רשות הדיבור וארא

 

מה שמך?

סיון דנציג

 

כל אדם סוחב בליבו מצרים.

מקום חשוך, בלי תקווה,

כשבחלומות הכי גדולים

לא רואה ממנו דרך יציאה.

 

כל אדם סוחב בליבו מיילדת.

הרצון להביא דבר חדש לעולם,

למרות הקולות שמקטינים.

״פרעה״, כך הם אומרים.

בזמן זה רואה רק את א-לוהים.

לא מקשיב לקולות הגוברים.

 

כל אדם סוחב בליבו את מרים.

הכוח להיות ניצב מרחוק.

לראות מה יקרה,

מאין תבוא הישועה?

כשהרעיונות בראש כבר נגמרו.

וכאן מתחילה האמונה.

להיות ניצב בשעת צרה.

 

כל אדם סוחב בנשמתו את שמו.

שנתנו לו אביו ואימו.

שם שמבטא את שליחותו בעולם.

האם התבוננת על שמך?

מצאת את ייעודך?

 

רד למצרים, עבור דרך החושך.

נסה ליילד דבר חדש

למרות קולות הרקע שמורידים.

היה ניצב, חפש ישועה.

ואולי כך תגלה מהו שמך?

 

כל הכבוד לרב

יהושע אודרברג

"הֵיכָן אֱלִישָׁע",

מְדַבֵּר הַכָּבוֹד,

"מְחַפֵּשׂ אֶת שֶׁבּוֹרֵחַ,

בְּכָל מְאוֹדוֹ, מְאוֹד מְאוֹד".

 

לֹא הָרַב, רַק אָדָם פָּשׁוּט,

אֲמִתִּי, לֹא מִשְׂחָק, בְּלוּחַ הַלֵּב חָרוּת.

וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּעַשׂ,

תָּמִים הָיָה, וְלֹא בְּרַעַשׁ.

 

מִי יִתֵּן וּבִי לֹא יִדְבַּק,

כְּפִי שֶׁהוּא הִתְחַבֵּא וּמִמֶּנּוּ רָחַק.

אַךְ סוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא,

עַכְשָׁו כְּשֶׁמִּתְאַחֵד עִם נִשְׁמָתוֹ.

 

הגיגים מגשם ראשון

אש"ש

 

עננים בשמי יום בהיר

וגשמים – גשמי טל זעיר

רעמים שכיסו את העיר

את מי הם ניסו להעיר?

 

רשמים חרוטים על הקיר

משנים שאינני מכיר

וברקים שופעי אור כה מאיר

משמיים ביקשו להזכיר:

 

אין מנוס מליפול

ולקום ולגדול

ולרוץ

בגשם בחוץ

 

להתחיל לעשות

כן, פשוט לנסות

כך לרוץ

בגשם בחוץ

 

כלל ברזל לשיחה הראשונה

אברהם כהן

בַּשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה
אַל תְּדַבֵּר אִתָּהּ בְּטָעוּת בְּכֵנוּת
אַחֶרֶת הִיא תְּגַמְגֵּם וְתִסּוֹג לְאָחוֹר
וְתַשְׁאִיר אוֹתְךָ מֵאָחוֹר

בַּשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה
אַל תְּדַבֵּר אִתָּהּ עַל סֻכֶּרֶת הַנְּעוּרִים
הוֹרִים גְּרוּשִׁים וּמַעֲרֶכֶת יְחָסִים מְטַלְטֶלֶת
תָּבוֹא יִצּוּגִי וְיַאלְלָה תֵּצֵא כְּבָר מֵהַסֶּרֶט

בַּשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה
תַּזְמִין אוֹתָהּ לְבֵית קָפֶה
דַּבֶּר אִתָּהּ עַל אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה
שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּכֶם יֵרָאֶה
וְאֶת הַכְּאֵב לְעֵת עַתָּה תַּסְוֶה

וְרַק אַחֲרֵי שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ חִבּוּר
סַפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר
וְאָז גַּם הִיא תּוֹרִיד אֶת הָאִפּוּר
וְתַחְשֹׂף אֶת פָּנֶיהָ הָאֲמִתִּיּוֹת
אִתָּן תִּבְחַר לִחְיוֹת

בַּשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה
אַל תִּהְיֶה כֵּן, כֵּן?
אַחֶרֶת, אָח שֶׁלָּנוּ, אֵיךְ תִּתְחַתֵּן?

 

 

הפקידים שומרים על המרחב הכפרי

תגובה על הכתבה 'הספר הלבן של יישובי הפריפריה' מהשבוע שעבר

דורון בן עמי, מתכנן עירוני אזורי

בחודשים האחרונים אנו עדים למספר רב של כתבות בנושא ההתיישבות היהודית-כפרית באזורי הנגב והגליל בעיתונות המגזר הדתי. השיא הגיע בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר והתמקדה בתמ"א 35 ובמגבלות שהיא מטילה על היישובים באזור. ראשית יש לציין כי טוב ואף חובה שיהיה דיון ציבורי מעמיק על נושא התכנון. לצערי הרב, זה לא המקרה בכתבה הנ"ל, שכותרתה 'הספר הלבן' מבשרת על כתבה שטחית, מוטה וחסרת ביסוס.

כמי שעבד בעבר במנהל התכנון, הגוף המיישם את מדיניות התכנון של הממשלה, אותם 'פקידים' הם אוהבי הארץ הגדולים ביותר, משרתי מילואים, המשלמים מחיר אישי וכלכלי כבד על עבודתם בשירות הציבורי. הם עובדים שם כי הם רואים חשיבות בעיצוב דמותה של הארץ שהם אוהבים. הניסון לצייר אותם כאנטי-ציונים הרודים בהתיישבות הכפרית ומיישמים מדיניות של הספר הלבן שפל ופחדני.

הפקידים מיישמים את הוראותיה של התמ"א אשר אישרו ממשלות ישראל ואינם ממציאים מדיניות משלהם, אך בכתבה לא טרחו כלל לנסות לפנות למישהו מעולם התכנון שיסביר מה ההיגיון והרקע של התמ"א ועל אילו ערכים היא באה לשמור. רבים טרחו בתכנון תוכנית המנסה לצייר ולעצב את המרחב של ישראל בשנת 2020 וביקשו דווקא לשמור על המרחב הכפרי ולמנוע נגיסה בשטחי חקלאות וטבע. במקום להבין זאת, ואפילו להתעמת עם אותו רעיון תכנוני, אנחנו מקבלים אמירות שטחיות על "שלטון הפקידים" ובג"ץ כאשמים בכול.

כמו כן בכתבה מוזכרות בעיקר המועצות משגב ועמק יזרעאל, שבעבורן מדובר במאבק נדל"ני ולא ציוני. צוין בכתבה המצב הדמוגרפי בגליל, אך גם הוספת אלף יחידות דיור באותם יישובים מבודדים לא תשנה את המאזן באזור. מה שיעשה את השינוי הוא פיתוח והשקעה במרכזים העירוניים הקיימים: צפת, טבריה, נוף הגליל ועוד. באותו 'לוח 3' אשר הוזכר בכתבה, המגדיר יישובים המוחרגים ממגבלות הפיתוח, יש גם הרבה יישובים יהודיים, ולא רק ערביים. לצערי לאותן ערים שהזכרתי אין הלובי והכוח של אותן מועצות פריווילגיות.

אפשר ללמוד מתוכנית המצפים בגליל, שחוץ מתפיסת שטח ומגורים בבתים מרווחים היא לא שינתה דבר בגליל – לא כלכלית ולא ביטחונית. מי שאוהב את הגליל ואת הנגב חייב לעודד השקעה ופיתוח במרכזים העירוניים באזורים אלו כגדי להופכם לאופציית דיור איכותית, ולא השקעה בהרחבה והקמה של יישובים שניצול השטח בהם בזבני.

לאחר שבעים וחמש שנות עצמאות אפשר להתחיל לעורר שיח רציני על תכנון ועל עתידה של הארץ. בשנת 2050 צפויים להתגורר בשטחי המדינה חמישה עשר מיליון בני אדם. אם אנחנו רוצים לחיות במדינה שיש בה פתרונות דיור ותחבורה איכותיים, שמירה על ערכי טבע וחקלאות ישראלית, תכנון טוב שיתכננו פקידים מקצועיים ומסורים הוא חלק מרכזי מהגשמת החזון. תכנון שכל מהותו פוליטית או שנועד לאפשר להמשיך לבנות וילות יפות בשכונות ההרחבה לא יאפשר לנו להגשים את אותו חזון.

 

 

גשם

ידין עמר

 

אָנָּא תָּבִיא אֲדָמָה רְטֻבָּה וְלַחָה,

כִּי עַכְשָׁו זוֹ תַּחְתֵּינוּ צְהֻבָּה וּצְחִיחָה.

 

נָכוֹן שֶׁהִגַּעְנוּ לַמְּנוּחָה וְלַנַּחֲלָה,

אַךְ בִּלְעֲדֵי הַגֶּשֶׁם תִּהְיֶה זוֹ מַחֲלָה.

 

מַחֲלָה שֶׁתַּשִּׁיל זִיוָהּ, יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ

כִּי אֵין לְהוֹשִׁיעַ בְּמִתְקְנֵי הַתְפָּלָה.

 

שֶׁיָּפִים הֵם לִשְׁעַת צָרָה וּמָצוֹק,

אֲבָל אֵין בְּיָדָם לְהַזְרִים הַמָּצוּק.

 

כִּי יָבֵשׁ לַיָּעֵל וְעָיֵף גַּם הַצְּבִי,

וּמָה מְבַקְּשִׁים, קְצָת יָרֹק לְהָבִיא?

 

וְגַם הַשָּׁפָן, שֶׁסְּלָעָיו מְלוּחִים,

וּמָה הוּא רוֹצֶה, שֶׁיִּהְיוּ קְצָת לַחִים?

 

שֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל חֶרְמוֹן בַּגּוֹלָן,

שֶׁשָּׁכַח כְּבָר מִזְּמַן מַהוּ צֶבַע לָבָן.

 

הַלְוַאי שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם הַחֲלוֹם בְּיָם שֶׁל גְּשָׁמִים,

כִּי רַק מֵהֶם כֻּלָּנוּ צוֹמְחִים.

שמרו על התקווה

יוסף ויהודית סנדו, מאמנים לקראת חתונה

רווקים ורווקות, תשמרו על התקווה. בעבודתנו באימון בחורים ובחורות לקראת החתונה ראינו תופעה שלדעתנו הענייה חשוב מאוד שתביאו בחשבון. בחורים ובחורות מגיעים עם אמונות בנויות. אמונות על עצמם, על בנות מגזר כזה או אחר, על נושא הזוגיות בכלל. זה עצוב מאוד. לכולנו יש אמונות קדומות, וזה בלתי נמנע. אולם כדאי לדעת שאמונות אלה מכתיבות הרבה דברים בהתנהגותנו.

תגידו: זה מה שאני מאמין, מה אפשר לעשות? בזה אני מאמינה ואיני יכולה לשקר לעצמי. ובכן, הבשורה הטובה היא שאתם יכולים לשנות את האמונה. פשוט תחליטו במה אתם רוצים להאמין, ותתאמנו על זה. הרי המציאות בהרבה דברים אינה אובייקטיבית ומוחלטת. האמונות הן תוצר של חוויות ומחשבות, פרשנויות ואכזבות.

להגיע לדייט עם אמונה מחלישה זה פשוט קטלני. האמונה שיש לכם בראש משודרת גם אם לא תרצו. זה בידיים שלכם, תשקיעו. לראות את הטוב שלכם ושל המין השני. להאמין בזכות וביכולת שלכם להקים משפחה בעם ישראל. מגיע לכם! ה' רוצה שתעשו את זה, ואל תיתנו למניעות שהיו עד עכשיו להפוך לקול שמגביל אתכם ואומר: אין סיכוי, ה' לא רוצה, אני לא מסוגל וכו'. תקימו משפחות, תביאו ילדים, תשמחו, ותהיו מאושרים, עם ישראל מחכה לכם!