אם אנחנו לא רוצים לחזור על חורבן בית שני ולא על מיתת תלמידי רבי עקיבא, אנחנו חייבים להמשיך ולהיפגש עם המתנגדים לרפורמה. המפגשים האלה חשובים מאוד, כי מתברר בהם שהבעיה אינה הרפורמה המשפטית. לכן ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית ממשיכות ונערכות גם אחרי הקפאת הרפורמה. הפגנות נגד ממשלת הימין החלו עוד לפני הרפורמה המשפטית ונועדו לגרום לראש ממשלה נתניהו להתפטר אף שהוא נבחר כחוק.
המפגינים נגד הרפורמה המשפטית יודעים שבדמוקרטיה הרוב שולט, ולמרות זאת הם מפגינים נגד הרוב. הפחד שלהם משלטון הימין והדתיים גדול כל כך עד שהם מוכנים לעקר את הדמוקרטיה מתוכנה. הם המציאו 'דמוקרטיה ליברלית', שבה האזרחים מצביעים, והמיעוט הנאור מחליט בשביל ההמונים מה ליברלי וחוקי ומה לא.
הרוב שלא ייעלם
ואם תשאלו: מדוע הם מפחדים כל כך? התשובה היא שהם חושבים באמת שהדתיים והימניים יכריחו את כל הנשים ללבוש בגדים אדומים ולשמש שפחות. זה נשמע לכולכם הזוי לחלוטין, אבל הם באמת מפחדים שהימין ישליט פה דיקטטורה ויבטל את הבחירות. הם בטוחים שכולנו מצייתים בעיניים עצומות לבנימין נתניהו ונעשה כל מה שהוא אומר בלי לחשוב חשיבה עצמאית.
הפחד שלהם גדול כל כך עד שמקצתם לוקחים כדורי הרגעה מרוב פחד. יש מי שחושבים ברצינות על ירידה מהארץ. אחרים מרשים לעצמם לעבור על החוק ולחסום צירים מרכזיים. יש מי שמדברים על סרבנות אף שהם יודעים שהדיבורים הללו מאיימים על חוסנו ועל לכידותו של צה"ל ומסכנים את מדינת ישראל.
פשעים לשם שמיים
מרוב פחד הגישה הפרקליטות שורה של כתבי אישום נגד ראש הממשלה. התביעה, המתבררת בימים אלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, מתגלה כמופרכת לחלוטין. החוקר הראשי, תת-ניצב יואב תלם, ענה במהלך עדותו בבית המשפט 973 פעמים: "לא זוכר", "לא יודע", "לא באחריותי"!
אפשר לומר שהוא וחבריו פושעים, ואפשר לומר שהם מפוחדים עד מוות. לכן הם מוכנים לתפור לראש הממשלה כתבי אישום מופרכים כדי להציל את המדינה, לשיטתם. הם בטוחים שהם עושים מעשה טוב כשהם משקרים בבית המשפט ומחריבים את המדינה.
איך מפרקים את המוקש?
אפשר ללכת נגדם בכל הכוח. אבל כשאנחנו מזהים שהעומדים מולנו חושבים באמת שאנחנו בעד דיקטטורה שבה הנשים הופכות לשפחות, אנחנו מבינים שהם ילכו ביתר כוח, ונגיע לחורבן. כיוון שכניעה לכוחנות אינה הדרך, חייבים לשלב שני כוחות: מצד אחד חייבים לצאת להפגין עד שתיושם הרפורמה ותתוקן מערכת המשפט, ומצד שני חייבים להיפגש עם השכנים והמכרים מהרשתות החברתיות. לדבר איתם, להקשיב להם. לא להיות צודקים, זה לא עובד. צריך להקשיב לכאב האמיתי שלהם, שאף על פי שהוא מבוסס על מידע שקרי, זכרו שלהם הוא אמיתי. הקשיבו בלב פתוח ואוהב.
במפגשים האלה הם ייווכחו לדעת שאנחנו לא מחנכים את הבנות שלנו להיות שפחות, שאנחנו לא רוצים דיקטטורה, שאנחנו לא עבדים כנועים לעריץ שרוצה לחמוק מהמשפט שלו. הם יראו שכל הדימויים שהלבישו עלינו אינם נכונים.
האנושיות תנצח את מכונת תעמולה
זכרו, מדובר באנשים שאוהבים את המדינה ותרמו לה רבות. מקצתם אנשים יצרניים שבטוחים כי הם עושים את המעשה הכי ציוני שיש. זו הסיבה שבגללה הם מפסידים ימי עבודה והולכים להפגין ודגלי ישראל בידם.
יש לנו הרבה סיבות לחשוב עליהם שהם פריבילגיים ומנצלים את כוחם, אבל המחשבות הללו לא באמת יעזרו לנו. צריך לפרק את המוקש התודעתי המבוסס על פחדי שווא. צריך לפרק שנאת חינם כזו שהחריבה את ירושלים. אפשר לפרק את המוקש התודעתי הזה במפגשים של אהבה אמיתית.
נכון שמולנו עומדת מכונת שיווק מתוחכמת שלא עבדה כך מאז קום המדינה. תקציבי עתק חסרי תקדים הושקעו בקמפיין השיווקי הזה. למרות כל זאת כוחה של האמת חזק מכל שקר ומכל מכונת תעמולה. ואם כולנו מתגייסים, ננצח את מכונת התעמולה הזו.
למען אחינו
יש מי שאומרים שבסוף ממילא ננצח: הרוב שלנו ילך ויגדל, ובסופו של דבר נכריע אותם בקלפי. אבל אסור לפעול בדרך הזו. המפגינים הם האחים שלנו, ואנחנו לא רוצים לנצח אותם ושירדו מהארץ, לא רוצים שההפגנות שלהם ילכו ויקצינו. לא רוצים שהצבא ייחלש, לא רוצים שאחים ישנאו זה את זה. אנחנו חייבים להניח את הכעס בצד, לצאת מהמקום הצודק שלנו, להקשיב לאחים שלנו במאור פנים ובאהבת אמת ולפרק את המוקש שמאיים על החברה הישראלית.
זה בכוחנו. זה ביכולתנו. נתפלל כולנו שתשרה שכינה במעשה ידינו ועושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן.
Lead:
כיוון שכניעה לכוחנות אינה הדרך, חייבים לשלב שני כוחות: מצד אחד חייבים לצאת להפגין עד שתיושם הרפורמה ותתוקן מערכת המשפט, ומצד שני חייבים להיפגש עם השכנים והמכרים מהרשתות החברתיות
