ההורים שדיברו איתי השבוע היו בטוחים שהילד שלהם, נער בן 16, הולך בכל יום לישיבה התיכונית שלו בירושלים. רק טלפון מהמחנך שלו אליהם הבהיר להם שכבר יותר משבועיים שהילד נעדר מבית הספר.
בהתחלה הבן שלהם ניסה להכחיש ואמר שהוא פשוט הרגיש לא טוב. האינסטינקטים הבריאים של אימא שלו הם שחשפו את האמת: הילד הולך כבר שבועיים לקפה נט בשביל לגלוש באתרי פורנו באינטרנט. בהתחלה הוא חשב שיוכל לשלוט בזה. למנן. לווסת. אחרי שיצא מקפה נט בשתיים בלילה (הוא התחיל לגלוש שם בעשר בבוקר), הבין שאיבד שליטה לגמרי.
ידעתם שיותר מ-85% מבני הנוער בני 17 מגדירים את עצמם מכורים לאינטרנט? נשמע לכם הגיוני שההתמכרות הזו מתחילה כבר בגיל 8? אגב, יותר מ-35% מהמכורים הם נשים (הנתונים מהאתר של 'גלגל הצלה').
ונחזור להורים ולנער המתבגר שלהם. כששאלתי אותם אם הייתה איזו כתובת על הקיר, אמרו לי שלא ממש; הילד שלהם נחשב לנורמטיבי לגמרי. ציונים ממוצע פלוס. מדריך בבני עקיבא. שום דבר מיוחד. ובכל זאת נראה שהצליח להסתיר תהום פעורה שמאיימת לבלוע אותו.
הפניתי אותם בתור התחלה לאתר של 'גלגל הצלה', מיזם נהדר, הכרחי וחשוב מאין כמוהו שיזמו כמה חבר'ה צעירים, שנועד לחשוף את ההורים למגוון כלים שימושיים שאפשר להשתמש בהם בדרך לחשיפה מושכלת ומבוקרת יותר של תכנים מהאינטרנט.
הכרתי באופן אישי אנשים נהדרים, מקסימים ומדהימים שהבתים שלהם נהרסו בעקבות התמכרות של הגבר לאתרי פורנו. ההתמכרות הזו לא נופלת משמיים אלא מתחילה בצעד קטן בגילי הבגרות המוקדמים בדרך לחורבן.
הורים, אל תחכו שהאדמה תבלע את הילדים שלכם. תיזמו. תשאלו. תבדקו. תעקבו אחרי היסטוריית הגלישה. תשתמשו בכלים שיש לכם. לכו לאנשי מקצוע. זה כבר הרבה יותר מהמלצה. החיים של הילדים שלכם תלויים בזה.
לפעמים המרחק בין גן עדן לגיהינום הוא הקלקה אחת בלבד.
