השבוע, בהפגנת הימין הגדולה, החזיקו כמה בחורות שלט קטן שעליו נכתב: "מה שווה חקיקה אם אני עדיין רווקה?"
צודקות. אצל הקב"ה בליל הסדר חשובה הרווקה לא פחות מהחקיקה. אם יש הצלחה מסוימת למחאות החודשים האחרונים, הרי זו העובדה שהן הצליחו לשכנע את כולנו וגם את העולם בנכונות האמירה של אהרן ברק: "מלוא כל הארץ משפט".
זהו, שלא. תהיה חשיבות הדיון על הרפורמה גדולה ככל שתהיה, היא אינה גדולה דייה להשכיח את ה'קטנים': את מי שיראים כל כך מפני בדידות בליל הסדר, את מי שהשנה חלו, לא עלינו, בגוף או בנפש, את מי שאין להם כסף בואכה ליל הסדר ואת מי שפגשתי במקלט לנשים שהוכו, שהחלום שלהן היה פשוט לנקות את הבית שלהן שנושלו ממנו זמנית. איפה הן במהפכה?!
אצל הקב"ה הקטן הוא הגדול. "כי בשבת הזה, מתאספים כל חמישים שבתות השנה להביא גאולה ולכן נקרא שבת הגדול, ואוספת כל הכוחות שאדם שם בחמישים שבתות השנה… ומבואר בזוהר, שכל ברכת הפרנסה של השבוע, תלויה בשבת שלפני וקודם הפסח, כשההוצאות רבות כל כך, מבטיחה לנו התורה שבשבת הגדול, מבטיח לנו הקב"ה אוצר פרנסה לכל השנה ולכן נקרא שבת הגדול" (שפת אמת לפסח).
מה הקשר? מה הקשר בין שבת הגדול לבין סיפור קטן של פרנסה?! השפת אמת מתייחס למילים "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". שלא תחשבו שסיפור הפרנסה טפל לסיפור הגאולה. לחשוב בגדול זה לחשוב קטן: "משל לאחד שהיה נתון בבית האסורים ואומרים לו: מחר תצא וניתן לך ממון הרבה. אמר להם: בבקשה הוציאוני היום ואיני מבקש כלום!" (בבלי, ברכות ט ע"ב). האסיר חושב בגדול, אבל הוא חושב בקטן, בקטן מאוד: "גדול" הוא היכולת לראות במקרו את היום שלאחר החוק, לאחר ביטול בית הסוהר.
לא מלוא כל העולם משפט, ולכן הקב"ה מבטיח לאברהם לא רק להוציא את בניו ממצרים. אברהם הוא אבא "גדול", הוא אב המון, אותו מעניין איך נסתדר אחר כך. "לפיכך מזכיר ריבית אצל יציאת מצרים כי מיציאת מצרים למדנו השגחת ה' על הקטן שבברואים שלא עזבם לפרטים… ומה שהיו אומרים כי התחתונים מסולקים מידיעתו מפני שהם קטנים, ואין ראוי שתהיה השגחה בקטנים, לכן כתב יציאת מצרים עם משקלות… והנה, הוא יתברך משגיח על דבר קטן כי הוא גדול. וזה סותר מה שהיו אומים שאין הקב"ה חשוב אצלו הדברים הפרטיים, ואין לך גדול כזה" (מהר"ל, דרשת שבת הגדול).
מה שווה חקיקה אם היא עדיין רווקה, ישאל אברהם אבינו בליל הסדר? מה שווה רפורמה משפטית כשהיא באה במחיר האהבה?!
וכאן טמון ההבדל הגדול שבין יום הכיפורים לבין ליל הסדר. ביום הכיפורים מלוא כל הארץ משפט. בליל הסדר מלוא כל הארץ אהבה: "בניגוד לחששות הגדולים איתם אנו נכנסים לימי תשרי, בימי ניסן אנו נכנסים לימי אהבה… ושיר השירים הוא ה"ונתנה תוקף של הימים האלו" (הרב אלחנן ניר, היום אתם יוצאים).
'ונתנה תוקף' הוא פיוט תוקפני. "ראו מה קורה למי שהרהר בחוסר אמונה", אומר רבי אמנון ממגנצא. "בואו ונבטל את ההרהור הנורא כעפרא דארעא", לוחש לנו ליל הסדר, "מלוא כל הארץ השגחה, מלוא כל הארץ אהבה".
חקיקה לרווקה עכשיו!
