צומחת ומשגשגת, נבנית ומתעצמת. צריך לוודא שלא זה המצב במערכיו של האויב".
